השירות מתאים לך אם:

התוכן אמור לייצג אותך

יש הבדל עצום בין יצירת טקסט גנרי – לבין כתיבת תוכן שיווקי בשפה שלך, עם הקול שלך. לא טקסט תבניתי שיכול להתאים לכל אחד אחר בתחומך, אלא כזה שנכתב במיוחד לעסק שלך. אם זה סוג התוכן שדרוש לך, הדרך הטובה ביותר לייצר אותו היא לגמרי בעצמך. ואם אין לך פנאי, ידע או חשק לעשות את זה לבד, אז בשיתוף פעולה עם כותב תוכן מקצועי.

קשה לך לכתוב את הידע שלך

ביום-יום, בעל פה, מול לקוחות, קל לך להסביר את השירותים ולסגור מכירות; אבל כשזה מגיע לכתיבה משהו נתקע או מתפזר? זה בדיוק התפקיד של איש מקצוע: לתרגם את הידע שלך למלל משכנע שמעודד אמון ומניע לפעולה.

חשוב לך שהתוכן יישמע אנושי

כלי AI מייצרים טקסטים רובוטיים, גם אם ביקשת מהם אלף פעם לכתוב כמו בני אדם. על מנת שתוכן יישמע אנושי, עדיף שיכתוב אותו כותב תוכן אנושי.

דרוש לך מישהו שחושב יחד איתך

מנועי בינה מלאכותית נוטים להחמיא ולציית. אבל אם הכיוון שלך לא מדויק? אם לא כתבת פרומפט מספיק טוב? ואם לא חשבת על דבר יותר-נכון שאפשר לעשות? כדי להבין מה לכתוב, איך לבנות מסר, ואיך לחבר בין תוכן לבין מטרות עסקיות – נדרש איש מקצוע עם ידע בהעברת מסרים. מישהו שלאו דווקא יחמיא ויציית, אלא יוסיף מהניסיון שלו. יטיל ספק. ישאל שאלות. יציע הצעות.

השירות פחות מתאים לך אם:

לא בא לך לשלם על כתיבה

יש הרבה פתרונות חינמיים או זולים, החל בכלי AI ועד לחברים שמכירים מישהו שכותב יפה. השאלה אם הטקסטים האלה נכונים לך ומשיגים את המטרות שלהם. שירותי הכתיבה שלי עולים כסף, כי אני עסק קטן וזאת הפרנסה שלי.

מספיק לך תוכן בסיסי

אם המטרה היא רק שיהיה "משהו" – אין בי צורך. קופי פייסט של טקסט מג'ונרט אולי יספיק לך. כדאי לקחת בחשבון שאפשר לזהות בקלות טקסטים שנכתבו ב-AI, וצריך לבדוק שהם נקיים מטעויות, אבל אם זה רק כדי למלא את האתר או להעלות פוסט בשביל האלגוריתם – אולי זה מספיק.

אין לך פנאי או חשק להיות מעורב בתהליך

תוכן טוב דורש שיתוף פעולה מצידך: מידע, חידודים, לפעמים גם תיקונים, פשוט כי אין תחליף אמיתי לידע שלך ולחוויות שלך. כתיבה טובה היא טנגו של שניים, ובלי הצד שלך – התוצאה תהיה בינונית ומטה.

איך נראה תהליך העבודה?

זה מאוד תלוי בסוג התוכן ובהיקף שלו. האם מדובר למשל בכתיבת דף נחיתה או אתר מלא, פוסט אחד או חבילת פוסטים וכן הלאה.

באופן כללי, נתחיל בהבנה של העסק, הקהל והמסר. לשם כך בדרך כלל יש צורך בשיחה קצרה בטלפון או בזום, להיכרות עם העסק (ואם יש לך כבר חומרים כתובים שאוכל לקרוא ולהתבסס עליהם – זה יהיה נהדר!). אחר כך אכתוב טיוטה ראשונה, אשלח לך לאישור או הערות – ונעשה פינג-פונג קצר של תיקונים, אם יש צורך, עד לקבלת אישור ממך שהטקסט יושב נכון גם מבחינת מסר וגם מבחינת טון.

אגב, לא כל טקסט חייב לעבור דרך כותב. יש לי לקוחות שכותבים את התוכן השוטף שלהם בעצמם עם AI וזה עובד להם מצוין, אבל כשהם מגיעים לדפים חשובים באמת, כמו אתר או דף נחיתה, הם מעדיפים לפנות אליי.

מתאים לך? אז אני מסכם:

אם כל מה שדרוש לך זה טקסט גנרי כדי לסמן וי – זה לגמרי בסדר לפנות לפתרון אחר. אני לא נעלב.
כשצריך כתיבת תוכן מקצועית שתומכת בשיווק שלך ומחזקת את הקול הייחודי שלך, אפשר לפנות אליי בוואטסאפ או דרך טופס יצירת הקשר באתר.

הפוסט למי מתאימים שירותי כתיבת תוכן בעבודת יד? הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

"ה-AI המציא מעיינות חמים, ולתיירים שהגיעו חיכתה הפתעה". זאת הייתה ה

זה מקרה משעשע (טוב, אני לא אחד מאלה שטסו עד טסמניה כדי לחפש מעיינות חמים), אבל הוא לא הראשון וכנראה גם לא יהיה האחרון. הוא הזכיר לי כתבה שפורסמה בישראל היום באוגוסט 2023 עם תיאורי אטרקציות בקריית ים – שלא קיימות במציאות. אגב, הקישור לכתבה עוד פעיל כי הטקסט השגוי והמביך הוסר ממנה, אבל עדיין נותרו עדויות לפאדיחה.

הסיפורים האלה הם דוגמאות מצוינות לבעיה נפוצה מאוד: תוכן שנכתב על ידי AI יכול להיראות אמין, מקצועי ומשכנע – כשהוא שגוי לחלוטין. המצאה. הזיה שנוצרה על ידי הבינה המלאכותית, או "AI Hallucinations". ובימינו, כאשר כולם כותבים עם AI, זה דבר שצריך להכיר – ולמנוע.

למה צריך לבצע בדיקת עובדות לתוכן שנכתב על ידי AI?

אומרים שבינה מלאכותית יודעת לכתוב, ואני מדייק וטוען שבינה מלאכותית יודעת ליצור מלל. היא יודעת לבנות פסקאות, לחבר משפטים, לייצר טקסט שנשמע אמיתי, אמין, סמכותי, אולי אפילו מקורי. 

אבל היא לא יודעת לבדוק אם מה שהיא כותבת נכון.

• יש כלי AI שלא מבצעים (או לא יכולים לבצע) בדיקה ברשת בזמן אמת. אחרים, גם אם הם לכאורה מעודכנים בחדשות, לא תמיד יודעים אם מקום מסוים באמת קיים, אם חוק כלשהו השתנה או אם נתון ספציפי השתנה. כלי AI מייצרים טקסטים על בסיס דפוסים לשוניים שהם למדו בעבר, ולא על בסיס השוואה למה שקורה עכשיו, ממש עכשיו, כדי לאמת את הדברים.
• הבעיה אפילו יותר חמורה אם לוקחים בחשבון ש-AI עלול להסתמך על מקורות שהם בעצמם שגויים. מאמרים ישנים, פרשנויות לא מדויקות, אולי אפילו טקסטים שנכתבו על ידי AI אחר בלי בדיקת עובדות. יכול להיות, נניח, שמישהו יכתוב עכשיו מאמר אחר על מקומות בטסמניה, ייעזר במקור השגוי שמדבר על המעיינות החמים, וכבר זה נראה כאילו הם באמת קיימים. 
• שלא לדבר על ההנחה הידועה ש-AI מכוון בעיקר לספק את רצון המשתמשים בו, להחמיא ולפרגן, לספק את מה שביקשו ממנו עם מינימום התנגדויות – מה שהופך את אמיתות התוצר למשנית עבורו. 

הבעיה: AI מייצר טעויות שנראות אמינות

הבינה המלאכותית לא תמיד ממציאה משהו מאפס. לעיתים קרובות מדובר בחצאי-אמיתות, בהכללות, או בהסקת מסקנות רחבות מדי מנתון מצומצם. וזאת בדיוק הבעיה: טקסט שגוי שנכתב בצורה עילגת קל לזהות. טקסט שגוי שנכתב בצורה טובה, כחלק ממכלול שנראה אמין, עלול לעבור מתחת לרדאר. נדרשת קריאה ביקורתית ממש, לפעמים עד כדי ירידה לפרטים קטנים מאוד, כדי לאתר את אותן "הזיות של AI". 

