בכתיבת שורות אלה נעזרתי בכמה מקורות, ביניהם המאמר שפורסם ע"י ד"ר לוצה וצוותו והמאמר שנכתב עליו בניו יורק טיימס.

הניסוי של ד"ר מרטין לוצה

מטרת הניסוי הייתה לעקוב אחר פעילות המוח במהלך כתיבה יצירתית. לשם כך נעשה שימוש בסורק MRI, שזה מעניין מבחינה לוגיסטית כי הראש חייב להיות במצב מאוזן, ועכשיו לך תכתוב ככה. אני למשל כותב בישיבה או בעמידה. לא מסוגל לדמיין את עצמי כותב בשכיבה על הגב.

הפתרון שנמצא לשם הניסוי היה ליצור מעין שולחן כתיבה מיוחד: הנבדקים התבקשו לכתוב על דף נייר שהוצמד למשטח ייעודי, כאשר הם שוכבים בתוך הסורק, ראשם מקובע ומערכת מראות מאפשרת להם לראות את כתב ידם.

אוקיי, אני לא מסוגל לדמיין את עצמי כותב גם בתוך קונסטלציה משונה כזו.

…אבל הנבדקים של הניסוי כנראה זרמו.

הניסוי כלל שני חלקים: בחלק הראשון הנבדקים העתיקו טקסט קיים כדי לקבוע את הרף לפעילות המוחית הבסיסית. בחלק השני, הם התבקשו לקרוא כמה שורות מתוך סיפור קצר, ואז לתכנן את ההמשך שלו במשך דקה ולכתוב בצורה חופשית במשך שתי דקות נוספות.

אגב, תהיתי האם מסקנות המחקר רלוונטיות לגביי כי אני כותב תוכן על מקלדת ולא ביד (כלומר לא כמו הנבדקים בניסוי) – אבל אני חושב ששיטת הכתיבה במקרה הזה לא משנה. מה שנבדק הוא לא המוטוריקה או האזור במוח שאחראי להפעלת השרירים שאוחזים בעט לעומת השרירים שמתקתקים על מקשי המקלדת; אלא האזורים במוח שאחראים על החלקים הקוגניטיביים של הכתיבה: היצירתיות, העיבוד החזותי או המילולי וכן הלאה – והם פועלים בכל סוג של כתיבה, לא משנה באיזו צורה. אבל זו רק דעתי.

מה התברר?

1. בשלב ההעתקה, שבו בעצם אין צורך ביותר מדי יצירתיות, לא "נדלקו" האזורים היצירתיים במוח.
2. כשהתחיל שלב התכנון, אזורים במוח המעורבים בעיבוד חזותי הפכו פעילים במיוחד, כאילו שהנבדקים דמיינו את המשך הסיפור בראש שלהם.
3. ובשלב הכתיבה עצמו, שני אזורים במוח נכנסו לפעולה: אזור ההיפוקמפוס, הקשור לשליפת מידע עובדתי, ואזור אחר בקדמת המוח שאחראי על ניהול דמויות וקווי עלילה מורכבים.

אוקיי, אבל מה כל זה אומר?

ההבדלים (במוח!) בין כותב תוכן מנוסה למתחיל

אחד ההיבטים המרכזיים בניסוי של ד"ר לוצה היה השוואה בין כותבים מנוסים לבין כותבים מתחילים. המסקנה המרכזית: נמצא שהמוח של כותב תוכן מנוסה פועל בצורה שונה מזו של כותב מתחיל עוד לפני שהם בכלל התחילו לכתוב בפועל. קל וחומר תוך כדי הכתיבה.

כותבים מתחילים הפעילו את מרכזי הראייה במוחם כאשר הם תכננו מה יכתבו, מה שמעיד על כך שהם "צפו" בסיפור בראשם כאילו מדובר בסרט. לעומת זאת, כותבים מקצועיים הפעילו אזורים במוח האחראיים לעיבוד דיבור, מה שמעיד על כך שהם "סיפרו" לעצמם את הסיפור בקולם הפנימי.

חוץ מזה, במוח של כולנו יש אזור במוח שמקושר ללמידה של מיומנויות ותיאום אוטומטי של פעולות. זה קצת מבלבל, אבל בגדול – כשאנחנו עושים משהו שכבר עשינו הרבה בעבר, האזור הזה מתעורר; לעומת זאת אם אנחנו עושים משהו שאנחנו עדיין לא לגמרי עושים "על עיוור", האזור הזה נשאר רדום. כלומר זה לא האזור של המאמץ אלא של האי-מאמץ. בקיצור – בזמן הכתיבה עצמה, כותבים מקצועיים הראו פעילות מוגברת באזור הזה במוח (של האי-המאמץ). לעומת זאת, אצל הכותבים המתחילים האזור הזה נשאר רדום, מה שמראה כי הכתיבה אצלם עדיין דורשת יותר מאמץ מודע.

בזמן שאני כותב, המוח שלי עושה ספורט

בתור כותב תוכן לעסקים, אני מבלה את רוב הזמן בישיבה מול מחשב. האם זה אומר שאני מתאמץ פחות מספורטאי?

האמת שכן. מבחינת השרירים, לפחות, אני לא זז הרבה.

אבל מבחינת פעילות המוח יש הרבה מאוד דמיון: מוח של כותב תוכן מנוסה דומה למוח של ספורטאים באזורים הפעילים שקשורים לתיאום מוטורי, למיקוד ולזיכרון. יש גם דמיון רב בפעילות של כותב תוכן ושל ספורטאי באותו אזור במוח שמקושר ללמידת מיומנויות ותיאום אוטומטי של פעולות. כלומר, הכתיבה מתבצעת בדומה לאופן שבו ספורטאי מיומן מבצע תנועות מורכבות ללא מאמץ מודע.

ולבסוף, בשני התחומים, המוח משלב תכנון ותיאום מראש לצד זרימה טבעית של הפעולה, מה שמדגיש את החשיבות של תרגול עקבי להפיכת המיומנות לאינטואיטיבית ויעילה.

ואולי זו הסיבה שכתיבה כל כך מעייפת?

מחקרי המוח, גם הניסוי של ד”ר לוצה וגם רבים אחרים, מגלים עד כמה הפעולה הפשוטה-לכאורה של כתיבה היא בעצם מורכבת ועשירה. לפחות מבחינת הפעילות המוחית. אני חושב שזה מרתק.

למעשה, אני כותב מגיל 7, ועוסק בכתיבת תוכן כמקצוע כבר למעלה מ-20 שנה. נראה לי שזה אומר שאפשר להגדיר אותי ככותב תוכן מנוסה. מעניין בעיניי להבין שהמוח שלי פועל קצת אחרת בהשוואה למישהו שרק עכשיו התחיל לכתוב, או בהשוואה לעצמי של לפני מי יודע כמה שנים. נדמה לי שתוצאות הניסוי גם מעידות על כך שיותר קל לי לכתוב – אפרופו אותו אזור במוח של אי-מאמץ – מה שאולי גם אומר שאני יכול ליצור טקסטים טובים יותר במהירות רבה יותר, אולי גם לשאול פחות שאלות או לעשות פחות טעויות בדרך.

ואולי זה רק מסביר למה אחרי יום שלם של כתיבת תוכן לעסקים, כשרק ישבתי מול המחשב, אני גמור מעייפות כאילו רצתי מרתון. או לפחות כאילו שיחקתי כדורגל.

הפוסט הצצה למוח של כותב תוכן מנוסה הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

האמת שאולי שלא יקרה כלום. אולי הקוראים בכלל לא ישימו לב, או שלא אכפת להם. הרי כשאדם מזמין טכנאי מזגנים, לא ממש משנה איך הוא מתנסח. שיטעה בעברית כמה שבא לו, העיקר שיתקן את המזגן, נכון?

