איך מתגברים על מחסום כתיבה?

זה קורה גם לסופרים המוכשרים והטובים ביותר; קל וחומר לבעלי עסקים שרוצים לכתוב תוכן לעצמם: מתיישבים מול המחשב, מניחים את האצבעות על המקלדת… ושום דבר לא זז. הופ, נתקענו. עכשיו איך מתגברים על מחסום כתיבה?

יכול להיות שאין לנו רעיון לכתוב עליו. אם זו הבעיה, הכנתי כאן סרטון ובו כמה אפשרויות מוצלחות: מאיפה להביא רעיונות לתוכן עבור העסק שלי? בנוסף אני מציע לנהל רשימה של רעיונות, בפתק בסמארטפון או בטבלת אקסל במחשב. בכל פעם שצץ לנו רעיון מוצלח לנושא שאפשר לכתוב עליו – מוסיפים אותו לרשימה; ובכל פעם ש”נתקעים” – שולפים משם רעיון.

יכולות להיות סיבות אחרות לכך שנוצר קושי בכתיבה. אולי זו שאיפה למצוינות, חשש מביקורת או לגלוג, עייפות, לחץ או הפרעות חיצוניות. אולי פשוט לא בא לנו לכתוב כרגע. תהיה הסיבה אשר תהיה, יש כל מיני דרכים להתגבר על מחסום כתיבה.

להתחיל מהפואנטה ולאו דווקא מההתחלה

אנחנו קוראים טקסטים מההתחלה אל הסוף, אבל לא חייבים לכתוב אותם כך. אפשר להתחיל לכתוב מהאמצע או מהסוף! למשל, להתחיל דווקא בניסוח המסר החשוב של הטקסט ורק אחר כך להוסיף פתיחה וסיום. לכן אם אנחנו תקועים מול מסך ריק בניסיון למצוא את הפתיחה המושלמת – הבה נרד כמה שורות למטה, נכתוב את הפיסקה השניה או השלישית, אולי אפילו את האחרונה, ואז נחזור לכתוב את הראשונה.

מי אמר שחייבים להתחיל בהתחלה? אפשר גם לכתוב מהאמצע או מהסוף.

לכתוב בשטף, מה שיוצא – ורק אחר כך לערוך

ביקורת עצמית היא דבר מבורך במידה הנכונה, אבל לא כאשר כותבים טיוטה ראשונה. כלומר, לא צריך לעצור את הכתיבה כדי לתקן ניסוח של שורה קודמת. לא צריך לחזור לאחור כדי להוסיף רעיון לפיסקה הראשונה שעלה בדעתנו רק ברביעית. זה לא הזמן להוסיף סימני פיסוק ואפילו אפשר לתת לשגיאות הקלדה כמה דקות של חסד.

קודם כל לכתוב. הכל. להוציא מהראש, להוציא מהבטן. עדיף לכתוב משהו גרוע מאשר כלום, העיקר שיהיה משהו על הדף. לפעמים אני מוצא את עצמי כותב סתם מחשבות או מה עשיתי היום, רק כדי להניע את הגלגלים. אחרי שהכל יעלה על הכתב – רק אז נתחיל לעבור על הטקסט, לערוך, לתקן, לפסק ולמחוק.

להעיף את הסחות הדעת

אני נוהג להשתמש בגרסת הדסקטופ של וואטסאפ, אז צצות לי התראות מול העיניים בכל פעם שמתקבלת הודעה. ולא רק וואטסאפ, אלא גם פייסבוק. ומיילים. ושלל אפליקציות והסחות דעת אחרות. אבל כשאני צריך להתרכז בכתיבה? וואטסאפ סגור. פייסבוק סגור. המייל סגור. לפעמים אני אפילו מניח את הטלפון בחדר אחר למקרה שמישהו יסמס או יתקשר ויקטע לי את חוט המחשבה.

ואמנם אחרי כל סגרי הקורונה כבר התרגלתי לכתוב כשאני מוקף בשלושה ילדים צוהלים שבוהים בטלוויזיה קולנית תוך כדי צווחות – אבל בעיקרון אני ממליץ לכתוב כשהסביבה מתאימה יותר לנוחות האישית. אני למשל לא אוהב לכתוב כששקט מדי ומעדיף לכתוב עם מוזיקה או בבית קפה. מי שמעדיף שקט מוחלט, אני מציע לו להסתגר בחדר מרוחק בבית או לכתוב בלילות, כשכולם ישנים.

לפרק משימה גדולה למיני-משימות

רומא לא נבנתה ביום אחד, נכון? גם את משימת כתיבה אפשר לחלק לחלקים קטנים ופשוטים. למשל, נכון שאפשר לכתוב פוסטים בפייסבוק לחודש קדימה על פי אסטרטגיית תוכן מוגדרת; אבל אפשר גם לכתוב פוסטים לשבוע הקרוב בלבד, ואת השאר לכתוב אחר כך. אפשר אפילו לכתוב רק את הפוסט של מחר וזהו (ומחר לכתוב את זה של מחרתיים וכו’).

לעשות הפסקה (קצרה!)

כשמנסים להתגבר על מחסום כתיבה, יכול להיות שדווקא כמה דקות של ביצוע פעולה אחרת ישחררו את הגלגלים התקועים. לפעמים אני יוצא לטיול עם הכלב, מכין לעצמי ספל קפה או סתם יוצא למרפסת ומשקיף אל הרחוב. אפילו להשהות לרגע את הכתיבה של טקסט אחד לטובת עריכה של טקסט אחר יכולה להוות עבורי הפסקה טובה.

אבל כמה דקות הפסקה ולא יותר, אה? זה לא הזמן לבינג’ אמילי בפריז בנטפליקס.

להיעזר בכותב תוכן

ניסיתם הכל ושום דבר לא משחרר את מחסום הכתיבה? יכול להיות שהדרך הטובה ביותר לייצר לעצמכם טקסט היא פשוט להעביר את המשימה למישהו אחר. אמנם גם כותבי תוכן מקצועיים חווים קשיי כתיבה, אבל הניסיון מקל על החזרה לשטף הכתיבה.

אם תרצו שאני אהיה כותב התוכן הזה – צרו קשר בוואטסאפ או בטלפון 052-2300751 (אם יקח לי קצת זמן לענות, אולי זה משום שהייתי באמצע כתיבה והטלפון היה בחדר אחר).

לשתף ב-