המקרה של היעד התיירותי שלא קיים בטסמניה ממחיש את זה היטב: הבעיה לא הייתה ניסוח גרוע, אלא היעדר בדיקה אנושית בסיסית. במקרה אני קצת מכיר את הנושא בעצמי כי יצא לי לכתוב עבור כמה חברות טיולים ונופש על יעדים בארץ ובחו"ל שבהם לא הייתי מעולם. בחיי, המחשבה שבגלל טקסט שאני כתבתי מישהו עלול לתכנן הגעה לחוף ים קסום שלא קיים, להזמין חדר במלון שבו התנאים בפועל שונים מאלה שתוארו או לבנות טיול שלם סביב ארוחה במסעדה שהחוויה בה אחרת לגמרי מזו שציירתי במילים – הדירה שינה מעיניי וגרמה לי לבדוק כל פרט קטנטן כדי לוודא שהוא נכון. סיפרתי על זה גם כאן.

זה נכון כמובן לגבי כל תחום אחר, לאו דווקא תיירות. אני אוהב לספר על הפעם ההיא בה העבירו לי לעריכה טקסט שנכתב על ידי AI בנושא חמש חברות ישראליות מצליחות, כאשר החברה השלישית והרביעית התמזגו לאחת לפני כמה שנים והחברה החמישית בכלל התפרקה לפני עשור. במקרה אחר כתבתי על טכנולוגיות מיגון למפעלי תעשייה וה-AI תיאר עבורי טכנולוגיות מדהימות שכבר מיושמות בשטח, וכאשר חקרתי לעומק גיליתי שהן למעשה רק תכנון ולא באמת פותחו עדיין, שלא לדבר על יושמו בשום מקום. 

דרכים לבדוק עובדות בתוכן שנוצר על ידי AI

בדיקת עובדות מתחילה בקריאה ביקורתית של הטקסט עצמו. לא רק לטשטש את הסימנים המסגירים שטקסט נכתב ב-AI, כמו סימני פיסוק וכו', אלא לחפש מספרים, שמות של גופים, אזכורים של חוקים, רגולציה, מחקרים, מקומות או נתונים חד-משמעיים. כל אלה נקודות שבהן נדרשת בדיקה.

האם מספיק מקור אחד כדי לאמת משהו? לא בטוח. אם טענה מסוימת נכונה באמת, סביר שנמצא אותה ביותר ממקור עצמאי אחד. בימינו, כאשר כולנו מוקפים כל הזמן בחדשות כזב (פייק ניוז), לא תמיד אפשר לסמוך אפילו על אתר רשמי, גוף ממשלתי או פרסום מקצועי של מוסד מוכר. אם יש יותר ממקור אחד, עדיף. 

לכן גם כדאי לבדוק את המקור של המקור. גם אם בסוף כתבה מסוימת מופיעה רשימת מקורות לכתבה עצמה, אני אוהב לחפש את המקורות האלה – ולפעמים אני מגלה שהם עצמם לא קיימים. כן, זה קרה.

לא הצלחנו למצוא מקור מהימן? יש איזשהו סיכוי קטנטן שנתון מסוים הוא אולי-אולי שגוי? אם אין ודאות, עדיף שלא להעמיד פנים שיש. עדיף לסייג עם "נכון למועד כתיבת שורות אלה", או "לפי פרסומים שונים…" מאשר להציג מידע לא מבוסס כאמת מוחלטת. 

אפשר כמובן להיעזר ב-AI גם בשלב הבדיקה, כדי לזהות טענות שדורשות אימות או להציע מילות חיפוש רלוונטיות – אבל בזהירות. יצא לי למשל לכתוב עבור לקוח מאמר בנושא השקעות, ובין היתר ה-AI נתן לי טבלה יפה של מספרים. לא ממש הבנתי את המספרים האלה, אז ביקשתי ממנו לתת לי מקורות – והוא אכן סיפק במהירות רשימה של קישורים. לא הסתפקתי ברשימה, אלא ממש לחצתי על קישור-קישור. חלקם לא הובילו לשום מקום. אחרים כן הגיעו לאנשהו, אבל המספרים שם היו אחרים מאשר בטבלה שה-AI נתן לי. לכן נאלצתי לבקש מהלקוח עצמו לעבור על הטבלה ולאשר אותה. הוא לא אישר, כי בעצמו לא הבין אותה. הטבלה הוסרה מהמאמר.

כן ל-AI, לא להעתקה-הדבקה 'על עיוור'

אפשר לכתוב עם בינה מלאכותית. היא חוסכת זמן, מייעלת תהליכים ועוזרת לייצר טיוטות, רעיונות ומבנים במהירות. אבל אם עושים העתקה-הדבקה לאתר, לפוסט או לדף נחיתה, ואז מתגלה שם טעות – מי שיישא באשמה לא יהיה האלגוריתם של הצ'אט, אלא האדם שעשה קופי פייסט ללא בדיקת עובדות. 

אני ממש לא נגד שימוש ב-AI, אלא נגד עצלנות וחוסר אחריות. שימוש בטקסט שנוצר על ידי AI בלי בדיקה עלול להוביל לטעויות, לפגיעה באמינות, ובמקרים מסוימים גם לנזק ממשי לקוראים (נניח, אלה שטסו עד טסמניה כדי לחפש מעיינות חמים ומצאו רק נהר קפוא). 

בסופו של דבר, תוכן טוב הוא לא תוכן שנשמע חכם ואמין, אלא תוכן שאפשר לסמוך עליו. AI יכול לעזור לכתוב אותו, ועדיין אין תחליף לביקורת, להבנה מקצועית ולבדיקת עובדות. האחריות על שימוש נכון ואחראי עדיין נמצאת בידיים שלנו, בני האנוש. 

הפוסט בדיקת עובדות לתוכן שנכתב על ידי AI: למה זה הכרחי ואיך עושים את זה נכון הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

שזה, בתרגום לעברית, משהו כמו "רפש דיגיטלי של בינה מלאכותית".

תיכף נדבר עוד קצת על SLOP, אבל קודם אני רוצה להדגיש עד כמה הבחירה של מרים-וובסטר מעניינת בעיניי. כי הוא לא בחר מילה חדשה שהומצאה ב-2025 (לשם השוואה, הבחירה של אתר Dictionary.com למילת השנה 2025 הייתה "67", בגלל הטרנד הטיקטוקי המטופש "סיקס-סבן"); והוא לא בחר מילה שהייתה בשימוש מאוד נרחב בציבור או בתקשורת – אלא מילה ביקורתית כלפי תופעה תרבותית שלמה.

זאת מילה נהדרת בעיניי. קצת מזכירה את "ספאם" בהקשר של דואר אלקטרוני.

מה זה SLOP?

על פי מרים-וובסטר, SLOP הוא תוכן באיכות נמוכה שמיוצר בכמויות גדולות ב-AI.

• המילה קיימת בשפה האנגלית עוד מהמאה ה-18. אז היא שימשה לתיאור של אדמה רטובה, מין בוץ לח שעושה "פחחחעק-פחחחעק" כזה כשדורכים עליו.
• בהמשך, במאה ה-19, המילה שימשה לתיאור של פסולת מזון, שאריות אוכל שנותנים לחזירים לאכול.
• ובמאה ה-20 היא שימשה לתיאור כללי של כל מיני דברים שנתפסו חסרי ערך.
• והיום? SLOP זה כל אותם טקסטים, פוסטים, מאמרים ותכנים שנוצרים בתוך שניות עם בינה מלאכותית, אבל אין מאחוריהם מחשבה אנושית ולא מבוצעת בהם עריכה מינימלית. אלה תכנים גנריים. רדודים. ריקים.

מה שמעניין הוא ש-SLOP זה לאו דווקא טקסטים עם טעויות, או לא מקצועיים. למעשה, הרבה מהתכנים האלה כתובים בשפה תקינה יחסית, בנויים נכון, ואפילו עונים על דרישות SEO בסיסיות. פשוט… אין בהם שום דבר מעניין. אלה טקסטים שנוצרים רק כדי להעלות עוד פוסט או למלא עוד דף באתר.

