זה מה שהוביל אותי לכתוב את המאמר הזה: חמש דרכים פשוטות יעילות שמאפשרות לקחת תכנים קיימים – מאמר באתר, פוסט בפייסבוק, סרטון בטיקטוק או ביוטיוב וכו' – וליצור מהם תוכן לניוזלטר. אותה לקוחה, אגב, בחרה בדרך הרביעית. עוד נחזור לדוגמה הזו.

רגע, מה זה בכלל ניוזלטר?

כשאני אומר "ניוזלטר", כל אחד מדמיין משהו אחר. הרי אין פורמט אחד קבוע לניוזלטר: כתבתי ניוזלטרים שהם בעצם קופי-פייסט של מאמרים. כתבתי ניוזלטרים שהם מעין מגזין עם כמה פינות עם נושאים שונים, וכל אחת מסתיימת בקישור לנכס דיגיטלי כלשהו. וכתבתי גם ניוזלטרים קצרצרים שבנויים בעיקר מתמונות, כפתור אחד קבוע שמוביל לאתר ושורה וחצי טקסט.

זה ניוזלטר, וזה ניוזלטר, וזה ניוזלטר. כולם ניוזלטרים! מה שמשותף לכולם הוא עיקרון אחד פשוט: ניוזלטר הוא תוכן שנשלח לרשימת תפוצה במייל, כדי לייצר קשר עם הקוראים, להעביר ערך ולעודד מעורבות. זה המקום להזכיר, אגב, שגם לי יש ניוזלטר על כתיבת תוכן ואפשר להצטרף לרשימת התפוצה כאן.

ועכשיו לחמש הדרכים לקחת תוכן קיים (מכל מיני נכסים דיגיטליים שלנו, כתובים או מצולמים) – וליצור ממנו תוכן לניוזלטר:

1. שליחה ישירה של התוכן כפי שהוא

נניח שכבר כתבנו מאמר לאתר או פוסט שעבד יפה, ולא בא לנו (או שאין לנו כוח) לגעת בו. במקרה כזה, אפשר פשוט להעתיק ולהדביק את התוכן כמו שהוא, להוסיף פנייה אישית קצרה (למשל: "היי [שם פרטי], רציתי לשתף אותך במשהו שכתבתי לאחרונה") – וזה הכול. במיוחד כשמדובר בטקסט קצר, חד ומנוסח היטב, אין סיבה להוסיף מילים מיותרות. הייתה לי לקוחה כזו שכתבתי עבורה כמה מאמרים לאתר, ובכל חודש היא לקחה אחד מהם ועשתה קופי-פייסט לניוזלטר. אחלה שיטה.

היתרון: התוכן מגיע במלואו ישירות לתיבת המייל של הנמענים, כך שלא נדרש מהם לבצע שום פעולה נוספת כדי לצרוך את התוכן. אפילו לא ללחוץ על קישור. לא הייתי שולח ככה טקסטים ארוכים מאוד, אבל זה אפשרי.

2. שליחת תקציר(ים) עם קישור(ים)

דרך אלגנטית ונפוצה נוספת, שמתאימה יותר לטקסטים ארוכים (נניח, שנכתבו במקור כמאמר באתר או כפוסט ארוך בפייסבוק) היא לשלוח סיכום קצר של התוכן עם קישור לקריאה בהרחבה. כך הנמענים יוכלו להחליט האם להסתפק בתקציר שקיבלו – והרי הרבה יותר נוח לקרוא אותו כשהוא מתומצת – או ללחוץ על קישור ולהגיע לטקסט המלא. אפשר למשל לומר שבקישור יש הרחבה ועוד דוגמאות או תיאורי מקרה, וכך לעודד את הקוראים לא-להסתפק במה שכבר קיבלו. כך אפשר לעשות גם עם סרטון: לתאר בניוזלטר מה קורה בו ולתת קישור למי שירצה לצפות.

הגישה הזו גם מאפשרת להכניס לתוך הניוזלטר מספר תקצירים של תכנים שונים, וכך ליצור מעין מגזין עם פינות מגוונות, חלקן עם קישורים וחלקן בלי, וכך כל נמען יכול להחליט באיזה מהם בא לו להעמיק. רונית כפיר שולחת ניוזלטר בסגנון כזה אחת לחודש, וזה נחמד.

3. טיזר שמעורר סקרנות ומניע לפעולה

במקום לסכם את התוכן או לשלוח אותו במלואו, אפשר להשתמש בגישה של טיזר: פיסקה ראשונה מתוך הטקסט, משפט אחד חזק או שאלה מסקרנת, אולי אפילו סיפורון קצר שמדליק את הדמיון. גם זה סעיף שמתאים מאוד לסרטוני רילס/טיקטוק/יוטיוב: לתת טיזר קצר עם קישור לצפייה.

חשוב לשים לב להבדל בין הסעיף הזה לקודמים: כאן אני מציע לגרות את הסקרנות של הקורא עם טעימה קטנה שתעורר רצון לקרוא עוד. לעומת זאת בשתי האפשרויות הקודמות הרעיון הוא לתת את הכל בבת אחת – בין אם כטקסט מלא או כתמצית שלו.

4. שילוב של מספר תכנים תחת נושא אחד

במקום להתמקד בתוכן אחד, אפשר לבנות ניוזלטר שלם סביב נושא מסוים – ולשלב בו כמה תכנים שכבר העלינו בעבר. ניקח למשל את הדוגמה של אותה עו"ד שסיפרתי עליה בהתחלה: כתבתי עבורה מאמר שעסק בצוואות מהיבט אחד, היא צירפה מאמר אחר שכתבה בעצמה בעבר ואשר עסק בצוואות מהיבט אחר, והוסיפה טיזר עם קישור לסרטון יוטיוב בו היא מתראיינת בטלוויזיה ומדברת על צוואות. כך בנינו ניוזלטר אחד שעסק בכל מיני היבטים שקשורים לצוואות.

בחיי, לא האמנתי שיש כל כך הרבה מה לדבר על צוואות. אבל יש!

בכל אופן, ככה אפשר לאגד כמה תכנים שונים, מפלטפורמות שונות, לניוזלטר אחד תחת אותו נושא שמשותף לכולם. לדעתי זה שילוב שיוצר תחושת ערך גבוהה יותר אצל הקוראים. אני משתדל לעשות כך גם בניוזלטרים שאני שולח לרשימת התפוצה שלי: בדרך כלל יש נושא אחד וכמה תכנים שנוגעים בו מזוויות שונות. כך אני שולח גם לאתר, גם לאינסטגרם, גם לפייסבוק, גם לפודקאסט שלי ושל סיוון… הנה דוגמה לניוזלטר ששלחתי פעם.

5. הוספת ערך חדש לתוכן קיים

עוד דרך מעניינת להפוך תוכן לניוזלטר היא להוסיף לו זווית חדשה. אם למשל העלינו סרטון או קרוסלה עם שלושה טיפים, אפשר לכתוב בניוזלטר טיפ רביעי ולתת קישור לסרטון או לקרוסלה. כנ"ל אם העלינו פוסט או מאמר לפני זמן מה ומאז עלתה בדעתנו תובנה חדשה, קיבלנו תגובה שנרצה להתייחס אליה, אם חל עדכון מקצועי רלוונטי בענף שלנו וכו'.

בקיצור, אפשר להוסיף ערך חדש לתוכן שכבר העלינו בעבר ולהגיש את שניהם יחד במסגרת ניוזלטר אחד. כך, גם מי שכבר ראה את התוכן המקורי יקבל ממנו עוד משהו שלא היה קודם; ואולי גם ירגיש שיש כאן משהו חדש, רלוונטי ועדכני.

השורה התחתונה

ניוזלטר לא חייב להיות פיסת תוכן עצמאית שמצריכה חשיבה מחודשת ונפרדת. יש כמה דרכים בהן לעשות שימוש חוזר בתוכן קיים וליצור יופי של תוכן לניוזלטר. כך אפשר להגיע לקהלים שאולי פספסו את הפרסום המקורי, לעוקבים שלא שמו לב אליו בזמן אמת, ואפילו לכאלה שכן נתקלו בו ויכולים עכשיו להתרשם ממנו פעם נוספת, ואולי גם ללמוד משהו חדש. כל אחת מהדרכים שתוארו לעיל מאפשרת לנו להעניק חיים חדשים לתוכן שכבר העלינו בעבר.

יש עוד דרכים להפוך תוכן קיים לניוזלטר? ספרו לי אם שכחתי משהו.

הפוסט חמש דרכים ליצור תוכן לניוזלטר על בסיס תכנים קיימים הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

השירות מתאים לך אם:

התוכן אמור לייצג אותך

יש הבדל עצום בין יצירת טקסט גנרי – לבין כתיבת תוכן שיווקי בשפה שלך, עם הקול שלך. לא טקסט תבניתי שיכול להתאים לכל אחד אחר בתחומך, אלא כזה שנכתב במיוחד לעסק שלך. אם זה סוג התוכן שדרוש לך, הדרך הטובה ביותר לייצר אותו היא לגמרי בעצמך. ואם אין לך פנאי, ידע או חשק לעשות את זה לבד, אז בשיתוף פעולה עם כותב תוכן מקצועי.

קשה לך לכתוב את הידע שלך

ביום-יום, בעל פה, מול לקוחות, קל לך להסביר את השירותים ולסגור מכירות; אבל כשזה מגיע לכתיבה משהו נתקע או מתפזר? זה בדיוק התפקיד של איש מקצוע: לתרגם את הידע שלך למלל משכנע שמעודד אמון ומניע לפעולה.

חשוב לך שהתוכן יישמע אנושי

כלי AI מייצרים טקסטים רובוטיים, גם אם ביקשת מהם אלף פעם לכתוב כמו בני אדם. על מנת שתוכן יישמע אנושי, עדיף שיכתוב אותו כותב תוכן אנושי.

דרוש לך מישהו שחושב יחד איתך

מנועי בינה מלאכותית נוטים להחמיא ולציית. אבל אם הכיוון שלך לא מדויק? אם לא כתבת פרומפט מספיק טוב? ואם לא חשבת על דבר יותר-נכון שאפשר לעשות? כדי להבין מה לכתוב, איך לבנות מסר, ואיך לחבר בין תוכן לבין מטרות עסקיות – נדרש איש מקצוע עם ידע בהעברת מסרים. מישהו שלאו דווקא יחמיא ויציית, אלא יוסיף מהניסיון שלו. יטיל ספק. ישאל שאלות. יציע הצעות.

השירות פחות מתאים לך אם:

לא בא לך לשלם על כתיבה

יש הרבה פתרונות חינמיים או זולים, החל בכלי AI ועד לחברים שמכירים מישהו שכותב יפה. השאלה אם הטקסטים האלה נכונים לך ומשיגים את המטרות שלהם. שירותי הכתיבה שלי עולים כסף, כי אני עסק קטן וזאת הפרנסה שלי.