אבל יש מקרים שבהם לכתיבת תוכן עם שגיאות יכולה להיות השפעה עמוקה יותר. שלילית, כמובן. קודם כל לאנשים שמתעסקים בכתיבה, כמוני. אוי ואבוי אם תימצא אצלי איזו שגיאת הקלדה (או סוג אחר של שגיאה). אבל לא רק בתחום של כתיבת תוכן: גם עורך דין, נהגת אוטובוס, בעלים של בית קפה או מעצבת גרפית, כולן וכולם צריכים לשאוף לתוכן עם אפס שגיאות. אפס.

"יאללה, יבינו!"

ישבתי פעם בפגישה כמה אנשים, ואחד מהם סימס הודעה חשובה לקבוצת וואטסאפ גדולה. הוא רצה לבקש הגדלה של תקציב מסוים, אז בהודעה הוא הסביר מדוע. ישבתי לידו, ראיתי איך הוא מקליד, ורגע לפני שהוא שלח קלטתי שגיאת הקלדה. "עצור!" אמרתי לו, "תקן את זה. אנשים חשובים יקראו את ההודעה הזאת". והוא הסתכל עלי – ופשוט שלח את ההודעה כמו שהיא. עם השגיאה. "יאללה", הוא אמר. "יבינו!".

את קולות הזעקה שלי שמעו למרחוק. איך הוא שלח ככה הודעה עם שגיאה? מילא אם לא היה שם לב, אבל הייתי שם! התרעתי! איך שלח ככה, איך.

אוקיי, במקרה הזה הוא צדק. הקוראים באמת הבינו. הם אפילו אישרו את הגדלת התקציב המבוקשת. אבל בואו נחשוב על זה בקנה מידה גדול יותר. שיווקי יותר. כזה שקשור ישירות אלינו כבעלי ובעלות עסקים: נניח שאנחנו כותבים פוסט בו אנחנו משווקים מוצר או שירות, ואולי אפילו שמים עליו כמה שקלים ומקדמים אותו בגוגל או בפייסבוק. מה יקרה אם תהיה בטקסט הזה שגיאה? האם גישת ה"יאללה, יבינו" נכונה במקרה כזה?

הנה כמה חסרונות של כתיבת תוכן עם שגיאות

הקפדה על כתיבה נכונה הולכת ונעלמת מן העולם. ואני אומר את זה בצער: עברית היא שפה נהדרת, וכשאני כותב תוכן לעסקים שעובדים איתי, אני מקפיד על כל קוצו של יו"ד; אבל יש כאלה שלא מקפידים. כמו הבחור מהסיפור הקודם, הם אומרים "יאללה, יבינו!" ושולחים, מעלים או מפרסמים ככה, עם השגיאות. ובעיני זה בעייתי, בלשון המעטה.

פגיעה בתדמית המקצועית

שגיאות בתוכן עלולות ליצור רושם שלילי למותג או לעסק. הקוראים עלולים לתפוס את בעלי או בעלות הטקסט הזה כאנשי מקצוע לא מקצועיים, רשלניים, חסרי תשומת לב לפרטים. מכאן קצרה הדרך לפגיעה באמינות ובמוניטין. איך נרצה שיתפסו אותנו כעסק רציני ואיכותי – אם התוכן שלנו לא כזה?

קצר בתקשורת

טקסט עם שגיאות עלול להתפרש בצורה שגויה או לבלבל את הקוראים.

הנה דוגמה מתוך התכתבות וואטסאפ של אשתי עם מורה פרטית של אחד הילדים:

1. הסוגיה על הפרק הייתה ניסיון לקבוע מועד לשיעור. המורה הפרטית (מימין, בלבן) כתבה הודעה מסוימת.
2. אשתי (משמאל, בירקרק) הבינה מן ההודעה שהמורה הפרטית שואלת אם היא תוכל לעדכן אותה ביום חמישי לגבי השעה. לכן היא ענתה "בסדר, אין בעיה".
3. אבל ביום חמישי התברר שהמורה לא התכוונה לשאול אלא לקבוע את השיעור, ולכן כשאשתי ענתה "אין בעיה", היא חשבה שזו הסכמה למועד.

בקיצור, אי הבנה מטופשת, שבגללה בסוף לא התקיים שיעור.

לפחות יצא צילום מסך לדוגמה של קצר בתקשורת.

קשה לקרוא תוכן עם שגיאות

אנחנו בדרך כלל קוראים בשטף, ולא מילה-מילה. העיניים שלנו סורקות את הטקסט מימין לשמאל ומדי פעם קופצות לשורה הבאה. אבל אז אנחנו נתקלים בשגיאת כתיב או טעות הקלדה. אות מיותרת, נניח, מילה שמופיעה פעמיים או משפט שלם שהושמט. זה מבלבל את העין. השטף נקטע. לפעמים אנחנו צריכים לעצור ולחזור לאחור. הקריאה מופרעת והקצב מואט. כמו בור בכביש, אנחנו צריכים לעבור בזהירות – ורק אז להמשיך ולהגביר מהירות. עד השגיאה הבאה.

גם טקסטים שבהם יש בעיות פיסוק הם כאלה שקשה לקרוא.

באופן כללי, קל לנו יותר לקרוא משפטים קצרים.

מילה או שתיים.

אנחנו אוהבים להגיע לסופי משפטים שבהם יש נקודה, סימן שאלה או סימן קריאה.

מצד שני, היד שלנו לפעמים קלה מדי על הפסיקים, ואז עוד פסיקים, עוד, עוד ועוד, ואנחנו ממש רוצים להגיע כבר לנקודה שבסוף המשפט אבל זה פשוט נמשך ונמשך, והנה עוד פסיק אחד, ולמה לכל הרוחות עדיין לא הגענו לנקודה המיוחלת, ולמה המשפט עדיין לא נגמר, ולמה לא הפרידו פה לכמה משפטים קצרים אלא תקעו פה אחד ארוך ממש, ולפחות אצלי מתחיל לפעמים איזה קוצר נשימה פיזי ממש, ויאללה כבר שייגמר כבר המשפט הזה.

או. נגמר. איזו הקלה, נכון?

קשיי הבנה

כשיש תוכן עם שגיאות, לפעמים דווקא לא "יאללה יבינו" אלא להיפך: שגיאות כתיב ופיסוק עלולות להקשות על הקריאה ועל ההבנה של התוכן. אני שם לב לזה הרבה פעמים במשפטים שיכולים להיות ספק שאלה וספק אמירה. למשל כשחבר מסמס לי "אתה מביא קינוח" – האם הוא מתכוון לשאול? לבקש? או אולי להודיע לי שאני אחראי הקינוחים?

זה קורה לפעמים בצורה משוגעת יותר גם עם גם עם תיקונים אוטומטיים. הנה אחת ההתכתבויות החביבות עליי ביני לבין אשתי, כאשר אני (משמאל, בירוק) משועשע מהמילה החדשה שהמציא האוטוקורקט שלה: וייצר.

הו, כמה שאני מתעב אותך, אוטוקורקט!

ובקיצור: אם הקוראים מתקשים להבין מה כתבנו – האפקטיביות של התוכן נפגעת.

השפעה שלילית על שיעורי ההמרה

כשהקוראים מתקשים לקרוא ולהבין מה כתבנו, הם עלולים להסתובב ולצאת מהאתר. לנטוש את העגלה רגע לפני הקופה. לוותר על הרכישה או על ההרשמה. אולי אפילו ללכת למתחרים שאצלם קל יותר להבין מה כתוב.

המשמעות היא כמובן פגיעה בשיעור ההמרה: תוכן עם שגיאות מערער את מאמצי השכנוע ומפחית את האפקטיביות של הפוסט, של הבאנר, של דף הנחיתה וכיו"ב. כשקוראים מאבדים עניין ומפסיקים לקרוא, המסר השיווקי מתפספס לחלוטין, והזדמנויות המכירה פוחתות.

סיכום:

כתיבת תוכן עם שגיאות עלולה לפגוע באפקטיביות שלו, בתדמית המקצועית ובשיעור ההמרה. לכן הגהה טובה היא קריטית: ככל שנערוך ונגיה את התוכן כך שיהיו בו מינימום שגיאות (בשאיפה לאפס), כך הוא יעשה את תפקידו בצורה טובה יותר.

