נעים להכיר: גוגל טרנדס

לאלה שעדיין לא ביקרו בו, כך הוא נראה כשמוצאים אותו בגוגל:

וכשנכנסים אליו, הוא ידידותי. נחמד. אפילו בעברית!

אפשר לראות באמצעותו, למשל, מגמות חיפוש לפי מדינות:

אפשר גם לראות מה אנשים מחפשים בגוגל לפי טווחי זמן. בארבע השעות האחרונות, בשבוע האחרון, בחודש האחרון, ב-5 השנים האחרונות…

ואפשר גם לראות חיפושים פופולריים לפי קטגוריות (כמו אמנות ובידור, אנשים וחברה, בידור, חדשות…). אפילו לפי מוצרים של גוגל (למשל מה מחפשים ביוטיוב או בגוגל שופינג).

גוגל טרנדס הוא גם מקור מעולה לרעיונות חמים לכתיבת תוכן

יש הנעזרים בגוגל טרנדס כדי לחקור ביטויי מפתח, ואחר כך משלבים אותם בתכנים הטקסטואליים כדי שישאו חן בעיני האלגוריתם של גוגל. אחלה דרך להתקדם בתוצאות החיפוש. אבל גם בצורה הכי בסיסית של גוגל טרנדס, אפשר להשתמש בו כמקור לרעיונות לכתיבת פוסטים שיעסקו בנושא "חם" – כלומר כזה שמעסיק גולשים רבים. עובדה, הם הרי אלה שמחפשים את הנושאים הללו.

איך עושים את זה?

1. מחפשים "גוגל טרנדס" בגוגל, מקליקים על התוצאה הראשונה ונכנסים לגוגל טרנדס. או שפשוט לוחצים כאן.
2. גוללים מעט למטה ורואים אילו חיפושים פופולריים בשעות האחרונות בישראל.
3. עכשיו רק למצוא קשר בין אחד הנושאים הללו לעסק שלנו, וקיבלנו יופי של פוסט: אקטואלי, רלוונטי, והכי חשוב – מחובר לנושא שהרבה אנשים מתעניינים בו ממש עכשיו. זה בטח שווה לייק או שניים.

דוגמאות:

• אחד מהחיפושים הפופולריים הוא שם של אדם או מותג? כנראה שהרבה אנשים מתעניינים בו. אפשר לנסות לחבר את הסיפור שלו, את הסיבה שבגללה מחפשים אותו או משהו אחר שקשור אליו – לתחום העיסוק שלנו.
• אחד מהחיפושים הפופולריים הוא אירוע חדשותי שמעסיק את כל המדינה בשעות האחרונות? אפשר לכתוב את חוות הדעת שלנו על האירוע הזה, לנקוט דעה בעד או נגד, ואם יש לנו מזל והוא ממש מתחבר לתחום שלנו – מעולה!

והנה כאן יש הסבר מצולם כסרטון מתאריך 6.3.22

המאמר עזר? אשמח לדעת!

ואם לא בא לך לכתוב בעצמך – אני יכול לכתוב עבורך פוסטים לסושיאל! לפרטים נוספים: קליק לוואטסאפ שלי.

הפוסט איך משתמשים בגוגל טרנדס כדי לכתוב פוסטים חמים לסושיאל הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

לדעתי, ימים מיוחדים יכולים להיות יופי של מקור להשראה ורעיונות ליצירת תוכן.

כן, גם הימים הכי מטופשים

יש ימים מיוחדים שמתחברים לעסק שלנו בצורה מושלמת. זה לא קורה הרבה, אבל אם כן – זו הזדמנות נהדרת! לדוגמה, לרגל יום הפופקורן הבינלאומי (19/1) סינמה סיטי נוהגת להכריז על כל מיני פעילויות חביבות:

זה למשל חיבור טבעי. קולנוע ופופקורן. מושלם!

אבל רוב הימים המיוחדים לא טבעיים כל כך, ולכן חשוב לבצע את הקישור לעסק בחוכמה ולא בצורה מאולצת. אל תכתבו "היום הוא הפסטה הבינלאומי. אז רציתי לספר שהפסטה האהובה עלי היא פטוצ'יני פטריות. בואו ותקנו ממני עציץ." הרי אין שום קשר! (ולצערי הדוגמה מבוססת על סיפור אמיתי…).

היו יצירתיים. ויצירתיות.

לכו על ימים שמתחברים באופן ברור מאליו לעסק, או שיש דרך אלגנטית לחבר אותם לעסק. קחו אותי למשל. האם יש קשר בין אבוקדו לכתיבת תוכן? לכאורה לא, אבל ביום האבוקדו (31/7) סיפרתי איך כתיבת תוכן היא כמו אבוקדו ויצאו מזה פוסט פייסבוק, מאמר לאתר וסטורי ל-24 שעות.

וגם: ביום הפיצה הבינלאומי (9/2) העליתי את הריל הזה. אחר כך עלה גם מאמר כאן באתר. אני לא חושב שזה שימוש מאולץ. להיפך, החיבור מוצלח בעיני. והרי אני לא עושה את זה בכל יום שמוקדש לאוכל.

זכרו: לא בכוח. אם מתקרב יום מיוחד כלשהו שלא מתחבר היטב לעסק – אז תעזבו, לא צריך. אבל אני כן ממליץ שתעקבו אחר לוח השנה. תנו לזה מחשבה. חפשו רעיון מעניין. יכול להיות שתבוא איזו הברקה.

איך נדע מתי מתקרב יום מיוחד?

אני לא מצפה שתשננו תאריכים, חלילה. אני זוכר את יום הנוטלה הבינלאומי כי זה תאריך יום הנישואין שלי; ואת יום האבוקדו כי… טוב, לא באמת יודע למה אני זוכר אותו. אבל לא צריך לזכור שום דבר, אלא רק להציץ מדי פעם באתרים כמו:

• אתר המפרט ימים מיוחדים באנגלית לפי תאריך: https://www.daysoftheyear.com
• או הגרסה העברית שלו: https://www.daysoftheyear.co.il
• ויש גם רשימת ימים מיוחדים רשמיים יותר בוויקיפדיה, בקישור הזה
• ואפשר למצוא לפעמים ברשת כל מיני רשימות שאנשים מפרסמים (באינסטגרם אני רואה הרבה כאלה)
• ואם פתאום כולם מסביב מעלים תכנים על יום הדולפין הסגול? כנראה שזה יום הדולפין הסגול.