מספיק לך תוכן בסיסי

אם המטרה היא רק שיהיה "משהו" – אין בי צורך. קופי פייסט של טקסט מג'ונרט אולי יספיק לך. כדאי לקחת בחשבון שאפשר לזהות בקלות טקסטים שנכתבו ב-AI, וצריך לבדוק שהם נקיים מטעויות, אבל אם זה רק כדי למלא את האתר או להעלות פוסט בשביל האלגוריתם – אולי זה מספיק.

אין לך פנאי או חשק להיות מעורב בתהליך

תוכן טוב דורש שיתוף פעולה מצידך: מידע, חידודים, לפעמים גם תיקונים, פשוט כי אין תחליף אמיתי לידע שלך ולחוויות שלך. כתיבה טובה היא טנגו של שניים, ובלי הצד שלך – התוצאה תהיה בינונית ומטה.

איך נראה תהליך העבודה?

זה מאוד תלוי בסוג התוכן ובהיקף שלו. האם מדובר למשל בכתיבת דף נחיתה או אתר מלא, פוסט אחד או חבילת פוסטים וכן הלאה.

באופן כללי, נתחיל בהבנה של העסק, הקהל והמסר. לשם כך בדרך כלל יש צורך בשיחה קצרה בטלפון או בזום, להיכרות עם העסק (ואם יש לך כבר חומרים כתובים שאוכל לקרוא ולהתבסס עליהם – זה יהיה נהדר!). אחר כך אכתוב טיוטה ראשונה, אשלח לך לאישור או הערות – ונעשה פינג-פונג קצר של תיקונים, אם יש צורך, עד לקבלת אישור ממך שהטקסט יושב נכון גם מבחינת מסר וגם מבחינת טון.

אגב, לא כל טקסט חייב לעבור דרך כותב. יש לי לקוחות שכותבים את התוכן השוטף שלהם בעצמם עם AI וזה עובד להם מצוין, אבל כשהם מגיעים לדפים חשובים באמת, כמו אתר או דף נחיתה, הם מעדיפים לפנות אליי.

מתאים לך? אז אני מסכם:

אם כל מה שדרוש לך זה טקסט גנרי כדי לסמן וי – זה לגמרי בסדר לפנות לפתרון אחר. אני לא נעלב.
כשצריך כתיבת תוכן מקצועית שתומכת בשיווק שלך ומחזקת את הקול הייחודי שלך, אפשר לפנות אליי בוואטסאפ או דרך טופס יצירת הקשר באתר.

הפוסט למי מתאימים שירותי כתיבת תוכן בעבודת יד? הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

הפוסט עוד קלישאות AI ש"עושות את ההבדל" הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

כן, מה לעשות, השפה שלנו היא כזו שבה כמעט כל מילה היא זכר או נקבה. בניגוד לאנגלית, שבה מספיק לכתוב למשל Send, בעברית צריך לבחור מגדר: 'שלח', 'שלחי', 'שלחו', ואולי 'שליחה'. ברוב המקרים, כשלא ברור אם הטקסט ייקרא על ידי גבר או אישה, השאיפה היא לנקוט בגישה של כתיבה שוויונית – מה שמוביל לחיפוש אחר ניסוח ניטרלי מגדרית.

מה שמעלה כמה שאלות שהביאו אותי לכתוב את המאמר הזה, שמבוסס על הרצאה לארגונים בנושא כתיבה ניטרלית מגדרית שאני עורך מדי פעם (ספרו עליי ל-HR בארגון שלכם ושלכן!):

• איך כותבים כתיבה ניטרלית מגדרית?
• איך לכתוב בשפה ניטרלית מגדרית בלי לפגוע בנוחות הקריאה?
• ואיך עושים את זה בצורה שמתאימה לארגון ספציפי ולקהל היעד שלו?

כתיבה ניטרלית מגדרית היא לא שאלה של "נכון או לא נכון"

אחת ההנחות *השגויות* בנושא כתיבה מגדרית היא שמדובר בשחור ולבן. "או שהכתיבה ניטרלית מגדרית או שלא". אבל מהניסיון שלי מדובר בסקאלה, שאפשר להימצא עליה בכל מיני נקודות – וכולן יכולות להיות בסדר; כי מה שמתאים לארגון אחד לא בהכרח מתאים לארגון אחר, ומה שעובד היטב מול קהל יעד מסוים, עלול להרגיש מאולץ או מיותר מול קהל אחר.

כלומר, בעיניי כתיבה שוויונית בארגון היא קודם כל החלטה. היא מושפעת מהקשר, קהל ומטרה. לפעמים גם מהעדפות אישיות או אילוצים טכניים. לכן היא יכולה להתבטא בצורה שונה בין ארגונים שונים. בהרצאה הפרונטלית אני ממש מדגים טקסטים אמיתיים מתוך ארגונים ומראה איך מזיזים אותם לאורך הסקאלה הזו.

למה כתיבה מגדרית היא בעיה ארגונית

כאמור, בעבר לשון זכר שימשה כברירת מחדל. ניסוחים כמו "שלח", "לחץ כאן", "מלא פרטים" – נתפסו כניסוחים ניטרליים שמתאימים גם לגבר וגם לאישה. עובדה שגם בימינו יש הרבה אתרים של עסקים, חברות וארגונים שמקפידים מאוד על כתיבה שוויונית לכל המגדרים, ובכל זאת דף יצירת הקשר אצלם נקרא "צור קשר" – בזכר. ולא כי מישהו חשב על זה, אלא להיפך: בעיני רבים (ורבות) זה פשוט השם של הדף שעליו צריך ללחוץ כדי ליצור קשר.

אבל היום, כתיבה בזכר עלולה להיתפס כמיושנת, לא רגישה ולעיתים אפילו פוגעת – גם אם אין בכך כוונה אמיתית, כמובן. כאילו שאם הארגון בחר להתנסח בלשון זכר, יש בכך רמיזה להדרת נשים, או לכל הפחות לאי-הכללתן. "התאחדות הסטודנטים הארצית", לדוגמה, הפכה ב-2015 ל"התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית" – וזה לא שהם לא ייצגו נשים עד אותו שינוי.

רוב הארגונים רוצים לשדר ערכים של שוויון, עדכניות ומקצועיות – וזה נעשה גם דרך השפה ובחירת המילים. כאן, הרבה פעמים נוצרת בעיה: בקונפליקט שבין הרצון לכתוב בצורה שוויונית לכלל המגדרים, לבין אי-הרצון לכתוב בצורה מסורבלת שתפגע בשטף הקריאה.

לוכסנים ונקודות: פתרון נפוץ, אבל לא תמיד מתאים

הפתרון הנפוץ ביותר לכתיבה ניטרלית מגדרית הוא שימוש בלוכסנים או בנקודות א-מגדריות: "עובד/ת", "סטודנטים.ות", "מלא/י פרטים". נדמה שזה הפתרון הכי פשוט וקל – פשוט להוסיף לוכסן או נקודה למילים ה"בעייתיות".

בפועל, יש כמה בעיות עם שימוש בלוכסנים ונקודות לצורך שוויון מגדרי בכתיבה:

1. בעיה דקדוקית: בעברית תקנית לא משלבים סימני פיסוק באמצע מילים.
2. יצירת מילים שלא קיימות: למשל אם כותבים "איש/ת מקצוע", למעשה מרמזים שקיים ביטוי "אישת מקצוע" כשלמעשה יש לומר "אשת מקצוע".
3. קושי בקריאה: ככל שהטקסט ארוך יותר, וכולל יותר נקודות ולוכסנים, כך הוא הופך מסורבל יותר לקריאה – קודם כל עבור אנשים עם דיסלקציה או שנעזרים בכלים טכנולוגיים להקראה בקול – אבל גם עבור הרבה אחרים. הנה דוגמה מתוך ההרצאה שלי:

אז נכון שבטקסטים קצרים מאוד, כמו כפתור או כותרת, לוכסנים ונקודות יכולים לפעמים להוות פתרון סביר; אבל במסמכים ארגוניים, במיילים ובתוכן ארוך כמו מאמרים או דפי נחיתה, הם לרוב פוגעים בנוחות הקריאה. כלומר, זה פתרון שלא תמיד מתאים, ולעיתים אפילו לא נחוץ, תלוי בקהל היעד ובמטרה של הטקסט – ובעיקר כשיש המון שיטות אחרות ונהדרות שמאפשרות קריאה נעימה וטבעית.

תכל'ס, מהי כתיבה ניטרלית מגדרית

ההגדרה שלי: כתיבה ניטרלית מגדרית היא כתיבה שמאפשרת לכל אדם, גבר או אישה, לקרוא בצורה נוחה ולא צורמת, ולהרגיש כאילו הטקסט נכתב במיוחד בשבילו או בשבילה.

בעיניי, כתיבה שוויונית טובה באמת היא כזאת שנעשית בצורה אלגנטית, מבלי להדגיש שנעשה כאן מאמץ מאולץ להכליל את כולם וכולן – כמו השימוש בלוכסנים ונקודות. הרי אלה סימני פיסוק ויזואליים שנעשה בהם שימוש שלא באופן דקדוקי נכון, ולו רק על מנת שאפשר יהיה להפוך בצורה מלאכותית מילה שבדרך כלל היה לה מין דקדוקי מסוים ("כותב") למעין יצור כלאיים דו-מיני עם סימן פיסוק בתוכו ("כותב/ת").

כלומר, בעיניי הרעיון הוא לא בהכרח לכתוב "גם לזכר וגם לנקבה", אלא לבחור אופן ניסוח ניטרלי מגדרית כאשר אין סיבה להדגיש מגדר מלכתחילה. וכשזה נעשה בצורה טובה, הקורא או הקוראת לא ירגישו את המאמץ שהושקע בכתיבה – אלא פשוט יקראו בנחת.

איך לכתוב ניטרלית מגדרית בלי לוכסנים ונקודות

יש המון שיטות. יש לי הרצאה דיגיטלית קצרה שבה אני מתאר עוד עשר שיטות כתיבה ניטרלית מגדרית בנוסף ללוכסנים ונקודות. יש לי גם הרצאת כתיבה ניטרלית מגדרית לארגונים שאני עושה בצורה פרונטלית תוך שימוש בדוגמאות אמיתיות מתוך אותם ארגונים (הקליקו לפרטים!).

בגדול, הרעיון הוא לא להתבסס על פתרון קסם אחד אלא לשלב כמה שיטות יחד: לשנות את מבנה המשפט, לעבור לניסוח כללי או תיאורי, השמטת המין הדקדוקי כשזה מתאפשר ועוד. כך מתקבלת כתיבה שוויונית אמיתית, שנשענת על חשיבה ושימוש באמצעים לשוניים שהם לאו דווקא לתקוע סימני פיסוק באמצע מילים.

כאן למשל כתבתי על דרכים לכתוב הנעה לפעולה ניטרלית מגדרית שהן לאו דווקא לוכסנים ונקודות.

מה אפשר לכתוב בשפה שווה לכל המגדרים?

