אחד הדברים הראשונים שצריך לעשות עוד לפני שמתחילים לכתוב הוא להחליט למי אנחנו כותבים.

אם אנחנו כותבים למשל למנויים שעוקבים אחרינו בבלוג או בפייסבוק, אולי נרצה לכתוב בגוף שני רבים: אתם; כפי שאני כותב לכם את השורות האלה עכשיו.

לחצו כאן והשאירו פרטים!

לחלופין, אם אנחנו רוצים לכתוב באופן אישי יותר, אולי ללקוח פוטנציאלי, יתכן שנרצה לכתוב בגוף שני יחיד: “אתה”. או, אולי נרצה לכתוב בלשון גוף שני יחידה: “את”.

לחץ כאן וקבל מנוי לשלושה חודשים בחינם.

או

הירשמי עכשיו והיכנסי להגרלה.

ואפשר גם לבחור לעשות את זה ניטרלי לגמרי:

לקבלת פרטים נוספים ולהרשמה יש ללחוץ כאן

באנגלית זה לא קורה. קליק היר לכולם!

אלא שלפעמים אנחנו נלכדים בשטף של כתיבה, או עוצרים מסיבה כלשהי וחוזרים לכתוב מאוחר יותר, ושוכחים אל מי אנחנו כותבים. אחרי הכל, הוא/היא/הם/הן לא יושב/ת/ים/ות איתנו בחדר כדי להזכיר לנו. כך, לעיתים אנחנו עלולים להתחיל טקסט ב”אתם” ולסיים ב”אתה”.

גרסה אחרת של אותה בעיה עשויה לצוץ כאשר יש לנו כמה עמודים באתר ובכל אחד מהם אנחנו רוצים להציב כפתור שלחיצה עליו תוביל לפעולה מסוימת, למשל הרשמה לרשימת תפוצה. אבל אנחנו כותבים כל אחד מהעמודים בזמן אחר, לעיתים בהפרש של כמה שבועות, ולפעמים שוכחים מה היה כתוב על הכפתורים בעמודים האחרים. כך, למרות שעדיף (לדעתי המקצועית והלא מחייבת כלל) שבכל העמודים לשון הטקסט על הכפתור תהיה עקבית – אנחנו בטעות כותבים פעם “הירשמו עכשיו” על הכפתור ופעם “הירשמי כאן!” או משהו אחר.

מה עושים כדי להימנע ממצב כזה?

ראשית מחליטים מראש מי אמור לקרוא ולמי אנחנו כותבים, וממש מדמיינים אותו/אותה/אותם יושבים מולנו בכל משך הכתיבה. אפשר אפילו לכתוב לעצמנו כהערה בשולי העמוד, לצד הכותרת או בשם הקובץ באיזו לשון כתבנו עד כה, כדי להמשיך בה.

מה שנקרא “imagin all the people”

שנית, לאחר שסיימנו לכתוב ואנחנו ניגשים לשלב העריכה, כדאי לקרוא פעם או פעמיים את כל הטקסט באופן מכאני וקר מבלי להתייחס לתוכן עצמו – אלא רק לחפש את המילים שמסגירות פנייה לנמען, ולתקן בהתאם להחלטה המקורית שלנו.

אמנם יש סיכוי שלגולשים רבים לא יהיה אכפת מפספוסים או חוסר אחידות סגנונית. אנחנו בעצמנו רגילים לצרוך תכנים מסוגים שונים ולא תמיד שמים לב ללשון הפנייה או משווים כיצד פונים אלינו בעמוד אחד באתר לעומת עמוד אחר – אבל אני חושב שחבל לקחת סיכון שגולשים כן ישימו לב והשוני יצרום להם בעין ויפגום בחוויית הקריאה. ואם קראת עד לנקודה הזאת, האם אינך מסכימה?

לשתף ב-
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות על “אחידות סגנונית: מי אמור/ה/ים/ות לקרוא את זה?”

  1. פינגבאק: איך להפוך תוכן יבש לתוכן שכיף לקרוא – תוכן בעבודת יד

  2. פינגבאק: לרגל חג הפסח: 5 שלבים שאסור לפסוח עליהם בתהליך כתיבת תוכן לאתר – תוכן בעבודת יד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Phone
WhatsApp
Messenger
Messenger
WhatsApp
Phone
גלילה למעלה