שלוש סיבות לכתוב עם מוזיקה ברקע

כתיבת תוכן יכולה להיות משימה מאתגרת. זה נכון במיוחד עבור אלה שלא מתמחים בכתיבה או עוסקים בה למחייתם (כמוני!). כתיבה דורשת מיקוד, יצירתיות והשראה. ובעוד שיש רבים שאוהבים לכתוב בשקט מוחלט, אני אוהב דווקא לכתוב עם מוזיקה ברקע.

לא בווליום גבוה מדי, כמובן. גם לא שירים אהובים שיסחפו אותי ויסיחו את דעתי מהכתיבה. אני אוהב, נניח, את פסקול הסרט “שודדי הקאריביים” (הוספתי קישור כאן בתחתית). או שאני מאזין דרך הרשת לתחנות רדיו מסביב לעולם בשפה שאני לא מכיר. בוסה נובה. שאנסונים. מוזיקה קלאסית. ג’אז.

למעשה, אני כל כך אוהב לכתוב עם מוזיקת רקע, שהחלטתי לאסוף כמה סיבות בעד. אולי זה ישכנע גם אותך?

מוזיקה מעוררת השראה

קראתי איפשהו שמוזיקה משפיעה על הרגשות ולכן מעוררת חשיבה יצירתית. אני לא יודע אם זה נכון או מוכח מחקרית, אבל בכמה מקרים בהחלט חוויתי את זה:

מקרה כזה, לדוגמה, קרה כשהייתי שכיר: נתבקשתי לכתוב מודעות שיתורגמו אחר כך לספרדית – ואני לא ממש דובר ספרדית, כן? הכוונה הייתה שאכתוב בעברית, אבל איכשהו לא הצלחתי לעשות את זה. ניסיתי, הסתבכתי, שנאתי את התוצאות; ובסוף, רגע לפני שנשברתי, חיברתי את האוזניות והאזנתי לפלייליסט של להיטים בספרדית תוך כדי הכתיבה.

ויצאו אחלה טקסטים. 🙂

מוזיקה רקע מפקסת

הסחות דעת הן בין האויבים הגדולים של כתיבה שוטפת, ואיכשהו כאשר יש מוזיקה ברקע – הן מתפוגגות. הכוונה לא לשיר מוכר שסוחף אותך לקום ולרקוד, כמובן, אלא מוזיקה מונוטונית וחזרתית, מוזיקה אינסטרומנטלית, אולי אפילו קלאסית: אלה סוגי מוזיקה שעוזרים לריכוז ולהתמקדות במשימה.

ואני? פעם כך ופעם כך. לפעמים דווקא מטאליקה בפול ווליום מפקסת אותי יותר מכל צליל אחר.

מוזיקה מסייעת לוויסות מצב רוח

לפעמים לא בא לי לכתוב. הנה אמרתי. לא מתחשק. אין השראה. משהו מעציב אותי, משהו מדכא, אין לי מצב רוח. רוצה לעשות כל דבר אחר חוץ מלכתוב.

אבל זאת העבודה שלי, אז אין ברירה. אני חייב להיכנס למצב רוח עליז יותר. להכניס אנרגיה לגוף. להתעורר, לשמוח. אז אני שם לעצמי איזה שיר אהוב בספוטיפיי, מוודא שאין אף אחד בסביבה – ושר בקולי קולות. לפעמים, וסליחה על התמונה המנטלית שאני עומד לתאר עכשיו – אני אפילו מנופף בידיים בצעדי ריקוד מרומזים. כן, כאמור, סליחה על התמונה המנטלית הזאת.

גם ההיפך נכון, כמובן: יש מקרים שבהם אני צריך דווקא להירגע. לשחרר לחץ. לעצור איזה סחרור שאני שבוי בו ופשוט לנשום לכמה דקות. במקרה כזה אני יכול להאזין לשיר מלנכולי יותר, רגוע ושקט.