כתיבה שווה יכולה להיות שימושית במקרים כמו:

• ניסוח מסמכים ארגוניים, מיילים, נהלים ועדכונים.
• שפה ארגונית שוויונית באתר, במצגות ובחומרי הדרכה.
• וכמובן – כתיבה חיצונית ללקוחות, מועמדים, שותפים, תורמים ועוד.

יתרונות טקסט ניטרלי מגדרית:

• נקרא בקלות על ידי כל אחד וכל אחת.
• יוצר תחושת שייכות.
• משדר מקצועיות ועדכניות.
• מפחית חיכוכים מיותרים סביב ניסוח.

כתיבה ניטרלית מגדרית ב-AI: מה הוא יודע לעשות, ומה לא

עם העלייה בשימוש בכלי בינה מלאכותית, עולה גם השאלה האם AI יודע לכתוב ניטרלי מגדרית. לכאורה הכי קל להגדיר בפרומפט "כתוב בשפה ניטרלית מגדרית" ולתת לצ'אט או לכל כלי אחר לכתוב בעצמו.

א-ב-ל… האם AI עושה עבודה טובה? נכון לרגע זה – עדיין לא. לכלי AI עדיין יש מגבלות:

• נטייה לפתרונות אוטומטיים כמו כתיבה בלשון רבים או לוכסנים ונקודות.
• חוסר הבנה של הקשרים ארגוניים ותרבותיים.
• ניסוח מגדרי אוטומטי שנשמע כאילו הוא מתורגם מאנגלית, ולא טבעי בעברית.
• והטיות, עדיין, המון הטיות. אחת הידועות שבהן היא ש-AI מניח אוטומטית שרופא הוא גבר ואחות היא אישה, כאילו אין רופאות ואחים בעולם.

כתיבה שוויונית כמיומנות ארגונית

בארגון שבו נכתבים הרבה טקסטים, נדרשים עקרונות משותפים וכלים ברורים על מנת ליצור תרבות כתיבה אחידה כך שכל טקסט שיוצא החוצה יהיה שוויוני – ובאותה צורה. לא שפעם אחת ייצא טקסט שכולו כתוב בלשון רבים, ואחר כתוב עם מיליון לוכסנים או נקודות, ואחריו משהו אחר.

הואיל ומדובר במיומנות נרכשת וחשובה, בארגונים רבים בוחרים ללמוד את הנושא בצורה מרוכזת, למשל באמצעות הרצאה ייעודית שמותאמת לארגון ולקהלים שלו. ככה הארגונים הללו יכולים ליהנות מהטמעת תרבות שוויונית יותר בתוך עצמם, לפנות לכל עובד ועובדת בצורה שווה, וכמובן לייצר טקסטים ניטרליים מגדרית גם כלפי חוץ – באתר, בסושיאל וכו'.

שאלות נפוצות על כתיבה ניטרלית מגדרית בארגונים

האם כתיבה ניטרלית מגדרית מתאימה לכל ארגון?
כן, אם כי לא בהכרח באותה צורה לכולם. כתיבה מגדרית היא סקאלה, והפתרון צריך להתאים לארגון, לקהל היעד ולסוג הטקסט. בהחלט יכול להיות שפתרונות שמתאימים לארגון אחד לא יספיקו (ולחלופין, יהיו יותר מדי) עבור ארגון אחר. אני נותן כמה דוגמאות על כך בהרצאה שלי על כתיבה ניטרלית מגדרית לארגונים.

האם לוכסנים ונקודות הם תמיד טעות?
לא. בטקסטים קצרים הם דווקא יכולים להיות פתרון. אבל בטקסטים ארוכים, לרוב חוויית הקריאה נפגעת בשם הניטרליות המגדרית. ושוב, יש ארגונים שמבחינתם זה בסדר גמור, ואחרים שיעדיפו ליישם פתרונות אחרים. סקאלה, כבר אמרתי?

מה ההבדל בין כתיבה ניטרלית מגדרית לכתיבה בלשון רבים בלבד?
כתיבה בלשון רבים היא כלי אחד. זה לא תמיד מתאים, למשל כשרוצים לפנות פנייה אישית, להגיב למייל או לוואטסאפ, או לכתוב טקסט שיווקי שפונה בלשון יחיד או יחידה. כדאי להכיר עוד כלים כדי להרחיב את אפשרויות הכתיבה השוויונית.

האם AI יכול להחליף בני אדם בכתיבה שוויונית?
AI יכול לעזור, אך לא תמיד קיימת הבנה של הקשר, קהל וניואנסים. האחריות על השפה נשארת אנושית.

איך ארגון יכול ללמוד לכתוב בצורה שוויונית בצורה מסודרת?
באמצעות הגדרת עקרונות ברורים, תרגול על טקסטים אמיתיים והטמעה של כללים מנחים לכתיבה שמועברים לאנשים חדשים שמגיעים לארגון.

סכם, סכמי, סכמו או פשוט… סיכום

כתיבה ניטרלית מגדרית היא אתגר, והיא לא חייבת להיות מסורבלת. באמצעות התאמה לקהל היעד, הימנעות מפתרונות אוטומטיים וחשיבה כתיבתית מודעת, אפשר לכתוב שפה שוויונית בארגון בצורה טבעית, קריאה ומכבדת. וכמו כל מיומנות ארגונית טובה – כשמבינים אותה לעומק, היא פשוט עובדת.

ואם תרצו שאגיע לארגון שלכם או שלכן להרצאה קצרה ומרתקת (באמת!) על כתיבה ניטרלית מגדרית – שלחו את הקישור הזה למחלקת משאבי אנוש ונתאם.

הפוסט כתיבה ניטרלית מגדרית בארגונים: איך לכתוב בצורה שוויונית, קריאה ומתאימה לקהל היעד הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

"ה-AI המציא מעיינות חמים, ולתיירים שהגיעו חיכתה הפתעה". זאת הייתה ה

זה מקרה משעשע (טוב, אני לא אחד מאלה שטסו עד טסמניה כדי לחפש מעיינות חמים), אבל הוא לא הראשון וכנראה גם לא יהיה האחרון. הוא הזכיר לי כתבה שפורסמה בישראל היום באוגוסט 2023 עם תיאורי אטרקציות בקריית ים – שלא קיימות במציאות. אגב, הקישור לכתבה עוד פעיל כי הטקסט השגוי והמביך הוסר ממנה, אבל עדיין נותרו עדויות לפאדיחה.

הסיפורים האלה הם דוגמאות מצוינות לבעיה נפוצה מאוד: תוכן שנכתב על ידי AI יכול להיראות אמין, מקצועי ומשכנע – כשהוא שגוי לחלוטין. המצאה. הזיה שנוצרה על ידי הבינה המלאכותית, או "AI Hallucinations". ובימינו, כאשר כולם כותבים עם AI, זה דבר שצריך להכיר – ולמנוע.

למה צריך לבצע בדיקת עובדות לתוכן שנכתב על ידי AI?

אומרים שבינה מלאכותית יודעת לכתוב, ואני מדייק וטוען שבינה מלאכותית יודעת ליצור מלל. היא יודעת לבנות פסקאות, לחבר משפטים, לייצר טקסט שנשמע אמיתי, אמין, סמכותי, אולי אפילו מקורי. 

אבל היא לא יודעת לבדוק אם מה שהיא כותבת נכון.

• יש כלי AI שלא מבצעים (או לא יכולים לבצע) בדיקה ברשת בזמן אמת. אחרים, גם אם הם לכאורה מעודכנים בחדשות, לא תמיד יודעים אם מקום מסוים באמת קיים, אם חוק כלשהו השתנה או אם נתון ספציפי השתנה. כלי AI מייצרים טקסטים על בסיס דפוסים לשוניים שהם למדו בעבר, ולא על בסיס השוואה למה שקורה עכשיו, ממש עכשיו, כדי לאמת את הדברים.
• הבעיה אפילו יותר חמורה אם לוקחים בחשבון ש-AI עלול להסתמך על מקורות שהם בעצמם שגויים. מאמרים ישנים, פרשנויות לא מדויקות, אולי אפילו טקסטים שנכתבו על ידי AI אחר בלי בדיקת עובדות. יכול להיות, נניח, שמישהו יכתוב עכשיו מאמר אחר על מקומות בטסמניה, ייעזר במקור השגוי שמדבר על המעיינות החמים, וכבר זה נראה כאילו הם באמת קיימים. 
• שלא לדבר על ההנחה הידועה ש-AI מכוון בעיקר לספק את רצון המשתמשים בו, להחמיא ולפרגן, לספק את מה שביקשו ממנו עם מינימום התנגדויות – מה שהופך את אמיתות התוצר למשנית עבורו. 

הבעיה: AI מייצר טעויות שנראות אמינות

הבינה המלאכותית לא תמיד ממציאה משהו מאפס. לעיתים קרובות מדובר בחצאי-אמיתות, בהכללות, או בהסקת מסקנות רחבות מדי מנתון מצומצם. וזאת בדיוק הבעיה: טקסט שגוי שנכתב בצורה עילגת קל לזהות. טקסט שגוי שנכתב בצורה טובה, כחלק ממכלול שנראה אמין, עלול לעבור מתחת לרדאר. נדרשת קריאה ביקורתית ממש, לפעמים עד כדי ירידה לפרטים קטנים מאוד, כדי לאתר את אותן "הזיות של AI". 

המקרה של היעד התיירותי שלא קיים בטסמניה ממחיש את זה היטב: הבעיה לא הייתה ניסוח גרוע, אלא היעדר בדיקה אנושית בסיסית. במקרה אני קצת מכיר את הנושא בעצמי כי יצא לי לכתוב עבור כמה חברות טיולים ונופש על יעדים בארץ ובחו"ל שבהם לא הייתי מעולם. בחיי, המחשבה שבגלל טקסט שאני כתבתי מישהו עלול לתכנן הגעה לחוף ים קסום שלא קיים, להזמין חדר במלון שבו התנאים בפועל שונים מאלה שתוארו או לבנות טיול שלם סביב ארוחה במסעדה שהחוויה בה אחרת לגמרי מזו שציירתי במילים – הדירה שינה מעיניי וגרמה לי לבדוק כל פרט קטנטן כדי לוודא שהוא נכון. סיפרתי על זה גם כאן.

זה נכון כמובן לגבי כל תחום אחר, לאו דווקא תיירות. אני אוהב לספר על הפעם ההיא בה העבירו לי לעריכה טקסט שנכתב על ידי AI בנושא חמש חברות ישראליות מצליחות, כאשר החברה השלישית והרביעית התמזגו לאחת לפני כמה שנים והחברה החמישית בכלל התפרקה לפני עשור. במקרה אחר כתבתי על טכנולוגיות מיגון למפעלי תעשייה וה-AI תיאר עבורי טכנולוגיות מדהימות שכבר מיושמות בשטח, וכאשר חקרתי לעומק גיליתי שהן למעשה רק תכנון ולא באמת פותחו עדיין, שלא לדבר על יושמו בשום מקום. 

