הגישה הזו מנחה בעלי עסקים מסוימים לשלב פה ושם טקסט שגוי-במכוון באתר, בדף נחיתה או בפוסטים בסושיאל. אחרים יכתוב בשגיאות מכוונות בטוקבקים שמאפשרים להוציא מהם קישור, או בפורומים (יש עדיין פורומים?). נניח, אם יש להם עסק לעיצוב מטבחים, אז הם עשויים לכתוב גם "עיצוב מתבחים", "עיצוב מיטבחים" או "עיצוב מדבחים" בתקווה שגולשים אחרים שיקלידו עם שגיאות עדיין ימצאו את העסק שלהם.

וזה לא נכון בעיניי.

אולי פעם היה כדאי לכתוב עם שגיאות כתיב

קודם כל אדגיש שאני לא מומחה בקידום אתרים אלא כותב תוכן לעסקים, ויש המון חסרונות של כתיבת תוכן עם שגיאות עוד לפני שבכלל מתייחסים לזווית של ה-SEO. עם זאת, יצא לי לעבוד עם כמה מקדמי אתרים ושמעתי כל מיני דעות. בין היתר, אני יודע שפעם גוגל לא היה מנוע החיפוש החכם שהוא היום. מבחינתו, עד לפני זמן לא רב, אם היה כתוב בדף אינטרנט מסוים ביטוי מפתח, זו אחלה תוצאה להציג בפני גולש שחיפש בדיוק את ביטוי המפתח הזה. על אחת כמה וכמה אם הביטוי חוזר כמה פעמים באותו דף. כתוצאה מכך נהוג היה לדחוס הרבה ביטויי מפתח לתוך כל דף, ברמה שזה כבר היה בלתי נסבל לקריאה לקורא האנושי. העיקר שהאלגוריתם היה שמח.

אבל זה, כאמור, היה פעם. וסביר להניח שכתיבה עם שגיאות כתיב בכוונה הייתה חלק מזה. כלומר אם העסק שלי נקרא "תוכן בעבודת יד" ומישהו הקליד בשורת החיפוש "טוחן בעבודת יד", יכול להיות שהיה היגיון בלציין גם "טוחן בעבודת יד" איפשהו באתר.

היום האלגוריתם יודע להתמודד עם חיפושים שהוקלדו עם שגיאות

למעשה יש כמה דרכים בהן גוגל יכול להתמודד עם שגיאות כתיב. הוא יכול להשתמש במאגר עצום של נתונים מחיפושים קודמים כדי לזהות מילים שגויות ולהציע תיקונים. או לנסות להבין את כוונת החיפוש על בסיס ההקשר. הוא אפילו מזהה שגיאות נפוצות או טעויות דקדוקיות.

לדוגמה, אם מישהו מקליד "מדינת יזראל", גוגל יבין שהכוונה ככל הנראה למדינת ישראל ויציג את תוצאות החיפוש הנכונות. אם בכל זאת התכוונת לחפש "מדינת יזראל", תוצאות החיפוש של הביטוי השגוי מצריכות עוד הקלקה אחת כדי לוודא שבאמת זה מה שרצית:

ובעיקר: האלגוריתם לומד כל הזמן כדי להבין טוב יותר את השפה האנושית, כולל שגיאות כתיב וניסוחים מורכבים. הוא באמת השתפר מאוד בשנים האחרונות, ולכן הוא מסוגל להבין למה הכוונה גם אם נפלו שגיאות, בכוונה או בטעות, בשורת החיפוש.

וזו בדיוק הסיבה לכך שלא כדאי לכתוב עם שגיאות כתיב בכוונה

פשוט לא צריך. גוגל מבין מצוין למה התכוון המשורר. או המחפש, במקרה הזה. לכן גם אם הביטוי עם השגיאות וגם אם לא – רוב הסיכויים שגוגל לא יתחשב בזה בבואו להחליט האם להציג קישור לתוכן הזה ברשימת תוצאות החיפוש או לא.

חוץ מזה, יש מיליון דרכים לאיית כל דבר. אי אפשר לכסות את כולן. אין שום היגיון בלהציף את הרשת באינספור אזכורים של שם המותג בשגיאות כתיב – הרבה יותר עדיף בעיניי שכל האזכורים הללו יהיו כתובים כמו שצריך.

מה גם שתוכן שמלא בשגיאות כתיב פשוט נראה פחות טוב. תוכן כזה עלול לפגוע באמינות של העסק בעיני הלקוחות הפוטנציאליים, במיוחד אם מדובר בעסק שמבקש לשדר מקצועיות. הגולשים עשויים לפרש שגיאות כחוסר תשומת לב ולא כטקטיקה מכוונת – ולהתרחק. או גרוע יותר, לעבור למתחרה.

איך כן אפשר לשלב התייחסות לחיפושים שגויים?

הנה כמה אפשרויות יצירתיות לשחק עם ביטויי מפתח חשובים כמו שם המותג בשגיאות כתיב – מבלי שהגולשים והלקוחות הפוטנציאליים יראו בזה חוסר תשומת לב אלא דווקא להיפך:

1. במקום לשלב ביטויים שגויים-בכוונה בתוכן שנחשף לעיני הגולשים, אפשר לשלב אותם בחלקים שרק האלגוריתם רואה: בתגיות המטא באתר, בתגיות האלט של תמונות וכן הלאה.

2.קמפיינים של מודעות גוגל! אפשר לטרגט שגיאות כתיב נפוצות כביטויי מפתח בקמפיינים ממומנים, וכך 'לתפוס' את הקהל שמשתמש בשגיאות בלי להשפיע על התוכן האורגני. למרות שגם בהקשר הזה, כפי שעוקב נחמד כתב לי באינסטגרם, גוגל יבין גם אם הוקלדו ביטויים שגויים שלא נמצאים ברשימת הביטויים.

3 אפשר ליצור דף באתר שמכיל את מילות החיפוש השגויות, אך באופן מודע-לעצמו וכתוב באופן מקצועי. למשל: "האם התכוונת ל[שם העסק הנכון]?" – ומשם להפנות באופן ברור למקום הנכון שבו נמצא תוכן איכותי.