וכאן כתבתי גם על השאלה האם כדאי לכתוב עם שגיאות כתיב בכוונה. ספוילר: כמובן שלא, אבל עדיין יש אפשרות לעשות שימוש חכם בשגיאות כתיב במקומות מסוימים. כדאי להציץ.

הפוסט חסרונות של כתיבת תוכן עם שגיאות הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

איך מתחילים לכתוב גם אם לא בא לנו לכתוב?

כתבתי בעבר רשימה של כמה הצעות להתמודדות עם מחסום כתיבה. אבל מחסום כתיבה הוא דבר שקורה באמצע הכתיבה. כלומר, התיישבנו, כתבנו כבר משהו – והנה נתקענו. הפעם, הנה חמישה רעיונות שיכולים לעזור דווקא עם החלק המעצבן הזה של להתיישב ולהתחיל לכתוב. גם בתקופה מורכבת שבה קשה לחשוב על משהו אחר חוץ מהמצב הבטחוני.

משהו לשיפור מצב הרוח

באופן כללי, חשוב לעשות מדי פעם הפוגה מהחדשות ולנסות להסיח את הדעת עם משהו אחר. משהו כיפי, למרות שזה נשמע מוזר בתקופה כזאת. אצלי, למשל, זו מוזיקה. מנגינה מוכרת, שיר אהוב, ולכמה רגעים מצב הרוח משתפר. והופ, כבר יותר קל לי לכתוב.

ואם מוזיקה לא עושה לך את זה? אפשר למצוא משהו אחר שישפר את מצב הרוח: פרק בסדרה קומית בנטפליקס. יציאה לריצה קלה. נשנוש קוביית שוקולד. כל אחד ומה שעובד לו, כל אחת ומה שעושה לו טוב.

כשהמים "משתעלים"

זה דימוי משונה, אבל ככה אני חושב על הטיפ הבא: נכון שמדי פעם העירייה מכריזה על הפסקת מים? לפעמים זה גם קורה גם אחרי שאחד השכנים סוגר את המים לכל הבניין לזמן מה כדי לתקן משהו: כשפותחים את ברז המים, הם "משתעלים": זרם המים לא רציף בהתחלה, אלא משתנק. הצנרת מגרגרת קצת. מים יוצאים ומיד מפסיקים. הברז משמיע רעשים משונים. ושוב יוצאים מים. ועוד השתנקות. ורק אחרי כמה שניות המים חוזרים וזורמים כמו שצריך.

טוב, אולי הדימוי הזה מאוד חי וצבעוני רק בדמיון שלי. הנמשל פשוט: דווקא כאשר קשה לנו להתחיל או לא בא לנו לכתוב, זה הרגע לכתוב משהו. כל דבר. נכתוב שטויות. נעלה מחשבות על הכתב. נכתוב את הרגשות שלנו. אולי נזרוק חצאי רעיונות או חצאי משפטים, ואולי נתאר של החדר שמסביבנו. נכתוב מה עשינו אתמול, נכתוב תוכניות למחר. העיקר להניח את האצבעות על המקלדת ולתת להן לזוז. כמו הברז שמשתעל (בדמיון שלי, לפחות) – זה יעזור לנו “להניע” ולהגיע לזרם הרציף של המים, כלומר של הכתיבה. כאן יש גם סרטון ריל שעוסק בטיפ הזה.

אחר כך, כשנסיים את הכתיבה, נמחק את כל בליל המילים הראשוני. ואולי, מי יודע, אולי דווקא נמצא בו פיסות קטנטנות של רעיונות טובים להזדמנות אחרת.

מתחילים בכתיבת משהו כיפי

אחד הלקוחות שאני הכי אוהב לכתוב להם תוכן הוא… אני בעצמי. לפעמים, כדי להיכנס למצב רוח של כתיבה עבור לקוחות, אני מתחיל בכתיבה לעצמי. כותב לי פוסט, או אולי מאמר. עובד על הניוזלטר הבא – העיקר שאני מתחיל עם משהו שכיף לי לכתוב.

כשאני מסיים, קורים שני דברים: ראשית, אני מרגיש סיפוק על כך שיש לי תוכן שאוכל להשתמש בו מאוחר יותר. שנית, המעבר לכתיבה עבור מישהו אחר הופך עבורי קל יותר. כי אני לא "מתחיל לכתוב", אלא כבר כותב ופשוט "עובר למשהו אחר".

ובקיצור, צריך לכתוב משהו קשה או משעמם? אין ברירה אלה לכתוב כשמצב הרוח בקרשים? הבה נתחיל מכתיבה של משהו קצר וכיפי. ככה המעבר לכתיבה "אמיתית" יהיה נוח יותר.

מאלצים את עצמנו לכתוב

כשאין ברירה אז אין ברירה. הרי אנחנו חייבים תוכן, נכון? אז עושים את זה "בכוח", ואין מה לעשות: פשוט יושבים, ופשוט כותבים.

יכול להיות שהטקסט שנקבל כך יהיה קצת מאולץ. אולי משעמם, אפילו. אבל אין ברירה, אז ממשיכים. אולי בשלב מסוים ניכנס לקצב וייצא לנו טקסט מוצלח? זה יהיה נפלא. ואם לא – מקסימום נשאיר את זה לעריכה אחר כך. הרי עדיף לכתוב משהו גרוע מאשר לא לכתוב בכלל.

משחררים – ומעבירים אל כותב תוכן חיצוני

לפעמים קשה לשחרר, אבל מגיע שלב שבו צריך להודות בכך: אם קשה לך מדי להתרכז בכתיבה, ואם אין חשק אפילו לנסות ולכתוב – כדאי להוציא את המשימה החוצה. כותב תוכן חיצוני יכול לכתוב במקומך או ביחד איתך – והקוראים לא יידעו. שננסה?

עוד טיפים שאפשר לנסות כאשר לא בא לנו לכתוב: בפרק הזה של הפודקאסט "ועכשיו עם הקובץ" (הוקלט לפני המלחמה)

הפוסט ואם לא בא לנו לכתוב? חמישה טיפים להתנעה הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

"אני זקוק לשירותי כתיבה באופן תדיר ולא פעם הייתי במצב שהייתי צריך להסתמך על אנשי מקצוע בתחום. כאשר התחלתי לעבוד עם טל אייזנמן, גיליתי יתרון משמעותי בכך שיכולתי להסתמך באופן מוחלט בתוכן שהוא כתב, דבר שאיפשר לי לחסוך זמן רב ולהתמקד במשימות אחרות שלי. אני יכול להעיד על כך שהגישה המקצועית, הקפדה על הפרטים והיכולת להבין במהירות את צרכי הלקוח מבדילים את טל מבין המתחרים. התכנים שהוא כתב לי היו מדויקים, עמוקים וברמה גבוהה. זה מתבטא במיקסום פוטנציאל של כל טקסט שהוא מפיק. למעשה, האיכות, המקצועיות והתגובה המהירה הם מה שהופך את טל לבחירה הראשונה שלי כאשר אני זקוק לכתיבה מקצועית. ממליץ בחום!"

ד"ר יבגני וינברגפריודונט ומומחה להשתלות שיניים

"טל כתב בשבילי כמה מאמרים. העבודה שהוא עשה הייתה מאוד איכותית, ברמה גבוהה ותוך פרק זמן קצר. אני מאוד מרוצה מהתוצאה. מאמרים יצאו מצוינים, בעלי ערך ללקוחות והם גם מופיעים בגוגל בצורה מאוד חזקה. בלי ספק אפנה אליו בעצמי שוב ואפנה אחרים!“

ואדים דרבקיןמנכ"ל ובעלי MedReviews

"תודה רבה על העבודה המסורה!! על זמינות ומהירות!! אתה מקצוען אמיתי, הכל הלך חלק. סיימנו את האתר שלי במהירות שיא... אני מאוד מרוצה!!!"