דרכים לבדוק עובדות בתוכן שנוצר על ידי AI

בדיקת עובדות מתחילה בקריאה ביקורתית של הטקסט עצמו. לא רק לטשטש את הסימנים המסגירים שטקסט נכתב ב-AI, כמו סימני פיסוק וכו', אלא לחפש מספרים, שמות של גופים, אזכורים של חוקים, רגולציה, מחקרים, מקומות או נתונים חד-משמעיים. כל אלה נקודות שבהן נדרשת בדיקה.

האם מספיק מקור אחד כדי לאמת משהו? לא בטוח. אם טענה מסוימת נכונה באמת, סביר שנמצא אותה ביותר ממקור עצמאי אחד. בימינו, כאשר כולנו מוקפים כל הזמן בחדשות כזב (פייק ניוז), לא תמיד אפשר לסמוך אפילו על אתר רשמי, גוף ממשלתי או פרסום מקצועי של מוסד מוכר. אם יש יותר ממקור אחד, עדיף. 

לכן גם כדאי לבדוק את המקור של המקור. גם אם בסוף כתבה מסוימת מופיעה רשימת מקורות לכתבה עצמה, אני אוהב לחפש את המקורות האלה – ולפעמים אני מגלה שהם עצמם לא קיימים. כן, זה קרה.

לא הצלחנו למצוא מקור מהימן? יש איזשהו סיכוי קטנטן שנתון מסוים הוא אולי-אולי שגוי? אם אין ודאות, עדיף שלא להעמיד פנים שיש. עדיף לסייג עם "נכון למועד כתיבת שורות אלה", או "לפי פרסומים שונים…" מאשר להציג מידע לא מבוסס כאמת מוחלטת. 

אפשר כמובן להיעזר ב-AI גם בשלב הבדיקה, כדי לזהות טענות שדורשות אימות או להציע מילות חיפוש רלוונטיות – אבל בזהירות. יצא לי למשל לכתוב עבור לקוח מאמר בנושא השקעות, ובין היתר ה-AI נתן לי טבלה יפה של מספרים. לא ממש הבנתי את המספרים האלה, אז ביקשתי ממנו לתת לי מקורות – והוא אכן סיפק במהירות רשימה של קישורים. לא הסתפקתי ברשימה, אלא ממש לחצתי על קישור-קישור. חלקם לא הובילו לשום מקום. אחרים כן הגיעו לאנשהו, אבל המספרים שם היו אחרים מאשר בטבלה שה-AI נתן לי. לכן נאלצתי לבקש מהלקוח עצמו לעבור על הטבלה ולאשר אותה. הוא לא אישר, כי בעצמו לא הבין אותה. הטבלה הוסרה מהמאמר.

כן ל-AI, לא להעתקה-הדבקה 'על עיוור'

אפשר לכתוב עם בינה מלאכותית. היא חוסכת זמן, מייעלת תהליכים ועוזרת לייצר טיוטות, רעיונות ומבנים במהירות. אבל אם עושים העתקה-הדבקה לאתר, לפוסט או לדף נחיתה, ואז מתגלה שם טעות – מי שיישא באשמה לא יהיה האלגוריתם של הצ'אט, אלא האדם שעשה קופי פייסט ללא בדיקת עובדות. 

אני ממש לא נגד שימוש ב-AI, אלא נגד עצלנות וחוסר אחריות. שימוש בטקסט שנוצר על ידי AI בלי בדיקה עלול להוביל לטעויות, לפגיעה באמינות, ובמקרים מסוימים גם לנזק ממשי לקוראים (נניח, אלה שטסו עד טסמניה כדי לחפש מעיינות חמים ומצאו רק נהר קפוא). 

בסופו של דבר, תוכן טוב הוא לא תוכן שנשמע חכם ואמין, אלא תוכן שאפשר לסמוך עליו. AI יכול לעזור לכתוב אותו, ועדיין אין תחליף לביקורת, להבנה מקצועית ולבדיקת עובדות. האחריות על שימוש נכון ואחראי עדיין נמצאת בידיים שלנו, בני האנוש. 

הפוסט בדיקת עובדות לתוכן שנכתב על ידי AI: למה זה הכרחי ואיך עושים את זה נכון הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

הנה צילום מסך של פנייה שקיבלתי דרך האתר שלי, בה שאל אותי מישהו כמה עולה כתיבת מאמרים לקידום אורגני. אחרי שעניתי לו, החלטתי להרחיב את התשובה לכדי מאמר ולהעלות אותו לאתר שלי. למה? כי קידום אורגני הוא עדיין תחום חי וקיים, עם כל הכבוד לזה שמנועי בינה מלאכותית הולכים ותופסים את מקומם של גוגל ומנועי החיפוש האחרים.

מה גם שאם קיבלתי פנייה דרך האתר, זה אומר שהקידום האורגני שלי עובד.

גם היום, 2026, קיים איזשהו מתח בין שתי גישות לנושא הזה של מאמרים לקידום אורגני: מצד אחד, יש תפיסה ש"המאמרים מיועדים לאלגוריתם, אז לא משנה מה כתוב, העיקר שיהיה איזה מלל עם ביטויי מפתח פה ושם". אני לא אוהב את זה. ככה נולדים טקסטים רדודים, דחוסים בביטויי מפתח, כמו דוגמת ה"מנעולן בכפר סבא" שאפשר לראות במאמר אחר שכתבתי כאן: מי קורא את התוכן שלכם?

מצד שני יש תפיסה אחרת, ואני מעדיף אותה: גם אם המאמר נכתב עבור מנוע חיפוש, תמיד יש סיכוי שיקראו אותו בני אדם. כלומר, המאמר צריך לכלול ביטויי מפתח, אבל בעיקר להיות מעניין, מדויק, ולתת ערך אמיתי.

ומכאן נגזרת התשובה לשאלה כמה זה עולה: מי שרוצה כתיבת מאמרים לפי קילו, כלומר 'לא משנה מה כתוב העיקר שכתוב' – מוזמן לעשות קופי פייסט לתוצרים של צ'אט ג'יפיטי ולהתבוסס בתוך סלופ (SLOP, רפש דיגיטלי). מי שרוצה מאמרים איכותיים, שנכתבים בעבודת יד, על בסיס הצלבת מקורות וחשיבה על ערך אמיתי – אהלן, אני טל, אשמח לעזור.

במה תלויה עלות כתיבת מאמרים לקידום אורגני?

בכמה פרמטרים שונים, והנה העיקריים שבהם:

באורך המאמר

כמה ארוך צריך להיות מאמר לקידום אורגני? יצא לי לעבוד עד היום (ועדיין) עם הרבה מאוד מקדמי אתרים, ומספר הדעות הוא כמספר האנשים. יש שאמרו לי לכתוב מינימום 1200 מילים, אחרים אמרו שהמינימום הוא בין 700 ל-800, ויש כאלה שאמרו שאין שום סיבה להאריך מעבר ל-300. אני לא מתווכח אלא עושה מה שאני מתבקש על פי אסטרטגיית הקידום, אבל מן הסתם מאמר מאוד ארוך יעלה יותר מאשר מאמר מאוד קצר.

בתחום שבו עוסק העסק

אם מדובר בתחום שאני מכיר היטב, העבודה שלי ככותב תהיה יעילה יותר. לעומת זאת, נושאים טכניים או מורכבים דורשים ממני לבצע תחקיר מעמיק, ללמוד מושגים מקצועיים ולבחון מקורות אמינים. גם לזמן המחקר הזה יש עלות, והוא חלק בלתי נפרד ממחיר הכתיבה.

בכמות ובתדירות המאמרים

אני יכול לכתוב מאמר יחיד באופן חד פעמי, ואני יכול לכתוב ארבעה-חמישה מאמרים בחודש לאורך שנה. ככל שמדובר ביותר טקסטים, כך העבודה שלי נעשית קלה יותר. אני מכיר את המונחים, זוכר את החומרים, הכתיבה פשוטה יותר ולפיכך המחיר פר טקסט נמוך יותר.

בשאלה אם יש חומרי גלם קיימים

אם קיימים מאמרים ישנים, טיוטות, מצגות או תכנים שאפשר להיעזר בהם, זה חוסך לי הרבה עבודת כתיבה. אם אין כלום וצריך להתחיל מאפס, עם מחקר מילות מפתח, תכנון מבנה ותחקיר מלא, זמן העבודה ארוך יותר והעלות בהתאם.

מה כן אפשר לומר על תמחור כתיבת מאמרים לקידום אורגני?

באופן כללי, כמו עלות כתיבת תוכן לאתר, היא מבוססת על זמן העבודה שלי: 300 ש"ח + מע"מ לשעה, נכון לינואר 2026. אם צריך מאמר קצר מאוד ופשוט מאוד, יכול להיות שגם חצי שעה תספיק לי. אם נדרש משהו ארוך ומורכב יותר, זה ייקח יותר שעות עבודה ולפיכך יעלה יותר.

הנה דוגמה אמיתית מהתקופה האחרונה: נשכרתי לכתוב סדרת מאמר בנושא השקעות, שאני לא מבין בו (לצערי) דבר וחצי דבר. כל מאמר כזה היה אמור להיות מדריך מפורט, עמוס ביטויי מפתח, באורך של כ-2000 מילים – שזה המון. הדרישה הייתה להתבסס אך ורק על רשימה מצומצמת של מקורות, ללמוד המון מונחים מבלבלים ולהביא דוגמאות מבוססות על נתוני אמת. אז אמנם נעזרתי בבינה מלאכותית כדי לייצר בסיס שאחר כך ערכתי ושכתבתי, מה שעזר לי משמעותית לקצר את הדרך, ועדיין לקח לי כמעט 5 שעות עבודה מההתחלה ועד הסוף. זה אומר שהעלות לכתיבת מאמר קידום אורגני אחד הייתה כ-1500 ש"ח.

אז נכון שרוב המאמרים שאני כותב הם קצרים ופשוטים יותר, אבל "1500 ש"ח למאמר" זה לא מה שמצפים לשמוע אלה שמחזיקים בדעה של "לא משנה מה כתוב, העיקר שיהיה משהו".

ואיזה מאמר נהדר יצא שם. מפורט, בהיר, עם דוגמאות, סיפורי מקרה, שאלות נפוצות… הלקוח שמח מאוד לחתום את שמו תחת קרדיט הכתיבה.

איך מקבלים הצעת מחיר לכתיבת מאמרים לקידום אורגני?

כדי שאוכל לתת הצעת מחיר מדויקת, אני צריך להבין מה התחום, מה האורך המשוער, כמה מאמרים נדרשים, מה רמת ההעמקה הרצויה ועוד. לכן לא מספיק לכתוב לי בוואטסאפ "כמה עולה כתיבת מאמרים לקידום אורגני?" (כמו צילום המסך שבראש הדף הזה), אלא עדיף לתאם שיחה קצרה ומסודרת בטלפון או בזום.