בקיצור, אני לא ממליץ לכתוב עם שגיאות כתיב מכוונות

אני אוהב תוכן כתוב היטב ונטול שגיאות, מכוונות או לא-מכוונות. לדעתי, אם כבר נותנים שם לעסק, למוצר או לשירות, יש לכתוב אותו באותה צורה, בעקביות ובאחידות סגנונית, בכל מקום שבו הוא מופיע – ולסמוך על האלגוריתם של גוגל. אפשר לעזור לו עם תגיות המטא ושאר האפשרויות שהזכרתי כאן, אבל בגדול פשוט לזכור שהוא הרבה יותר חכם ממה שהוא היה בעבר.

הפוסט האם כדאי לכתוב עם שגיאות כתיב בכוונה בשביל גוגל? הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

1. כתיבת תיאור שמכיל ביטויי מפתח

הרבה אנשים משתמשים באינסטגרם כמנוע חיפוש לכל דבר, ממש כמו גוגל. מחפשים תכנים בתחום עניין ספציפי? פשוט מקלידים ביטוי רלוונטי בשורת החיפוש: כתיבת תוכן, בית אבות, ניהול זמן, שיפוץ בתים, עיצוב אלבומים. כל דבר! ומה נקבל כתוצאות החיפוש? האשטאגים, פרופילים רלוונטיים, וגם פוסטים שבתיאור המילולי שלהם מופיע הביטוי שחיפשנו.

ולא סתם הדגשתי את המילולי.

מנועי החיפוש, ביניהם זה של אינסטגרם, עדיין לא ממש מוצלחים בפענוח טקסט שמופיע כתמונה. עם זאת, הם ממש טובים בלקרוא טקסט "חי" – כלומר טקסט שהוא טקסט ממש, שלא מופיע על תמונה או על סרטון. ממש כמו הטקסט שבתיאור הפוסט. אפשר לזהות טקסט כזה בצורה פשוטה מאוד: אם אפשר לסמן אותו עם העכבר, סיכוי טוב שהוא "חי" ומנועי החיפוש יכולים לראות אותו.

הרבה משתמשי אינסטגרם כותבים את כל הטקסט על גבי התמונה בפוסט. או על סדרת השקופיות של הקרוסלה. או אומרים את כל מה שחשוב במהלך הסרטון. אבל במצב כזה, מנוע החיפוש של אינסטגרם מתקשה להבין את הטקסט הזה.

דוגמה 1:

בתמונה: צילום מסך של תוצאות חיפוש ביטוי מפתח "כתיבת תוכן". אחת התוצאות העליונות היא פוסט שאני כתבתי. ולא כי הביטוי מופיע על גבי התמונה, אלא כנראה כי הוא מופיע בתיאור המילולי של הפוסט.

דוגמה 2

ניקח למשל פוסט קרוסלה (שראיתי באמת בפיד שלי). היו בו עשר שקופיות שתיארו כמה אפשרויות. בכל אחת מהן היה המון מלל, והטקסט בתיאור הפוסט: "אז מה עדיף?" וזהו!

מה רואה המשתמש שפגש את הקרוסלה הזו? עשר שקופיות עם מלל, ותיאור עם שלוש מילים.

מה רואה מנוע החיפוש של אינסטגרם? רק שלוש מילים.

כלומר, הפוסט כמעט בלתי נראה למנוע החיפוש. בפרט אם נניח שחיפשתי ביטוי שקשור במדויק לתחום העיסוק הזה. ונניח אפילו שהוא מופיע במפורש כמלל על גבי התמונה. מנוע החיפוש רואה רק את שלוש המילים בתיאור הפוסט. הוא פשוט לא יודע שהביטוי שחיפשתי בכלל מופיע בשקופיות. לכן הסבירות שהוא יציג את הפוסט הזה בתוצאות החיפוש – נמוכה.

בשורה התחתונה: אם נרצה שיותר אנשים יגיעו לפוסט שכתבנו, עדיף שנשלב בתיאור המילולי של הפוסט כמה שיותר מילים וביטויים שלדעתנו קהל היעד יכול לחפש. אם נניח שכתבנו על כתיבת תוכן לעסקים (היי, זה מה שאני עושה!), נשלב בתיאור הפוסט ביטויים כמו "כתיבת תוכן לעסקים", "כותב תוכן" וכדומה. כלומר עדיין נוכל להעמיס מלל על השקופיות אם נרצה, אבל נשקיע גם בתיאור המילולי.

ולא, זה לא מספיק שנוסיף האשטאגים.

2. שימוש בהאשטאגים

היתרון הכי גדול של ההאשטאג נרמז בשם העברי שקבעה עבורו האקדמיה ללשון העברית: תג הקבצה. כי ההאשטאג מקבץ יחד כל מיני פוסטים שבהם הוא מופיע. לדוגמה, ראית פוסט שבו מופיע ההאשטאג #כתיבתתוכןלעסקים? הקלקה עליו תציג לך עוד פוסטים שבהם נמצא ההאשטאג הזה. בין אם הם שייכים לאותו משתמש שהעלה אותם או למשתמשים אחרים.

וזו סיבה אחת לכך שכדאי להשתמש בהאשטאגים: האפשרות שיגיעו לפוסט שלך אנשים שהקליקו על האשטאג בפוסט אחר.

עוד סיבה היא שאפשר ליצור האשטאג אישי שאף אחד לא עושה בהם שימוש חוץ מאיתנו. וכך מי שנתקל בפוסט אחר שיצרת עם ההאשטאג הזה יוכל להגיע בקלות לכל שאר הפוסטים שבהם הוספנו את אותו האשטאג. אני עשיתי את זה, נניח, עם ההאשטאג #הטיפ_של_טל באינסטגרם. עד כמה שאני יודע, אני הטל היחיד שמשתמש בו כרגע.

כמה הערות חשובות נוספות לגבי שימוש בהאשטאגים:

#⃣בהאשטאגים אין רווחים. אם ארצה לכתוב האשטאג שנושא את שם העסק שלי, לא אכתוב #תוכן בעבודת יד כי רק המילה "תוכן" תהפוך ללחיצה (עד הרווח וזהו). במקום, אכתוב #תוכןבעבודתיד או #תוכן_בעבודת_יד או כל דבר אחר שאין בו רווחים.