ד"ר סטלה הייזלררופאת שיניים

"טל היקר, רוצה להודות לך על כתיבת התכנים לאתר שלי. נהנית כל כך מהתוכן האיכותי והאינטליגנטי שפונה בדיוק לקהל שלי. שנים שכתבתי את התכנים בעצמי בקושי רב כי לא מצאתי כותב מוצלח. בנוסף, תודה רבה על הזמינות, היחס הנעים. זכיתי!"

ד"ר סמדר פקר נירכירורגית שד

הפוסט כך אני כותב תוכן לרופאים הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

לא בווליום גבוה מדי, כמובן. גם לא שירים אהובים שיסחפו אותי ויסיחו את דעתי מהכתיבה. אני אוהב, נניח, את פסקול הסרט "שודדי הקאריביים" (הוספתי קישור כאן בתחתית). או שאני מאזין דרך הרשת לתחנות רדיו מסביב לעולם בשפה שאני לא מכיר. בוסה נובה. שאנסונים. מוזיקה קלאסית. ג'אז.

למעשה, אני כל כך אוהב לכתוב עם מוזיקת רקע, שהחלטתי לאסוף כמה סיבות בעד. אולי זה ישכנע גם אותך?

מוזיקה מעוררת השראה

קראתי איפשהו שמוזיקה משפיעה על הרגשות ולכן מעוררת חשיבה יצירתית. אני לא יודע אם זה נכון או מוכח מחקרית, אבל בכמה מקרים בהחלט חוויתי את זה:

מקרה כזה, לדוגמה, קרה כשהייתי שכיר: נתבקשתי לכתוב מודעות שיתורגמו אחר כך לספרדית – ואני לא ממש דובר ספרדית, כן? הכוונה הייתה שאכתוב בעברית, אבל איכשהו לא הצלחתי לעשות את זה. ניסיתי, הסתבכתי, שנאתי את התוצאות; ובסוף, רגע לפני שנשברתי, חיברתי את האוזניות והאזנתי לפלייליסט של להיטים בספרדית תוך כדי הכתיבה.

ויצאו אחלה טקסטים.

מוזיקה רקע מפקסת

הסחות דעת הן בין האויבים הגדולים של כתיבה שוטפת, ואיכשהו כאשר יש מוזיקה ברקע – הן מתפוגגות. הכוונה לא לשיר מוכר שסוחף אותך לקום ולרקוד, כמובן, אלא מוזיקה מונוטונית וחזרתית, מוזיקה אינסטרומנטלית, אולי אפילו קלאסית: אלה סוגי מוזיקה שעוזרים לריכוז ולהתמקדות במשימה.

ואני? פעם כך ופעם כך. לפעמים דווקא מטאליקה בפול ווליום מפקסת אותי יותר מכל צליל אחר.

מוזיקה מסייעת לוויסות מצב רוח

לפעמים לא בא לי לכתוב. הנה אמרתי. לא מתחשק. אין השראה. משהו מעציב אותי, משהו מדכא, אין לי מצב רוח. רוצה לעשות כל דבר אחר חוץ מלכתוב.

אבל זאת העבודה שלי, אז אין ברירה. אני חייב להיכנס למצב רוח עליז יותר. להכניס אנרגיה לגוף. להתעורר, לשמוח. אז אני שם לעצמי איזה שיר אהוב בספוטיפיי, מוודא שאין אף אחד בסביבה – ושר בקולי קולות. לפעמים, וסליחה על התמונה המנטלית שאני עומד לתאר עכשיו – אני אפילו מנופף בידיים בצעדי ריקוד מרומזים. כן, כאמור, סליחה על התמונה המנטלית הזאת.

גם ההיפך נכון, כמובן: יש מקרים שבהם אני צריך דווקא להירגע. לשחרר לחץ. לעצור איזה סחרור שאני שבוי בו ופשוט לנשום לכמה דקות. במקרה כזה אני יכול להאזין לשיר מלנכולי יותר, רגוע ושקט.

אז מה, שכנעתי אותך לכתוב עם מוזיקה ברקע, או שעדיין נראה לך שעדיף לכתוב בשקט?

הפוסט שלוש סיבות לכתוב עם מוזיקה ברקע הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

בכל אופן, התשובה שלילית. אני כותב בעברית בלבד.

מה, אתה לא יודע אנגלית?

יודע, בטח שיודע. בתיכון קיבלתי ציונים יפים ב-5 יח' אנגלית וב-2 יח' תרגום מאנגלית. עבדתי עם דוברי אנגלית. אני גם מסתדר יופי בחו"ל, ת'נק יו ורי מאץ', וכשאני כותב – בעברית! – אוכל להיעזר בעת הצורך במקורות באנגלית.

אבל אנגלית היא לא שפת האם שלי.

בכל מסגרות הלימודים בהן למדתי את השפה, זה היה בסביבה ישראלית, דוברת עברית. כמעט כל המורות לאנגלית תיקנו אותי בעברית. אנגלית היא לא השפה שבה אני משתמש באופן יומיומי. היא אמנם מוכרת לי, אבל לא טבעית לי. לכן אני אמנם מכיר את השפה, ולעיתים מסתמך על מקורות מחו"ל; אבל לא כותב בה.

דווקא כתבתי באנגלית בעבר

בתחילת דרכי ככותב, עבדתי בחברת אונליין מרקטינג ששיווקה לכל העולם. היו שם אנשי ונשות מכירות מכל מיני מדינות שדיברו בערבוביה מופלאה של שפות. אנגלית הייתה דרך התקשורת העיקרית בין העובדים, אז כולם שברו את השיניים במסדרונות, בישיבות ובהפסקות הצהריים. אני, בנוסף, שברתי את המקלדת כשכתבתי באנגלית.

וואלה, לא היה מוצלח.

כלומר, קיבלתי מחמאות על הקריאייטיב והתכנים, אבל תמיד דרשתי שמישהו דובר אנגלית יעבור על הטקסטים לפני שיעלו לאוויר. מישהו שמכיר את כללי הדקדוק טוב ממני ויתקן, או לפחות יצביע עליהן. שיוכל לשפר את ההומור שבטקסט או להביא הקשר תרבותי מוצלח יותר. שיזהה טעויות באנגלית כמו שאני מבחין בהן בעברית.

לא תמיד היה מישהו כזה בסביבה. לצערי, טקסטים שכתבתי באנגלית עלו לעיתים לאוויר כשאני היחיד שקרא אותם בעיון לפני כן. וקרו מקרים שהיו… וואו, בושות. כאן סיפרתי את אחד המצחיקים.

בקיצור: האנגלית שלי אמנם טובה מאוד, אבל לא מספיק כדי שארגיש נוח לכתוב בה. אני יכול להציע תוצרי כתיבה איכותיים בביטחון של 100% אך ורק בעברית. ולא רק כי זו שפת האם שלי, בה דיברתי כל חיי; אלא בעיקר כי אני חי בעברית, מכיר היטב מקורות, משלבים והקשרים תרבותיים, בקיא בכללי הדקדוק העברי ועוקב אחרי עדכונים וחידושים בתחום.

ואם יורשה לי – אני גם די טוב בזה.

לא כל דובר אנגלית יכול להציע שירותי כתיבת תוכן באנגלית!

הדבר החשוב ביותר שצריך להבין לגבי כתיבה הוא זה: לא כל מי שדובר את השפה יכול גם לכתוב בה.

אני חושב שקל למדי להבין את זה בהקשר של כתיבת תוכן בעברית דווקא. האם היינו נותנים לכל אדם שדובר עברית לכתוב עבורנו תוכן בעברית, רק כי הוא דובר את השפה? סביר להניח שלא. ידיעת השפה לבדה לא מספיקה כדי לכתוב בה. אותו דבר לגבי אנגלית, ערבית, ספרדית או כל שפה אחרת.

כלומר, הדבר החשוב ביותר כשמחפשים כותב תוכן באנגלית הוא לאו דווקא ידיעת השפה, אלא כישורי הכתיבה.

ומה אם בכל זאת מבקשים ממני כתיבת תוכן באנגלית?