רוצה שאכתוב עבורך מאמרים שיקדמו אותך בגוגל?

קליק ליצירת קשר דרך טופס | קליק לשליחת וואטסאפ

והנה כמה דברים נחמדים שלקוחות אמרו על מאמרים שכתבתי ל-SEO:

"טל כתב בשבילי כמה מאמרים. העבודה שהוא עשה הייתה מאוד איכותית, ברמה גבוהה ותוך פרק זמן קצר. אני מאוד מרוצה מהתוצאה. מאמרים יצאו מצוינים, בעלי ערך ללקוחות והם גם מופיעים בגוגל בצורה מאוד חזקה. בלי ספק אפנה אליו בעצמי שוב ואפנה אחרים!"
-ואדים דרבקין, מנכ"ל ובעלים MedReviews

"אני עובד מול נותני שירות רבים וחייב לציין שאתה נדיר בנוף נותני השירות בארץ. אני ממליץ עליך תמיד".
-עוזי בובה, מנכ״ל UziDesign ו-UDM

הפוסט כמה עולה כתיבת מאמרים לקידום אורגני? הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

שמעתי שלגוגל יש כלים שמזהים טקסט שנכתב ב-AI ואז פוגעים בדירוג שלו בתוצאות החיפוש. שמעתי שלמרצים באקדמיה יש כלים משלהם שמזהים פלגיאט או העתקות בעבודות אקדמיות. אולי זה נכון, אין לי מושג. דבר אחד אני יודע: לא צריך כלים מתוחכמים כדי לזהות אם טקסט נכתב ב-AI. ואני לא מדבר על אלה שמעתיקים את התוצר שקיבלו מהצ'אט יחד עם הפתיח ("כן. הנה מאמר בנושא…") או הסיום ("רוצה גרסה חריפה או מצחיקה יותר?"). אלה סתם מביכים ומצחיקים.

יש הרבה סימנים מסגירים אחרים. הנה השלושה הנפוצים ביותר – ואחריהם גם סימן אחד מטעה (כלומר גורם לאנשים לחשוב שזה טקסט AI כשזה בעצם לא).

סימן #1 שמדובר בטקסט שנכתב ב-AI: סימני הפיסוק

אם-דאש

זה הסימן המסגיר המפורסם ביותר: המקף הארוך. הרשת מלאה בהסברים איך להעלים אותו מטקסטים. מנכ"ל OpenAI הסביר איך להורות לצ'אט להפסיק להשתמש בו. וגם אני כבר כתבתי עליו כאן. בקצרה: זה אמנם סימן פיסוק תקין על פי האקדמיה ללשון העברית, אבל תכל'ס מעטים משתמשים בו. היי, הרוב אפילו לא יודעים איך ליצור אותו במקלדת! — ובכל זאת, בגלל שצ'אט ג'יפיטי משתמש בו כל הזמן, אז הוא מופיע שוב ושוב בטקסטים שעולים לאוויר.

המקף העליון

בדיוק כמו אחיו הארוך גם הוא תקני בעברית, ומעטים יודעים איך ליצור אותו במקלדת ולכן בקושי משתמשים בו. הבינה המלאכותית משתמשת במקף הזה בתדירות גבוהה בדיוק כמו של אם-דאש, אבל איכשהו הוא פחות ניכר לעין. אולי כי הוא קצר יותר, או כי אין רווחים משני צידיו. וכך הוא משתרבב בכל־זאת לטקסטים הסופיים שעולים לאוויר.

מישהו שם לב למרכאות?

כן, מרכאות. רובנו ככולנו כותבים אותן בחלק העליון של השורה, כך: "מרכאות". והנה, פתאום צצים ברשת מרכאות מסוג חדש: כאלה שנמצאות בחלק התחתון של השורה, כך: „מרכאות”. יש שני הבדלים עיקריים בין המרכאות האלה של הצ'אט לבין מרכאות שכולם רגילים אליהן:

• צורת המרכאות: אפשר לראות שהמרכאות של הצ'אט טיפה מעוקלות יותר, כמו מעין צמד-פסיקים. אז בסדר, את זה אפשר לפטור כפונט שונה. שגם זה מוזר, כי מה, כתבת את כל הטקסט בפונט אחד ורק את הפונטים בחרת לכתוב בפונט שונה?
• וכאמור, המיקום של המרכאות הפותחות בחלק התחתון של השורה במקום בחלק העליון. זה אמנם תקין לדעתי בעברית, אבל מאוד מוזר לעין. רגע, אשאל את הצ'אט מה הוא חושב על זה.

אגב, בקטע שלא כללתי בצילום המסך הזה, הצ'אט מכנה אותן "מרכאות חכמות" (Smart Quotes).

אוקיי.

סימן #2 שמדובר בטקסט שנכתב ב-AI: "לא רק X אלא גם Y"

הו, כמה שהצ'אט אוהב את אופן הניסוח הזה של ניגוד או הרחבה. הנה כמה דוגמאות אמיתיות שאספתי בתוך דקה אחת(!) מארבעה אתרים שונים ברשת:

• "מזון החתולים הזה לא רק טעים, אלא גם מכיל רכיבים תזונתיים".
• "המכשיר לא רק פותר את הבעיה – הוא גם מציע יתרונות בולטים נוספים".
• "בעל עסק, זכור שלא רק המוניטין חשוב אלא גם חייהם של עובדים".
• "שירות לקוחות גרוע לא רק מתסכל את הלקוחות – הוא גם פוגע באמינות העסק".

וזאת לא רק שורה אחת לטקסט (ראית מה עשיתי כאן? הפעם זה הייתי אני, בכוונה). הסגנון הזה של "לא רק X אלא Y" מופיע בכמות משוגעת של פעמים בכל מאמר וכל טקסט. לפעמים כשאני נכנס לאתר כלשהו, בלי לקרוא בכלל אני לוחץ על "חיפוש" > "לא רק" – ומקבל ארבע, חמש או שמונה תוצאות. המסקנה: חשד גבוה ל-AI.

פה ושם יש גם גיוונים. לפעמים זה "אין מדובר ב-X אלא ב-Y", או "מעבר ל-X יש גם Y", אבל הקונספט נותר זהה: קודם הטקסט מציין משהו, ואז שולל אותו ו/או מוסיף עליו.

הבאסה העיקרית שלי עם הסעיף הזה היא שלפעמים הניסוח הזה דווקא מתאים מאוד. רק בגלל שאני לא רוצה שהטקסט שלי "יישמע כמו טקסט שנכתב ב-AI" – אני נאלץ לוותר ולנסח אחרת.

סימן #3 שמדובר בטקסט שנכתב ב-AI: ניסוחים שמרגישים "מתורגמים"

כלי בינה מלאכותית נבנו על בסיס מאגרי מידע באנגלית. הם אמנם חכמים מאוד גם בעברית, אבל מאחורי הקלעים הם עדיין עובדים באנגלית. לכן, הרבה פעמים אפשר לזהות בטקסטים ביטויים "מתורגמים", כלומר כאלה שנשמעים אחלה באנגלית – ויוצאים מאוד עקומים בעברית.

למשל, יצא לי לראות לא מזמן טקסט שבו נכתב משהו בסגנון: "ולכן בהיר כקריסטל ששיטה א' עדיפה על שיטה ב'". ברצינות? "בהיר כקריסטל"? זה הרי תרגום מילולי של “Crystal Clear”. אולי ביטוי נפוץ באנגלית, וממש לא בעברית. אני הייתי בוחר למשל ב"ברור כשמש".

יש עוד ביטויים שהצ'אט אוהב להשתמש בהם. אחד הנפוצים הוא "משנה את כללי המשחק". אחד אחר שאני רואה הרבה הוא "כאן נכנס לתמונה". ויש עוד. אלה ביטויים שמופיעים בטקסט בעברית משום שהם נפוצים מאוד באנגלית. וגם אם כבר מישהו התרגל לביטויים האלה ומשתמש בהם בעצמו, הבעיה העיקרית היא התדירות. אי אפשר "לשנות את כללי המשחק" חמש פעמים בטקסט של 300 מילה.

שימו לב: משלב גבוה לא מעיד בהכרח על כתיבה ב-AI!

יש אנשים שנתקלים בטקסט עם עברית תקנית, אולי אפילו גבוהה, עם מילים פחות שגורות או ניסוחים מורכבים – ואז הם מניחים שמדובר בבינה מלאכותית.

זה לא תמיד נכון. עדיין יש כותבים אנושיים שזאת השפה בה הם כותבים. אני יודע, כי אני אחד מהם. אני כזה חנון שמדבר לפעמים במילים גבוהות. יצא כמה פעמים לכתוב טקסט ללקוח ולקבל הערה בסגנון "תוריד, תוריד קצת את המשלב לשפה יומיומית יותר". כמו שהזכרתי קודם, אני גם מחבב את המבנה של "לא רק X אלא גם Y", אם כי אני מנסה כרגע להפחית בשימוש בו.

אגב, כשהעליתי סרטון בנושא אם-דאש לאינסטגרם ולטיקטוק, קיבלתי תגובות מאנשים שבאמת משתמשים במקף הארוך. מתרגמים, למשל, או עורכי לשון. כן, לפעמים זה לאו דווקא AI אלא פשוט בחירה מודעת של צורת כתיבה.

סימן אחד לא אומר כלום, אבל הצטברות? זה כבר חשוד

ציינתי כאן את שלושת הסימנים הכי נפוצים לכך שטקסט מסוים נכתב ב-AI. יש עוד (כמו ניסוחים כלליים שלא באמת אומרים שום דבר, חזרתיות מוגזמת על אותם רעיונות, אפילו טעויות עובדתיות) – ואף אחד מהם לא "מרשיע" טקסט בפני עצמו. הזיהוי האמיתי קורה כשהם מופיעים יחד, בעקביות, לאורך טקסט שלם.

מעבר לזה, לפעמים מדובר פשוט בתחושה. אם משהו בטקסט מרגיש זר, קר או מכני, יכול מאוד להיות שהוא פשוט לא ממש אנושי. גם התחושה הזאת, שקשה לשים עליה אצבע אבל קל לזהות אותה כשקוראים הרבה, יכולה להיות סימן לכך שמדובר בטקסט שנכתב בעזרת בינה מלאכותית.

אז מה אני ממליץ לעשות כדי לכתוב עם AI בכל זאת?

כשאני מזהה טקסט שנכתב ב־AI, אני מאבד עניין. עם כל ה-SLOP (רפש דיגיטלי של AI) שכולנו מוקפים בו, קשה לי לבטוח במה שקראתי. אני לא יודע אם החוויה שמתוארת שם באמת קרתה, אם המוצר באמת עושה את מה שטוענים עליו, ואם היתרונות של השירות הם אמיתיים – או שאיזה צ'אט ניסח את זה יפה.