#⃣נהוג להוסיף האשטאגים משלושה סוגים:

1. האשטאגים גדולים, כלומר שיש הרבה תוצאות כשמקליקים עליהם, למשל #כתיבה
2. האשטאגים בינוניים כגון #כתיבתתוכן
3. והאשטאגים קטנים יחסית, שבהם מספר מצומצם מאוד של תוצאות, כמו #כתיבתתוכןלעורכידין

ככל שההאשטאג ארוך ומפורט יותר, כך יהיו לו פחות תוצאות

#⃣כמה האשטאגים נוסיף לכל פוסט? יש כמה דעות שונות בנושא הזה. יש האומרים שכדאי להוסיף לא יותר מ-5. אחרים מזהירים שלא לחרוג מ-8. ויש שימליצו לתת בכיף איזה 30 האשטאגים לכל פוסט. אני אומר: כשאין לי מושג מי באמת צודק, אני עושה מה שנוח לי. יש לי כמה האשטאגים קבועים, מדי פעם אני מוסיף האשטאגים לפי נושא הפוסט, ואני פשוט לא סופר. יוצא כמה שיוצא.

#⃣לא צריך להוסיף אמוג'יז להאשטאגים. כתיבת+תוכן+קריצה או כתיבת+תוכן+חתול או כתיבת+תוכן+חציל זה לא באמת תג הקבצה. אלא אם זה האשטאג אישי שנועד לעזור לעוקבים שלנו למצוא עוד תכנים *שלנו* בלבד.

#⃣אפשר לעקוב באינסטגרם לא רק אחרי משתמשים אלא גם אחרי האשטאגים. כן!

#⃣ יש אנשים שמוסיפים האשטאגים גם לטקסט שלהם בביו. אני עשיתי את זה פעם, אבל אצלי זה לא לחיץ. אולי כי אני משתמש באייפון? לא יודע. בכל אופן, יכול להיות שזה כדאי. שווה בדיקה.

3. שילוב ביטויי מפתח בשם המשתמש ו/או בביו

כשמבצעים חיפוש באינסטגרם, אחת מהאפשרויות לצפות בתוצאות החיפוש היא על פי משתמשים.

בתמונה: מה שקיבלתי כשחיפשתי "כתיבת תוכן" באינסטגרם. אוטומטית הוצגו בפניי משתמשים שהמילים "כתיבת תוכן" מופיעות בביו שלהם; וזה עוד לפני שלחצתי "שליחה" (שאחריה הוצגו בפניי פוסטים שכללו את המילים "כתיבת תוכן", כמו בצילום המסך שלמעלה).

והנה, זו הסיבה להוסיף ביטויי מפתח לשם המשתמש ו/או לביו.

נכון, המקום שם מצומצם. אין הרבה אפשרות משחק, אז אולי רק ביטוי או שניים; ועדיין, זה פתח שדרכו יכולים להגיע אנשים אל הפרופיל שלך. ואגב, אם נוהגים לחפש אותך בעברית, אז אין סיבה לכתוב את השם והעיסוק שלך באנגלית.

זה למשל הביו שלי באינסטגרם ברגע כתיבת שורות אלה. אני משנה אותו מדי פעם, אבל אפשר לראות אילו ביטויי מפתח נמצאים בגרסה הנוכחית: "טל אייזנמן", "כתיבת תוכן", "תוכן בעבודת יד", "כותב תוכן". פעם היו שם גם "כתיבה שיווקית", "כתיבה לעסקים" ודברים דומים. אולי עוד אשנה שוב בעתיד.

חשוב גם מה *אין* בו: לא ציטוט השראה, לא תחביבים, לא פרטים ביוגרפיים. אפילו חסכתי באמוג'יז כדי להשאיר יותר מקום לטקסט (שלא יהיה ארוך מדי ויוסתר על ידי "קרא עוד" או משהו כזה). אני לא טוען שזה הביו הכי מוצלח שיכול להיות לי, אבל אני מחבב אותו.

עד כאן כמה טיפים בנושא כתיבת תוכן באינסטגרם

נסכם בקצרה:

1. לא נכתוב את כל הטקסט במקומות שמנוע החיפוש לא רואה, כמו תמונות או סרטונים; אלא נשלב ביטויי מפתח בתיאור המילולי של הפוסט, הקרוסלה או הסרטון.
2. נשתמש בתגי הקבצה (האשטאגים), כדי לקבץ יחד תכנים שיש להם מן המשותף.
3. נשלב ביטויי מפתח בביו כדי שימצאו את הפרופיל שלנו בחיפוש.

שאלות? רעיונות נוספים לטיפים טקסטואליים שיעזרו להגדיל חשיפה באינטסגרם? אשמח לדעת!

אולי יעניין אותך גם: איך לזהות עוקבים פיקטיביים (מזויפים, בוטים) באינסטגרם?

הפוסט כתיבת תוכן באינסטגרם: טיפים לשיפור החשיפה הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

התוספת הכי פופולרית אצל הילדים היא הזיתים, נדמה לי. ואצל המבוגרים, מה, פטריות? כי אצל מקדמי האתרים אלה ביטויי מפתח. תוסיף, תוסיף. שים הרבה, זה בשביל גוגל. שים נו, פנק! כמה שיותר – יותר טוב.

יש גם תוספות פחות פופולריות, אבל עדיין סבירות. תירס, למשל. אני לא מבין אנשים שאוהבים פיצה עם תירס. ודווקא טעמתי, כי לבן הבכור שלי הייתה תקופת תירס ותמיד נשאר אחריו איזה סלייס. אז אם הילד רוצה – נוסיף לו תירס! 

או תוספות אחרות שאני פחות מתחבר אליהן באופן אישי: ביטויים כגון 'אמאל'ה ואבאל'ה", נניח, או יותר מדי תיבול של "חחח". אני? בחיים לא תתפסו אותי עם "חחח" על טקסטים של עצמי. אבל לקוח מבקש, מה, נגיד לו לא?