כאמור, חשוב לי להיות בטוח שתוצרי הכתיבה שאני מגיש יהיו איכותיים ויעמדו בסטנדרטים שאני מצפה מעצמי. כשאני כותב באנגלית אני לא יכול להיות בטוח בכך. לכן בעבר הייתי מסרב מיד, אוטומטית, לכל הצעה לכתוב באנגלית.

היום עדיין לא אכתוב בעצמי באנגלית, אבל גם לא אמהר לסרב. זאת משום שעם הזמן הכרתי כותבים/ות שאיכות התוצרים שלהם/ן באנגלית מעולה בעיני. במקרים מסוימים אפנה את הלקוח המתעניין כדי שישוחחו ישירות, ובמקרים מסוימים אשמש כמתווך. כלומר, כיום יש לי מענה לצורך של כתיבת תוכן באנגלית מצד הלקוחות. גם אם אני לא עושה את זה בעצמי. העיקר שהתכנים יהיו הכי טובים שאפשר, בכל שפה.

לגבי כתיבת תוכן בעברית – אשמח. הבה נתכתב בוואטסאפ או במייל: tal.aizenman@gmail.com.

הפוסט למה אני לא מציע שירותי כתיבת תוכן באנגלית אלא בעברית בלבד הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

במאמר הזה נבין איך בוחרים כותב תוכן לעסק:

• נעסוק בפרמטרים נוספים שצריך לשאול/לברר/לדעת לפני שבוחרים כותב מבין כמה מועמדים.
• נקנח בשני טיפים לבחירת כותב תוכן.
• ונתחיל בשאלה הכי חשובה: למה בכלל צריך כותב תוכן לעסק (או כותבת, כמובן).

למה צריך כותב תוכן לעסק?

בעצם, השאלה הזו נחלקת לשניים:

1. העסק שלי מסתדר סבבה בלי שאעלה תכנים לאתר או לפייסבוק. אז אולי זה מיותר?

לתכנים שהעסק מעלה לאתר או לסושיאל יש כמה מטרות שונות, וביניהן, בין היתר:

• לשווק את המוצרים או השירותים שלו לקהל היעד
• להיות בקשר עם הלקוחות הקיימים והפוטנציאליים
• להפגין נוכחות, להראות שהעסק חי, בועט וקיים

בוודאי שעסק יכול לפעול מבלי לעשות את כל זה. נניח, בשיטת פה לאוזן: לקוח מרוצה יביא עוד לקוח מרוצה וחוזר חלילה. אבל זה מעגל מאוד מצומצם. לקוחות פוטנציאליים ייחשפו לעסק כזה רק אם הם מכירים לקוחות מרוצים ש'ימשכו' אותם פנימה.

פוטנציאליים שלא מכירים לקוחות כאלה יחפשו בגוגל – וימצאו רק תוצאות של המתחרים. כי העסק עצמו לא העלה כלום לאתר.

הם יחפשו ברשתות החברתיות – ושוב ימצאו רק את המתחרים. כי העסק לא העלה פוסטים.

ואם שמעו על העסק וכן מצאו אותו ברשת, אבל יראו שהוא עודכן לאחרונה לפני כמה שנים? סביר להניח שהם יעדיפו עסק דינאמי יותר, שעדכן ממש לאחרונה. זה כנראה יהיה עסק של המתחרים.

2. אוקיי, הבנתי שצריך תוכן. אבל למה צריך כותב תוכן? אכתוב בעצמי!

נכון, לפעמים לא צריך כותב חיצוני. אם לבעלי העסק יש פנאי, אני בהחלט ממליץ שיכתבו בעצמם. אני באמת חושב שכל בעל ובעלת עסק הם האדם המתאים ביותר לכתוב לעסק שלהם: הם מכירים את תחום העיסוק שלהם, מתמצאים בדקויות ובפרטים, מביאים את האופי הייחודי והסגנון שלהם, והכי חשוב – יש להם את הסיפורים הכי טובים מאחורי הקלעים.

אבל…

להרבה בעלי ובעלות עסקים אין פנאי לכתוב לעצמם את התכנים. או אולי יש פנאי, אבל הם מעדיפים לעשות משהו אחר. או אולי הם לא ממש יודעים איך כותבים כמו שצריך. שגיאות כתיב, ספקות לגבי זכר ונקבה… היי, אולי עברית היא בכלל לא שפת האם שלהם. יכולות להיות כל מיני סיבות לכך שהם יבינו את החשיבות של תוכן איכותי לעסק ולא יוכלו לכתוב אותו בעצמם. במקרה כזה יש רק מסקנה הגיונית אחת: אם בעל/ת העסק לא יכול/ה לכתוב, צריך להוציא את המשימה החוצה. אל כותב חיצוני. אני, למשל, כותב לעסקים מגוונים מאוד, גם אם אני לא מומחה בתחום העיסוק שלהם.

מה צריך לבחון כאשר ניגשים לבחור כותב תוכן לעסק?

לצערי יש אנשים שחושבים שכתיבה היא מקצוע קל ופשוט שכל אחד יכול לעשות. אני רואה פוסטים בפייסבוק של אנשים שמחפשים עבודה בכתיבה – שבהם הטקסטים השיווקיים רוויים בשגיאות. ואם פוסט של אדם שמתיימר להציע כתיבה איכותית מכיל שגיאות, איך הוא יכתוב ללקוחותיו?! אני ממש זוכר שראיתי מודעה ממומנת(!) שבה נכתב "החבילה כוללת כתיבת חמש מאמרים" (כאשר מאמר הוא בזכר ויש לומר 'חמישה מאמרים'). אבוי.

ובקיצור: לא כל מי שמכריז על עצמו 'כותב' יכול לכתוב כמו שצריך.

ידיעת השפה העברית

טוב, דאה. כדי לכתוב בשפה כלשהי צריך לדעת את השפה – השאלה עד כמה.

אני לא חושב שצריך להיות בלשן או עורך לשון מוסמך כדי לכתוב, אבל גם לא מספיק לכתוב-כמו-שמדברים (בדרך כלל). עברית יומיומית מספיקה רק לחלק קטן ממגוון התכנים והמשלבים הנדרשים. למרות שאני אוהב לכתוב בגובה העיניים, לא בעברית אקדמית-מדי או סלנגית-מדי, עדיין צריך להכיר אוצר מילים רחב ואת כללי הדקדוק (הם משתנים מדי פעם!). יתרה מזאת, צריך טביעת עין ותשומת לב לפרטים כדי לזהות שגיאות הקלדה או טעויות אחרות.

ניסיון בכתיבת סוגי תכנים מסוימים

כתיבת ניוזלטר שבועי שונה מכתיבת פוסט אינסטגרם. כתיבת תסריט לסרטון תדמית שונה מכתיבת מאמר אקדמי. ככל שהכותב מנוסה יותר בכתיבת סוג מסוים של תכנים, כך הטקסטים שלו יקלעו יותר למטרתם. לדוגמה, אם מדובר על כתיבת SEO (קידום במנועי חיפוש), כדאי שהכותב יבין משהו על האלגוריתם של גוגל. אם עליו לכתוב תסריט לסרטון שיווקי, כדאי שיידע דבר או שניים על כתיבה שיווקית ועל כתיבת תסריטים.

ואם יש לנו כותב מנוסה בכל מיני סוגי תכנים אחרים אך לא כתב מעולם דווקא תכנים מהסוג שדרוש לעסק? לא נורא. לדעתי כותב תוכן מוצלח יכול לכתוב גם תכנים מסוגים שבהם הוא לאו דווקא התנסה בעבר. במקרה כזה אולי יידרשו יותר סבבי תיקונים או ניסוי וטעיה, אבל התוצאה יכולה להיות נהדרת. כך גם הכותב מרוויח מעין התנסות בתחום חדש. עד היום אני מוקיר תודה לכל הלקוחות שנתנו בי אמון בפעם הראשונה שכתבתי תסריט לסרטון שיווקי, בפעם הראשונה שכתבתי לקמפיין מימון המונים ובפעם הראשונה שכתבתי כתבה שהתפרסמה באתר חדשות מוביל.

