כמו שהאקדמיה ללשון העברית בוחרת את מילת השנה שלה בסוף שנה עברית, כך מילון מרים-וובסטר האמריקאי בוחר את מילת השנה בסוף שנה לועזית. לאחרונה פורסם שמילת השנה 2025 היא… SLOP.
שזה, בתרגום לעברית, משהו כמו “רפש דיגיטלי של בינה מלאכותית”.
תיכף נדבר עוד קצת על SLOP, אבל קודם אני רוצה להדגיש עד כמה הבחירה של מרים-וובסטר מעניינת בעיניי. כי הוא לא בחר מילה חדשה שהומצאה ב-2025 (לשם השוואה, הבחירה של אתר Dictionary.com למילת השנה 2025 הייתה “67”, בגלל הטרנד הטיקטוקי המטופש “סיקס-סבן”); והוא לא בחר מילה שהייתה בשימוש מאוד נרחב בציבור או בתקשורת – אלא מילה ביקורתית כלפי תופעה תרבותית שלמה.
זאת מילה נהדרת בעיניי. קצת מזכירה את “ספאם” בהקשר של דואר אלקטרוני.
מה זה SLOP?
על פי מרים-וובסטר, SLOP הוא תוכן באיכות נמוכה שמיוצר בכמויות גדולות ב-AI.
- המילה קיימת בשפה האנגלית עוד מהמאה ה-18. אז היא שימשה לתיאור של אדמה רטובה, מין בוץ לח שעושה “פחחחעק-פחחחעק” כזה כשדורכים עליו.
- בהמשך, במאה ה-19, המילה שימשה לתיאור של פסולת מזון, שאריות אוכל שנותנים לחזירים לאכול.
- ובמאה ה-20 היא שימשה לתיאור כללי של כל מיני דברים שנתפסו חסרי ערך.
- והיום? SLOP זה כל אותם טקסטים, פוסטים, מאמרים ותכנים שנוצרים בתוך שניות עם בינה מלאכותית, אבל אין מאחוריהם מחשבה אנושית ולא מבוצעת בהם עריכה מינימלית. אלה תכנים גנריים. רדודים. ריקים.
מה שמעניין הוא ש-SLOP זה לאו דווקא טקסטים עם טעויות, או לא מקצועיים. למעשה, הרבה מהתכנים האלה כתובים בשפה תקינה יחסית, בנויים נכון, ואפילו עונים על דרישות SEO בסיסיות. פשוט… אין בהם שום דבר מעניין. אלה טקסטים שנוצרים רק כדי להעלות עוד פוסט או למלא עוד דף באתר.
אגב, AI Slop לא מוגבל רק לטקסטים. לפי מאמר באתר notebookcheck, בזירת הווידאו הקצר, ובמיוחד ביוטיוב שורטס, אפשר כבר לראות המון סרטונים שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית – עם קריינות סינתטית, דימויים ממוחזרים ותבניות שחוזרות על עצמן. האלגוריתמים מקדמים את התוכן הזה כי הוא זול, מהיר וקל לשכפול, וכך נוצר חיבור הדוק בין AI Slop לבין מה שמכונה Brainrot: תוכן קצר וחזרתי שמטרתו ללכוד קשב, לא לספק ערך. זה כבר Slop אגרסיבי יותר, כזה שנועד במפורש להציף בלי קשר לערך. הבעיה היא שיש גם Slop תמים, שנוצר כשאנשים רוצים לייצר תוכן “כי צריך”, פונים ל-AI כי הוא מציע פתרון מהיר וחינמי/זול, מקבלים תוצאה סבירה ועושם קופי פייסט. כשזה נעשה שוב ושוב, גם ה-Slop התמים מצטבר והופך לרעש.
גם אדם מוסרי, מנכ”ל אינסטגרם, התייחס לתופעה הזאת של הצפת AI Slop. אם בתקופה האחרונה רשתות חברתיות ניסו לסמן תוכן שיוצר ב-AI, עכשיו מוסרי אומר שנשקלת גישה הפוכה: לנסות לאתר את התכנים האותנטיים, המקוריים, שלא נוצרו ב-AI, והם אלה שיסומנו. שזה רק מדגיש עד כמה ה-Slop הזה הוא אתגר אמיתי ומשמעותי במדיה הדיגיטלית.
התחושה הזאת של המיאוס מ-AI
באופן אישי, כשנתקלתי במילה הרגשתי שקיבלתי סוף סוף שם לתחושה שיש לי כבר הרבה מאוד זמן. ההצפה הזאת של AI. העובדה שכל כך קל ליצור תוכן כזה, שכל התכנים כבר נראים ונשמעים אותו דבר. שאין פה שום דבר מיוחד, אישי או מעניין.