שלושה טיפים לגבי תאריכי ימים מיוחדים

1. אל תקחו את התאריכים שכתובים באתרים ברשת כמובנים מאליהם. אם תרצו לכתוב משהו לרגל יום מיוחד כלשהו, ודאו שהתאריך שלו נכון. כבר יצא לי לראות באינסטגרם חשבון שהכריז על יום כלשהו בשבוע הבא, אבל בבדיקה פשוטה גיליתי שהיום הזה חל בעצם בחודש אחר לגמרי.

2. עלה בדעתכם רעיון מעולה דווקא כשיום מיוחד בנושא כלשהו חלף? לא לדאוג – כל יום בשנה הוא יום מיוחד כלשהו. נסו למצוא בלוח השנה יום מיוחד דומה. למשל, יש יום החתול ויש יום החתול השחור. יש יום הקאפקייקס ויום קאפקייק השוקולד. באמת! מקסימום, תמיד יש את השנה הבאה. שימו תזכורת בגוגל קלנדר, או משהו בסגנון, וקבעו אותה כמה ימים לפני כן.

3. שימו לב שיש ימים מיוחדים שהתאריך שלהם לא קבוע. חודש הרמדאן, למשל, התחיל בשנת 2023 בתאריך 22 במרץ; בשנת 2024 בתאריך 10 במרץ, בשנת 2025 ב-28 בפברואר וב-2026 ב-17 בפברואר. לכן גם אם תכוונו תזכורת ליום מיוחד בשנה הבאה, ודאו שהתאריך נכון.

דוגמאות לשימוש יצירתי בימים מיוחדים ליצירת תוכן

תראו את ה'קואלה', למשל. זה בר שכונתי נחמד ואהוב שנמצא חמש דקות הליכה מהבית שלי. אין שום קשר בינו לבין כובעים או ליום הכובעים הבינלאומי (15/1).

אבל הם הודיעו כבר שבועיים לפני, שכל מי שיגיע עם כובע מעניין (לא כובע מצחיה רגיל) יקבל צ'ייסר חינם. נשמע מטופש? כי באותו ערב אי אפשר היה להכניס סיכה לקואלה מרוב לקוחות וכובעים. ובקואלה אמנם השקיעו צ'ייסרים חינם ללקוחות שזרמו עם הפעילות, אבל גם מכרו המון משקאות. וצ'יפס. ואולי עוד בירה אחת, אבל די, אני צריך לקום מחר בבוקר ולכתוב טקסטים. טוב, עוד שליש וזהו. די. לילה טוב!

בקיצור – כל עוד לא תלכו על בנאליות או אילוץ מוגזם, כדאי לנסות לשאוב השראה מלוח השנה ליצירת תוכן לעסק. ימים מיוחדים יכולים להיות מקור השראה נהדר לכתיבה, ליצירת תכנים אחרים (תמונות, סרטונים) ואפילו לפעילות בשיתוף הלקוחות.

שיהיה לנו יום מיוחד!

הפוסט כתיבת ויצירת תוכן בהשראת ימים מיוחדים הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

כולנו פתחנו את העסק כדי לעשות משהו שאנחנו טובים בו: עיצוב תכשיטים. אילוף כלבים. ראיית חשבון, רפואה, עריכת דין, פיזיותרפיה. לא תמיד כתיבה היא אחד הדברים האלה. ברור לנו שצריך תכנים, אבל… אילו רק הייתה נחה עלינו איזו השראה שתעודד אותנו לכתוב. איך נכתוב בלעדיה?

כמה תוכן אנחנו בעצם צריכים?

"אני צריכה לכתוב לעצמי תוכן לכל החודש!" – זה נשמע עמום למדי. אולי אפילו מרתיע. אבל "אני צריכה 12 פוסטים בחודש" כבר נשמע יותר כמו משהו שאפשר להתמודד איתו, נכון? המספר נותן מסגרת מוחשית. כך גם קל יותר לדעת כמה כבר עשינו וכמה נותר. בעיני זה עוזר להתמקדות במשימה.

חשבו כמה תכנים תצטרכו. אל תעלו פוסט בכל יום. אפשר גם פעמיים-שלוש בשבוע. אם למשל נלך על ימים ראשון, שלישי וחמישי, אלה שלושה פוסטים בשבוע שהם בערך תריסר בחודש. אפשר יותר, אפשר גם פחות. לדעתי מה שחשוב הוא האיכות והעקביות, לאו דווקא הכמות.

טיפ: בעזרת Business Suite אפשר להעלות במקביל את אותם תכנים גם בפייסבוק וגם באינסטגרם. זה סוגר פינה קטנה. אמנם אני לא משתגע על זה (וזאת הסיבה), אבל בתור התחלה זה אחלה קיצור דרך.

קבעו פגישה והזמינו את ההשראה לכתיבה

אני חושב שכתיבת תוכן, בפרט עבור אנשים שכתיבה לא באה להם בקלות, היא דבר שצריך להקדיש לו זמן. לכן אני ממליץ לשריין עבורה מועד ייעודי בלו"ז. ממש "פגישת תוכן עם עצמי" בגוגל קלנדר, כדי ששום דבר אחר לא יפריע במהלכה.

ניקח לדוגמה בעל עסק שרוצה להעלות שלושה פוסטים בשבוע: בימים ראשון-שלישי-וחמישי בשעה 9 בבוקר. אדם כזה יכול לקבוע "פגישת תוכן עם עצמו" בימים הללו בשעה 8 בבוקר. משבצת ייעודית בלו"ז. לא הכנות לפתיחה של העסק, לא גלישה בסושיאל, לא קפה; אלא אך ורק למטרת כתיבת תוכן לעסק. ככה, עם שעה שלמה שמוקדשת לכתיבה, יש סיכוי טוב שהוא יצליח לשרבט כמה מילים לפוסט שיעלה ב-9. אפשרות אחרת היא להסתגר אחת לשבוע בחדר, נניח ביום חמישי ב-19 בערב; ולא לצאת ממנו בלי… נניח, שלושה פוסטים מוכנים לשבוע שאחרי.