מומחיות בעולמות תוכן ספציפיים

ככל שהכותב מתמחה יותר בנושא כלשהו, כך כדאי לבחור בו לכתיבה באותו נושא. הגיוני. במיוחד אם צריך, נניח, כתיבה בנושאים רפואיים והכותב הוא סטודנט לרפואה. או עו"ד לשעבר שכותב על עניינים משפטיים. או פשוט אדם שמשום מה הזדמן לו לכתוב הרבה על אותו נושא. וואו, הייתה תקופה שבה כתבתי כל כך הרבה על טיפולי שיניים, עד שכבר לא נזקקתי למקורות (אבל כן לעקירה. סיפור ארוך ולא נעים. פעם אחרת).

לכן כדאי לשאול את המועמד האם כתב בעבר תכנים מן התחום הזה – ואם כן, לבקש לראות אותם.

ואם לא? שוב, לא מאוד נורא. צריך לזכור שכל טקסט שהכותב יכתוב, יעבור דרך לקוחותיו: הם יאשרו, יתקנו או יחדדו את הטקסט, או יתנו לכותב הוראות לשיפור. הרי כתיבה היא שיתוף פעולה: פעמים רבות די בכך שהכותב מומחה בכתיבה, והלקוח מביא את המומחיות בתחומו.

תיק עבודות

כאמור, זה בסדר גמור לבקש לראות טקסטים שהמועמד כתב בעבר. לא תמיד זה אפשרי (הסכמי סודיות וכו') אבל זו בהחלט דרך טובה להתרשם. כדאי לבקש לראות תכנים בסגנון דומה לנדרש או מנושא דומה. ניקח למשל יועץ משכנתאות שמתעניין בכתיבת מאמרים מקצועיים לאתר שלו: מוטב שיבקש לראות דוגמאות למאמרים מקצועיים (רצוי מתחום המשכנתאות) ולא, נניח, תסריטים לסרטוני תדמית או פוסטים שיווקיים.

לוחות זמנים

במיוחד אם קיים לחץ זמן, חשוב לבדוק מול הכותב שהוא בכלל מסוגל להגיש את הטקסט בזמן. הרי לפעמים הוא טובע בעבודה מול לקוחות אחרים ופשוט לא יצליח להתפנות לכך.

גם אם אין לחץ, כדאי לסכם עם הכותב לוחות זמנים מסודרים שבהם יגיש את הטקסטים שכתב. אני למשל, ברוב המקרים מבקש שלושה ימי עסקים כדי לכתוב. לפעמים אני מפתיע לפני, אבל לעולם לא אחרוג מהדדליין. אם אראה שאני מתקשה לעמוד בו, אבקש הארכה בצורה מסודרת; ואם לא אקבל אותה – אהפוך עולמות כדי שבכל זאת אעמוד בה.

מחיר

כן, ציינתי שזה לא הדבר הכי חשוב, אבל צריך להתייחס אליו. לרוע המזל, המחיר לא מעיד על האיכות: בהחלט יש כותבים שדורשים מחירים גבוהים עבור טקסטים איומים. ולמרות שגם ההיפך עשוי להיות נכון (כותבים שגובים מעט ומספקים תכנים מופלאים? אם נתקלתם באחד כזה, רוצו ומלאו לוטו!) – באופן כללי אני מציע להתרחק מכותבים שמסכימים לכתוב עבור סכומים נמוכים מאוד. ואם כבר קיבלתם הצעת מחיר לכתיבת תוכן, עיינו בה בקפידה. בחנו את המרכיבים שבה בתשומת לב, ואל תבחרו רק לפי "מחיר למילה".

טיפ בחירת כותב תוכן לעסק #1

קיבלתם המלצה על כותב? לפני שתיצרו איתו קשר, עקבו אחריו קצת. בקרו באתר שלו. דפדפו בסושיאל שלו. קראו את התכנים שהוא כותב לעצמו: מאמרים מקצועיים, תכנים אישיים, תכנים שיווקיים וכדומה. אותו כותב יודע שהתכנים הללו הם חלון הראווה שלו. הוא השקיע בהם זמן ומאמץ. עשה הגהה עשרות פעמים על כל מילה. ואם בתכנים האלה יש בעיות כגון שגיאות כתיב והקלדה, רווחים מיותרים, משלב שגוי וכדומה – סיכוי גבוה שגם בטקסטים שהוא יכתוב לכם יהיו בעיות דומות.

הנה קישור לעוד תכנים שכתבתי על כתיבה. וזה קישור לאינסטגרם שבו אני מעלה סרטונים וטיפים. גם בדף הפייסבוק שלי יש חומרים שכתבתי. ואפשר למצוא אותי ולהתרשם מתכנים שכתבתי גם בדף הדוגמאות שלי, ובטיקטוק וביוטיוב ואיפה לא.

טיפ בחירת כותב תוכן לעסק #2

לגרסת הסרטון של הטיפ הקליקו כאן

רוצים עוד דרך לבחון את האופן שבו הכותב כותב? אל תדברו איתו בטלפון. את זה כל אחד יכול לעשות – אלא התכתבו איתו בוואטסאפ, במסנג'ר או במיילים: נהלו שיחת חולין. שאלו שאלות. דברו (כלומר, התכתבו) על כל נושא שבעולם. העיקר שזה יהיה בכתב.

למה?

• כי אם הוא כותב עם שגיאות, טועה בכללי הדקדוק או בזכר/נקבה (זוכרים את דוגמת "החבילה כוללת עשר פוסטים" שבה פתחתי?) – טעויות כאלה יזלגו לטקסטים שהוא יכתוב עבורכם.
• ואם הוא כותב בצורה איכותית, מנוסחת היטב, רהוטה – ברכות, יש לכם כותב תוכן חדש.

הפוסט איך לבחור כותב תוכן לעסק? הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

לא, אני לא חושב שיש לי סיבה לדאוג. אחרי שחקרתי ושיחקתי קצת עם כתיבת תוכן אוטומטית, אני בטוח שגם בעתיד הקרוב רובנו עדיין נזדקק לשירותי כתיבת תוכן בעבודת יד.

מאמר זה נכתב לפני השקת Chat GPT ויתר כלי הבינה המלאכותית שמתיימרים להחליף כותבי תוכן אנושיים. בקרוב אעלה מאמר חדש עם עדכון, אבל בינתיים – ספוילר: המסקנה זהה. 

מה זה כתיבת תוכן אוטומטית?

הרעיון נשמע פשוט: נכנסים לתוכנה שמבוססת על AI – אינטליגנציה מלאכותית. בוחרים את סוג התוכן (פוסט, מאמר, מייל וכו'), מגדירים ביטויי מפתח, בוחרים סגנון כתיבה (שיווקי, הומוריסטי, נלהב…) ומקליקים על כפתור. לאחר מספר שניות יופיע על המסך טקסט המכיל את ביטויי המפתח. רוצה להאריך את הטקסט? קליק ויופיעו עוד כמה פסקאות. רוצה לשכתב את הקיים? קליק והוא מתרענן עם מילים אחרות.

יש כל מיני שירותים שמציעים כתיבת תוכן על בסיס אינטליגנציה מלאכותית. הם טוענים שהם מקצרים לנו את הדרך, ובתוך שניות מספקים תוכן איכותי ומקורי לכל מטרה אפשרית. האמנם? יצאנו לבדוק!

הנה שלוש דוגמאות:

frase

לזכותה של frase ייאמר שהיא מציעה יותר מכתיבת תוכן אוטומטית: היא גם סורקת תכנים של מתחרים, מה שיכול להיות אולי שימושי. עם זאת, נכון לרגע כתיבת שורות אלה – היא תומכת ב-8 שפות בלבד, אף אחת מהן איננה עברית.

מחיר: החבילה הבסיסית של frase כוללת עד 30 מאמרים או עד 10,000 תווים לחודש. היא עולה כ-45 דולרים לחודש, ויש גם חבילות במחירים גבוהים יותר (יותר משתמשים, יותר מאמרים, יותר תווים).

