ראינו טקסט מעולה אצל מישהו אחר – והתבאסנו שלא אנחנו כתבנו אותו. עכשיו מתחשק לנו לכתוב משהו דומה. אבל מה הגבול בין השראה להעתקה? כלומר, מצד אחד אנחנו רוצים לכתוב על אותו נושא, מצד שני ברור שאסור להעתיק. העתקת תוכן היא לא חוקית, לא מוסרית ולא מכבדת אותנו ככותבים. אז מה כן אפשר לעשות?
אני אסביר את זה בעזרת משל על… ביצה. כזה אני, אוהב דימויים של אוכל. 🙂
משל הביצה
נניח שראינו מישהו אחר אוכל ביצה, וזה הזכיר לנו שעדיין לא אכלנו היום. איזה מזל שקנינו קרטון ביצים לפני כמה ימים! אז אנחנו יכולים לאכול ביצה משלנו. אבל איך בדיוק נאכל אותה?
- אם נבשל אותה שלוש דקות, נקבל ביצה רכה. האם זאת עדיין ביצה? בוודאי שכן.
- אם נבשל אותה עוד כמה דקות, נקבל ביצה קשה. האם זאת עדיין ביצה? טוב, היא אמנם קצת פחות נוזלית, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שזאת עדיין ביצה.
- אנחנו יכולים גם לשנות לה קצת את הצורה. אנחנו יכולים, למשל, לשבור אותה ולהכין חביתת עין, חביתה רגילה או ביצה מקושקשת. האם זאת עדיין ביצה? נו, על זה אולי כבר אפשר להתווכח. כי היא נראית קצת פחות כמו ביצה רגילה, אבל בגדול זאת עדיין ביצה, פשוט… בצורה קצת אחרת. במיוחד אם הוספנו עשבי תיבול או פטריות. מה שבטוח זה שהתחלנו להתרחק מהביצה המקורית.
- אבל אם ניקח את הביצה הזאת, נוסיף לה קמח, סוכר, חמאה ושוקולד, נערבב הכול יחד ונכניס לתנור – האם זאת עדיין ביצה? הפעם כבר אין ספק שקיבלנו משהו אחר. משהו שהוא לא ביצה, אלא עוגה. אמנם יש בפנים ביצה, אבל יחד עם כל שאר הדברים שהוספנו לה, עכשיו בוודאות אי אפשר לומר שזאת עדיין ביצה.
הנמשל: הביצה היא טקסט שראינו אצל מישהו אחר
אולי זה מתחרה. אולי זה קולגה. אולי זה מישהו שעוסק בתחום משלים לשלנו. בכל מקרה, ראינו טקסט מוצלח שלא אנחנו כתבנו – ונזכרנו שגם אנחנו רוצים לכתוב משהו דומה.
- אז אנחנו יכולים לעשות העתק-הדבק ולכתוב בדיוק אותו דבר אצלנו, אבל אז ברור שזה אותו טקסט. הביצה היא אותה ביצה.
- אנחנו יכולים גם לשנות מילה פה או משפט שם, כך שזה לא יהיה בדיוק-בדיוק אותו דבר, אבל עדיין ברור שזה אותו טקסט.
- ואפשר גם לעשות שינויים מהותיים יותר, כמו לשנות סדר של פסקאות או להשמיט חלק מהתוכן. במקרה כזה התרחקנו קצת מהטקסט המקורי, אבל אפשר להתווכח האם זה עדיין אותו טקסט או לא.
- הדרך הטובה ביותר היא לערבב את הטקסט הזה עוד חומרים. להפוך אותו מביצה – לעוגה: לשלב תוכן מכמה מקורות שונים, להוסיף דעה אישית, חוויות אישיות, סיפורים מאחורי הקלעים, מחשבות ורגשות – עד שאי אפשר יהיה להשוות בכלל את התוצר הסופי לטקסט המקורי, גם אם במובן מסוים הוא נמצא בתוכו.
אגב, ציינתי שזה טקסט מוצלח שלא אנחנו כתבנו, אבל האמת שזה נכון גם לגבי טקסט של-עצמנו שנרצה לשכפל: אם למשל כתבנו מאמר מעולה לאתר שלנו, אבל אז הוצע לנו לכתוב מאמר אורח באתר של מישהו אחר ואנחנו רוצים להתבסס על המאמר שלנו. או אם כתבנו דף 'אודות' מעולה על עצמנו לאתר שלנו ואז בנינו אתר בנושא אחר – הרי אנחנו אותם אנחנו, אז האודות אותם אודות. במקרה שבו גם הטקסט המקורי הוא שלנו אז אין בעיית זכויות יוצרים ואפשר לבצע שכתוב תוכן במילים אחרות, אבל באותה הזדמנות כדאי גם להוסיף ולהרחיב.
מוסר השכל
רעיונות וטקסטים קיימים הם חומר גלם לגיטימי. כולנו מושפעים מדברים שאנחנו נתקלים בהם (לפעמים אפילו לא במודע), ואני חושב שזה בסדר גמור לקבל השראה מטקסטים של אחרים.
השאלה מה עושים איתה, משום שהגבול בין השראה להעתקה הוא דק כמו… כמו קליפה של ביצה.
אם ניקח את חומר הגלם המקורי כמו שהוא, לכל היותר עם כמה שינויים קוסמטיים קלים – זו אותה ביצה, אותו רעיון ואותה צורה.
גם שינויי צורה מסוימים ("חביתה") עשויים שלא להספיק כדי ליצור תוכן חדש, מקורי ואותנטי, אלא עדיין להיחשב כהעתקה.
רק כשמשתמשים ברעיונות של אותו טקסט בשילוב של עוד אינספור מרכיבים אחרים, זו כבר יצירה אמיתית. ברגע שמערבבים רעיונות נוספים, זווית אישית, דוגמאות, חוויות, סיפורים, מקורות אחרים ותובנות – המרחק מהמקור הולך וגדל, עד שכבר אי אפשר לראות את הביצה שממנה התחלנו.
עוד דימויים של כתיבת תוכן לאוכל:
כתיבת תוכן היא כמו פיצה | כמו אבוקדו | כמו קאפקייקס | כמו יין אדום
פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך
מה עדיף, תוכן אורגני או קידום ממומן?
מה עדיף: תוכן אורגני אפקטיבי אך איטי, או קידום ממומן שתוצאותיו מהירות והשפעתו קצרת טווח?
האם כדאי לעשות העתק הדבק מפייסבוק לאינסטגרם? ומה לגבי רשתות חברתיות אחרות?
כתבת תוכן לפייסבוק ובא לך להעתיק-ולהדביק באינסטגרם, בטוויטר ובטיקטוק? לא רעיון טוב.
כתיבה ניטרלית מגדרית בארגונים: איך לכתוב בצורה שוויונית, קריאה ומתאימה לקהל היעד
כתיבה בשפה שווה בארגון: למה כתיבה מגדרית היא אתגר, מתי לוכסנים לא עובדים, ואיך לנסח טקסט שמתאים לקהלים פנימיים וחיצוניים