יחד עם זאת, יש כאלה שכותבים את התוכן שלהם לפי מצב הרוח ולא באופן מתוכנן. אם זה עובד לכם היטב – אשריכם. רק שימו לב לתדירות ולעקביות: אל תעלו שני פוסטים יום אחרי יום ואז תיעלמו לשבועיים, ואחר כך תחזרו לעוד פוסט ותיעלמו לחודש. אם לא מתאימה לכם התדירות של שלושה פוסטים בשבוע, אל תיכנסו ללחץ. העלו שניים בשבוע. אחד בשבוע. אחד בחודש. הרי אם תלחיצו את עצמכם עם תדירות לא מתאימה, מי שייפגע ראשון יהיה התוכן עצמו: הוא יהיה רדוד, חפוז ומיותר. אתם יודעים מה אומרים: איכות עדיפה על כמות.

אגב, גם אם כותבים לפי מצב הרוח, לא חייבים להעלות ממש באותו רגע. אם נניח שכבר העליתם השבוע שלושה פוסטים/מאמרים ולפתע נחה עליכם השראה לכתיבת משהו חדש – כתבו והניחו אותו בצד. זה יהיה אחלה תוכן להעלות בשבוע שאחר כך.

טיפ: שריינתם לעצמכם זמן לכתיבה וסיימתם לפני הזמן המוקצב? אל תתפתו לצאת מהחדר במחשבה שהמשימה הושלמה, אלא נצלו את שארית הזמן כדי להמשיך ולכתוב עוד. אולי תספיקו לנסח את הפוסט הבא? אולי תספיקו להעלות רעיונות לסרטונים, או לכתוב ראשי פרקים למאמר חדש לאתר שלכם?

אבל מילא ההשראה, אין לי רעיונות! על מה אכתוב?

אה, רעיונות לכתיבה הם הבעיה? הנה כמה פתרונות:

• קליק למדריך שהעליתי באינסטגרם ובו 17 כיוונים שונים שמהם ניתן ליצור אינספור רעיונות!
• קליק לצפייה בלייב בו דיברתי עם סיוון (בקטע אחר) על כל מיני רעיונות לכתיבה.
• ועוד כמה רעיונות במאמר אחר שכתבתי כאן באתר.

ואפשר גם להתייעץ איתי בפרטי. צרו קשר!

טיפ: צרו לעצמכם פתק בטלפון או קבוצת וואטסאפ עם עצמכם, שיוקדשו לרעיונות לתוכן. קובץ אקסל, פתק בטלפון, פיסת נייר, זה לא משנה. העיקר שיהיה מקום מסודר לאגור בו רעיונות. בכל פעם שעולה בדעתכם שביב של רעיון (אפילו באמצע פגישה או טיפול), הוסיפו אותו לרשימה והביאו לפגישה עם עצמכם.

לסיכום, איך מייצרים תוכן כשאין השראה לכתיבה?

1. אל תחכו למוזה. ברגע שתהליך היצירה יהפוך לחלק שגרתי מהעבודה היומיומית, זה יהיה קל יותר. במיוחד אם תאספו רעיונות כל הזמן ולא תחפשו אותם בכל פעם מחדש.

2. במקרה יש לכם מצב רוח לכתיבה? מעולה! רק שימו לב לתדירות ולעקביות של ההעלאה. אם כותבים לא חייבים להעלות מיד! שמרו בצד והעלו במועד מאוחר יותר, שבו לאו דווקא יהיה מצב רוח.

3. למרות הכל – לא מסתדרים עם יצירת התוכן? פנו לכותב תוכן חיצוני. הוא יכול לכתוב תכנים עבורכם, או יותר טוב – יחד איתכם. אבל מאיפה תמצאו עכשיו אחד כזה? היי אני מכיר כותב תוכן מוצלח.

הפוסט איך לייצר תוכן כשאין השראה לכתיבה הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

זה קורה באופן טבעי, אבל מהר מאוד נוצר תוכן אחד ארוך שמהווה מעין תערובת של רעיונות ומסרים. מין איזה מיש-מש מבולגן כזה שאולי מקשה על הקוראים להבין מה בעצם רצינו לומר מלכתחילה. איך זה קרה? הרי הכל התחיל עם רעיון מגובש.

מה עושים במצב כזה?

מה, נמחק כל מה שיצא לנו תוך כדי הכתיבה? סתם בזבזנו זמן ומאמץ בכך שכתבנו על נושאים מלבד זה שתכננו מראש? האם התפזרנו לשווא?

ממש לא! (או לפחות, לא בהכרח). כתיבה אסוציאטיבית יכולה להיות נהדרת. אפשר להגיע איתה למקומות שלא חשבנו עליהם בכלל. לכן רוב הסיכויים הם שנוכל למצוא שימוש גם לכל מה שכתבנו "מסביב", חוץ מהרעיון שאותו תכננו לכתוב.

הנה כמה דברים שנוכל לעשות עכשיו:

•  קודם כל נניח את הטקסט בצד. שיתקרר כמה שעות או כמה ימים. אחר כך נחזור ונקרא אותו שוב בעיניים רעננות.
•  האם אפשר לזהות בתוכו את הרעיון המקורי שחשבנו עליו? אם כן – מעולה. הבה נחתוך החוצה את כל הקטעים שהרחבנו תוך כדי הכתיבה. נשכתב, נקצר, נחדד.
•  וכל הסיפורים הצדדיים שנזכרנו בהם במהלך הכתיבה? וההסברים הקצרים שסיפקנו תוך כדי? וכל נושא אחר שנגענו בו מלבד הרעיון הראשוני? יכול להיות שאפשר להשתמש בהם! אולי כל סיפור צדדי כזה, כל הסבר קצר וכל רעיון שעלה בדעתנו תוך כדי הכתיבה בעצם שווה פוסט משלו?
•  ואם האסוציאציות הובילו אותנו כל כך רחוק עד שבטעות כתבנו משהו אחר ממה שרצינו? יתכן שזה מעולה אפילו יותר! יכול להיות שממש במקרה מצאנו רעיון חדש. וגם אותו כדאי לזקק בכך שנוודא שהתוכן ממוקד ולא מתפזר. ואם כך, בעצם עדיין לא כתבנו את הפוסט שהתכוונו במקור, אז יש לנו עוד הרבה עבודת כתיבה לפנינו.