אגב, AI Slop לא מוגבל רק לטקסטים. לפי מאמר באתר notebookcheck, בזירת הווידאו הקצר, ובמיוחד ביוטיוב שורטס, אפשר כבר לראות המון סרטונים שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית – עם קריינות סינתטית, דימויים ממוחזרים ותבניות שחוזרות על עצמן. האלגוריתמים מקדמים את התוכן הזה כי הוא זול, מהיר וקל לשכפול, וכך נוצר חיבור הדוק בין AI Slop לבין מה שמכונה Brainrot: תוכן קצר וחזרתי שמטרתו ללכוד קשב, לא לספק ערך. זה כבר Slop אגרסיבי יותר, כזה שנועד במפורש להציף בלי קשר לערך. הבעיה היא שיש גם Slop תמים, שנוצר כשאנשים רוצים לייצר תוכן "כי צריך", פונים ל-AI כי הוא מציע פתרון מהיר וחינמי/זול, מקבלים תוצאה סבירה ועושם קופי פייסט. כשזה נעשה שוב ושוב, גם ה-Slop התמים מצטבר והופך לרעש.

גם אדם מוסרי, מנכ"ל אינסטגרם, התייחס לתופעה הזאת של הצפת AI Slop. אם בתקופה האחרונה רשתות חברתיות ניסו לסמן תוכן שיוצר ב-AI, עכשיו מוסרי אומר שנשקלת גישה הפוכה: לנסות לאתר את התכנים האותנטיים, המקוריים, שלא נוצרו ב-AI, והם אלה שיסומנו. שזה רק מדגיש עד כמה ה-Slop הזה הוא אתגר אמיתי ומשמעותי במדיה הדיגיטלית.

התחושה הזאת של המיאוס מ-AI

באופן אישי, כשנתקלתי במילה הרגשתי שקיבלתי סוף סוף שם לתחושה שיש לי כבר הרבה מאוד זמן. ההצפה הזאת של AI. העובדה שכל כך קל ליצור תוכן כזה, שכל התכנים כבר נראים ונשמעים אותו דבר. שאין פה שום דבר מיוחד, אישי או מעניין.

הנה סיפור שימחיש למה אני מתכוון:

לפני כמה שבועות קראתי בפייסבוק פוסט שנכתב על ידי בחורה צעירה שאני עוקב אחריה. זה היה טקסט שעסק בהעצמת נשים, ובו היא סיפרה על החיים שלה, על מכשולים והצלחות וכל מיני רגשות ומחשבות – וזה היה באמת פוסט מאוד עוצמתי ומרגש.

…שכולו נכתב ב-AI.

אחרים אולי לא שמו לב, אבל אני ועוד איך שמתי לב. קודם כל כי היה שם אותו אם דאש ארור, אבל גם בלעדיו זיהיתי את הניסוחים האופייניים לצ'אט ג'יפיטי. את הביטויים שנשמעו 'מתורגמים'. חוץ מזה שבמקרה אני קצת מכיר את הבחורה, והיא ממש לא מדברת ככה.

אז של מי היה סיפור החיים המרגש הזה? של מי הרגשות והמחשבות? של הבינה המלאכותית? או שאותה בחורה פשוט נכנסה לצ'אט ג'יפיטי והקלידה "כתוב לי משהו על העצמת נשים, אבל שיהיה מרגש" – כמו שכל כך הרבה אנשים עושים היום? האם ברגע שהבנתי שזה AI, אני באמת יכול להאמין שזה סיפור אותנטי?

איף. כמה SLOP.

חשוב להדגיש: הבעיה היא לא השימוש בבינה מלאכותית!

להיפך. תכתבו עם AI. תציירו ב-AI. צרו פודקאסטים ואינפוגרפיקות ב-AI. תעשו סרטוני AI שבהם אתם מתחבקים עם סלבז. תעשו מה שתרצו! גם אני, כותב תוכן אנושי, משתמש בכלי בינה מלאכותית לפעמים. זה רק הגיוני לחסוך זמן וכסף עם קיצורי דרך טכנולוגיים. במיוחד עבור אלה שכתיבה היא לא הצד החזק שלהם, וזה בסדר גמור.

אבל כלי AI הם רק כלים. בלי עריכה אנושית, התוכן מאבד את הקול הייחודי שלו. הוא אולי נראה סבבה, אבל אין שום דבר בתוך הקנקן הזה.

וזה בולט. כן. העוקבים מזהים את הריקנות הזאת.

הבעיה היא ה-SLOP שנוצר בגלל השימוש המוגזם ב-AI

תוכן ירוד קיים משחר ההיסטוריה. גם לפני AI היו פוסטים חלולים, מאמרים דחוסים בביטויי מפתח שנועדו ל-SEO ולא לבני אדם, ואתרים עסקיים שכל אחד מהם נראה ונשמע בדיוק כמו כל אחד מהמתחרים שלו. ההבדל הוא שהיום הרבה יותר קל ליצור תוכן ירוד כזה.

אף אחד לא עושה את זה בכוונה, כמובן. אבל כשהעלות ליצירת תוכן היא אפסית, להרבה אנשים נדמה שמספיק לתת לצ'אט פרומפט בסיסי, לעשות העתק-הדבק למה שיצא ולהעלות את זה ככה לאתר או לסושיאל. עוד פוסטים, עוד פרסומים, עוד תוכן! …שאין בו באמת שום דבר ממשי.

יותר מזה – לפעמים נדמה שהצ'אט מביא לנו רעיונות מבריקים ממש, כשהם בעצם לא. הצ'אט הרי לא חושב בצורה יצירתית ולא ממציא שום דבר, אלא מתבסס אך ורק על דברים שהוא קרא במקומות אחרים. ולכן גם אם נדמה לרגע שזה רעיון "וואו!" – רוב הסיכויים שזהו רעיון ממש מטומטם שרק ממחיש את הרצון של הצ'אט להשביע את רצוננו גם כשמשהו לא הגיוני (מי שמע על "אינסטלטור תוכן"?!); או רעיון מאוד-מאוד-מאוד שחוק, כמו "המטבח הוא הלב של הבית" – שנשמע מאוד יפה ומקורי, עד שמבינים שכווולם משתמשים בו.

מה כבר יכול לקרות בגלל קצת SLOP?

בדומה למה ש"ספאם" עשה לדואר האלקטרוני, הנה כמה נזקים ש"סלופ" עלול לגרום:

אנחנו נשמעים בדיוק כמו כל אחד אחר

זה רק הגיוני: אם כולם משתמשים באותם כלים, אותם פרומפטים ואותם מבנים, כולם יוצאים זהים (מי זוכר את הטרנד של "צייר אותי בסגנון ג'יבלי" כשהרשת התמלאה באיורים שכולם נראו אותו דבר?). ואז במקום לבדל אותנו, התוכן מוחק את הייחוד שלנו.

הקהל מאבד בנו אמון

זה לא קורה בבת אחת ולא באופן מודע, אבל עם הזמן הקהל יתחיל להרגיש שאין פה בן אדם. אין ניסיון אמיתי או דוגמאות מהשטח. אנחנו אומרים דברים ובעצם לא אומרים כלום. אז למה שהקהל יישאר?

התוכן שלנו פחות רצוי

אנשים רוצים פחות תוכן מג'ונרט ויותר תוכן אמיתי, אנושי ובעל ערך. זו מגמה שאני כבר מזהה ניצנים שלה, ואני מעריך שתתחזק.

אנחנו מבזבזים זמן במקום הלא-נכון

זה אולי הקטע הכי אירוני: התוכן שלנו אמור להביא לנו תוצאות, אבל כשהוא לא מביא אותן, נדמה שקל יותר פשוט לייצר עוד תוכן – במקום להשקיע בשיפור התוכן שכן אמור להביא לקוחות.

איך אפשר לדעת מתי התוכן הופך ל-SLOP?

ההבדל בין שימוש חכם בבינה מלאכותית לבין יצירת SLOP לא תמיד חד וברור, אבל יש כמה סימני שאלה שכדאי להתייחס אליהם:

האם יש קול אישי בטקסט?

אם אפשר להחליף את שם העסק שלנו בשם של כל מתחרה אחר והטקסט עדיין היה נשמע הגיוני – יש כאן בעיה. תוכן טוב אמור לשקף נקודת מבט מסוימת, דרך חשיבה, או ניסיון מצטבר. אחרת, למה שיבחרו לעקוב אחרינו או לקנות מאיתנו, כשהמתחרה נשמע בדיוק כמונו?

הטקסט נשמע נכון, אבל האם הוא באמת אומר משהו?