הנה סיפור שימחיש למה אני מתכוון:
לפני כמה שבועות קראתי בפייסבוק פוסט שנכתב על ידי בחורה צעירה שאני עוקב אחריה. זה היה טקסט שעסק בהעצמת נשים, ובו היא סיפרה על החיים שלה, על מכשולים והצלחות וכל מיני רגשות ומחשבות – וזה היה באמת פוסט מאוד עוצמתי ומרגש.
…שכולו נכתב ב-AI.
אחרים אולי לא שמו לב, אבל אני ועוד איך שמתי לב. קודם כל כי היה שם אותו אם דאש ארור, אבל גם בלעדיו זיהיתי את הניסוחים האופייניים לצ’אט ג’יפיטי. את הביטויים שנשמעו ‘מתורגמים’. חוץ מזה שבמקרה אני קצת מכיר את הבחורה, והיא ממש לא מדברת ככה.
אז של מי היה סיפור החיים המרגש הזה? של מי הרגשות והמחשבות? של הבינה המלאכותית? או שאותה בחורה פשוט נכנסה לצ’אט ג’יפיטי והקלידה “כתוב לי משהו על העצמת נשים, אבל שיהיה מרגש” – כמו שכל כך הרבה אנשים עושים היום? האם ברגע שהבנתי שזה AI, אני באמת יכול להאמין שזה סיפור אותנטי?
איף. כמה SLOP.
חשוב להדגיש: הבעיה היא לא השימוש בבינה מלאכותית!
להיפך. תכתבו עם AI. תציירו ב-AI. צרו פודקאסטים ואינפוגרפיקות ב-AI. תעשו סרטוני AI שבהם אתם מתחבקים עם סלבז. תעשו מה שתרצו! גם אני, כותב תוכן אנושי, משתמש בכלי בינה מלאכותית לפעמים. זה רק הגיוני לחסוך זמן וכסף עם קיצורי דרך טכנולוגיים. במיוחד עבור אלה שכתיבה היא לא הצד החזק שלהם, וזה בסדר גמור.
אבל כלי AI הם רק כלים. בלי עריכה אנושית, התוכן מאבד את הקול הייחודי שלו. הוא אולי נראה סבבה, אבל אין שום דבר בתוך הקנקן הזה.
וזה בולט. כן. העוקבים מזהים את הריקנות הזאת.
הבעיה היא ה-SLOP שנוצר בגלל השימוש המוגזם ב-AI
תוכן ירוד קיים משחר ההיסטוריה. גם לפני AI היו פוסטים חלולים, מאמרים דחוסים בביטויי מפתח שנועדו ל-SEO ולא לבני אדם, ואתרים עסקיים שכל אחד מהם נראה ונשמע בדיוק כמו כל אחד מהמתחרים שלו. ההבדל הוא שהיום הרבה יותר קל ליצור תוכן ירוד כזה.
אף אחד לא עושה את זה בכוונה, כמובן. אבל כשהעלות ליצירת תוכן היא אפסית, להרבה אנשים נדמה שמספיק לתת לצ’אט פרומפט בסיסי, לעשות העתק-הדבק למה שיצא ולהעלות את זה ככה לאתר או לסושיאל. עוד פוסטים, עוד פרסומים, עוד תוכן! …שאין בו באמת שום דבר ממשי.
יותר מזה – לפעמים נדמה שהצ’אט מביא לנו רעיונות מבריקים ממש, כשהם בעצם לא. הצ’אט הרי לא חושב בצורה יצירתית ולא ממציא שום דבר, אלא מתבסס אך ורק על דברים שהוא קרא במקומות אחרים. ולכן גם אם נדמה לרגע שזה רעיון “וואו!” – רוב הסיכויים שזהו רעיון ממש מטומטם שרק ממחיש את הרצון של הצ’אט להשביע את רצוננו גם כשמשהו לא הגיוני (מי שמע על “אינסטלטור תוכן“?!); או רעיון מאוד-מאוד-מאוד שחוק, כמו “המטבח הוא הלב של הבית” – שנשמע מאוד יפה ומקורי, עד שמבינים שכווולם משתמשים בו.
מה כבר יכול לקרות בגלל קצת SLOP?
בדומה למה ש”ספאם” עשה לדואר האלקטרוני, הנה כמה נזקים ש”סלופ” עלול לגרום:
אנחנו נשמעים בדיוק כמו כל אחד אחר
זה רק הגיוני: אם כולם משתמשים באותם כלים, אותם פרומפטים ואותם מבנים, כולם יוצאים זהים (מי זוכר את הטרנד של “צייר אותי בסגנון ג’יבלי” כשהרשת התמלאה באיורים שכולם נראו אותו דבר?). ואז במקום לבדל אותנו, התוכן מוחק את הייחוד שלנו.