שורה תחתונה:

כתבתי "כשאנחנו כותבים פוסט", אבל זה נכון לכל סוג תוכן אחר שנרצה לכתוב: הבה נתמקד ברעיון אחד בלבד. התוכן יהיה קצר יותר, המסר יהיה ברור יותר, ולקוראים יהיה קל יותר להבין אותו. ואם עלו בדעתנו רעיונות נוספים תוך כדי הכתיבה? טוב מאוד! נחשוב איך להפוך אותם בצורה יצירתית לתכנים בפני עצמם. תוכן אחד – רעיון אחד.

הפוסט תוכן אחד – רעיון אחד הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

האם ברכת החג שכתבנו באמת מקורית?

רגע אחרי שנגמר חג הפסח מצאתי ברכת חג שקיבלנו מאיזה עסק מתחת לספה שבסלון. היא כנראה התגלגלה לשם בחול המועד. הנה צילום הברכה בלי הלוגו ובלי השם והטלפון של העסק. אפשר לזהות מי כתב אותה? מה עיסוקו? איך אנחנו מכירים אותו?

התשובה היא "לא", כמובן. רק מהטקסט של הברכה עצמה – אי אפשר לזהות מי כתב אותה. וזאת בדיוק הפואנטה שלי הפעם: אנחנו כותבים ושולחים ברכות חג גנריות, שיכולות אמנם להיות מאוד מושקעות וארוכות, אבל לא באמת מקוריות. ויותר מזה – הן לא באמת זכירות.

למה אנחנו בעצם שולחים ברכת חג?

לכאורה (או: הדברים שאנחנו אומרים בקול)

מה זאת אומרת למה שולחים ברכה? כי "זה מה שעושים לקראת החג".

אנחנו רוצים להראות למישהו שחשבנו עליו. או עליה. למכרים, ללקוחות, לספקים, לכל מיני אנשים שאנחנו משתפים איתם פעולה במסגרות שונות.

אנחנו רוצים לאחל להם, באופן הכי כן ואמיתי שאפשר, חג שמח.

אבל מה, נכתוב רק "חג שמח"? אולי כבר ננצל את ההזדמנות ונוסיף רשימה של איחולים נוספים – אושר, רוגע, בריאות.

וכמובן, אנחנו מתייחסים לאלמנטים של מהות החג: "שתצאו מעבדות לחירות" בפסח, או "שתהיה שנה של…" בראש השנה.

אבל בתכלס? (או: הדברים שאנחנו חושבים אבל לא נעים לומר)

בואו נודה על האמת: לברכת חג יש גם ערך שיווקי.

אנחנו רוצים להזכיר לנמענים שאנחנו קיימים. שיראו את הלוגו שלנו. את הטלפון שלנו. את השם שלנו. שיזכרו שאנחנו כאן.

ככה, אנחנו מקווים, הם יזכרו אותנו גם כשיצטרכו את המוצרים או השירותים שלנו.

אם אין בברכת החג שלנו שום דבר מקורי, קשה לזכור אותה (ואותנו)

האם בסוף החג נזכור מי איחל לנו חג שמח? כולם עשו את זה. מי בצורת "פסח כשר" ומי בצורת "חג אביב שמח".

האם נזכור מי איחל לנו שפע ושמחה? והאם נזכור מי היה זה שאיחל התחדשות או נחת והנאה? ובמיוחד בפסח – האם נזכור מי היה זה שאיחל לנו לצאת מעבדות לחירות?

ואפילו אם מישהו התחכם וכתב בחרוזים(!) – אוקיי, לא הרבה עושים את זה – עדיין יש מצב שהוא לא היחיד.

ואנחנו הרי רוצים שכן ישימו לב אלינו. שיזכרו אותנו. שנבלוט מבין כל יתר ברכות החג.

אז איך לכתוב ברכת חג מקורית

אוקיי, הגענו לתכלס. הנה כמה הצעות לכתיבת ברכת חג באופן שיגדיל את הסיכוי שהנמענים יזכרו אותה (ואותנו):

1. קודם כל נוותר על ה"העברה" או ה"קופי פייסט"

ברכת חג מקורית היא לא ברכה שלקחנו ממישהו אחר. זה לא כל כך ברור מאליו – כי יש אנשים שמקבלים ברכה מוצלחת שמעלה חיוך על פניהם ופשוט משתמשים בה: או מעבירים בוואטסאפ כמו שהיא, או משכתבים קלות.

בואו לא נעשה את זה. עזבו עכשיו כן זכויות יוצרים או לא זכויות יוצרים. בואו פשוט נכתוב ברכת חג משלנו.

2. פרסונליזציה

זה בעיני המינימום שבמינימום. כשאני מקבל ברכת חג בוואטסאפ או במייל בתוספת השם שלי, אני מרגיש שמישהו באמת טרח עוד טיפ-טיפונת בשבילי. גם אם אני יודע שהפרסונליזציה הזו היא כנראה אוטומטית (עכשיו כשיש לי ניוזלטר משלי אני יודע כמה קל להוסיף את השם הפרטי של הנמען) – זה עדיין עובד. מה גם שלא כולם יודעים לעשות את זה אוטומטית.

ואגב, כשאני מקבל ברכה שמישהו ממש ישב והקליד עבורי: "היי טל, רציתי לאחל לך חג שמח" – מבחינתי לא צריך יותר שום דבר. לא איחולי נחת ושלווה, לא עבדות לחירות, לא תמונה של פרחים עם מצות.

3. הומור

ברכת חג גנרית? אנשים אולי יקראו אותה ואז ישכחו ממנה מיד. אבל אם ברכת החג מעוררת חיוך, אפילו צחוק, יש סיכוי גבוה יותר שיזכרו אותה. לכן אני מציע לשלב בטקסט קריצות קטנות או בדיחות פנימיות (תלוי למי שולחים אותה).

4. כותבים כמו שמדברים

ברכות חג נוטות להיות לא רק גנריות להפליא, אלא גם רשמיות ללא צורך. "מי ייתן ונצא כולנו מעבדות לחירות", או "שתהא זו שנה של הגשמה…" – מי מדבר ככה? אוקיי, אנשים כמוני. בסדר, אז מי שמדבר ככה – בבקשה, שישלח ברכה כזו.