תוכן שנוצר כמעט כולו ב-AI בדרך כלל מנוסח יפה, אבל אין בו אמירה ממשית. הוא נוטה להבטיח דברים כלליים, להשתמש במשפטים שנשמעים טוב או בקלישאות מקצועיות. זה תוכן שלא נכתב כדי לענות על שאלה אמיתית, אלא כדי למלא מקום.

עם יד על הלב, האם המטרה היא רק "שיהיה תוכן"?

כי צריך פוסט השבוע. כי צריך מאמר לבלוג, או כי צריך עוד עמוד באתר. ברגע שהשאלה המרכזית היא מה להעלות, ולא למה להעלות את זה, התוצאה היא משהו שנראה כמו תוכן, אבל אין בו ערך אמיתי.

האם זה נשמע כמו משהו שהיינו אומרים?

אני נוהג לכתוב בשפה קצת גבוהה לפעמים, אז עשיתי לעצמי הרגל לקרוא בקול רם כל טקסט שאני כותב. כשאני "מדבר" אותו, וממש שומע את הקול שלי אומר את המילים, אני מבין שרוב האנשים לא היו אומרים את זה. אז אני משנה למה שכן הייתי אומר. אותו דבר עם AI, שלא באמת יודע איך אנחנו מתנסחים – חשוב לתקן ולדייק את הניסוח, כדי לתת לו אופי יותר אנושי ו"שלנו".

AI הוא כלי, אבל SLOP הוא בחירה

הבחירה ב-SLOP כמילת השנה 2025 של מרים-וובסטר לא מבקשת שנפסיק להשתמש בבינה מלאכותית, אלא שפשוט נחזור להשקיע בתכנים שלנו. ברגע ש-AI מפסיק להיות כלי ועובר להחליף את החשיבה, הקול האישי והניסיון הייחודי – התוכן רק נראה סבבה, כשבעצם אין בו משמעות. מי שלא יידע לשים את הגבול הזה, ימשיך לייצר עוד ועוד SLOP. מי שכן, יבלוט. אני מאוד מקווה שנדע כולנו, כאנושות, להפסיק לתת אמון עיוור בכלי הבינה המלאכותית שמייצרים תכנים חסרי ערך, ונחזור להפעיל יותר את הראש. אחרת נשקע כולנו ב-SLOP עד צוואר.

הפוסט מילת השנה 2025: SLOP – רפש דיגיטלי של AI הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

וזה מפריע לי.

אני לא מתווכח עם העובדה שקיימים בעברית מקף עליון ומקף ארוך ("קו מפריד"). אני אפילו מזמין אתכם לקרוא עוד על מקף וקו מפריד באתר האקדמיה. אבל הסיפור הזה, שנשמע במבט ראשון כמו עניין לשוני־טכני, חושף בעצם משהו עמוק הרבה יותר — על הדרך שבה אנחנו כותבים (או כבר לא כותבים) בעידן הבינה המלאכותית. בואו נדבר קצת על מקפים, ובסוף אציג את הבעייתיות שאני רואה בפוסט הזה של האקדמיה.

אגב, כולם ראו שהשתמשתי בשני סוגי המקפים בפסקה הזו? יופי, כי זאת תהיה הפעם האחרונה.

מקפים של AI

כולנו משתמשים במקפים כל הזמן כשאנחנו כותבים, אבל רובנו מכירים רק שני סוגים:

1. המקף הרגיל שמתקבל כשלוחצים על המקש הזה במקלדת (מקף/מינוס וקו תחתי) –
   
2. ומקף מעט יותר דק ומעט יותר ארוך, שאפשר לראות בעיקר במסמכי וורד או גוגל דוקס, שנוצר בצורה אוטומטית כאשר מקלידים מילה, רווח, מקף רגיל, רווח, מילה. אם אינני טועה, במקומות אחרים כגון ברשתות החברתיות או באתרים זה לא קורה בצורה אוטומטית, ולאף אחד זה לא מפריע (תיכף נראה דוגמה).

אנחנו כל כך רגילים לשני סוגי המקפים האלה, שאנחנו אפילו לא שמים לב אליהם. אבל מי שכותב בעזרת צ'אט ג'יפיטי או מודלי שפה אחרים של בינה מלאכותית, נתקל בעוד שני סוגי "מקפים של AI":

• המקף הארוך – שהוא מאוד ארוך ולפיכך מאוד בולט.
• והמקף העליון, או המקף העילי, שבדרך כלל מחבר בין מילים בצירופי סמיכות וכיו"ב.

הנה דוגמה לטקסט שג'ונרט בצ'אט ג'יפיטי ומכיל את שני סוגי המקפים הללו:

בולט לעין? בטח בולט.

רובנו כל כך לא-רגילים למקפים האלה, וכל כך לא-משתמשים בהם בכתיבה הטבעית שלנו – שהם הפכו ל"סימן מסגיר" שאומר – הטקסט הזה? רוב הסיכויים שהוא נכתב ב-AI. בעצמי נתקלתי ברשת בהמון הסברים על סוגי המקפים האלה: על המקף שמכונה אן דאש (En Dash) ועל המקף הארוך-ארוך והבעייתי במיוחד שמכונה אם דאש (Em Dash). כולל איך לטשטש את העובדה שטקסט נכתב ב-AI, כשאחת מהדרכים היא לחפש את המקפים האלה ולהעלים אותם.

אגב, קוראים להם אם דאש כי הוא מקף ברוחב האות M (גדולה) ואן דאש כי הוא ברוחב האות n (קטנה).

איך מקלידים את המקפים האלה?!

כשראיתי שהאקדמיה מעודדת את הציבור להשתמש גם במקפים ה"זרים" האלה, העליון והארוך, המחשבה הראשונה שעלתה בדעתי הייתה "איפה הם נמצאים על המקלדת?!". הרי אני כותב תוכן לעסקים כבר כמה שנים טובות, ועוד הרבה לפני שעסקתי בזה כמקצוע כתבתי להנאתי בבלוגים ובפורומים – ומעולם לא מצאתי לנכון לחפש מקף עליון או "אם דאש" על המקלדת שלי.

אז בסדר, בינתיים כבר ביררתי איך עושים את זה:

איך מקלידים אם דאש ושאר מקפים של AI על מקלדת מחשב

• מקף עליון: לוחצים בו זמנית על כפתור האלט הימני ועל מקש המקף הרגיל (כשהמקלדת על עברית).
• מקף ארוך (קו מפריד): לוחצים בו זמנית על כפתור האלט הימני ועל מקש ה"=" (כשהמקלדת על עברית).

שיטה נוספת ליצירת מקף ארוך, שלא ניסיתי אבל תוארה בחלק מהתגובות שקיבלתי לסרטונים שהעליתי, הייתה ללחוץ על Alt + 0151 – אבל זה אמור לדעתי לעבוד רק במקלדות שיש בהן כרית מספרים מצד ימין, ואין לי כזו. בכל מקרה, זה נראה לי כמו הרבה מאוד טרחה בשביל מקף.

איך מקלידים אם דאש ושאר מקפים של AI על מקלדת סמארטפון

פשוט לוחצים לחיצה ארוכה על המקף הרגיל, ואז נפתחות כמה אפשרויות של מקפים. הנה צילום מסך:

אגב, כדאי לשים לב:

המקף הארוך האוטומטי של וורד הוא לא אותו מקף ארוך של צ'אט ג'יפיטי!

יש הטוענים שהמקף הארוך של צ'אט ג'יפיטי הוא אותו אחד שנוצר באופן אוטומטי בוורד. אבל זה לא נכון, כפי שאפשר לראות בדוגמה הזו:

הוספתי קו אנכי כחול בתחילת שלוש השורות כדי להראות ששלושתן מתחילים מאותו מקום, אבל כל שורה מסתיימת במקום קצת אחר. גם את זה אפשר לראות לפי הקווים האנכיים הכחולים. הנה גם סרטון.

מי מהם מקף רגיל? מי מהם קו מפריד? אין לי מושג.

והאמת שלי באופן אישי זה בכלל לא משנה, כי אני לא מתכוון להשתמש בהם. סליחה, אקדמיוש.

מי משתמש בהם בכלל?