Jasper

אל תקראו לו תוכנה לכתיבת תוכן בצורה אוטומטית, כי Jasper, הוא כותב תוכן רובוטי. לפי האתר, הוא כבר קרא 10% מהאינטרנט. אפשר לבקש ממנו תוכן על נושא מסוים ואפילו לבחור את טון הכתיבה (למשל, "טקסט על חייזרים בטון של ג'ו רוגן"). נכון להיום, הוא תומך ב-25 שפות, אבל גם הוא לא מדבר (או כותב) עברית.

מחיר: מ-24 דולר לחודש וצפונה. בחבילה הבסיסית אפשר לכתוב עד 20,000 מילים בחודש.

Rytr

או! דווקא Rytr יודעת קצת עברית (ועוד 33 שפות אחרות). גם במקרה הזה הרעיון דומה: בוחרים שפה, סוג תוכן וטון כתיבה, ומקבלים את התוכן המבוקש. הואיל ואני כותב תוכן בעברית, זו התוכנה שבה שיחקתי. הבאתי כמה דוגמאות בהמשך.

מחיר: בניגוד לשתיים האחרות שצוינו לעיל, ל-Rytr יש גם גרסה חינמית הכוללת עד 10,000 תווים. אם נרצה לכתוב יותר מזה, אפשר לשלם 9 דולר לחודש עבור 100,000 תווים. ואם נלך על החבילה הכי יקרה – 29 דולר לחודש יאפשרו לנו לכתוב בלי לספור תווים בכלל. כמה שנרצה!

העיקר, איך הטקסט?

הנה כמה דוגמאות לטקסטים שנכתבו עבורי במסגרת מסלול החינם של Rytr. אני כותב רגע לפני ראש השנה, אז דמיינתי שאני מוכר עוגות דבש לכבוד החג. אחת ב-50, שתיים ב-90. כל הדוגמאות אמיתיות לגמרי ולא נגעתי בהן מלבד העתקה והדבקה:

ביקשתי מ-Rytr טקסט למסרון (SMS) בנושא עוגות דבש. קיבלתי ברכיים של דבורים.

הזדרז! עוגות הדבש שלנו הן ברכי הדבורים ומוצעות כעת במבצע.
עוגה אחת ב-50 ש"ח, שתיים ב-90. הזמינו עכשיו!

כשביקשתי טקסט לפוסט פייסבוק בנושא עוגות דבש, קיבלתי דווקא הצעה נחמדה. חבל שזה נראה מאוד-מאוד מתורגם מאמריקאית (במיוחד הסיומת). גם הכותרת לא הכי ברורה לי.

תשמור את הדבש שלך עליך

המתיקות של עוגת דבש תמיד מזכירה לנו רגעים מאושרים עם אהובינו. אז למה לא לשמור את הדבש הזה כל השנה? העוגות שלנו עכשיו במבצע עם אחת ב-50 ₪ ושתיים ב-90 ₪. אל תחכה, קבל את שלך היום!

אה, רגע, יש טבעונים שלא אוכלים דבש. שיניתי את ההגדרות שנתתי לתוכנה והגדרתי שזו עוגת דבש טבעונית. מה קרה? קיבלתי תוכן אוטומטי על עוגת דבש טבעונית עם "כמות נדיבה של דבש וחמאה".

החג הבריא

איזו דרך טובה יותר לחגוג חג עם יקיריכם מאשר עם עוגת דבש טבעונית? הקינוח המזין והטעים הזה יהיה שיחת המסיבה שלכם! עם כמות נדיבה של דבש וחמאה, העוגה הזו בטוח תשמח.

ובשלב מסוים פשוט התחשק לי להטריל את התוכנה: מה יקרה אם אכריז על מבצע "קנו גרביים עם ציור של אבוקדו וקבלו גלעין אבוקדו להנבטה בבית בחינם"? זה מה שהכתיבה האוטומטית הציעה לי:

סיכום התוצאות מהתנסות בכתיבת תוכן אוטומטית

זה עדיין רחוק מאוד משלמות. מזל שאפשר לערוך את הטקסט האוטומטי (ולמשל להשמיט את הדבש והחמאה מהעוגה ה'טבעונית'). אני גם נוהג לומר שקל יותר לערוך טקסט קיים מאשר דף ריק – והתוכנה אכן ממלאת את הדף במילים – אבל זה עדיין לא זה. בעיני מאוד מורגש שהטקסט כאילו תורגם מאנגלית. כך למשל בחלק מהתוצאות נכתב אוטומטית שמדובר בחג המולד, ולא בראש השנה. נכון שאפשר לעבור ולחפש כל פעם שמופיע "חג המולד" ולהחליף ל"ראש השנה"; אבל מספיק שנפספס פעם אחת ונעלה את הטקסט ככה. איזו בדיחה נהיה בעיני הקוראים!

בעיה אחרת היא חוסר באחידות סגנונית: לעיתים התוכנה כותבת בלשון זכר, לעיתים ברבים. למיטב זכרוני, היא לא כתבה בלשון נקבה, בלשון רבות או בלשון ניטרלית מגדרית אף לא פעם אחת. כאן כתבתי עוד על אחידות סגנונית ולמה זה חשוב בעיני.

בשורה התחתונה: יצירת תוכן אוטומטי אולי אורכת כמה שניות, אבל הוא לא שימושי ככה. חייבים לתקן אותו ידנית.

למי מתאימה כתיבת תוכן אוטומטית?

שירותי כתיבת תוכן אוטומטיים נתפסים בעיקר כחוסכי זמן ומקצרי תהליכים. לכאורה אפשר לכתוב בהם כמעט כל סוג תוכן שעולה על הדעת: מאמרים מקצועיים, מאמרי SEO, פוסטים לסושיאל. אפילו קופי למודעות וטקסטים לכפתורי הנעה לפעולה. העובדה שאפשר לערוך ידנית את הטקסט האוטומטי בהחלט חוסכת זמן. מזכיר לי את הפעם ההיא שכתבתי למה כדאי לכתוב טקסט גרוע.

לכן אם קל לך יותר לערוך מאשר לכתוב, או אם פשוט לא אכפת לך מהטקסט, אולי זה יכול להתאים לך.

אז מה, הקיץ הקץ על 'תוכן בעבודת יד'?

אני לא דואג.

טקסטים אוטומטיים שנכתבים על ידי אלגוריתם יכולים להיות נכונים תחבירית ולכלול הטיות שונות של ביטויי מפתח; אבל הם לעולם לא יחליפו טקסט שנכתב על ידי בן אדם. גם אם האלגוריתם ינסה לחקות הומור או להשתמש בפתגמים, עדיין יישאר טעם מלאכותי.

טקסט שנכתב בצורה אוטומטית גם לא יכול להתייחס לביטויים עכשוויים שחורכים את הרשת. למשל, אני כותב את המאמר הזה כמה ימים אחרי שסרטון "הכלה ששיגעה את עומר אדם" הפך ויראלי. בגמר "הכוכב הבא", המנחים אמרו על אחד הביצועים: "אמאל'ה, איזה יפה זה היה. אבאל'ה, איזה שווה זה היה" – התייחסויות ישירות למשפטים מתוך אותו סרטון ויראלי. האם כתיבת תוכן אוטומטית יכולה לעשות דבר דומה? אין סיכוי.

ואם כל זה נכון לגבי אנגלית ושפות אחרות, אז על אחת כמה וכמה לגבי עברית: שפה שבה אין אותיות ניקוד, כך שיש בה מילים שנכתבות בצורה זהה בעוד שמשמעותן משתנה לפי ההקשר. שיש בה הבדלים בין צורת פנייה לגבר, לאישה, לרבים ולרבות. שכוללת המון הרבה מילים שאולות משפות אחרות, כל אחת עם הקשרים תרבותיים ומסורת משלה. שעדיין מתפתחת ומשתנה במהירות.

אז לא. פשוט לא.

עדיין.

מסקנות

אני מודה, כתיבת תוכן אוטומטית היא קוריוז משעשע, אבל היא לא יכולה להחליף כתיבה אנושית. ב-2018 העליתי כאן מאמר בשם "האם הטקסט הזה יכול להיכתב על ידי כותב תוכן רובוטי?" – וכבר אז התשובה הייתה 'לא'. חלפו כמה שנים ואמנם יש שיפור, אבל לא מספיק. אולי בעתיד זה יקרה. לא עכשיו.