לכן אני אומר לבעלי ובעלות עסקים שהכתיבה היא לא הצד החזק שלהם: סבבה, תשתמשו ב-AI. זה אחלה קיצור דרך, אבל בינה מלאכותית לא מסוגלת להחליף חשיבה, ניסיון ועריכה אנושית. קודם כל כדאי להשקיע בכתיבת פרומפטים טובים יותר, כדי לקבל בסיס איכותי מלכתחילה. אבל אל תעצרו שם. תקראו, תערכו, תעשו הגהה, תבדקו שהטקסט בכלל נכון(!) – ותחזירו לו קול אנושי.

הפוסט איך לזהות אם טקסט נכתב ב-AI? שלושת הסימנים הכי מסגירים הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

שזה, בתרגום לעברית, משהו כמו "רפש דיגיטלי של בינה מלאכותית".

תיכף נדבר עוד קצת על SLOP, אבל קודם אני רוצה להדגיש עד כמה הבחירה של מרים-וובסטר מעניינת בעיניי. כי הוא לא בחר מילה חדשה שהומצאה ב-2025 (לשם השוואה, הבחירה של אתר Dictionary.com למילת השנה 2025 הייתה "67", בגלל הטרנד הטיקטוקי המטופש "סיקס-סבן"); והוא לא בחר מילה שהייתה בשימוש מאוד נרחב בציבור או בתקשורת – אלא מילה ביקורתית כלפי תופעה תרבותית שלמה.

זאת מילה נהדרת בעיניי. קצת מזכירה את "ספאם" בהקשר של דואר אלקטרוני.

מה זה SLOP?

על פי מרים-וובסטר, SLOP הוא תוכן באיכות נמוכה שמיוצר בכמויות גדולות ב-AI.

• המילה קיימת בשפה האנגלית עוד מהמאה ה-18. אז היא שימשה לתיאור של אדמה רטובה, מין בוץ לח שעושה "פחחחעק-פחחחעק" כזה כשדורכים עליו.
• בהמשך, במאה ה-19, המילה שימשה לתיאור של פסולת מזון, שאריות אוכל שנותנים לחזירים לאכול.
• ובמאה ה-20 היא שימשה לתיאור כללי של כל מיני דברים שנתפסו חסרי ערך.
• והיום? SLOP זה כל אותם טקסטים, פוסטים, מאמרים ותכנים שנוצרים בתוך שניות עם בינה מלאכותית, אבל אין מאחוריהם מחשבה אנושית ולא מבוצעת בהם עריכה מינימלית. אלה תכנים גנריים. רדודים. ריקים.

מה שמעניין הוא ש-SLOP זה לאו דווקא טקסטים עם טעויות, או לא מקצועיים. למעשה, הרבה מהתכנים האלה כתובים בשפה תקינה יחסית, בנויים נכון, ואפילו עונים על דרישות SEO בסיסיות. פשוט… אין בהם שום דבר מעניין. אלה טקסטים שנוצרים רק כדי להעלות עוד פוסט או למלא עוד דף באתר.

אגב, AI Slop לא מוגבל רק לטקסטים. לפי מאמר באתר notebookcheck, בזירת הווידאו הקצר, ובמיוחד ביוטיוב שורטס, אפשר כבר לראות המון סרטונים שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית – עם קריינות סינתטית, דימויים ממוחזרים ותבניות שחוזרות על עצמן. האלגוריתמים מקדמים את התוכן הזה כי הוא זול, מהיר וקל לשכפול, וכך נוצר חיבור הדוק בין AI Slop לבין מה שמכונה Brainrot: תוכן קצר וחזרתי שמטרתו ללכוד קשב, לא לספק ערך. זה כבר Slop אגרסיבי יותר, כזה שנועד במפורש להציף בלי קשר לערך. הבעיה היא שיש גם Slop תמים, שנוצר כשאנשים רוצים לייצר תוכן "כי צריך", פונים ל-AI כי הוא מציע פתרון מהיר וחינמי/זול, מקבלים תוצאה סבירה ועושם קופי פייסט. כשזה נעשה שוב ושוב, גם ה-Slop התמים מצטבר והופך לרעש.

גם אדם מוסרי, מנכ"ל אינסטגרם, התייחס לתופעה הזאת של הצפת AI Slop. אם בתקופה האחרונה רשתות חברתיות ניסו לסמן תוכן שיוצר ב-AI, עכשיו מוסרי אומר שנשקלת גישה הפוכה: לנסות לאתר את התכנים האותנטיים, המקוריים, שלא נוצרו ב-AI, והם אלה שיסומנו. שזה רק מדגיש עד כמה ה-Slop הזה הוא אתגר אמיתי ומשמעותי במדיה הדיגיטלית.

התחושה הזאת של המיאוס מ-AI

באופן אישי, כשנתקלתי במילה הרגשתי שקיבלתי סוף סוף שם לתחושה שיש לי כבר הרבה מאוד זמן. ההצפה הזאת של AI. העובדה שכל כך קל ליצור תוכן כזה, שכל התכנים כבר נראים ונשמעים אותו דבר. שאין פה שום דבר מיוחד, אישי או מעניין.

הנה סיפור שימחיש למה אני מתכוון:

לפני כמה שבועות קראתי בפייסבוק פוסט שנכתב על ידי בחורה צעירה שאני עוקב אחריה. זה היה טקסט שעסק בהעצמת נשים, ובו היא סיפרה על החיים שלה, על מכשולים והצלחות וכל מיני רגשות ומחשבות – וזה היה באמת פוסט מאוד עוצמתי ומרגש.

…שכולו נכתב ב-AI.

אחרים אולי לא שמו לב, אבל אני ועוד איך שמתי לב. קודם כל כי היה שם אותו אם דאש ארור, אבל גם בלעדיו זיהיתי את הניסוחים האופייניים לצ'אט ג'יפיטי. את הביטויים שנשמעו 'מתורגמים'. חוץ מזה שבמקרה אני קצת מכיר את הבחורה, והיא ממש לא מדברת ככה.

אז של מי היה סיפור החיים המרגש הזה? של מי הרגשות והמחשבות? של הבינה המלאכותית? או שאותה בחורה פשוט נכנסה לצ'אט ג'יפיטי והקלידה "כתוב לי משהו על העצמת נשים, אבל שיהיה מרגש" – כמו שכל כך הרבה אנשים עושים היום? האם ברגע שהבנתי שזה AI, אני באמת יכול להאמין שזה סיפור אותנטי?

איף. כמה SLOP.

חשוב להדגיש: הבעיה היא לא השימוש בבינה מלאכותית!

להיפך. תכתבו עם AI. תציירו ב-AI. צרו פודקאסטים ואינפוגרפיקות ב-AI. תעשו סרטוני AI שבהם אתם מתחבקים עם סלבז. תעשו מה שתרצו! גם אני, כותב תוכן אנושי, משתמש בכלי בינה מלאכותית לפעמים. זה רק הגיוני לחסוך זמן וכסף עם קיצורי דרך טכנולוגיים. במיוחד עבור אלה שכתיבה היא לא הצד החזק שלהם, וזה בסדר גמור.

אבל כלי AI הם רק כלים. בלי עריכה אנושית, התוכן מאבד את הקול הייחודי שלו. הוא אולי נראה סבבה, אבל אין שום דבר בתוך הקנקן הזה.

וזה בולט. כן. העוקבים מזהים את הריקנות הזאת.

הבעיה היא ה-SLOP שנוצר בגלל השימוש המוגזם ב-AI

תוכן ירוד קיים משחר ההיסטוריה. גם לפני AI היו פוסטים חלולים, מאמרים דחוסים בביטויי מפתח שנועדו ל-SEO ולא לבני אדם, ואתרים עסקיים שכל אחד מהם נראה ונשמע בדיוק כמו כל אחד מהמתחרים שלו. ההבדל הוא שהיום הרבה יותר קל ליצור תוכן ירוד כזה.

אף אחד לא עושה את זה בכוונה, כמובן. אבל כשהעלות ליצירת תוכן היא אפסית, להרבה אנשים נדמה שמספיק לתת לצ'אט פרומפט בסיסי, לעשות העתק-הדבק למה שיצא ולהעלות את זה ככה לאתר או לסושיאל. עוד פוסטים, עוד פרסומים, עוד תוכן! …שאין בו באמת שום דבר ממשי.

יותר מזה – לפעמים נדמה שהצ'אט מביא לנו רעיונות מבריקים ממש, כשהם בעצם לא. הצ'אט הרי לא חושב בצורה יצירתית ולא ממציא שום דבר, אלא מתבסס אך ורק על דברים שהוא קרא במקומות אחרים. ולכן גם אם נדמה לרגע שזה רעיון "וואו!" – רוב הסיכויים שזהו רעיון ממש מטומטם שרק ממחיש את הרצון של הצ'אט להשביע את רצוננו גם כשמשהו לא הגיוני (מי שמע על "אינסטלטור תוכן"?!); או רעיון מאוד-מאוד-מאוד שחוק, כמו "המטבח הוא הלב של הבית" – שנשמע מאוד יפה ומקורי, עד שמבינים שכווולם משתמשים בו.

מה כבר יכול לקרות בגלל קצת SLOP?

בדומה למה ש"ספאם" עשה לדואר האלקטרוני, הנה כמה נזקים ש"סלופ" עלול לגרום:

אנחנו נשמעים בדיוק כמו כל אחד אחר

זה רק הגיוני: אם כולם משתמשים באותם כלים, אותם פרומפטים ואותם מבנים, כולם יוצאים זהים (מי זוכר את הטרנד של "צייר אותי בסגנון ג'יבלי" כשהרשת התמלאה באיורים שכולם נראו אותו דבר?). ואז במקום לבדל אותנו, התוכן מוחק את הייחוד שלנו.

הקהל מאבד בנו אמון

זה לא קורה בבת אחת ולא באופן מודע, אבל עם הזמן הקהל יתחיל להרגיש שאין פה בן אדם. אין ניסיון אמיתי או דוגמאות מהשטח. אנחנו אומרים דברים ובעצם לא אומרים כלום. אז למה שהקהל יישאר?

התוכן שלנו פחות רצוי

אנשים רוצים פחות תוכן מג'ונרט ויותר תוכן אמיתי, אנושי ובעל ערך. זו מגמה שאני כבר מזהה ניצנים שלה, ואני מעריך שתתחזק.

אנחנו מבזבזים זמן במקום הלא-נכון

זה אולי הקטע הכי אירוני: התוכן שלנו אמור להביא לנו תוצאות, אבל כשהוא לא מביא אותן, נדמה שקל יותר פשוט לייצר עוד תוכן – במקום להשקיע בשיפור התוכן שכן אמור להביא לקוחות.

איך אפשר לדעת מתי התוכן הופך ל-SLOP?

ההבדל בין שימוש חכם בבינה מלאכותית לבין יצירת SLOP לא תמיד חד וברור, אבל יש כמה סימני שאלה שכדאי להתייחס אליהם:

האם יש קול אישי בטקסט?