אבל אם אנחנו מדברים עם הלקוחות ב"היי אחי!", למה שנפתח את ברכת החג במילים זרות כמו "ברצוני לאחל לך ולמשפחתך…"?

5. וזה הכי חשוב – הבה נשלב את עולם התוכן שלנו בתוך הברכה

שימוש באלמנטים מעולם התוכן שלנו, מהתחום שבו אנחנו עוסקים, הוא דרך נהדרת לתפוס כמה ציפורים במכה אחת: זה מקורי, גורם לנו להישמע כמו עצמנו, ויכול להיות גם משעשע למדי. שילוב של כל אלה יחד יגדיל את הסיכוי שהנמענים ייהנו מהקריאה, יזכרו את הברכה – וכמובן גם אותנו ואת העסק שלנו.

אם הייתי יועץ משכנתאות, אולי הייתי מברך "שנצא מעבדות של שכירות לחירות של בית".

אם הייתי מעצב גרפי, אולי הייתי מאחל משהו בסגנון "שתהיה לנו שנה מגוונת וצבעונית".

ואילו הייתי רופא, יש מצב שהייתי הולך על "חג שמח, ושלא ניפגש לפחות עד החג הבא".

אבל אני כותב תוכן לעסקים, אז זה מה שבירכתי בפסח השנה.

טיפ בונוס

לא תמיד זה אפשרי, אבל אם אפשר – שווה להוסיף ערך כלשהו לברכת החג. משהו שיגרום לנמענים להרגיש שהם קיבלו קצת יותר בברכה הזאת בהשוואה לברכות החג האחרות. נניח, טיפ מעולם התוכן שלכם. או קישור לתוכן חדש שהעליתם ואולי הם פספסו. אולי הנחה לרכישה הבאה או הטבה אחרת.

הבה נסכם

כתיבת ברכת חג מקורית היא לאו דווקא המצאה מחדש של התוכן והאיחולים. חג זה חג, ונהוג לשלוח ברכה. אנשים מצפים לזה. ואיחולים זה נחמד, גם אם הם חוזרים על עצמם. אני רק מציע שנעשה את זה בדרך קצת פחות "כמו כולם" ויותר "אנחנו". עם כל הכבוד ל"פסח כשר", "שנצא מעבדות לחירות" (ובראש השנה, "שתהיה שנה של שמחה, שנה של אושר, שנה של חלאס עם זה כבר") – הבה נכתוב קצת אחרת. מי יודע, אולי ברכת החג שלנו תהיה כל כך מקורית ומוצלחת, שחלק מהנמענים יעשו "העברה" בוואטסאפ.

הנה דוגמה לברכת חג מעולה שקיבלתי לפסח מדורון, מעצב גרפי שהיה לי העונג לעבוד איתו על פרויקט כיפי לפני כמה שנים. קליק לאינסטגרם שלו.

הפוסט איך לכתוב ברכת חג מקורית במקום עוד ברכה גנרית הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

אולי יעניין אותך גם: האם כדאי לעשות העתק-הדבק מרשת חברתית אחת לאחרת?  

זה יכול מחזור של מאמר שאתם יודעים שכבר הועיל לגולשים רבים באתר. או פוסט שאירועים אחרונים בענף מחייבים שתעדכנו אותו. או תוכן שכדאי לחשוף לקהלים חדשים באמצעות שינוי הצורה שלו והגשתו מחדש. נניח, באמצעות אפליקציות או טרנדים שלא היו קיימים בעת הפרסום המקורי – כמו טיקטוק.

מחזור תוכן: שפצו והעלו מחדש

איך תמחזרו תכנים ישנים ותהפכו אותם לתכנים חדשים ורעננים?

• קראו תוכן ישן בעיניים ביקורתיות. וחפשו שגיאות כתיב שאולי פספסתם בסיבוב הקודם. נסו לאתר טעויות עובדתיות. משפטים מסורבלים שאפשר לנסח מחדש באופן קצר וקולע יותר.
• שקלו להוסיף פרטים שיפשטו ויבהירו נקודות שאולי אינן מספיק ברורות.
• בדקו את תקינות כל הקישורים שיש בגוף הטקסט. אם נתקלתם בקישור שבור, החליפו אותו בחדש או השמיטו אותו.
• הוסיפו קישורים לתכנים רלוונטיים שהעליתם לאחר מועד הפרסום המקורי.
• תגובות ישנות הן עניין של העדפה אישית: יש כאלה שימחקו אותן, כדי למנוע הוספת תגובות חדשות לדיונים עתיקים. אחרים יעדיפו שיישארו, כמעין עדות לקילומטרז' שנצבר בינתיים.
  • נסו לשפר את המראה הכללי של התוכן. אחד היתרונות של המחזור הוא החיסכון העצום בזמן שמוקדש לכתיבת הטקסט עצמו. הטקסט כבר כתוב, ולכל היותר זקוק לשכתוב. ככה יש הרבה זמן לחפש תמונות יפות יותר, לחלק טוב יותר לפסקאות וכן הלאה.

ומה מבחינת קידום אתרים?

אוקיי, חשוב לעצור לרגע ולדבר על תוכן שעובד היטב ולכאורה "חבל לגעת בו כדי לא לקלקל". אבל האמת היא אם תעשו את זה נכון הכול יהיה בסדר גם מבחינת גוגל:

על מנת לא לאבד את כל היתרונות שהתוכן הקיים כבר צבר בעבר, יש לערוך אותו על גבי אותו קישור URL, ואז לפרסם אותו במועד מאוחר יותר. אם שיניתם את מבנה כתובת ה-URL בין מועד הפרסום המקורי לבין פרסומו מחדש, עליכם לוודא שהכתובת נשארת בדיוק כפי שהייתה אז.

אם קיימת בעיה ואי אפשר לערוך באותה כתובת URL, הוסיפו הפניה 301 מן המקורי אל המחודש. כמו כן הוסיפו לטקסט המעודכן שורה בסגנון "פוסט זה פורסם לראשונה בתאריך X ועודכן בתאריך Y".