המקפים האלה הפכו אמנם לסימן היכר של כתיבה עם צ'אט ג'יפיטי, אבל האם באמת אף אחד לא משתמש בהם? כשהעליתי את הסרטון שבו אני שואל איפה הם נמצאים על המקלדת, תהיתי אם כל העולם יגיב ואני אצא אידיוט כי רק אני לא מכיר. אבל כפי שחשבתי, גם רבים אחרים לא יודעים איך לייצר את הסימנים האלה בעצמם ולא על ידי הצ'אט.

לא כולם. למעשה יש כאלה שבאמת משתמשים בסימנים האלה בכתיבה השוטפת שלהם, מה שיוצר מצב אבסורדי שבו הטקסטים שהם כותבים בעצמם נחשדים עכשיו ככאלה שנכתבו ב-AI. כמה עצוב.

הבעייתיות שאני רואה ב"הכשרת" המקפים של AI, ובמיוחד 'אם דאש' הארוך

הבעיה שלי בתור איש של מילים, גם ככותב אבל גם כאדם שאוהב לקרוא, היא שהעולם מתמלא בטקסטים גנריים שנוצרו בשניות על ידי בינה מלאכותית – והם פשוט לא טובים. מעבר לשגיאות כתיב, בעיות דקדוק ואפילו טעויות עובדתיות מדי פעם (כן! עדיין!), אלה טקסטים חסרי נשמה. בלי קול אנושי. בלי טון אישי. לעיתים קרובות אלה סתם טקסטים גנריים שמרדדים בעיניי את איכות המילה הכתובה. יצירתיות מזויפת ועצלה. הרבה מהם משתמשים באותן קלישאות ("המטבח הוא הלב של הבית") ובאותן תבניות שגורמות לכל פסקה להרגיש כאילו כבר קראנו אותה עשר פעמים.

העובדה שטקסטים מג'ונרטים כוללים מקפים שמסגירים את העובדה שהם נכתבו ב-AI לפחות גרמה לאנשים לעבור עליהם לפני פרסום, ולו רק כדי למחוק את הרמזים המסגירים. יש כאלה שהחליפו את המקפים האלה במקף רגיל, אחרים החליפו אותם בפסיק, ולפעמים שכתבו מעט את הניסוח.

כלומר, במובן מסוים המקפים האלה אילצו את כל מה שכותב עם AI לבצע איזשהו סוג של עריכה מינימלית ידנית. זו עריכה ממש בקטנה, אבל כזו ששיפרה טיפ-טיפונת את איכות הטקסטים.

ועכשיו? כשהאקדמיה ללשון כביכול "מכשירה" או "מנרמלת" את השימוש במקפים הזרים האלה? גם אם הצדק הלשוני איתה – היא עלולה לגרום לאותם אנשים לוותר אפילו על המינימום הזה. מה שרק יציף אותנו בעוד טקסטים גנריים שנכתבו, הועתקו והודבקו, בלי שום עריכה, מחשבה או יצירתיות.

וחבל. כל כך חבל.

עדכון 14/11/2025:

איך להיפטר מהמקף הארוך של צ'אט ג'יפיטי?

הקורא הנאמן סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI (החברה מאחורי צ'אט ג'יפיטי) כנראה קרא את המאמר שכתבתי והשתוקק להתייחס אליו, כי זה מה שהוא כתב ברשת X:

ובקיצור, אם נכנסים לצ'אט ג'יפיטי, לוחצים על התמונה הקטנה בצד שמאל למטה > פרסונליזציה (Personalization) > הנחיות מותאמות אישית (Custom Instructions) > אפשר להנחות את הצ'אט שלא להשתמש במקף הארוך הזה. נסו וספרו לי אם זה הצליח.

הפוסט אוי לא, זה אם דאש! – מה המקפים של AI מעידים על כתיבה אנושית הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

הנה כמה סוגי תוכן שאפשר להעלות:

1. מאמרים מקצועיים
2. מדריכים מפורטים (How-to)
3. שאלות נפוצות (FAQ)
4. סיפורי לקוחות (קייס סטאדיז)
5. חדשות ועדכונים מהשטח
6. תוכן ויזואלי
7. בלוג אישי/"מאחורי הקלעים"

ועכשיו בהרחבה:

1. מאמרים מקצועיים

מאמרים הם התוכן הבסיסי ביותר של רוב האתרים המקצועיים. אלה תכנים שמציגים ידע, ניסיון ויכולת לנתח סוגיות בתחום הפעילות של העסק – וכך הם מוסיפים לבעליו רושם של מישהו שיודע על מה הוא מדבר. כלומר, גם מושכים טראפיק אורגני וגם מעודדים תחושת אמון וביטחון.

לדוגמה, אתר של יועץ משכנתאות יכול לפרסם מאמר כמו "מה ההבדל בין משכנתה בריבית משתנה לקבועה?". מאמר באתר של בית אבות יכול להיות "איך מתמודדים עם בן משפחה עם אלצהיימר". או מאמר על שיווק בזמן אמת (RTM) באתר של כותב תוכן.

2. מדריכים מפורטים (How-to)

הכוונה למדריך כתוב או מצולם שמסביר שלב אחר שלב איך לעשות פעולה מסוימת. כך הוא פותר בעיה ממשית וממחיש שלעסק יש את הידע והניסיון שהגולש מחפש. תוכן הדרכה מדורג בעקביות בין התכנים היעילים ביותר להמרה, ובדרך כלל נחשב לאחלה תוכן ירוק עד. כי כשמדריך כתוב היטב, הוא יוצר אמון עמוק ומעורר רצון לפנות לעסק ברגע שצריך פתרון מקצועי.

למשל, אתר של קונדיטוריה יכול להעלות מדריך כמו "איך להמיס שוקולד בצורה אחידה וללא גושים". אתר של חברת ניקיון יכול לפרסם מדריך בסגנון "איך לנקות ספות בעצמך". הנה למשל מדריך שצילמתי והעליתי לערוץ היוטיוב שלי על השיטה שלי לצלם סרטונים. יש גם מאמר תואם כאן באתר.

3. שאלות נפוצות (FAQ)

עמוד שאלות ותשובות הוא אחד הכלים היעילים ביותר ליצירת שקיפות, הפגת חששות וחיזוק האמון. הרי זה עמוד שמתייחס בדיוק למה שמעסיק את הלקוחות:  שאלות על תהליך העבודה, עלויות, אחריות, תנאי ביטול, זמן אספקה וכו'. התוכן הזה חשוב במיוחד בתחומים שבהם לקוחות עלולים לחשוש שהשאלה שלהם "טיפשית", או שכשמדובר בתהליך רכישה מורכב.

גם קל מאוד לכתוב אותו: פשוט מקשיבים לשאלות של הלקוחות וכותבים את התשובות – והנה, יש דף.

4. סיפורי לקוחות (Case Studies)

סיפור מקרה הוא תוכן שמבוסס על חוויה אמיתית של לקוח – בדרך כלל בעיה שהתגלתה, הפתרון שהעסק סיפק, והתוצאה שהושגה. המטרה כאן היא להראות איך העסק פועל במציאות, ואיך הידע המקצועי בא לידי ביטוי בתוצאה מדידה או מוחשית. סיפור כזה מייצר גם חיבור רגשי (הזדהות עם הבעיה), גם אמינות (זווית של הלקוח) וגם הוכחה חיה ליכולת. מדובר בכלי שיווקי מצוין שמומלץ לנסח בפורמט קבוע: רקע > אתגר > פתרון > תוצאה > מסר לסיכום. רק חשוב לקחת בחשבון שאולי יהיה צורך לטשטש פרטים מזהים של הלקוחות.

הנה למשל סיפור על הפעם ההיא שבה נאלצתי לעשות עבור לקוח לא פחות משישה(!) סבבי תיקונים. ויותר חשוב: מה למדתי מכך כדי לצמצם משמעותית את המספר הזה.

5. חדשות ועדכונים מהשטח

עדכונים שוטפים מאפשרים לגולש להרגיש שהוא עוקב אחרי עסק פעיל, מתחדש, מתקדם. זה יכול להיות דיווח מהשטח על פרויקט שבוצע, פתיחת סניף חדש, עדכון כתוצאה מחקיקה חדשה, או אפילו מחשבה אישית של בעל העסק על טרנד מסוים בענף. תוכן כזה נותן תחושה שהאתר (והעסק) מעודכן ורלוונטי. מבחינת גוגל, גם זה יתרון: אתרים שמתעדכנים בקביעות מקבלים ניקוד איכות גבוה יותר.