הקהל מאבד בנו אמון
זה לא קורה בבת אחת ולא באופן מודע, אבל עם הזמן הקהל יתחיל להרגיש שאין פה בן אדם. אין ניסיון אמיתי או דוגמאות מהשטח. אנחנו אומרים דברים ובעצם לא אומרים כלום. אז למה שהקהל יישאר?
התוכן שלנו פחות רצוי
אנשים רוצים פחות תוכן מג’ונרט ויותר תוכן אמיתי, אנושי ובעל ערך. זו מגמה שאני כבר מזהה ניצנים שלה, ואני מעריך שתתחזק.
אנחנו מבזבזים זמן במקום הלא-נכון
זה אולי הקטע הכי אירוני: התוכן שלנו אמור להביא לנו תוצאות, אבל כשהוא לא מביא אותן, נדמה שקל יותר פשוט לייצר עוד תוכן – במקום להשקיע בשיפור התוכן שכן אמור להביא לקוחות.
איך אפשר לדעת מתי התוכן הופך ל-SLOP?
ההבדל בין שימוש חכם בבינה מלאכותית לבין יצירת SLOP לא תמיד חד וברור, אבל יש כמה סימני שאלה שכדאי להתייחס אליהם:
האם יש קול אישי בטקסט?
אם אפשר להחליף את שם העסק שלנו בשם של כל מתחרה אחר והטקסט עדיין היה נשמע הגיוני – יש כאן בעיה. תוכן טוב אמור לשקף נקודת מבט מסוימת, דרך חשיבה, או ניסיון מצטבר. אחרת, למה שיבחרו לעקוב אחרינו או לקנות מאיתנו, כשהמתחרה נשמע בדיוק כמונו?
הטקסט נשמע נכון, אבל האם הוא באמת אומר משהו?
תוכן שנוצר כמעט כולו ב-AI בדרך כלל מנוסח יפה, אבל אין בו אמירה ממשית. הוא נוטה להבטיח דברים כלליים, להשתמש במשפטים שנשמעים טוב או בקלישאות מקצועיות. זה תוכן שלא נכתב כדי לענות על שאלה אמיתית, אלא כדי למלא מקום.
עם יד על הלב, האם המטרה היא רק “שיהיה תוכן”?
כי צריך פוסט השבוע. כי צריך מאמר לבלוג, או כי צריך עוד עמוד באתר. ברגע שהשאלה המרכזית היא מה להעלות, ולא למה להעלות את זה, התוצאה היא משהו שנראה כמו תוכן, אבל אין בו ערך אמיתי.
האם זה נשמע כמו משהו שהיינו אומרים?
אני נוהג לכתוב בשפה קצת גבוהה לפעמים, אז עשיתי לעצמי הרגל לקרוא בקול רם כל טקסט שאני כותב. כשאני “מדבר” אותו, וממש שומע את הקול שלי אומר את המילים, אני מבין שרוב האנשים לא היו אומרים את זה. אז אני משנה למה שכן הייתי אומר. אותו דבר עם AI, שלא באמת יודע איך אנחנו מתנסחים – חשוב לתקן ולדייק את הניסוח, כדי לתת לו אופי יותר אנושי ו”שלנו”.
AI הוא כלי, אבל SLOP הוא בחירה
הבחירה ב-SLOP כמילת השנה 2025 של מרים-וובסטר לא מבקשת שנפסיק להשתמש בבינה מלאכותית, אלא שפשוט נחזור להשקיע בתכנים שלנו. ברגע ש-AI מפסיק להיות כלי ועובר להחליף את החשיבה, הקול האישי והניסיון הייחודי – התוכן רק נראה סבבה, כשבעצם אין בו משמעות. מי שלא יידע לשים את הגבול הזה, ימשיך לייצר עוד ועוד SLOP. מי שכן, יבלוט. אני מאוד מקווה שנדע כולנו, כאנושות, להפסיק לתת אמון עיוור בכלי הבינה המלאכותית שמייצרים תכנים חסרי ערך, ונחזור להפעיל יותר את הראש. אחרת נשקע כולנו ב-SLOP עד צוואר.
פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך
מילת השנה 2025: SLOP – רפש דיגיטלי של AI
על הצפת תוכן ב-AI, על ההבדל בין יעילות לעצלנות, ואיך לא לאבד את הקול הייחודי והאמינות שלנו
חמישה כללי שכתוב תוכן למטרות חידוד ושיפור
“הסוג היחיד של כתיבה הוא שכתוב”, אמר המינגוויי, אבל איך לשכתב טקסט שאנחנו בעצמנו כתבנו? ובכן, כאילו זה טקסט של מישהו אחר.
איך טקסט שכתבנו הוא כמו יין אדום?
יין אדום, בעיני, הוא דימוי טוב לכתיבת תוכן: בשני המקרים כדאי להמתין כמה דקות (לפני ששותים או לפני ששולחים את הטקסט).
מה שבטוח – אם שותים לא כותבים!