ולפעמים, כשמרגישים הרפתקנים במיוחד, מעיפים מבט בתוספות המשונות. אננס, חצילים, אנשובי. דברים שלא חשבתי בכלל שאטעם, וטעמתי; ודברים שלא חשבתי שאכתוב, וכתבתי. כמו טור דעה נוקב של איש ציבור ידוע שהתפרסם באתר חדשות מוביל ועשה קצת רעש ברשת, ואף אחד לעולם לא יידע שאני זה שכתבתי אותו מהצללים. הרפתקה!

יש דברים שלא אטעם. אני שומר כשרות, אז איאלץ לסרב לפיצה עם פפרוני או עם פירות ים. בעבר, בתקופת חיים אחרת, דווקא ניסיתי. למיטב זכרוני זה אפילו היה טעים, אבל מאז דברים השתנו. ממש כפי שפעם כתבתי דברים שאני נבוך לספר עליהם עכשיו, והיום – אם יוצע לי – אדחה.

ואתם מכירים את זה שמכינים פיצה מפיתה? גם מהבחינה הזו כתיבת תוכן היא כמו פיצה. כי פיצה-פיתה היא אחלה ארוחת ערב לילדים, אבל פיצה זה לא. ממש כמו שיש תכנים שיכולים להידמות לתכנים טובים, איכותיים ומוצלחים, אבל הם רק חיקוי של הדבר האמיתי.

אה, ואלה שטוענים שאפשר להכין פיצה מכרובית? אז לא. התשובה היא לא. לא לא לא. 

הפוסט בהרבה מובנים, כתיבת תוכן היא כמו… פיצה?! הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

טיימינג – פוסט שעולה לפייסבוק בשמונה בבוקר עשוי לגרוף כמות אחרת של לייקים, תגובות ושיתופים מאשר פוסט שעולה בחצות הלילה. פוסט שעולה בשבת בבוקר לאינסטגרם עשוי להגיע לקהל שונה לחלוטין מאשר פוסט שעולה בשלישי בצהריים.

ברשתות החברתיות ניתן לבדוק באילו ימים ושעות הכי כדאי להעלות תוכן מבחינת נוכחות ומעורבות העוקבים. אין תשובה אחת שמתאימה לכולם, ולכן כדאי לברר את המועדים המתאימים לך.

פלטפורמה – דרך טובה למקסם ביצועים של תוכן היא לקחת בחשבון את מאפייני הפלטפורמה שבה הוא יתפרסם כבר במהלך הכתיבה. 

גם ההיפך נכון: תוכן שנכתב לפלטפורמה מסוימת והועתק כמו שהוא לפלטפורמה אחרת לא יהיה אפקטיבי באותה מידה. אם פוסט פייסבוק מכיל קישורים, הם לא יעבדו באינסטגרם. מאמר מקצועי ארוך שהועתק והודבק לטוויטר ייחתך אחרי שני משפטים. גם תיוגים עובדים אחרת, והעתקה ממקום למקום עלולה לקלקל אותם. 

בקיצור, אם כבר להשתמש באותו תוכן בפלטפורמות שונות, חשוב לבצע בו התאמות מסוימות. הנה, כתבתי על זה גם כאן.

בחירת ביטויי מפתח – כשאנחנו כותבים תוכן לאתר, עלינו לקחת בחשבון אילו ביטויים רלוונטיים הגולשים עשויים לחפש בגוגל. ככל שנשכיל לשלב את הביטויים הללו בטקסט, כך יגדל הסיכוי שהגולשים הללו אכן יגיעו אלינו. זו פחות או יותר כל תורת ה-SEO כולה על רגל אחת. 

אבל לעיתים אנחנו פשוט לא בוחרים היטב את ביטויי המפתח הללו: כלומר, גולשים מקלידים מילים אחרות בשורת החיפוש ומפספסים אותנו. או, לחלופין, מגיעים אלינו גולשים שהתוכן שלנו לא באמת מהווה עבורם מענה.

מזל – כן, לפעמים זו פשוט שאלה של מזל. יכול להיות שהתוכן המוצלח ביותר בעולם עלה בדיוק כאשר קורה משהו אחר ש"גונב" ממנו את תשומת הלב; יכול להיות שבדיוק קרתה תקלה באפליקציה והכל ירד לטמיון. 

אין מה לעשות, זה קורה. אולי התוכן הבא יצליח יותר.

הפוסט מה משפיע על הביצועים של התוכן, מלבד התוכן עצמו? הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

אולי יעניין אותך גם: האם כדאי לעשות העתק-הדבק מרשת חברתית אחת לאחרת?  

זה יכול מחזור של מאמר שאתם יודעים שכבר הועיל לגולשים רבים באתר. או פוסט שאירועים אחרונים בענף מחייבים שתעדכנו אותו. או תוכן שכדאי לחשוף לקהלים חדשים באמצעות שינוי הצורה שלו והגשתו מחדש. נניח, באמצעות אפליקציות או טרנדים שלא היו קיימים בעת הפרסום המקורי – כמו טיקטוק.

מחזור תוכן: שפצו והעלו מחדש

איך תמחזרו תכנים ישנים ותהפכו אותם לתכנים חדשים ורעננים?

• קראו תוכן ישן בעיניים ביקורתיות. וחפשו שגיאות כתיב שאולי פספסתם בסיבוב הקודם. נסו לאתר טעויות עובדתיות. משפטים מסורבלים שאפשר לנסח מחדש באופן קצר וקולע יותר.
• שקלו להוסיף פרטים שיפשטו ויבהירו נקודות שאולי אינן מספיק ברורות.
• בדקו את תקינות כל הקישורים שיש בגוף הטקסט. אם נתקלתם בקישור שבור, החליפו אותו בחדש או השמיטו אותו.
• הוסיפו קישורים לתכנים רלוונטיים שהעליתם לאחר מועד הפרסום המקורי.
• תגובות ישנות הן עניין של העדפה אישית: יש כאלה שימחקו אותן, כדי למנוע הוספת תגובות חדשות לדיונים עתיקים. אחרים יעדיפו שיישארו, כמעין עדות לקילומטרז' שנצבר בינתיים.
  • נסו לשפר את המראה הכללי של התוכן. אחד היתרונות של המחזור הוא החיסכון העצום בזמן שמוקדש לכתיבת הטקסט עצמו. הטקסט כבר כתוב, ולכל היותר זקוק לשכתוב. ככה יש הרבה זמן לחפש תמונות יפות יותר, לחלק טוב יותר לפסקאות וכן הלאה.