ככלל, אין כללי אצבע ספציפיים באשר לכמה צריך לשנות בתוכן המעודכן וכמה לא. ככלל, אם התוכן הקיים כבר מדורג במקום טוב בתוצאות החיפוש של גוגל, עדיף לגעת בו כמה שפחות. במיוחד כדאי להתרחק מתגי הכותרת שככל הנראה עובדים כמו שצריך. מצד שני, זו גם הזדמנות פז לתקן, לעדכן ולשפר.

אותו תוכן בשינוי אדרת

הדרך היצירתית ביותר בעיני למחזר תכנים היא לשנות את צורתם: יש לכם מאמר שעבד מעולה והגולשים מתעניינים בו כל הזמן? הפכו אותו לסרטון וידאו והעלו ליוטיוב או הטמיעו באתר. ואולי תהפכו נתונים סטטיסטיים משעממים לאינפוגרפיקה מעניינת ויזואלית? וכמובן, תמיד תוכלו ליצור סטורי, ריל או טיקטוק בהשראת טקסט מצוין שכבר יש באתר. והנה אפילו חמש דרכים ליצור תוכן לניוזלטר על בסיס תכנים קיימים.

כשאנחנו משנים צורה של תוכן, אנחנו נותנים לו חיים חדשים. אנחנו גם לא נוגעים בצורה המקורית שלו, וכך אין בעיה מבחינת תכנים שמדורגים יפה בגוגל. אנחנו פשוט יוצרים גרסה אחרת שלו. מרעננים, מעדכנים, אפילו מנגישים לקהלים חדשים: כאלה שלא עקבו אחרינו בזמנו, נניח.

בשורה התחתונה: תוכן קיים הוא מקור יקר ערך לתכנים חדשים. כדאי לנסות לחשוב מדי פעם איך עושים בו שימוש מחודש. חוץ מזה, חשוב למחזר!

עוד רעיונות לשימוש חוזר בתוכן קיים:

הפוסט מחזור תוכן: שימוש חוזר בתוכן קיים הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

הכוונה לתוכן שלא באמת מעניין את הקוראים. תוכן כזה שגם אם נכנסים אליו – מרפרפים במהירות ויוצאים. הרי אנחנו נחשפים לתכנים שונים כל הזמן: ברשתות החברתיות, במיילים, בהמלצות של אאוטבריין וטאבולה וכדומה. אבל בואו נודה באמת: גם אנחנו לא תמיד קוראים כל טקסט שאנחנו נתקלים בו. אנחנו אפילו משתפים, לפעמים, תכנים שלא באמת קראנו עד הסוף.

יכולות להיות סיבות רבות לכך שהקהל לא יתעמק בתוכן שלנו. הנה שמונה סוגים של תוכן חלש, מועד לכישלון, שעדיף להימנע מיצירתו:

1. משעמם

תוכן משעמם הוא האויב מספר 1 של בעלי אתרים. אמנם לא כל מאמר מקצועי בו חייב להיות יצירת מופת, אבל כדאי לחשוב: האם הקהל יהיה מעוניין במה שיש לנו לומר לו? האם התוכן ילהיב את הקורא? האם יש בו סיפור מעניין, רעיון מבריק או טיפ מועיל? אם לא, נחפש דרכים להוסיף לו עניין; נשכתב אותו; נתייעץ עם כותב תוכן – או פשוט נוותר על הכתיבה שלו.

2. מדבר עלינו ורק עלינו

אנחנו נוטים לדבר על עצמנו באופן טבעי למדי, אבל לא רבים אוהבים לשמוע את זה. להיפך, מוטב לשים את הקורא במרכז: הבה נמקד את התוכן ביתרונות של המוצר או השירות, ונדגים איך הוא עוזר לקורא/ת, למשל. או נספר סיפור מרתק שייקח את הקורא/ת למקום ולזמן אחר.

חשוב לציין שכן יש מקום לדבר על עצמנו, כמובן. אנחנו הרי הבידול הכי טוב מאחרים שדומים לנו, בזכות חוויות ייחודיות או נקודת השקפה אישית. אבל לא רק על עצמנו.

3. פונה לקהל לא-נכון

קל מדי ליצור תוכן שמיועד לקהל שונה לגמרי מזה שמקבל אותו. למשל, אם אנחנו כותבים מאמר שמיועד לאנשי מקצוע מנוסים, אין סיבה להיכנס למושגי יסוד שמתאימים למתחילים. או אם אנחנו כותבים לצעירים, אולי עדיף שלא נדבר בעברית גבוהה וארכאית מדי – משלב שיכול להתאים למבוגרים יותר. כלומר, נזכור כל הזמן מי קהל היעד ונכתוב אליו בהתאם.

4. מיועד בעיקר לרובוטים

יצירת תוכן איכותי היא חלק קריטי בכל אסטרטגיית קידום אתרים כדי לשפר את מיקומו של אתר בתוצאות החיפוש של גוגל; אבל כך גם חוויית המשתמש. עם כל הכבוד להעלאת תוכן שייסרק על ידי הרובוטים של מנועי החיפוש, עלינו לזכור שאנשים אמיתיים קוראים את זה בסוף. לכן נשאף שהם יתעניינו, יסתקרנו, ירכשו – או לפחות ישתפו עם חבריהם.

5. לא מבוסס

תוכן שגוי, שקרי או שמכיל מידע לא מבוסס הוא עלול להיחשף במהירות ככזה. ואז איך ירגישו הקוראים? הם עלולים לחוש תסכול וחוויית משתמש שלילית, ואז ינטשו (מה שיוביל לפגישה בדירוג בתוצאות החיפוש). לכן חשוב לוודא שכל מילה שכתבנו ניתנת לאימות; כולל, במקרי הצורך, אפשרות להציג לה תימוכין או מקורות מהימנים.

6. מכירתי מדי

כולנו רוצים למקסם הכנסות ורווחים, והתוכן הוא אמצעי שעוזר לנו בכך. אבל אף אחד לא אוהב שמנסים למכור לו משהו. קהל הצרכנים היום מתוחכם יותר, יודע לזהות פרסומות מקילומטרים, ואז מתעלם מהן. הדרך הנכונה היום למכור בעזרת תוכן היא בעקיפין, בעזרת איכות וערך אמיתי שיניעו לפעולה. תוכן מכירתי-מדי פשוט לא יעבוד.