כך למשל ב-2024 כאשר יצאה לדרך רפורמת חשבוניות ישראל, שחוללה שינוי עצום בדרך ההתנהלות של עצמאים, יצא לי לכתוב כמה תכנים באותו נושא עבור לקוחות שונים. זו גם הסיבה שבכל תחילת שנה לועזית חדשה אפשר לראות פריחה במאמרים בסגנון "הטרנדים שישלטו בענף ה-X ב-2025" – ואחרי שנה "ב-2026", ואחרי שנה "ב-2027" וכן הלאה.

6. תוכן ויזואלי: תמונות, סרטונים, אינפוגרפיקות

נכון, אני כותב תוכן ומעדיף תוכן טקסטואלי, אבל יש גם תוכן ויזואלי: תמונות מקצועיות של המוצרים, סרטוני הדגמה, סרטונים של לקוחות מרוצים, ואפילו אינפוגרפיקה שממחישה תהליך עבודה. תוכן ויזואלי בהחלט תורם להבנת המסר, חיזוק אמון, ולעיתים גם להנעה לפעולה. הוא יכול "לאוורר" עומס טקסטואלי של יותר מדי גושי טקסט. אנשים נוטים להישאר זמן רב יותר באתרים עם תוכן ויזואלי מושקע, וזה משפר מדדים חשובים מבחינת SEO כמו זמן שהייה ודירוג בגוגל.

7. בלוג אישי או "מאחורי הקלעים"

גם אם מדובר באתר מקצועי של בית עסק, לא כל תוכן באתר צריך להיות רשמי ומרוחק. דווקא תכנים אישיים, כאלה שמציגים את האדם שמאחורי העסק, יכולים ליצור חיבור רגשי שמבדל עסק ממתחריו. אפשר לספר על התהליך האישי שהוביל לפתיחת העסק, על התלבטות מקצועית, על לקוח מיוחד שנכנס ללב… זה הקסם בתוכן אישי: האנושיות שבו. תוכן כזה מראה שיש בעסק גם אדם או צוות עם ערכים, רעיונות וחזון.

אז איזה תוכן נעלה לאתר?

תוכן איכותי הוא בסיס לשיווק אפקטיבי. זה מה שמשפר את הדירוג בתוצאות החיפוש של גוגל או צ'אט ג'יפיטי, יוצר רושם ראשוני חיובי, מסיר חסמים ומעודד פנייה. ככל שהתוכן מגוון, אמיתי ורלוונטי יותר, כך גדל הסיכוי שהגולש ירגיש שזה בדיוק מה שהוא חיפש. ואם עדיים חסרים רעיונות – אני כאן כדי לעזור עם כתיבת תוכן לאתר!

הפוסט איזה תוכן אפשר להעלות לאתר? רעיונות ודוגמאות הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

למה תוכן עניינים חשוב כל כך במסמכים דיגיטליים?

כשאני מספר לאנשים שאני כותב תוכן לעסקים, אוטומטית השיח מתמקד במילים עצמן: טקסט שיווקי, מאמרים או דפי נחיתה. אבל האמת היא שלא פחות חשוב הוא הסדר והמבנה שבו המידע מוצג לקוראים. זה התפקיד של תוכן עניינים: הוא מאפשר הבנה מהירה של מבנה המסמך, ניווט נוח בין החלקים השונים שבו, ואיתור פשוט של המידע הדרוש מבלי לבזבז זמן בגלילה אינסופית או בקריאה של כל-כל-כל הטקסט.

עוד יתרונות של כתיבת תוכן עניינים מסודר:

• במצגות עסקיות, מדריכים דיגיטליים, לפעמים אפילו בהצעות מחיר ארוכות, תוכן עניינים מסודר משדר מקצועיות ומעלה את רמת האמון של הקוראים.
• כשמדובר במסמכים אינטרנטיים, תוכן עניינים מוצלח תורם גם לחוויית משתמש טובה וגם לקידום אורגני (SEO), משום שהמבנה הברור וההיררכי מסייע למנועי חיפוש ומודלי AI לזהות במה מדובר ולדרג את המסמך בצורה טובה יותר.

איך כותבים תוכן עניינים יעיל שמתאים למסמכים דיגיטליים?

מתי מתחילים לכתוב תוכן עניינים?

כתיבת תוכן עניינים מתבצעת בדרך כלל בסוף, אחרי שכל המסמך כבר גמור ואפשר לדעת בדיוק מה נמצא באיזה עמוד – אבל כדאי מאוד לחשוב על תוכן העניינים כבר בשלב התכנון הראשוני של הכתיבה, ולו רק כדי להגדיר את הנושאים המרכזיים ואת סדר הופעתם. לדוגמה, במדריך הדרכה לעסקי ייעוץ אפשר להתחיל בהקדמה, להמשיך בשירותים, להציג מחקרים, ולסיים בקריאה לפעולה – זה עדיין לא תוכן עניינים מסודר, אבל זה מה שיהפוך אחר כך להיות תוכן העניינים.

איך להשתמש בכותרות ובתתי–כותרות נכון?

כותרות ותתי-כותרות (H1, H2, H3) הן הבסיס לתוכן העניינים. במקום לכתוב את כל הטקסט כגוש אחד גדול, כדאי מאוד להגדיר תוך כדי הכתיבה מהי כותרת ומאיזה סוג. מערכות כמו Word או  Google Docs ופלטפורמות בניית אתרים משתמשות בכותרות ובתתי-כותרות כדי לייצר תוכן עניינים אוטומטי. שימוש בהיררכיה בצורה כזו מאפשר גם לקוראים וגם למנועי AI להבין את מבנה המסמך.

כך זה נראה בוורד, למשל:

וכך זה נראה בוורדפרס:

מה החשיבות של עיצוב ברור ונראות טובה בהקשר של תוכן עניינים?

תוכן עניינים צריך להיות נעים לעין וקל לקריאה. כדאי להשתמש בפונט אחיד, במרווחים נוחים ובהזחות (הסטה של השורה הבאה כך שלא תתחיל באותו מקום כמו השורה שלפניה אלא קצת יותר "פנימה") שממחישות את הקשר בין פרקים ותתי-נושאים. במסמכים דיגיטליים אפשר – ואפילו רצוי! – להוסיף קישורים פנימיים המובילים ישירות לכל חלק במסמך. כך אפשר, למשל, להגיע לפרק 19 בהקלקה פשוטה כבר מתוכן העניינים עצמו, במקום לגלול ולגלול ולגלול עד פרק 19.

אילו כלים דיגיטליים יכולים לעזור?

אפשר לכתוב תוכן עניינים ידנית, אבל יש קיצורי דרך טובים: כלים כמו Word ו-Google Docs מאפשרים לבנות תוכן עניינים דינמי שמתעדכן אוטומטית בעזרת שימוש יעיל בתתי-הכותרות. באתרי אינטרנט מסוימים, במיוחד בוורדפרס, ניתן להוסיף תוספים (Plugins) שיוצרים תוכן עניינים לחיץ בתחילת המאמר – פתרון אידיאלי למאמרים ארוכים או מדריכים מקצועיים.

יש טעויות נפוצות של כתיבת תוכן עניינים?

כן. לא כל תת-נושא צריך להופיע בתוכן העניינים, אחרת הוא מפורט מדי ומבלבל. לעומת זאת, השמטת נושאים חשובים מתוכן העניינים עלולה לגרום לקוראים לחשוב שנושא מסוים פשוט לא נדון במסמך, בזמן שהוא כן.

כמו כן, טעויות במספור, חוסר עקביות בסגנון וקישורים שגויים הם בעיות נפוצות שכדאי להימנע מהן. מספיק שעריכה קטנה תאריך מעט טקסט של נושא מסוים כך שהוא יגלוש לעוד עמוד – וכל שאר הנושאים שאחריו יזדקקו לתיקון כדי שתוכן העניינים עדיין יוביל את הקוראים למקומות הנכונים.

עוד שאלות נפוצות על תוכן עניינים

האם תוכן עניינים רלוונטי גם לאתרים ולא רק למסמכים?

בהחלט. תוכן עניינים באתר אינטרנט, במיוחד במאמרים ארוכים, משפר את חוויית המשתמש ועשוי לשפר גם את דירוג האתר במנועי חיפוש.

מה ההבדל בין תוכן עניינים למסמך לבין תוכן עניינים באתר?