ומה מבחינת קידום אתרים?

אוקיי, חשוב לעצור לרגע ולדבר על תוכן שעובד היטב ולכאורה "חבל לגעת בו כדי לא לקלקל". אבל האמת היא אם תעשו את זה נכון הכול יהיה בסדר גם מבחינת גוגל:

על מנת לא לאבד את כל היתרונות שהתוכן הקיים כבר צבר בעבר, יש לערוך אותו על גבי אותו קישור URL, ואז לפרסם אותו במועד מאוחר יותר. אם שיניתם את מבנה כתובת ה-URL בין מועד הפרסום המקורי לבין פרסומו מחדש, עליכם לוודא שהכתובת נשארת בדיוק כפי שהייתה אז.

אם קיימת בעיה ואי אפשר לערוך באותה כתובת URL, הוסיפו הפניה 301 מן המקורי אל המחודש. כמו כן הוסיפו לטקסט המעודכן שורה בסגנון "פוסט זה פורסם לראשונה בתאריך X ועודכן בתאריך Y".

ככלל, אין כללי אצבע ספציפיים באשר לכמה צריך לשנות בתוכן המעודכן וכמה לא. ככלל, אם התוכן הקיים כבר מדורג במקום טוב בתוצאות החיפוש של גוגל, עדיף לגעת בו כמה שפחות. במיוחד כדאי להתרחק מתגי הכותרת שככל הנראה עובדים כמו שצריך. מצד שני, זו גם הזדמנות פז לתקן, לעדכן ולשפר.

אותו תוכן בשינוי אדרת

הדרך היצירתית ביותר בעיני למחזר תכנים היא לשנות את צורתם: יש לכם מאמר שעבד מעולה והגולשים מתעניינים בו כל הזמן? הפכו אותו לסרטון וידאו והעלו ליוטיוב או הטמיעו באתר. ואולי תהפכו נתונים סטטיסטיים משעממים לאינפוגרפיקה מעניינת ויזואלית? וכמובן, תמיד תוכלו ליצור סטורי, ריל או טיקטוק בהשראת טקסט מצוין שכבר יש באתר. והנה אפילו חמש דרכים ליצור תוכן לניוזלטר על בסיס תכנים קיימים.

כשאנחנו משנים צורה של תוכן, אנחנו נותנים לו חיים חדשים. אנחנו גם לא נוגעים בצורה המקורית שלו, וכך אין בעיה מבחינת תכנים שמדורגים יפה בגוגל. אנחנו פשוט יוצרים גרסה אחרת שלו. מרעננים, מעדכנים, אפילו מנגישים לקהלים חדשים: כאלה שלא עקבו אחרינו בזמנו, נניח.

בשורה התחתונה: תוכן קיים הוא מקור יקר ערך לתכנים חדשים. כדאי לנסות לחשוב מדי פעם איך עושים בו שימוש מחודש. חוץ מזה, חשוב למחזר!

עוד רעיונות לשימוש חוזר בתוכן קיים:

הפוסט מחזור תוכן: שימוש חוזר בתוכן קיים הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

בעידן הדיגיטלי, נוכחות העסק באינטרנט חשובה במיוחד. זה יכול לבוא לידי ביטוי באתר תדמיתי, חנות מקוונת, דף במדיה חברתית והמומלץ ביותר: כל השלושה יחדיו. לקוחות המחפשים מוצרים או שירותים דומים לאלה שאתם מציעים, יחפשו תחילה בגוגל וברשתות החברתיות את המידע הנחוץ להם. אם החיפוש לא יוביל אליכם, ייתכן שתאבדו בכך את הלקוחות הללו, ואת מה שחיפשו ימצאו במקום אחר.

כל הסיבות לבניית אתר לעסק

הלקוחות הבאים ימצאו אתכם בקלות

צעד ראשון לחיפוש מידע על חברה עסקית יתחיל בדרך כלל בגוגל. נוכחות העסק והסיכוי שייחשף גם ללקוחות מזדמנים עולה ככל שהאתר בנוי נכון הן על פי האלגוריתם של גוגל והן על פי הצרכים השיווקיים.

חלון הראווה לעסק

הנוכחות ברשת מאפשרת הצגת השירותים המוצעים בצורה הטובה ביותר. כך גם במקרים שהאתר מתפקד רק כ"כרטיס ביקור" וגם כחנות המציגה ומאפשרת רכישות מקוונות: כך הלקוחות הפוטנציאליים יוכלו ללמוד על העסק ולחוות באופן אינטראקטיבי את המוצר. יתרה מזאת, המידע נגיש במהלך כל שעות היום ולא רק בשעות העסקים, מה שכמובן הופך את העסק לזמין תמיד ומכל מקום.

בניית קשרים עם לקוחות קיימים או פוטנציאליים

מדיה חברתית מהותה ביסוד בניית קשרים. זה נכון גם ליחידים וגם לעסקים: המדיה החברתית מספקת למותג "קול" והופכת את העסק לנגיש ו"אנושי". לקוחות קיימים ופוטנציאליים יכולים ליצור קשר על בסיס אישי יותר וכך גם נוצרת הזדמנות גם להכירם לעומק. אם כולם נמצאים ברשתות החברתיות אך אתם לא, אתם ככל הנראה מפספסים הזדמנויות לקשר אישי עם הקהל שלכם.