7. טקסט שפשוט נראה לא טוב

גם המאמר הכי שימושי, מרתק, יעיל ומשנה חיים – אולם כתוב כטקסט אחד ארוך ללא הפסקות או גיוון ויזואלי, עלול להתיש ולגרום לקורא/ת לעזוב אחרי כמה משפטים בלבד. חשוב שהוא ייראה מזמין לקריאה, ולמשל יכלול אלמנטים ויזואליים כמו סרטונים, תמונות או גרפים. כך יהיה קל יותר לצרוך את התוכן, והרבה פחות מתיש.

8. ארוך מדי (או קצר מדי)

בעבר נהוג היה לחשוב שתוכן צריך להיות כמה שיותר ארוך כדי למקסם את השפעתו על האלגוריתם של גוגל. כך נוצרו מאמרים ארוכים ומתישים שבמקום להגיע כבר לנקודה, העדיפו ללכת סחור-סחור רק כדי להוסיף עוד מילים. אבל היום זה לא כך. אין כתבה ארוכה מדי או מאמר קצר מדי. אני מציע פשוט לתת לתוכן להכתיב את האורך הנדרש לו.

סיכום

השורה התחתונה של המאמר הזה, שאני מקווה שהיה מעניין ומועיל (אם הגעת עד לסיכום…): הבה נימנע מיצירת סוגים שונים של תוכן חלש. לא נעלה תוכן לאתר "רק כדי שיהיה תוכן באתר". ככל שנכיר את קהל היעד ונשקיע בתוכן איכותי ושימושי, כך התוכן יצליח יותר.

הפוסט 8 סוגי תוכן חלש שאף אחד לא יקרא הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

איפה יכולות להיות נקודות תורפה במצגת שלכם?

1. אולי אתם לא מתכוננים אליה כראוי

השקיעו זמן בהכנה מוקדמת. ראשית, המצגת עצמה: הנושאים, השקופיות, אלמנטים גרפיים, הקדמה בהתחלה ותובנות בסוף. שנית, ממש כמו מופע סיום שנה של חוג בלט, עשו כמה חזרות: דברו מול המראה, הציגו מול סלון ריק, או במקרה שלי – מול הילדים (שלא הבינו מה אבא רוצה מהם).

2. אולי הפתיחה לא מספיק חזקה

בדרך כלל הקהל יפרגן כמה דקות של חסד לפני שכולם יתחילו לפזול לסמארטפונים. נצלו את הזמן הזה כדי לפתוח את המצגת בצורה החזקה ביותר שאפשר. ודאו שהפתיחה שלכם מעניינת, משעשעת, שובה את תשומת לב הקהל.

שננו את הפתיחה כדי שלא תשכחו אותה ברגע האמת. כתבו אותה על דף או קובץ וורד. לימדו את הטקסט בעל פה, כמו שחקנים הלומדים טקסט למחזה. ושוב – בצעו חזרות. ושוב. בכל רגע אפשרי.

3. אולי העמסתם על המצגת יותר מדי

טעות נפוצה של כתיבת תוכן במצגות היא העמסת יותר מדי מידע או גרפים בשקופית אחת. זכרו: כאשר הקהל בוהה דקות ארוכות באיזשהו גרף, הוא משתעמם. על אחת כמה וכמה כשמדובר בשקופית עתירת טקסט; ובמיוחד אם הקהל ממשיך ובוהה בה כאשר המציג מרחיב (או גרוע מכך, מקריא את הטקסט).

לכן בנו את השקופית בתבונה. שקופית שנמצאת ברקע זמן רב מדי תוך כדי דיבור היא שקופית שחייבים לחלק לכמה שקופיות שונות. חלקו טקסטים ארוכים לנקודות. גם אם זו תהיה מילה אחת בכל שקופית, שעליה מרחיבים בעל פה.

4. אולי המצגת לא נוחה לקריאה

איך מוודאים שהקהל גם יאזין וגם יקרא את מה שכתוב?

• הכותרות צריכות להיות בגופן גדול יותר מן הטקסט שמתחתן.
• הטקסט הכי קטן בשקופית צריך להיות כזה שגם היושבים בשורה האחרונה יוכלו לקרוא בנוחות.
• אל תשתמשו ביותר מ-2 סוגי גופנים במצגת, ובוודאי לא בשקופית.
• העדיפו גופנים סטנדרטיים כמו אריאל או דייוויד. ראשית כדי לוודא שהם קריאים (גופנים מיוחדים שרכשתם יכולים להיות יפים מאוד אבל לא נוחים לקריאה). שנית, למקרה שהמצגת מותקנת על מחשב בו הגופנים המיוחדים לא קיימים – אבל הסטנדרטיים תמיד נמצאים שם.
• צרו ניגוד נוח לקריאה בין הטקסט לבין הרקע. לדוגמה, שחור על גבי לבן נוח יותר לקריאה מאשר שחור על גבי כחול כהה.

5. אולי לא השקעתם בתמונות

תמונות יפות לוכדות את תשומת הלב. הן הופכות את המצגת לנעימה יותר מבחינה ויזואלית. ואם כבר – אז לכו עם זה עד הסוף:

• השקיעו בתמונות חדות באיכות גבוהה ובגודל שנעים להסתכל עליו.
• העדיפו תמונה אחת גדולה שמכסה את כל השקופית, במקום שתיים-שלוש תמונות קטנות בצורה אקראית.
• ואם כבר הוספתם כמה תמונות, הקפידו על גודל אחיד.
• אל תמתחו תמונות בצורה ידנית. יש די והותר כלים שיכולים לשנות ממדים של תמונות מבלי לעוות או לפגוע באיכותן.

6. לא צריך אנימציות

באמת, אין צורך בגיפים או אנימציות שחוזרות על עצמן. הן נותנות למצגת מראה מיושן, מסיחות את הדעת מן התוכן, מהוות רעש רקע ויזואלי ו… פשוט לא.

7. מה הקהל יזכור מהמצגת?

רוב האנשים בקהל יזכרו את הסיום יותר מכל חלק אחר במצגת, פשוט משום שזה החלק האחרון. לכן, הביאו בסוף המצגת את החלקים החשובים ביותר שברצונכם שהקהל יזכור: סיכום, תקציר, תובנות חשובות, הצהרה משמעותית או חזון מרשים.

