הנעה לפעולה ניטרלית מגדרית

בעבר, נהוג היה לכתוב הנעה לפעולה בלשון זכר באופן גורף: “לחץ כאן” על כפתורים, “שלח” בטפסים, דף “צור קשר” באתרים וכדומה. במקביל, בספרי בישול נכתב “ערבבי” ו”קלפי”. אבל היום אנחנו חיים בעידן של מודעות גוברת לשוויון בין גברים לנשים. עידן שבו המגדר לא חייב להתאים למין הביולוגי, לא חייבים להיות במגדר מסוים (אג’נדר), ואפשר להיות גם ביותר ממגדר אחד (פאנג’נדר). כיום, יותר ויותר בעלי ובעלות אתרים יעדיפו לכתוב באופן שיפנה באותה מידה לכל הקהלים – ויכלול בין היתר הנעה לפעולה ניטרלית מגדרית.

זה מורכב, כן, אבל אפשרי.

אולי יעניין אותך גם: איך לכתוב בצורה ניטרלית מגדרית אלגנטית, בלי לוכ/סנים או נקו.דות? (הרצאה בתשלום, פחות מחצי שעה!)

איך כותבים הנעה לפעולה ניטרלית מגדרית?

הנה כמה אפשרויות לכפתורים או קישורים שמניעים לפעולה בצורה ניטרלית מגדרית:

1. ציווי בגוף שני רבים

“לחצו כאן כדי להירשם”, “צרו קשר”, “הקליקו לקריאה נוספת”
(אמנם בעברית סופר-תקנית יש לומר לגברים “לחצו” ולנשים “לחצנה”; אבל מתי שמעת מישהו אומר “לחצנה”, “צורנה”, “הירשמנה” ו”הקלקנה”?)

2. פעלים מסוימים בגוף שני יחיד/ה שניתן לקרוא גם כזכר וגם כנקבה (“את”/”אתה”)

“בא לך להצטרף? קליק!”
(ולא: “מעוניינת להצטרף?” או “מעוניין”)

3. פעלים מסוימים בגוף ראשון יחיד/ה שניתן לקרוא גם כזכר וגם כנקבה (“אני”)

“בא לי להצטרף!” “אני רוצה לקבל עדכונים!” “יש לי שאלה”, “שילחו לי עדכונים!”
(ולא “אני מעוניין להירשם” או “אני מעוניינת”)

4. שימוש בגוף ראשון רבים (“אנחנו”) – אבל בצורת העתיד

“נלחץ כאן ליצירת קשר”, “נירשם כאן”, “נתחיל כאן”

5. שימוש בשם הפועל

“ליצירת קשר”, “יש ללחוץ כאן”

6. שימוש בלוכסנים ונקודה א-מגדרית (הפתרון הכי פחות אלגנטי בעיני, אבל אפשרי)

“צור/צרי קשר”, “שלח/י”, “מלא.י את הטופס”

7. הכללת רבים ורבות (פתרון מסורבל אך סביר)

“מוזמנים ומוזמנות ליצור קשר”, “נשמח לראותכם ולראותכן בדף הבא”

8. מחשבה יצירתית

נניח שמדובר בהנעה לפעולה שמטרתה לגרום לקוראים ולקוראות להירשם. אפשר לחשוב על פתרון יצירתי כמו “כן! תרשמו אותי!”; או “ההרשמה נמצאת במרחק קליק אחד בלבד!”; “קחו את הפרטים שלי!” או “תנו לי להיכנס!”. השמיים הם הגבול. 🙂

שלט ENTER HERE (יוצר בעזרת AI) — היכנס כאן? היכנסי כאן? היכנסו כאן? הכניסה כאן? יש להיכנס כאן? קחו אותי פנימה? אוף, באנגלית זה הרבה יותר פשוט

סיכום

אלה היו כמה אפשרויות לכתיבת הנעה לפעולה באופן ניטרלי מגדרית. רובן פונות באופן שווה לכל סוגי המגדרים. יש לך אפשרויות נוספות? אני מזמין אותך להציע אותן בתגובות.

אמנם יש הטוענים כי הנעה לפעולה ניטרלית מגדרית היא “רכה” יותר; כאילו משהו מתחושת הדחיפות או הציווי נעלם כשעוברים מ”לחץ כאן!” ל”יש ללחוץ כאן”, נניח. זו אחת הסיבות לכך שרבים ממשיכים לכתוב בצורה המסורתית, הגברית, גם במקרים בהם קהל היעד מורכב ברובו מנשים.

ועם זאת, בעיני היתרונות של כתיבה מכלילה ושוויונית עולים על החסרונות. למעשה, כתיבה א-מגדרית, ובפרט הנעה לפעולה ניטרלית מגדרית, עדיפה בעיני אפילו אם קהל היעד הוא 100% ממגדר ספציפי.