במה לשיווק המותג 

אתרי אינטרנט והרשתות החברתיות השונות הם כלי שיווק מעולים. האטרקטיביות שלהם נעוצה בעיקר בעובדה שעלויות ההקמה והתחזוקה נמוכות יחסית לתפוצה האפשרית. שיווק מקוון הוא כלי חשוב שיש לו גם השפעה על קבלת החלטות של הצרכנים. מחקרי שוק רבים עוסקים בהשפעה השלילית על קבלת ההחלטות של לקוחות שאינם מאתרים מידע מקוון או נוכחות ברשתות החברתיות, ובמקרה כזה הם בדרך כלל יחפשו פתרונות במקומות אחרים.

אין משמעות למרחק

נוכחות העסק באינטרנט מבטלת באחת את המרחק הגיאוגרפי ביניכם ובין הלקוח הפוטנציאלי. הצגת השירות, הקלות שבה יוכלו ליצור אתכם קשר ויכולת זמינות גבוהה מעלות את סיכויי הצלחת העסק.

נקודות חשובות שיש לשים לב אליהן עם הקמת אתר עסקי

אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות הם במות מעולות לקידום העסק, אולם יש לשים דגש על מספר דברים מהותיים:

• לוודא שהאתר נבנה באופן אופטימלי לעבודת קידום אורגני וממומן.
• לבחור תשתית עם יכולת ניהול נוחה וידידותית לצורך העלאת תכנים מתחלפים.
• חשוב לוודא שהאתר מותאם (רספונסיבי) לכל סוגי סביבות העבודה (מחשב, טלפון נייד, טאבלט).
• על פי החלטת הכנסת מתאריך 2013, יש להנגיש את האתר לגולשים עם מוגבלויות על פי חוק הנגישות לאינטרנט.
• חשוב לדאוג שהאתר יהיה ידידותי למשתמש עם הנחיות ברורות ליצירת קשר. בצורה זו תוכלו להגדיל משמעותית את הקהל ובסיס הלקוחות.
• שפת האתר צריכה להתאים לקהל היעד. אם המוצר או שירות מכוונים לקהל צעיר, יש לפנות אליו בשפה צעירה ושוטפת. במקרה ומדובר באתר הפונה ללקוחות עסקיים או אקדמיים כמובן שיש לקחת זאת בחשבון בעת כתיבת התוכן.

היום תשתית האינטרנט והתנועה במנועי החיפוש באה במקום תקשורת מסורתית והדרך לביצוע עסקים. אם על ידי אתר תדמיתי, אתר שבו ניתן לקדם מכירות או פעילות ברשתות החברתיות, הנוכחות של העסק ברשת הכרחית על מנת לבלוט בתחום.

דינה מהרשק היא מידענית ותיקה שעבדה עשרות שנים כמידענית הבית של מפעל תעשייתי. דינה נדבקה בחיידק כתיבת תכנים ולמדה שהתהליך לא שונה מאד מעבודת המידען. היום, כפנסיונרית צעירה, היא מתחילה את צעדיה הראשונים בעולם העצמאי ומצפה להזדמנויות חדשות.
ליצירת קשר עם דינה: dinamaharshak@gmail.com

רוצים לכתוב פוסט אורח בבלוג? צרו קשר!

הפוסט למה בכלל צריך אתר עסקי? הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

יש טקסטים שמתקרבים לשם. יש סיפורים נפלאים, תסריטים מדהימים, כתבות עיתונאיות משנות-חיים ותכנים שיווקיים או אינפורמטיביים שבאמת יש בהם ערך וכתובים נהדר – אבל ככל שהטקסט יהיה טוב, הוא לעולם לא יהיה מושלם. תמיד אפשר לשפר כך שיהיה טיפה יותר מוצלח.

הבנתי את זה כאשר התחלתי לכתוב בלוג אישי: נהגתי לעבור שוב ושוב על הטיוטות שכתבתי, לתקן ניסוח ולשנות, לערוך ולהוסיף ולהשמיט; כאשר לבסוף הייתי מרוצה וחשבתי שהפוסט הגיע לשלמות, פרסמתי אותו לקהל העוקבים וחשבתי שזה הטקסט הכי מוצלח שהייתי יכול לייצר – עד שהתיישבתי לקרוא אותו למחרת וגיליתי שפה עדיף היה להוסיף פסיק ושם מוטב היה לקצץ מעט. כך גם אחרי שבוע ואחרי שנה ויותר. כאן למשל סיפרתי על שגיאת הקלדה במתכון משפחתי בן עשרים-ומשהו שנה.

החתירה המתמדת לשלמות לא קשורה בהכרח לדברים גדולים כמו הרעיון המרכזי או הטיעונים בעדו. גם לא לשגיאות כתיב או טעויות דקדוקיות (למרות שלפעמים גם זה עלול לקרות). זה יכול להיות עניין פעוט של הפרדת משפט ארוך לשניים קצרים, נניח, או הגילוי שבהיסח הדעת כתבתי פעמיים "כלומר" באותה פיסקה, רחמנא ליצלן.

הסכנה שבשאיפה לשלמות

שאיפה לשלמות עלולה להוות מכשול כתוצאה מסבב אינסופי של עוד שכתוב ועוד שיפוץ, עוד שינוי ועוד תיקון. בהתחלה מדובר בשינויים משמעותיים של מילים ופיסקאות, אבל בשלב מסוים מתחילים להגיע תיקונים קטנים ואחר כך קטנטנים, כאלה שאולי מקרבים את הטקסט לשלמות הנכספת אבל באופן כל כך זניח שרק הכותב מבחין בכך.

במילים אחרות, חשוב להבין שטקסט יכול להיות כתוב היטב ולהשיג את מטרתו גם כשהוא לא מושלם. זה לא אומר שצריך להתפשר על טקסט בינוני ומטה, אבל כן לזהות מתי טקסט מוצלח הוא כבר מספיק קרוב לשלמות.

לחתור לשלמות על אף שהיא בלתי מושגת

כשאני כותב תוכן עבור לקוח, בין אם מדובר במאמר קידום אתרים או פרופיל חברה, אני חותר לשלמות. למרות שאני יודע שהיא לא אפשרית, אני עושה מאמץ לייצר טקסט ברמה גבוהה, ללא שגיאות, בנוי היטב, מנוסח כראוי ומפוסק לעילא.