סיכום

זקקו היטב את המצגת. בחרו בקפידה איזה תוכן תציגו בכתב ומה תאמרו בעל פה. זכרו שההתחלה חשובה כדי ללכוד את תשומת הלב; אבל הסיום חשוב לא פחות בכדי להינעץ בזיכרון ובתודעה של הקהל. הקפידו על העיצוב, הן מבחינת תוכן והן מבחינת אלמנטים גרפיים, כדי שהקהל ייהנה לראות ולא רק להסתכל. והכי חשוב: בצעו עוד ועוד חזרות ככל שתוכלו. גם אם זה מול הילדים שלא מבינים מה אתם רוצים מהם.

הפוסט שבע נקודות תורפה במצגת שלכם (ואיך לתקן אותן) הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

"חובבנים יושבים ומחכים להשראה, בעוד שהשאר פשוט קמים וניגשים לעבודה." / סטיבן קינג

כן, אבל… איך פשוט קמים וניגשים לעבודה?

ובכן, הכל מתחיל מסיעור מוחות מוצלח.

סיעור מוחות שמטרתו להביא ליצירת רשימה של רעיונות חדשים לתוכן מצריך שילוב של כישורים יצירתיים מחד ואנליטיים מאידך. הואיל ובדרך כלל מדובר בשתי מערכות מנוגדות של כישורים, רבים מתקשים לייצר רעיונות חדשים כאלה – ולכן כדאי לחלק את התהליך לשלושה צעדים פשוטים.

לזרוק רעיונות

בשלב הראשון יש להעלות על הכתב (עם דף נייר ועיפרון או קובץ אקסל) את כל הרעיונות שעולים לכם לראש. זאת בין אם אתם מבצעים את סיעור המוחות באופן קבוצתי ובין אם באופן עצמאי, וחשוב מכך: בין אם הרעיונות הללו מעולים או מטופשים לחלוטין. בהמשך יגיע שלב של סינון, אבל בינתיים פשוט שחררו את כל המעצורים ותנו דרור ליצירתיות שלכם.

סיעור מוחות אפקטיבי – הצעות:

• שימוש בכלים של פעם: פנקסים, מדבקות פוסט-איט, עפרונות או עטים צבעוניים, ובהחלט אפשר לשרבט שרבוטים קטנים כדי לעזור לכם לזכור או להסביר רעיונות מסוימים.
• שימוש בכלים של היום: לדעתי AI עדיין לא מחליף כותב תוכן, אבל הוא כן יכול להיות מוצלח בלהציע רעיונות. שווה להתייעץ עם צ'אט ג'יפיטי, קלוד, ג'מיני או מה שלא יהיה להיט ה-AI התורן.
• גם הסמארטפון הוא כלי שימושי מאוד. בפרט, הוא יכול לסייע לכם לתעד כל שביב רעיון שעולה בדעתכם במהלך היום. תוכלו לשלוח לעצמכם מייל, לכתוב פתק ואפילו לצלם תמונות השראה.
• מבצעים סיעור מוחות קבוצתי? השתמשו בקובץ בגוגל דרייב שאותו תוכלו לערוך יחד, להוסיף רעיונות ולהגיב לאחרים.
• זקוקים לעזרה חיצונית? אינספור קבוצות, פורומים וקהילות ברשתות החברתיות הם דרך נהדרת להרחיב את מגוון הרעיונות, החל מהתייעצויות עם קולגות ועד להזמנת העוקבים להציע הצעות משלהם.

לתת לרעיונות זמן לנוח

ברגע שיש לכם רשימה של רעיונות ביד – הניחו אותה על השולחן והתרחקו. צאו לטייל, עסקו בפעילות גופנית, תעשו בינג' האנטומיה של גריי, לא משנה מה, העיקר להתרחק מן הרשימה ולאפשר לה, ולעצמכם, זמן לנוח.

גם אם אתם בלחץ של זמן להעלות תוכן חדש או להציג רשימה לבוס, זכרו שתוכן טוב לא נוצר מתוך פזיזות. תנו לראש שלכם להרהר ברעיונות בזמן שאתם עושים משהו אחר. לא סתם אומרים שהרעיונות הכי טובים מגיעים דווקא בזמן המקלחת.

לברור את הבר מן המוץ

את השלב הזה כדאי מאוד לבצע בקבוצה או עם אנשים אחרים, במיוחד אם סיעור המוחות הראשוני היה תהליך שביצעתם לבדכם: לאחר שהתרחקתם מרשימת הרעיונות, חיזרו אליה ובחנו כל רעיון לגופו. אם אתם נתקלים ברעיון משעמם או מטופש, זכרו שאם אתם חושבים כך אזי סביר להניח שגם צרכני התוכן שלכם יחשבו כך – ולכן מחקו אותו מן הרשימה.

שיטות לבחינת רעיון מתוך הרשימה:

• השוו את הרעיון לתוצאות שיווק תכנים דומים בעבר, בעזרת גוגל אנליטיקס וכלים דומים, על מנת להעריך כיצד תוכן שמבוסס על הרעיון הזה יתקבל בקרב המשתמשים.
• חקרו מילות מפתח הקשורות לרעיון, כדי לראות האם קיימות ביניהן הזדמנויות אטרקטיביות שמצדיקות את פיתוח הרעיון לכדי תוכן ממשי.
• בדקו את הרעיון באמצעות כלים ייעודיים למקדם אתרים או כותב תוכן, או התייעצו בקבוצות בפייסבוק או לינקדאין.
• בקשו דעה נוספת. גם אם אתם נוהגים להיות פרש בודד ולא להתייעץ עם אף אחד, אל תוותרו על דעתו של אדם שאתם סומכים עליו – חבר, בן משפחה או קולגה.

לאחר שעברתם על כל הרשימה שיצרתם בסיעור המוחות הראשוני ומחקתם ממנה את הרעיונות הפחות טובים – זה הזמן להתחיל להפוך את הרעיונות שנותרו לכדי תוכן איכותי ומעולה.

.

הפוסט יצירת רעיונות לתוכן ב-3 צעדים פשוטים הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.