במסמך (Word, PDF) תוכן העניינים מתייחס לעמודים פיזיים ומספרי עמודים. באתר אינטרנט מדובר בקישורים פנימיים שמאפשרים לקורא לקפוץ ישירות לחלק מסוים של העמוד, מה שמתאים במיוחד לקריאה דיגיטלית במובייל.

אפשר להוסיף תוכן עניינים למיילים שיווקיים או לניוזלטרים?

כן. אם המייל קצר אז אולי אין צורך, אבל במיילים ארוכים או בניוזלטרים שכוללים כמה חלקים, אפשר לשלב תוכן עניינים עם קישורים פנימיים המובילים לסעיפים שונים, מה שמשפר את חוויית הקורא ומעלה את הסיכוי להקלקות.

איך כתיבת תוכן עניינים משפיעה על SEO ו-AIO?

באתרי אינטרנט, תוכן עניינים מסייע למנועי חיפוש ולמודלי AI לזהות את מבנה התוכן, להבין את ההיררכיה של הכותרות ולהציע את הדף כ'תוצאה עשירה' (Rich Result). בדפים המכילים מאמרים ארוכים, תוכן העניינים גם עשוי לשפר את משך השהייה באתר ולהוריד את שיעור הנטישה.

האם אפשר ליצור תוכן עניינים אוטומטי באתר אינטרנט?

כן. פלטפורמות כמו וורדפרס מאפשרות להוסיף תוספים (Plugins) שיוצרים תוכן עניינים אוטומטי ולחיץ. התוספים הללו מזהים את הכותרות ותתי-הכותרות בטקסט, ומייצרים רשימה מסודרת עם קישורים פנימיים.

איך תוכן עניינים נכון משדרג את חוויית המשתמש והנראות של העסק?

כתיבת תוכן עניינים איכותי היא הרבה מעבר לסידור רשימה בתחילת מסמך. זאת דרך להנגיש את המידע, לשדר מקצועיות ולשפר את חוויית המשתמש. לקוראים הרי אין סבלנות מיותרת, והם מעדיפים לנווט במהירות ובקלות – וכך תוכן עניינים מהווה כלי חשוב במסמכים עסקיים, מצגות, קבצי PDF ואתרי אינטרנט.

תכנון מוקדם, שימוש נכון בכותרות ובתתי-כותרות, עיצוב ברור – אלה האלמנטים שמאפשרים ליצור תוכן עניינים דינמי ומדויק שמתעדכן אוטומטית וחוסך זמן יקר. כך ניתן לייצר מסמכים, אתרים או מיילים שנראים טוב יותר, מקלים על הלקוחות ומעניקים יתרון תחרותי במנועי חיפוש ובמנועי AI.

הפוסט כתיבת תוכן עניינים למסמכים דיגיטליים: למה צריך, ואיך עושים את זה נכון? הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

הפוסט כתיבה מקורית עם AI? כך תימנעו מקלישאות בתוכן הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

יש לנו רעיון, תכננו כבר מה נרצה לומר – אבל אז אנחנו מסתכלים למצלמה ו… לא זוכרים מה רצינו לומר. או ששכחנו להגיד משהו. התבלבלנו. גמגמנו. אולי שיצא לנו טקסט עם הרבה "אה…", "אמממ…." או "ו………"

מה עושים?

אחת הדרכים היא באמת לנסות ולזכור בעל פה את כל מה שהתכוונו לומר. לפעמים זה מצליח, אבל רוב הזמן זה יוצר לחץ, בלבול, לפעמים צורך להתחיל מחדש כמה פעמים עד שמצליחים להגיע מההתחלה ועד הסוף, ובקיצור – לא מתאים לכולם.

שיטה אחרת היא להשתמש בטלפרומפטר. יש הרבה אפליקציות כאלה לסמארטפון: הן מציגות את הטקסט על גבי המסך תוך כדי שהמצלמה מצלמת, ואז אפשר להקריא ישירות את הטקסט וזה נראה כאילו מסתכלים על המצלמה. הבעיה שהרבה פעמים שימוש בטלפרומפטר יוצר תחושה 'רובוטית', מלאכותית, וממש רואים שהטקסט מדוקלם ולא מדובר.

ויש את השיטה שאני משתמש בה. "משפט-משפט", אני קורא לה. יש בה טון טבעי, נוכחות דינמית, והתוצאה היא סרטון שנראה מעניין, חי ואותנטי. הנה כמה דוגמאות לסרטונים שצילמתי בשיטה הזו:

• הפאדיחה של המאמר המדעי עם המילה הממש-גסה
• מה הכלב או החתול שלכם אוכלים? – סרטון עבור רשת All4Pet
• מה ההבדלים בין אשכולות הדיור השונים? – סרטון עבור בית האבות אשכולות אורנים

אז איך לצלם סרטון לסושיאל בשיטת "משפט-משפט"? ככה:

1. אני כותב תוכן לתסריט ומניח אותו על מסך המחשב לצידי, מחוץ לפריים של המצלמה.
2. אני מישיר מבט למצלמה, מתחיל הקלטה ואומר משפט ראשון.
3. פאוזה. מסתכל אל מסך המחשב, משנן את המשפט הבא. רק משפט אחד, לא יותר.
4. מישיר מבט למצלמה ואומר משפט שני.
5. פאוזה, מסך מחשב, משנן עוד משפט.
6. ושוב ושוב ושוב. לא נוגע במצלמה בכלל, גם אם טעיתי או התבלבלתי. פשוט חוזר שוב על המשפט האחרון. מקסימום מציץ שוב במסך כדי להיזכר. מצלם שוב. אולי כמה גרסאות (אחר כך אבחר את הטובה מביניהן). אני גם זז קצת כדי ליצור אחר כך עניין בשלב העריכה.
7. וכך עד המשפט האחרון.

בשלב הבא אני נכנס לתוכנת העריכה. נכון לרגע כתיבת שורות אלה תוכנת העריכה החביבה עליי היא InShot (הגרסה החינמית לגמרי מספיקה). ושם, אני פשוט משמיט את כל ההפסקות המיותרות, את החזרות ואת הבלבולים. מה שנשאר זה סרטון קצבי, חד, ברור ובעל נוכחות, שאפשר להמשיך לערוך הלאה: למשל להוסיף לו כתוביות, מוזיקת רקע וכו'.

מעבר לעובדה שמאוד קל לצלם סרטון לסושיאל בשיטה הזו – גם עבור אנשים שאין להם ניסיון מול מצלמה – יש לה יתרון ויזואלי: בזכות ההפסקות הקצרות בין המשפטים, כל שוט מצולם מזווית מעט שונה – הגוף בפוזיציה טיפה שונה, הבעת הפנים קצת אחרת – מה שיוצר מראה "קליפי" ומעניין יותר, שמתאים בדיוק לקצב של רילס או טיקטוק. לפעמים אני ממש מתרחק בכוונה מהמיקום הקודם כדי להדגיש את זה. תיכף נראה דוגמה:

דוגמה

הנה סרטון שיצרתי בשיטה הזאת של "משפט-משפט" – ומתחתיו סרטון לפני/אחרי (ליתר דיוק, אחרי/לפני), שבו אפשר לראות גם את הגרסה הסופית וגם את חומר הגלם. אפשר לראות שסרטון חומר הגלם, עם החזרות והגמגומים וההפסקות, אורך דקה ו-9 שניות, וממנו יצא אחלה סרטון באורך 23 שניות.

הסרטון הערוך הסופי:

הסרטון הערוך ומייד אחריו חומר הגלם המקורי:

נסו!

הפוסט משפט-משפט: שיטה פשוטה לצלם סרטון לסושיאל הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

כן, לוח השנה מלא בתאריכים ובימים שאפשר לקבל מהם רעיונות ליצירת תוכן לעסק. צריך רק לשים לב אליהם.

למה לשאוב השראה מלוח השנה?

כי לפעמים נגמרים לנו הרעיונות לתכנים חדשים, וקשה לייצר תוכן כשאין השראה לכתיבה. איזה מזל שכולנו מכירים מאגר של ימים מיוחדים, משעשעים, מטופשים או רציניים, שיכולים להפוך לכלי עזר מעולה ליצירת תוכן: יש לנו לוח שנה בסמארטפון, יש לנו גוגל קלנדר במחשב, ואצל ההורים שלי לדעתי עדיין תלוי לוח שנה פיזי, מודפס, בשירותים.

