שבעה סוגי שגיאות בטקסט שמומלץ להימנע מהן

שגיאות בטקסט עלולות לפגוע באפקטיביות של התוכן, בהעברת המסר, בתדמית המקצועית של העסק ועוד. הנה כמה מסוגי השגיאות הנפוצים שכדאי להיזהר מהן:

סוגים נפוצים של שגיאות בטקסטים

שגיאות הקלדה

התכוונו לכתוב נכון, אבל מבלי לשים לב לחצנו על מקש שגוי או מיותר במקלדת, פספסנו מקש או החלפנו בין אותיות. תחת השגיאות הללו ניתן למנות למשל אותיות כפוולוות (כפולות); אותיות שנמצאות ליד אלה שהתכוונו ללחות (ללחוץ) עליהן; אותיות שלחצנו עליהן בסדר לא-נכןו (לא-נכון) וכדומה.

שגיאות כתיב

כאשר מילים מאויתות בצורה שגויה. זה יכול לקרות כתוצאה משגיאת הקלדה (ע”ע) חוסר ידע או בלבול בין ט’ לת’, א’ ל-ע’ ח’ ל-כ’ וכדומה. בדוגמה שבתמונה כתוב “הזמנתי קפוצ’ינו אם קוראסון”, אבל יש כאן שתי שגיאות כתיב: צריך להיות “עם” ולא “אם”, ו”קרואסון” ולא “קוראסון”. באופן דומה אני רואה לפעמים אנשים כותבים שהם אכלו “חביטה”, נסעו ב”מיציבושי” וכדומה.

טעויות דקדוק

כל מה שקשור ל:

שגיאות של זכר ונקבה: “שלוש פוסטים”, “שתי כסאות”, “צומת עמוסה”.
שימוש בסימני פיסוק: יותר מדי או מעט מדי פסיקים, רווח מיותר בין מילה לסימן פיסוק שאחריו, שימוש מוגזם בשלוש נקודות…
ניקוד שגוי: קמץ או פתח, עם דגש או בלי וכדומה.

שימוש שגוי בפתגמים וביטויים:

לפעמים אנחנו רוצים להעשיר את הטקסט או להדגיש משהו בעזרת פתגם, ביטוי או ציטוט. נניח, כדי לומר שעבדנו קשה מאוד, נאמר “עשינו ימים כלילות”. אבל בצורה הזו אנחנו בעצם רומזים שלא עבדנו קשה בכלל, אלא ישנו בימים כמו שאנחנו ישנים בלילות. הביטוי הנכון הוא “עשינו לילות כימים” – כלומר עבדנו ממש קשה גם בלילות במקום לישון.

דוגמה אחרת ששמעתי לאחרונה: “הרמנו את החברה רמה אחת קדימה”. כוונת הכותב הייתה ‘רמה אחת למעלה’, אבל נוצר בלבול עם ‘צעד אחד קדימה’.

בעיות אחידות סגנונית (וליתר דיוק, אי-אחידות סגנונית)

תחת הכותרת הזו אני מכניס כל מה שכרוך בחוסר עקביות בטקסט. דוגמאות:

טקסט שמתחיל בדובר יחיד (אני) ועובר ללשון רבים (אנחנו), ואולי חוזר שוב ליחיד וחוזר חלילה.
פנייה לקהל של רבים שמשלבת הנעה לפעולה המיועדת לאדם יחיד (רוצים להזמין? לחץ כאן).
כתיבה של מילה מסוימת בכמה צורות שונות (למשל איך כותבים וואטסאפ בעברית?)
טקסט שמזגזג בין זמני עבר והווה
או טקסט שנע בין משלבים שונים

עוד על אחידות סגנונית בטקסט: כאן וגם כאן.

טעויות עובדתיות

ציון דברים מסוימים כנכונים בעוד שהם שגויים. בימינו, כאשר לצערנו פייק ניוז כל כך פופולרי, יש אנשים שממש שוגים בכוונה; אבל זה עלול לקרות גם כתוצאה מהיסח הדעת או בלבול אמיתי.

תיקון אוטומטי

כאשר אוטוקורקט משנה לנו את הטקסט לאיזה קשקוש מוחלט ואנחנו לא שמים לב. זה קורה הרבה כאשר פונקציית התיקון האוטומטי בטלפון מתבלבלת בגלל שגיאות הקלדה (ע”ע). בדוגמה שבתמונה, למשל, התכוונתי לכתוב בטלפון “לימון מרפא קורונה”; אבל שגיאת הקלדה הובילה את אוטוקורקט לתקן ל”לעצום מרפא קורדובה”.

איך מונעים שגיאות בטקסט? עושים הגהה!

במהלך הכתיבה אנחנו נכנסים אל תוך איזשהו שטף שמונע מאיתנו לשים לב לשגיאות הקלדה או שגיאות כתיב. אנחנו משתמשים בביטויים שאולי אנחנו לא לגמרי מכירים, ולא תמיד שמים לב לאחידות הסגנונית. וכשאנחנו עושים את כל זה בטלפון, אז התיקון האוטומטי יכול לעשות בלאגן בטקסטים שלנו.

זו הסיבה ששלב ההגהה הוא בעיני החלק החשוב ביותר בכתיבה: זה השלב שבו מאתרים את השגיאות ומתקנים אותן. ואז אולי עושים עוד סבב הגהה. ואולי עוד אחד. אמנם תמיד יכול להיות שפספסנו משהו (במיוחד אם שגיאה נובעת מפערי ידע, נניח) – אבל ככל שנרבה בהגהה, כך גובר הסיכוי שבטקסט הסופי יהיו כמה שפחות שגיאות.

אגב, שכחתי סוג כלשהו של שגיאה שכדאי להוסיף לרשימה? קיתבו לי בטגובותץ!