גם אחרי שליחת התוצר הסופי לנמען, כשאני יודע שהטקסט יצא מצוין – אני נערך לקבל הערות ובקשות לתיקונים. לפעמים גם אחרי אישור סופי וקבלת תשלום אני מציץ באתר של הלקוח כדי לראות איך זה נראה "באוויר" ולא במסמך הוורד ששלחתי במייל. מי יודע, אולי אמצא עוד משהו שאפשר לשפר קצת, לחדד, לשייף, ולקרב את הטקסט הזה עוד טיפה לשלמות.

הפוסט השאיפה לטקסט המושלם הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

הכוונה לתוכן שלא באמת מעניין את הקוראים. תוכן כזה שגם אם נכנסים אליו – מרפרפים במהירות ויוצאים. הרי אנחנו נחשפים לתכנים שונים כל הזמן: ברשתות החברתיות, במיילים, בהמלצות של אאוטבריין וטאבולה וכדומה. אבל בואו נודה באמת: גם אנחנו לא תמיד קוראים כל טקסט שאנחנו נתקלים בו. אנחנו אפילו משתפים, לפעמים, תכנים שלא באמת קראנו עד הסוף.

יכולות להיות סיבות רבות לכך שהקהל לא יתעמק בתוכן שלנו. הנה שמונה סוגים של תוכן חלש, מועד לכישלון, שעדיף להימנע מיצירתו:

1. משעמם

תוכן משעמם הוא האויב מספר 1 של בעלי אתרים. אמנם לא כל מאמר מקצועי בו חייב להיות יצירת מופת, אבל כדאי לחשוב: האם הקהל יהיה מעוניין במה שיש לנו לומר לו? האם התוכן ילהיב את הקורא? האם יש בו סיפור מעניין, רעיון מבריק או טיפ מועיל? אם לא, נחפש דרכים להוסיף לו עניין; נשכתב אותו; נתייעץ עם כותב תוכן – או פשוט נוותר על הכתיבה שלו.

2. מדבר עלינו ורק עלינו

אנחנו נוטים לדבר על עצמנו באופן טבעי למדי, אבל לא רבים אוהבים לשמוע את זה. להיפך, מוטב לשים את הקורא במרכז: הבה נמקד את התוכן ביתרונות של המוצר או השירות, ונדגים איך הוא עוזר לקורא/ת, למשל. או נספר סיפור מרתק שייקח את הקורא/ת למקום ולזמן אחר.

חשוב לציין שכן יש מקום לדבר על עצמנו, כמובן. אנחנו הרי הבידול הכי טוב מאחרים שדומים לנו, בזכות חוויות ייחודיות או נקודת השקפה אישית. אבל לא רק על עצמנו.

3. פונה לקהל לא-נכון

קל מדי ליצור תוכן שמיועד לקהל שונה לגמרי מזה שמקבל אותו. למשל, אם אנחנו כותבים מאמר שמיועד לאנשי מקצוע מנוסים, אין סיבה להיכנס למושגי יסוד שמתאימים למתחילים. או אם אנחנו כותבים לצעירים, אולי עדיף שלא נדבר בעברית גבוהה וארכאית מדי – משלב שיכול להתאים למבוגרים יותר. כלומר, נזכור כל הזמן מי קהל היעד ונכתוב אליו בהתאם.

4. מיועד בעיקר לרובוטים

יצירת תוכן איכותי היא חלק קריטי בכל אסטרטגיית קידום אתרים כדי לשפר את מיקומו של אתר בתוצאות החיפוש של גוגל; אבל כך גם חוויית המשתמש. עם כל הכבוד להעלאת תוכן שייסרק על ידי הרובוטים של מנועי החיפוש, עלינו לזכור שאנשים אמיתיים קוראים את זה בסוף. לכן נשאף שהם יתעניינו, יסתקרנו, ירכשו – או לפחות ישתפו עם חבריהם.

5. לא מבוסס

תוכן שגוי, שקרי או שמכיל מידע לא מבוסס הוא עלול להיחשף במהירות ככזה. ואז איך ירגישו הקוראים? הם עלולים לחוש תסכול וחוויית משתמש שלילית, ואז ינטשו (מה שיוביל לפגישה בדירוג בתוצאות החיפוש). לכן חשוב לוודא שכל מילה שכתבנו ניתנת לאימות; כולל, במקרי הצורך, אפשרות להציג לה תימוכין או מקורות מהימנים.

6. מכירתי מדי

כולנו רוצים למקסם הכנסות ורווחים, והתוכן הוא אמצעי שעוזר לנו בכך. אבל אף אחד לא אוהב שמנסים למכור לו משהו. קהל הצרכנים היום מתוחכם יותר, יודע לזהות פרסומות מקילומטרים, ואז מתעלם מהן. הדרך הנכונה היום למכור בעזרת תוכן היא בעקיפין, בעזרת איכות וערך אמיתי שיניעו לפעולה. תוכן מכירתי-מדי פשוט לא יעבוד.

7. טקסט שפשוט נראה לא טוב

גם המאמר הכי שימושי, מרתק, יעיל ומשנה חיים – אולם כתוב כטקסט אחד ארוך ללא הפסקות או גיוון ויזואלי, עלול להתיש ולגרום לקורא/ת לעזוב אחרי כמה משפטים בלבד. חשוב שהוא ייראה מזמין לקריאה, ולמשל יכלול אלמנטים ויזואליים כמו סרטונים, תמונות או גרפים. כך יהיה קל יותר לצרוך את התוכן, והרבה פחות מתיש.

8. ארוך מדי (או קצר מדי)

בעבר נהוג היה לחשוב שתוכן צריך להיות כמה שיותר ארוך כדי למקסם את השפעתו על האלגוריתם של גוגל. כך נוצרו מאמרים ארוכים ומתישים שבמקום להגיע כבר לנקודה, העדיפו ללכת סחור-סחור רק כדי להוסיף עוד מילים. אבל היום זה לא כך. אין כתבה ארוכה מדי או מאמר קצר מדי. אני מציע פשוט לתת לתוכן להכתיב את האורך הנדרש לו.