אם אפשר להחליף את שם העסק שלנו בשם של כל מתחרה אחר והטקסט עדיין היה נשמע הגיוני – יש כאן בעיה. תוכן טוב אמור לשקף נקודת מבט מסוימת, דרך חשיבה, או ניסיון מצטבר. אחרת, למה שיבחרו לעקוב אחרינו או לקנות מאיתנו, כשהמתחרה נשמע בדיוק כמונו?

הטקסט נשמע נכון, אבל האם הוא באמת אומר משהו?

תוכן שנוצר כמעט כולו ב-AI בדרך כלל מנוסח יפה, אבל אין בו אמירה ממשית. הוא נוטה להבטיח דברים כלליים, להשתמש במשפטים שנשמעים טוב או בקלישאות מקצועיות. זה תוכן שלא נכתב כדי לענות על שאלה אמיתית, אלא כדי למלא מקום.

עם יד על הלב, האם המטרה היא רק "שיהיה תוכן"?

כי צריך פוסט השבוע. כי צריך מאמר לבלוג, או כי צריך עוד עמוד באתר. ברגע שהשאלה המרכזית היא מה להעלות, ולא למה להעלות את זה, התוצאה היא משהו שנראה כמו תוכן, אבל אין בו ערך אמיתי.

האם זה נשמע כמו משהו שהיינו אומרים?

אני נוהג לכתוב בשפה קצת גבוהה לפעמים, אז עשיתי לעצמי הרגל לקרוא בקול רם כל טקסט שאני כותב. כשאני "מדבר" אותו, וממש שומע את הקול שלי אומר את המילים, אני מבין שרוב האנשים לא היו אומרים את זה. אז אני משנה למה שכן הייתי אומר. אותו דבר עם AI, שלא באמת יודע איך אנחנו מתנסחים – חשוב לתקן ולדייק את הניסוח, כדי לתת לו אופי יותר אנושי ו"שלנו".

AI הוא כלי, אבל SLOP הוא בחירה

הבחירה ב-SLOP כמילת השנה 2025 של מרים-וובסטר לא מבקשת שנפסיק להשתמש בבינה מלאכותית, אלא שפשוט נחזור להשקיע בתכנים שלנו. ברגע ש-AI מפסיק להיות כלי ועובר להחליף את החשיבה, הקול האישי והניסיון הייחודי – התוכן רק נראה סבבה, כשבעצם אין בו משמעות. מי שלא יידע לשים את הגבול הזה, ימשיך לייצר עוד ועוד SLOP. מי שכן, יבלוט. אני מאוד מקווה שנדע כולנו, כאנושות, להפסיק לתת אמון עיוור בכלי הבינה המלאכותית שמייצרים תכנים חסרי ערך, ונחזור להפעיל יותר את הראש. אחרת נשקע כולנו ב-SLOP עד צוואר.

הפוסט מילת השנה 2025: SLOP – רפש דיגיטלי של AI הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

אבל כשעובדים ככה, מה שמתקבל בדרך כלל הוא טקסט גנרי, משעמם, לא מדויק במקרה הטוב ורצוף טעויות במקרה הרע. זה טקסט שחסרים בו אופי, אישיות ואנושיות – ובקלות יכול היה להתאים גם לכל אחד מהמתחרים שלנו.

אני לא טוען שלא כדאי להשתמש ב-AI כדי לכתוב. להפך – גם אני, בתור כותב תוכן לעסקים, נעזר בו לא מעט ככלי יעיל שמקצר את הדרך. הנה למשל כאן כתבתי על כתיבת דף נחיתה ב-AI. מה שחשוב להבין הוא שכדי שה-AI יעבוד בשבילנו כמו שצריך, צריך לדעת 'לדבר' איתו נכון.

אספתי כאן כמה עקרונות פשוטים לכתיבת פרומפטים. אני מניח שיש עקרונות נוספים, אולי אחרים. בכל מקרה, אלה העקרונות שאני משתמש בהם כשאני נעזר ב-AI לכתיבה (ובסוף יש תקציר שאפשר לגזור ולשמור). לדעתי, ברגע שמבינים ומיישמים אותם, מקבלים תוצאות הרבה יותר טובות: טקסטים ממוקדים, יצירתיים, מדויקים, עם הקול שלנו וסגנון הדיבור/כתיבה שלנו.

רגע, אמרנו כתיבת פרומפטים, אבל… מה זה פרומפט?

המונח "פרומפט" (Prompt) הוא בעצם ההנחיה שאנחנו נותנים למודל הבינה המלאכותית. זו יכולה להיות שאלה, בקשה, משימה או תיאור מפורט של מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה. במילים אחרות, כל שורת טקסט שאנחנו מקלידים בצ'אט היא פרומפט.

כתיבת פרומפט מוצלח היא כמו הנחיית בימוי לשחקן. אנחנו בעצם מסבירים לצ'אט מי הוא, מה קורה כאן, מה המטרה ומה חשוב שיראו או ישמעו. ככל שההנחיה ברורה ומדויקת יותר, כך המודל "מבין" אותנו טוב יותר, והתוצאה מתקרבת יותר למה שהתכוונו.

טיפ 1: נגדיר למודל מי הוא

למרות שהוא לא שחקן תיאטרון, המודל בהחלט צריך להיכנס לדמות. לכן לפני הכול נגדיר לו בתור מי הוא כותב. זה יעזור לו להבין טוב יותר את ההקשר ואת רמת העומק שהוא נדרש לכתוב בה.

לדוגמה, נניח שאני רוצה לכתוב מאמר אינפורמטיבי לאתר של חנות לציוד ומזון של חיות מחמד. הנה הדבר הראשון שאכתוב לצ'אט:

אתה בעלים של חנות לציוד ומזון של חיות מחמד. אתה יודע כל מה שאפשר לדעת על כלבים, חתולים ועוד בעלי חיים, ומנגיש את זה ללקוחות שלך בצורה פשוטה, ידידותית ומזמינה.

ההסבר הזה עוזר למודל להבין מי הוא, וכך הוא "מבין" טוב יותר איך לכתוב, באיזה טון להשתמש, ואיך לבנות תשובה מדויקת ורלוונטית. ככל שההגדרה של התפקיד תהיה מפורטת ומדויקת יותר – כך נקבל תוצאה ממוקדת, מקצועית ונכונה יותר למטרה שלנו.

טיפ 2: נהיה כמה שיותר ספציפיים

אחרי שהגדרנו למודל את התפקיד שאותו הוא ממלא, נתחיל להסביר לו מה אנחנו רוצים שיכתוב. אם נמשיך את הדוגמה הקודמת ונאמר לו "כתוב מאמר על איך לבחור מזון כלבים", נקבל אמנם תוצאה שיותר נראית כאילו נכתבה על ידי איש מקצוע, אבל עדיין כללית וגנרית.

לעומת זאת, אם ניתן לו הנחיות מפורטות יותר, נקבל תוצאה הרבה יותר מעניינת. משהו בסגנון:

כתוב מאמר באורך של כ-800 מילים בנושא "איך לבחור מזון יבש לכלבים בוגרים".
התוכן מיועד לבעלי כלבים שמתקשים להבין את ההבדלים בין סוגי המזון.
פרט מהם המרכיבים החשובים שכדאי לבדוק, מה המשמעות של אחוזי חלבון, ואיך להתאים את סוג המזון לגודל הכלב ולרמת הפעילות שלו.
צורת הכתיבה צריכה להיות מקצועית ונגישה, לא שיווקית. אתה יכול להשתמש בבולטים, לא באמוג'יז.

מה עשינו כאן? נתנו לבינה המלאכותית עוד פרטים על מה שאנחנו צריכים. הנה מה שכדאי לכלול בהנחיות כאלה:

• מי – למי אנחנו כותבים, מי הקורא או הקהל שאליו התוכן פונה.
• מה – מה הנושא המדויק שאנחנו רוצים לכתוב עליו.
• איך – באיזה סגנון כתיבה או טון דיבור נרצה להשתמש.
• כמה – נוסיף מספרים, כמו אורך משוער, כמות סעיפים או טווח מילים.
• למה – נסביר מה ההקשר של הטקסט ומה המטרה שלו.

נכון שלא תמיד נדע מראש להגדיר את כל הפרמטרים האלה. אבל ככל שנתייחס ליותר מהם בתוך הפרומפט עצמו, כך נצמצם אי-הבנות מצד הצ'אט ונקבל תוצאה מדויקת יותר.

טיפ 3: נספק למודל מקורות מידע אמינים

מה יקרה אם ניתן למודל לכתוב בעצמו ללא הכוונה לגבי המקורות שעליהם הוא יכול להתבסס? אפשרות אחת היא שהמודל יתבסס על הידע הכללי שלו. זה אמנם ידע כללי רחב מאוד, אך הוא לא תמיד מעודכן או מדויק. אפשרות אחרת היא שהמודל יחשוב קצת יותר, יעשה חיפוש ברשת וימצא מידע שנראה לו רלוונטי – וגם במקרה כזה המידע הזה לא תמיד איכותי ויכול אפילו להיות שגוי לחלוטין. למעשה גם נכון לרגע כתיבת שורות אלה, מודלים של AI נוהגים לפעמים להמציא שטויות ולחרטט בביטחון על דברים שלא באמת נכונים. כך למשל כאשר אחד מלקוחותיי נתן לי לערוך עבורו טקסט שנכתב ב-AI על חמש חברות ישראליות מצליחות בתחום מסוים, התברר שהצ'אט אמנם צדק בשתי החברות הראשונות, אבל השלישית והרביעית התמזגו לאחת לפני עשור והחמישית לא הייתה קיימת מעולם.

כדי למנוע מצב שבו הצ'אט מתבסס על מידע שגוי כדי לכתוב, אפשר לספק לו מידע שאנחנו יודעים בוודאות שהוא מעודכן ומדויק. עולות בדעתי שלוש דרכים עיקריות לעשות את זה:

א. להעתיק תוכן רלוונטי ישירות אל תוך הצ’אט

אפשר להדביק בהמשך לפרומפט קטע ממאמר שראינו ברשת, חלקים ממסמך פנימי שכתבנו בעבר, או כל טקסט אחר שיכול לשמש רקע או נקודת מוצא.

ב. לצרף קישורים למקורות ברשת

אם נרצה להתבסס על דפים באתר או על כתבות מהרשת, אפשר לצרף קישורים. אבל! כדאי לדעת שלפעמים הצ'אט לא מצליח לפתוח קישורים בעצמו. לפעמים הוא אומר משהו בסגנון "אין לי אפשרות לפתוח את הקישור, אנא הדבק כאן את הקטע הרלוונטי" (כפי שתואר בסעיף 1 לעיל); והבעיה היא שלפעמים הוא מחרטט כאילו הוא כן קרא, למרות שהוא לא קרא. לכן אני לא משתגע על השיטה הזאת ומעדיף להדביק לו בעצמי.