בוודאי שכתיבה אוטומטית לא יוצרת "תוכן בכמה שניות!" כפי שהיא מתיימרת לעשות. הרי יושבים דקות ארוכות כדי לתקן את הטקסט הזה במטרה להפוך אותו למשהו קריא. הצורך בתיקון ידני גם שולל את הטענה כאילו מדובר ב"תוכן איכותי". ובאשר למקוריות? נו, אני מודה שמעולם לא שמעתי על "ברכי דבורים" כמו בדוגמה שהבאתי למעלה. אילו זה היה מכוון, אולי הייתי קורא לזה מקוריות. אני לא מאמין שאינטליגנציה מלאכותית יכולה לקחת ביטוי מעולם תוכן אחד ולהשתמש בו בהצלחה בעולם תוכן אחר, לולא מישהו עשה את זה לפניה.

כשמדובר בטקסטים קצרים, כתיבת תוכן אוטומטית יכולה אולי לעבוד אם מתקנים אותה ידנית (אם כי עדיין יש תחושה שהטקסט נכתב בצורה מלאכותית). כך גם אם מדובר במאמרי SEO שבעליהם – ויש כאלה – לא מקפידים על איכות התוכן אלא רק על עצם קיומו באתר.

כתיבת מאמרים ארוכים יותר? כתבות? תכנים מקצועיים? תוכן מקורי, איכותי, עם ערך אמיתי? את זה אני ממליץ להשאיר לכותב תוכן בשר ודם. כזה שכותב תוכן בעבודת יד.

הפוסט האם כתיבת תוכן אוטומטית יכולה להחליף כתיבת תוכן בעבודת יד? הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

כדי ללמוד לכתוב צריך לקרוא, והרבה

כמה שיותר סוגים שונים של ספרות. יצירות של סופרים, עיתונאים, בלוגרים. מאמרים מקצועיים בנושאי כתיבה ובכלל. פוסטים. כתבות. ככל שקוראים יותר, כך נחשפים ליותר סגנונות כתיבה. מכירים יותר שיטות התנסחות. מגדילים את אוצר המילים – ומקבלים יותר השראה.

אימוץ שגרת כתיבה

מחליטים מתי יושבים לכתוב – ואז מתיישבים לכתוב. יש אנשים שאוהבים לכתוב דפי בוקר: פשוט מתעוררים בבוקר ומיד מתיישבים לכתוב שלושה דפים. לא משנה על מה, העיקר לכתוב. אחרים יעדיפו לכתוב דווקא בערב, מדי ערב. יש כאלה שלוח הזמנים שלהם דוחק, אז גם שעתיים במוצאי שבת זה בסדר. העיקר שתהיה מסגרת זמן קבועה, סגורה בלו"ז, ותחושת מחויבות לעמוד בה.

כתיבת בלוג אישי

תיעוד של התרחשויות יומיומיות, חוויות, מחשבות, זיכרונות ורגשות יכול להיות יעיל בשתי דרכים:

1. חידוד כישורי הכתיבה. המחויבות לתרגם לכתב את מה שמתחולל במוח ובנפש היא תרגיל כתיבה מעולה. הקפדה על שגרת כתיבה בבלוג יכולה לשפר פלאים את הכתיבה שלך. ואני לא סתם אומר: כתבתי כמה בלוגים בתפוז ואח"כ בלוג עצמאי בשם רסיסי מילים (עדיין פעיל, אם כי פחות משהייתי רוצה). אני ממש יכול לראות את עקומת השיפור שחלה בכתיבה שלי מפוסט לפוסט.
2. בלוג הוא כר פורה של רעיונות לכתיבה בשלבים מאוחרים יותר. בין אם החלום שלך הוא לכתוב פרוזה או מאמרי SEO, מכל מה שקורה בחיים שלך יכולה לצמוח השראה לכתיבה בעתיד. אני תמיד אומר שהבידול הטוב ביותר של עסק ממתחריו הוא האדם מאחוריו: על החוויות, הסיפורים והתחושות שלו. לכן כל אירוע שקרה ותועד בבלוג יכול להוביל ליצירת תכנים אישיים נפלאים.

אגב, לא חייבים להעלות את ההגיגים והטקסטים לשום מקום. אפשר גם לכתוב על מסמכי וורד או דפים ולא להראות לאף אחד. העיקר הוא התרגול שבכתיבה. עם זאת, תגובות מקוראים זרים יכולות לעזור במידה מסוימת להבין אילו טקסטים כתובים היטב ואילו פחות.

אין מה לחשוש ממחסומי כתיבה

התיישבת מול דף ועט (או מול מסמך וורד ריק) – ושום דבר לא יוצא? זה יכול לייאש ולגרום לכל אחד ואחת תסכול ורצון להפסיק לנסות. אבל מחסומי כתיבה הם דבר טבעי לגמרי וקורים גם למנוסים ביותר. החוכמה היא לעקוף ולפרוץ אותם. הנה כמה שיטות להתגבר על מחסום כתיבה.

הצטרפות לקהילת כותבים וכותבות

יש המון קבוצות של כותבים וכותבות שישמחו להצטרפות של אנשים חדשים. בקבוצות כאלה אפשר להתייעץ, לשאול שאלות, לחלוק מהניסיון ועוד. לעיתים אפשר גם לבקש חוות דעת של בעלי ובעלות ניסיון, ולשפר באופן מתמיד את כישורי הכתיבה. אני, למשל, אחד המנהלים של קהילת כותבים עוזרים לכותבים בפייסבוק, ויש עוד המון אחרות.

ללמוד לכתוב תוכן מסוגים שונים

לא משנה מה השאיפה שלך לכתוב בסוף – רומנים, תסריטים או תוכן לעסקים – התנסות בסוגים שונים של כתיבה תסייע לך לשפר את הכתיבה שלך. אם שירה היא כוס התה שלך, כדי לנסות לכתוב גם סיפורים קצרים. אם בא לך להתמחות בכתיבת מאמרים לקידום אתרים, למה לא לנסות כתיבת פרק ראשון של ספר עלילתי? רק לשם התרגול. אחר כך אפשר לדחוף את זה למגירה.

ביצוע תחקיר מקדים

תמיד תמיד תמיד לעשות תחקיר מקדים, גם אם נדמה שמדובר בנושא פשוט. מינימום גוגל. מומלץ גם לפנות לאנשי מקצוע, חברים, מכרים; אפילו ליצור קשר דרך הרשתות החברתיות עם אנשים זרים שיכולים לדעת יותר ממך על נושא הכתיבה. אפשר לכתוב על ארצות רחוקות מבלי לבקר בהן, אבל צריך לפחות ללמוד אודותיהן מרחוק או לשאול מישהו שביקר בהן.

גם אני, אגב, אפילו אם כתבתי כמה פעמים על נושא מסוים, עדיין אגגל לפני שאכתוב עליו שוב: אוודא שאני זוכר נכון; אבדוק אם חלו שינויים מאז הפעם האחרונה ואתעדכן. אולי אני זוכר לא נכון? ואולי אני רק חושב שאני יודע? עוד על חשיבותו של תחקיר מקדים כאן.

לעקוב אחרי כותבים אחרים

אני טל אייזנמן, כותב תוכן בעבודת יד לעסקים. יש לי אתר, דף פייסבוק ופעילות נאה באינסטגרם ובעוד ערוצי סושיאל. בין היתר אני מעלה תכנים שכוללים טיפים בנושאי כתיבה. כמוני יש עוד המון כותבים וכותבות, בישראל ובעולם, שחולקים ידע וניסיון בחינם ובשמחה. שווה לעקוב וללמוד לכתוב מאלה שכבר יודעים איך עושים את זה כמו שצריך. רבים מהם – נו, לפחות אני – גם זמינים להתייעצויות ושאלות. שווה!

הפוסט איך ללמוד לכתוב תוכן בעצמך? הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.