סיכום

השורה התחתונה של המאמר הזה, שאני מקווה שהיה מעניין ומועיל (אם הגעת עד לסיכום…): הבה נימנע מיצירת סוגים שונים של תוכן חלש. לא נעלה תוכן לאתר "רק כדי שיהיה תוכן באתר". ככל שנכיר את קהל היעד ונשקיע בתוכן איכותי ושימושי, כך התוכן יצליח יותר.

הפוסט 8 סוגי תוכן חלש שאף אחד לא יקרא הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

האם יש אורך "אידיאלי" לטקסט? לדעתי – לא בהכרח. יש נושאים שאפשר לכסות מכל הכיוונים ב-500 מילים, ויש נושאים שגם 5000 מילים לא יספיקו כדי לגרד את פני השטח.

מי שעוסק בקידום אתרים עשוי לטעון שהאידיאל הוא להאריך, כי תכנים ארוכים נוטים להיות מדורגים טוב יותר בגוגל. הנה לדוגמה מאמר של HubSpot הטוען כי אורך טקסט אידיאלי למטרות SEO צריך להיות בין 2100 ל-2400 מילים (נכון לאוגוסט 2021). מצד שני, אבל אם תתחילו למרוח כל נושא רק כדי "לנפח" אותו, אתם עלולים לפגוע בחוויית המשתמש ודווקא להזיק לדירוג בגוגל.

אז האם צריך לכתוב תוכן קצר או ארוך? ואולי משהו באמצע?

התשובה, כמו להרבה שאלות אחרות, היא "תלוי". כפי שאמר ג'ון מולר, אחד מבכירי גוגל (ומקור מידע אמין ביותר בנושא האלגוריתם של גוגל):

"מספר המילים הוא לא מדד לאיכות.
יש עמודים עם הרבה מילים שלא אומרים דבר.
יש עמודים עם מעט מאוד מילים חשובות ורלוונטיות לשאילתות חיפוש."

מה שמתאים לתוכן

יש נושאים שפשוט מחייבים כתיבה מפורטת ומעמיקה שבאופן טבעי הופכת לפוסט ארוך. למשל, מאמר בסגנון "איך בונים אתר אינטרנט" לא יכול להיות קצר (אלא אם תחלקו אותו למספר תתי נושאים קצרים שכל אחד מהם יהפוך למאמר בפני עצמו). מאידך, אם הנושא מיצה את עצמו אחרי כמה שורות, לא צריך להאריך באופן מלאכותי. בפרט אם התוכן בידורי יותר מאשר אינפורמטיבי.

מה שמתאים לקהל

מה הקוראים מעדיפים? אדם שמחפש בגוגל "מה מזג האוויר בדובאי" ככל הנראה זקוק לתשובה קצרה ומדויקת. אדם אחר שמחפש "מקומות מעניינים לתיירים בדובאי" כנראה מעוניין ברשימה ארוכה ומפורטת. כלומר, עדיף לכתוב תוכן שיקלע להעדפה של הגולשים.

אם כבר יש לכם תוכן באתר וכמות משמעותית של תנועת גולשים, תוכלו לבחון את נתוני גוגל אנליטיקס. כך תגלו מהם הפוסטים הפופולריים ביותר, או אילו מהם משותפים הכי הרבה ברשתות החברתיות. לאחר מכן בדקו על פי הפוסטים הללו מה הקוראים שלכם מעדיפים. טקסט קצר? טקסט ארוך? ואולי שילוב שלהם – למשל סדרת פוסטים קצרים ומעת לעת פוסט ארוך ומעמיק יותר?

מה שמתאים לכם

כל אחד כותב תוכן קצת אחרת. יש כאלה שיתקשו למצוא את המוטיבציה והסבלנות לכתיבה של טקסטים ארוכים. אחרים ירגישו שהכתיבה שלהם מחסירה פרטים משמעותיים כשהם כותבים טקסטים קצרים.

באופן כללי, אני תמיד מעדיף לבחור באיכות על פני כמות. לפי השיקול הזה, מספר המילים הוא לא פקטור מאוד חשוב. כשכתבתי את השורות הללו, לא הסתכלתי כלל על ספירת המילים. רק בסוף, בשביל הסקרנות. מה שעניין אותי היה להביא את התמונה הכללית; ואני משער שיכולתי לסכם את הכל בכמה שורות או לחלופין להאריך ולמרוח עד אין קץ, אבל אני חושב שיצא סבבה.

אז כמה ארוך צריך להיות הטקסט האידיאלי?

אין תשובה אחת, כי אין חוקים נוקשים וחד משמעיים. כדי לדעת מה צריך להיות אורכו של הטקסט, עליכם לשקול את הנושא, את צרכי קהל היעד ואת האופי שלכם ככותבים. תוכלו לכתוב מדריך רחב היקף, פוסט קצרצר שכולל כמה מילים ורובו תמונות, או כל דבר ביניהם.

אבל רגע, לפני שניגשים לכתיבה…

חשוב להדגיש: אורך הטקסט הוא לא הגורם היחיד שמשפיע על האלגוריתם של גוגל. כבר פנו אלי כמה לקוחות וביקשו שאכתוב עבורם תכנים ארוכים מאוד, סביב 2,400 מילים, כי "שמעתי שזה טוב לגוגל". אבל צריך לזכור שהאלגוריתם מתחשב בעוד הרבה פרמטרים נוספים מלבד האורך.

המטרה צריכה להיות כתיבת תוכן איכותי, עם ערך אמיתי וחוויית משתמש חיובית. היי, לפעמים התוכן בכלל לא טקסטואלי אלא מוגש כסדרת צילומים או סרטון וידאו, כך שבכלל אין צורך בטקסט. אז למה סתם "למרוח"?

התמקדו בתוכן, בערך ובחווייה. לא בפרט הטכני של מספר המילים.

ואם אתם מעדיפים להפקיד את המלאכה בידי כותב תוכן מקצועי, צרו קשר!

הפוסט האם הפוסט הזה קצר מדי למטרות SEO, ומהו אורך אידיאלי לטקסט? הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.