ג. לצרף קבצים

זו השיטה היעילה ביותר לטעמי: אפשר להעלות כך מאמרים קיימים שנכתבו בעבר (גם כאלה שלא כתובים היטב או לא מסודרים יפה. הצ'אט יבין) ולהורות לצ'אט "תתבסס אך ורק על המסמכים המצורפים. אל תחפש מידע חדש באינטרנט, ואל תוסיף פרטים שלא מופיעים בהם". כך אנחנו מוודאים שהתוצאה מבוססת על עובדות, כתובה בשפה הנכונה, ומשקפת את המקור שעליו רצינו להישען.

חשוב לדעת: מהניסיון שלי הצ'אט עדיין מתקשה לפעמים עם קריאת תוכן מתוך קבצי PDF. אם יש מסמכי וורד, עדיף. 

טיפ 4: ניתן למודל דוגמאות לטקסטים דומים

אחת הדרכים היעילות ביותר להגיע לתוצאה שתיראה כמו מה שאנחנו רוצים – היא להראות למודל דוגמאות למה שאנחנו רוצים. אפשר להשתמש לשם כך בטקסטים שכתבנו בעצמנו, או בטקסטים שמצאנו ברשת ומייצגים את הסגנון שאנחנו מחפשים.

כך למשל כשמגיע אליי לקוח שכבר כתב כמה מאמרים באתר שלו, אני יכול לתת לצ'אט לקרוא אותם באחת משלוש הדרכים שתיארתי בטיפ הקודם (א. להעתיק ולהדביק בפרומפט עצמו; ב. לתת לצ'אט קישורים לדפים שבהם מופיעים המאמרים; ג. להעלות לצ'אט מסמכי וורד שבהם מופיע הטקסט שבמאמרים הללו) – ולהגיד לו "תכתוב בסגנון הזה. בערך באותו אורך, באותו טון דיבור, באותו מבנה".

או, לחלופין, כשהלקוח אומר "אני רוצה שהפוסטים שלי יהיו בסגנון של המתחרה הזה שאני ממש מקנא באופן הכתיבה שלו", אני יכול לתת לצ'אט באותו אופן את הפוסטים הללו ולומר לו: "זה פוסט שיווקי של מותג אחר שאני אוהב את הסגנון שלו. כתוב פוסט דומה מבחינת מבנה וזרימה, רק בשפה שמתאימה לעסק שלנו".

ואפשר כמובן לשלב כמה דוגמאות ולבקש מהמודל לבחור את האלמנטים המתאימים מכל אחת. נניח, "קח את המבנה של הדוגמה הראשונה, את הטון של השנייה, ואת סגנון הפתיח של השלישית".

שימוש בדוגמאות מקצר מאוד את הדרך לתוצאה מדויקת:

• זה עוזר למודל להבין טוב יותר מה התוצאה שאנחנו מצפים לה.
• זה מצמצם אי-הבנות ואת הצורך בהסברים טכניים.
• ומבטיח שהתוצאה תהיה קרובה לסגנון האישי או המותגי שאנחנו מחפשים.

זה לא יהיה מושלם, כן? עדיין צריך לעבור על התוצאה. תיכף נגיע גם לזה.

טיפ 5: נוודא שלמודל יש את כל מה שהוא צריך

עם כל הכבוד למודלים של בינה מלאכותית, הם עדיין לא באמת אינטליגנטים. אם שכחנו לומר להם משהו, הם בדרך כלל לא ישאלו אותנו מיוזמתם אם משהו חסר או לא מובן – אלא פשוט ינסו למלא את החורים בעצמם, באותו ביטחון שבו הם מציגים עובדות לא קיימות.

לכן לפני שנאפשר למודל שלנו לגשת לכתיבה, אני ממליץ לשאול:

"יש לך את כל המידע הדרוש כדי לכתוב? שאל אותי שאלות אם משהו חסר או לא ברור לך".

טיפ 6: ממש לא נקבל את הגרסה הראשונה

גם כשהמודל מבין אותנו היטב ומקבל הנחיות ברורות, כמעט תמיד יש מקום לשיפור. זה חלק טבעי מתהליך העבודה עם AI. לכן נקרא את הטקסט שהמודל נתן לנו, ואז נדייק ונשחיז את הפרומפט.

אם מדובר בטקסט קצר, כמו פוסט או תקציר, אפשר לשפר את הטקסט המלא. למשל:

"כתוב מחדש, והפעם תרחיב כל פסקה פי 2".

"המשלב גבוה מדי. כתוב שוב והפעם בשפה יום-יומית".

"הכותרת לא טובה בעיניי. תן שלוש הצעות חלופיות".

כשמדובר בטקסט ארוך, כמו מאמר לאתר, אני מעדיף לעבוד בחלקים. למשל:

"תוסיף דוגמה לפסקת הפתיחה".

"כתוב מחדש את החלק על היתרונות, והפעם תרחיב כל אחד פי 2".

"כתוב את פסקת הסיום מחדש, והפעם תוסיף משפט סיכום עם הנעה לפעולה".

הרעיון הוא להמשיך ולדייק את התוצר כך שיהיה כמה שיותר "נכון" לטעמנו. זה בעצם מחקה תהליך של עריכה ושכתוב, כדי לכוון את הטקסט למטרה שלו ולתת לו יותר אופי אנושי-ייחודי ופחות רובוטי-גנרי.

טיפ 7: נעבור בעצמנו על הטקסט

אני תמיד אומר שכל מודל של AI, ובמיוחד כזה שכותב טקסטים, הוא לא תחליף לכתיבה אנושית של תוכן בעבודת יד, אלא רק כלי עזר בדומה לעיפרון. לכן עם כל הכבוד לטקסט שיוצר על ידי מודל בינה מלאכותית, טוב ככל שיהיה, חשוב לא לוותר על העריכה האנושית.

• קודם כל נחפש שגיאות כתיב ודקדוק. קשה להאמין, אבל עדיין יכולות להיות כאלה. אני רואה לפעמים בלבול בין זכר לנקבה, למשל, או פונטים זרים (בערבית, בתאילנדית…) באמצע טקסט בעברית.
• אולי נרצה להיפטר מסימנים מסגירים שהטקסט הזה נכתב בעזרת בינה מלאכותית, כמו המקפים של AI או קלישאות שחוקות.
• נוודא כל עובדה שהוזכרה בטקסט (מספרים, תאריכים, שמות, נתונים). אפשר לשאול "מאיפה הבאת את הדוגמה הזאת?" או "תן בבקשה מקור לעניין הזה". לא נסתפק בכך שהצ'אט נתן שלושה קישורים, אלא נלחץ עליהם כדי לוודא שהעובדה מופיעה שם. אם לא מצאנו סימוכין, עדיף להשמיט את העובדה הזאת. עוד על בדיקת עובדות AI כאן.
• ואולי הכי חשוב כדי להפוך את הטקסט הזה ל"שלנו": נקרא את הניסוחים כדי לוודא שאנחנו באמת מדברים או כותבים ככה. אם נתנו למודל לחקות את סגנון הכתיבה שלנו, זה עדיין לא אומר שהוא הצליח במשימה. לכן נקרא בתשומת לב, ואם יש משפט שלא היינו אומרים, נשנה את הניסוח שלו לכזה שיותר מתאים לקול שלנו.

טיפ בונוס: נתייעץ עם ה-AI לגבי התוצאה

את זה אני מפריד מרשימת הטיפים כי לא תמיד יש בזה תועלת, ועדיין לפעמים זה עוזר: אני פשוט מדביק לצ'אט את התוצאה הערוכה שלי, כשהיא כבר מוכנה לגמרי, ואומר לו:

הנה מה שכתבתי בעזרתך. תן חוות דעת והצעות לשיפור.

צריך להפעיל פה שיקול דעת, כי הצ'אט תמיד מחמיא ותמיד נותן הערות (זה הטבע שלו). ובכל זאת, יש מצב שבשלב הזה הוא ימצא עוד איזו שגיאת הקלדה, כפילות רעיונית או בעיית אחידות סגנונית – משהו שכדאי לשנות לפני שמפרסמים או מעלים.

אז איך לכתוב פרומפטים ל-AI? תקציר לגזור ולשמור:

1. הגדרת התפקיד: נבהיר למודל בתור מי הוא כותב. זה יבהיר לו את סגנון הכתיבה ורמת ההעמקה של התשובה.
2. פירוט המשימה: נגדיר למודל כל פרט אפשרי – נושא, קהל, טון, אורך, מטרה. ככל שנפרט יותר, כך התוצאה תשתפר.
3. נספק מקורות מידע: נדביק לו טקסטים וקישורים או נעלה לו קבצים כדי שיתבסס עליהם.
4. דוגמאות: ניתן לו טקסטים דומים לסגנון הרצוי, כדי שילמד מהם ויחקה את הקול שאנחנו רוצים להשיג.
5. וידוא הבנה: נבקש מהמודל לוודא שיש לו את כל הפרטים הדרושים ולשאול שאלות אם משהו חסר או לא ברור.
6. דיוק ושכתוב: נשתמש בגרסה הראשונה כטיוטה בלבד, ונלטש אותה בהדרגה – משפט, כותרת או פסקה בכל פעם.
7. ולבסוף נעבור בעצמנו על הטקסט: נתקן, נבדוק את העובדות, נחדד ניסוחים ונוודא שזה באמת נשמע כמו משהו שהיינו אומרים או כותבים.

תוספת מאוחרת (20/1/2026): אני ממליץ להציץ גם במאמר הנהדר הזה, שבו 5 דרכים לגרום לבינה המלאכותית לכתוב כמו שעו"ד דנה פאר מ"משפט פשוט" רוצה.

כתיבת פרומפטים ל-AI היא משימה יותר מורכבת ממה שנדמה

בינה מלאכותית היא קיצור דרך נחמד, ועדיין לא יכולה להחליף בן אדם. חסרים לה ההבנה, ההעדפות והקול האישי שלנו. כן, מודלים של AI יכולים לכתוב לנו איזושהי טיוטה, אבל אם ניתן להם פרומפט נטול-מחשבה, ואז פשוט נעתיק את התוצאה ונלחץ "פרסום", נקבל טקסט שרחוק מאיתנו שנות אור ובכלל לא מזכיר אותנו.

זאת הסיבה בגללה כתיבת פרומפטים היא כל כך חשובה: ככל שאותה טיוטה של AI תהיה טובה יותר, כך משימת העריכה שבסופה תהיה קלה יותר. מה שבטוח – עריכה אנושית של טקסט שנכתב על ידי מודל בינה מלאכותית לעולם לא תהפוך למיותרת.

*כל האמור לעיל נכון לתחילת 2026, נכתב בעקבות עבודה עם צ'אט ג'יפיטי מודל 5.2 אך מתאים למודלים רבים אחרים של AI. אם קראתם את הטקסט הזה הרבה אחרי, כאשר כבר המציאו בינה מלאכותית טובה יותר (אולי כזאת שיכולה לקרוא מחשבות?) – ייתכנו שינויים.

הפוסט טיפים לכתיבת פרומפטים מוצלחים ל-AI הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.