שימוש נבון בלוח השנה מוסיף גיוון, מכניס קריצה אקטואלית ומאפשר לעסק לשדר קלילות, רלוונטיות ויצירתיות. אפילו בין לבין, בימים שבהם כביכול "לא קורה כלום", אפשר להתחבר לנושא רחב יותר או אישי יותר וליצור תוכן שמרגיש חי, עכשווי ומעורר עניין.

דוגמאות לשימוש בתאריכים

פסח הוא חג שיש בו המון השראה ליצירת תוכן, ורואים את זה ברשתות החברתיות. אפשר לשחק על המספרים: ארבעה בנים, עשר מכות, שבעה ימי חג. אפשר לדבר על יציאה מעבדות לחירות. על ניקיון וסדר. על אביב והתחדשות – ועוד. אותו עיקרון נכון גם לגבי הרבה חגים אחרים.

אבל עיקר הקסם נמצא דווקא בתאריכים הפחות צפויים. למשל, ה-5 בפברואר מצוין כיום הנוטלה הבינלאומי. כן, אני זוכר את זה בעל פה כי זה יום הנישואים שלי וממש טרחתי לברר. ה-20 במרץ הוא יום הצפרדע הבינלאומי. ואנחנו כבר יודעים מתי יוצא יום מלחמת הכוכבים.

השראה עקיפה ולאו דווקא אזכור ישיר

בעיניי, התאריך המיוחד אמור לעורר השראה ולא בהכרח להיות נושא המאמר או הפוסט עצמו.

למה הכוונה?

נניח שהיום הוא יום הפסטה העולמי (25 באוקטובר). האם זה אומר שהתוכן שלנו יעסוק בפסטה? ממש לא!

יכול להיות שפסטה תזכיר לנו טיול בלתי נשכח שעשינו באיטליה לפני כמה שנים. אולי חווינו באותו טיול, חוויה מיוחדת שנרצה לספר עליה? איזה סיפור מעניין שקרה שם ומתחבר לעסק שלנו? ואולי זה יחבר אותנו אסוציאטיבית לנושא אחר? הכוונה היא שאם פסטה עוררה בנו רעיון אחר לגמרי – אין שום סיבה להזכיר שפסטה הייתה ההשראה. ממש אין צורך לפתוח ב"היום הוא יום הפסטה, אז תשמעו סיפור" – אפשר פשוט לכתוב את הסיפור עצמו.

כלומר, השראה מטרתה להרחיב את נקודת המבט. לראות כל תאריך בלוח השנה כפתח לעולם רחב של אפשרויות, ולא להגביל את עצמנו רק לנושא התאריך עצמו.

החיבור חייב להיות טבעי

אין צורך להשתמש בכל תאריך שקיים בלוח השנה ולהעלות תוכן לכבוד כל יום מיוחד באשר הוא. למעשה, חשוב מאוד לשמור על חיבור טבעי ואותנטי בין התאריך לבין התוכן. אחרת זה פשוט יוצא גרוע.

נניח שיש לנו סוכנות ביטוח ומחר הוא "יום סלט הירקות" (20 במרץ). האם זה אומר שצריך להעלות לדף העסקי פוסט על ירקות? רוטב? קרוטונים? אפשר, אבל צריך לחשוב על דרך טובה לקשר בין הדברים. אם לא הצלחנו למצוא שום קשר בין ביטוח לבין סלט – אז לא צריך. פוסט מאולץ, שברור שנכתב רק "כי צריך", עלול להיראות מגוחך ולהזיק יותר מאשר להועיל.

הכלל פשוט: יש חיבור אמיתי, אסוציאטיבי או סיפורי, בין התאריך לעסק, לסיפור שקשור לעסק או לאחר מהערכים שלו? נהדר! אם לא, עדיף לוותר.

ימי הולדת, ימי פטירה ואירועים היסטוריים

אמרנו חגים, אמרנו ימים מיוחדים, אבל יש עוד: גם ימי הולדת וימי פטירה של דמויות מפורסמות, וגם אירועים היסטוריים מעניינים, הם מקור מעולה לרעיונות.

כך למשל 14 במרץ הוא יום עמוס השראה:

• ראשית, זהו יום הפאי הבינלאומי, כי בצורת הכתיבה האמריקאית התאריך נכתב 3.14 כמו פאי. למרות שהמשמעות של יום הפאי היא מתמטית, נהוג לאפות ולאכול ביום הזה פאי.
• חוץ מזה, זהו גם יום ההולדת של אלברט איינשטיין (14 במרץ 1879). זה גם היום בו הלך לעולמו המדען סטיבן הוקינג (14 במרץ 2018).
• באותו תאריך גם נוסד מועדון הכדורגל צ'לסי (14 במרץ 1905), חוסל גטו קרקוב (14 במרץ 1943), וזה גם חג האהבה היפני (חודש אחרי ולנטיינז דיי).

וחוץ מאלה, תמיד אפשר ללכת על כיוון אישי יותר: למשל לציין יום הולדת של בן משפחה או לספר סיפור שקשור לזוגיות לקראת יום הנישואים.

ומה אם פספסנו?

קורה שאנחנו מגלים תאריך מעניין רק אחרי שהוא כבר עבר. נניח, מרוב התרגשות לשלוח את הילדים לבית הספר ב-1 בספטמבר לא שמנו לב שזה גם יום כתיבת המכתבים הבינלאומי – ודווקא יש לנו יופי של דרך לחבר את זה לעסק. אוף, איזה באסה שפספסנו!

אפשרות אחרת היא שעולה בדעתנו רעיון נהדר לקשר אירוע מתאריך כלשהו לעסק שלנו רק שבוע אחרי שאותו תאריך כבר חלף. מבאס? קצת. אבל בכלל לא נורא.

רעיונות טובים אפשר לשמור לשנה הבאה. אפשר ממש לתזמן תזכורת (דרך גוגל קלנדר למשל) כך שבעוד שנה תקפוץ לנו התראה ותזכיר לנו לכתוב תוכן מתאים. אפשר אפילו לכתוב אותו כבר ולשמור אותו באותו תזכורת, כך שבבוא העת יספיק רק העתק-הדבק פשוט, או לכל היותר עריכה קטנה. אני אוהב גם לתזמן לעצמי תזכורות עתידיות כדי להשתמש שוב בתוכן שכבר העליתי. אם למשל העליתי השנה פוסט לפייסבוק לקראת תאריך מסוים, אתזמן לי תזכורת לשנה הבאה לעשות שימוש באותו תוכן – אבל להרחיב אותו ולהפוך למאמר באתר שלי, נניח.

אפשר גם לעבד תוכן מחדש כך שיתאים לתאריך אחר. למשל, נניח שרק כמה ימים אחרים יום הפסטה שמנו לב שגם אצלנו בעסק, כמו עם סוגי פסטה, יש הרבה סוגים שונים של מוצרים. אבל יום הפסטה כבר חלף, אז מה נעשה? אפשר לדבר על סוגים גם בהקשר של סוגי קפה לקראת יום הקפה, נניח.

והאמת? גם בלי קשר למועד המקורי, אפשר לקחת את הרעיון עצמו וליצור ממנו פוסט עצמאי שמרגיש טבעי, אישי ורלוונטי. לא צריך לחכות ליום עם "נושא שאפשר לחלק לסוגים" כדי להעלות פוסט על סוגי מוצרים בעסק, נכון?

לוח השנה הוא רק נקודת התחלה

איזה כיף זה לשאוב השראה מלוח השנה. זהו מקור בלתי נדלה לרעיונות מעניינים – למרות שלא כל תאריך מתאים לכל עסק, ולא כל רעיון חייב להתממש מיד. מה שחשוב הוא לא מאיפה הרעיון הגיע – אלא מה יצרנו ממנו.

וההוכחה? כל המאמר הזה התחיל מתאריך אחד: יום מלחמת הכוכבים. לא כתבתי כאן כמעט שום דבר על לוק סקייווקר או C3PO. אפילו לא הייתי חייב לספר מאיפה קיבלתי את הרעיון לכתוב את את המאמר הזה. זה בדיוק העניין: תוכן טוב מתחיל בהשראה, אבל ממש לא צריך להסתיים בהסבר מאיפה היא באה. גם אם לא הייתי מספר – יצא אחלה תוכן, לא?

עוד תכנים שכתבתי בזכות השראה מלוח השנה

כתיבת תוכן היא כמו אבוקדו

כתיבת תוכן היא כמו פיצה

הפוסט איך לשאוב השראה מלוח השנה ליצירת תוכן לעסק הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.