הרבה ארגונים מייצרים כל הזמן טקסטים שמיועדים גם לצרכים ארגוניים-פנימיים (כמו נהלים או חומרי הדרכה) וגם לצרכים חיצוניים (מהעוקבים בסושיאל ועד לתורמים פוטנציאליים). כך או כך, אם בעבר נהוג היה לכתוב בלשון זכר כברירת מחדל, היום נהוג לבחור בגישה של כתיבה ניטרלית מגדרית בארגונים, כלומר שטקסט אחד יפנה בו זמנית לכולם ולכולן.
כן, מה לעשות, השפה שלנו היא כזו שבה כמעט כל מילה היא זכר או נקבה. בניגוד לאנגלית, שבה מספיק לכתוב למשל Send, בעברית צריך לבחור מגדר: 'שלח', 'שלחי', 'שלחו', ואולי 'שליחה'. ברוב המקרים, כשלא ברור אם הטקסט ייקרא על ידי גבר או אישה, השאיפה היא לנקוט בגישה של כתיבה שוויונית – מה שמוביל לחיפוש אחר ניסוח ניטרלי מגדרית.
מה שמעלה כמה שאלות שהביאו אותי לכתוב את המאמר הזה, שמבוסס על הרצאה לארגונים בנושא כתיבה ניטרלית מגדרית שאני עורך מדי פעם (ספרו עליי ל-HR בארגון שלכם ושלכן!):
- איך כותבים כתיבה ניטרלית מגדרית?
- איך לכתוב בשפה ניטרלית מגדרית בלי לפגוע בנוחות הקריאה?
- ואיך עושים את זה בצורה שמתאימה לארגון ספציפי ולקהל היעד שלו?
כתיבה ניטרלית מגדרית היא לא שאלה של "נכון או לא נכון"
אחת ההנחות *השגויות* בנושא כתיבה מגדרית היא שמדובר בשחור ולבן. "או שהכתיבה ניטרלית מגדרית או שלא". אבל מהניסיון שלי מדובר בסקאלה, שאפשר להימצא עליה בכל מיני נקודות – וכולן יכולות להיות בסדר; כי מה שמתאים לארגון אחד לא בהכרח מתאים לארגון אחר, ומה שעובד היטב מול קהל יעד מסוים, עלול להרגיש מאולץ או מיותר מול קהל אחר.
כלומר, בעיניי כתיבה שוויונית בארגון היא קודם כל החלטה. היא מושפעת מהקשר, קהל ומטרה. לפעמים גם מהעדפות אישיות או אילוצים טכניים. לכן היא יכולה להתבטא בצורה שונה בין ארגונים שונים. בהרצאה הפרונטלית אני ממש מדגים טקסטים אמיתיים מתוך ארגונים ומראה איך מזיזים אותם לאורך הסקאלה הזו.
למה כתיבה מגדרית היא בעיה ארגונית
כאמור, בעבר לשון זכר שימשה כברירת מחדל. ניסוחים כמו "שלח", "לחץ כאן", "מלא פרטים" – נתפסו כניסוחים ניטרליים שמתאימים גם לגבר וגם לאישה. עובדה שגם בימינו יש הרבה אתרים של עסקים, חברות וארגונים שמקפידים מאוד על כתיבה שוויונית לכל המגדרים, ובכל זאת דף יצירת הקשר אצלם נקרא "צור קשר" – בזכר. ולא כי מישהו חשב על זה, אלא להיפך: בעיני רבים (ורבות) זה פשוט השם של הדף שעליו צריך ללחוץ כדי ליצור קשר.
אבל היום, כתיבה בזכר עלולה להיתפס כמיושנת, לא רגישה ולעיתים אפילו פוגעת – גם אם אין בכך כוונה אמיתית, כמובן. כאילו שאם הארגון בחר להתנסח בלשון זכר, יש בכך רמיזה להדרת נשים, או לכל הפחות לאי-הכללתן. "התאחדות הסטודנטים הארצית", לדוגמה, הפכה ב-2015 ל"התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית" – וזה לא שהם לא ייצגו נשים עד אותו שינוי.
רוב הארגונים רוצים לשדר ערכים של שוויון, עדכניות ומקצועיות – וזה נעשה גם דרך השפה ובחירת המילים. כאן, הרבה פעמים נוצרת בעיה: בקונפליקט שבין הרצון לכתוב בצורה שוויונית לכלל המגדרים, לבין אי-הרצון לכתוב בצורה מסורבלת שתפגע בשטף הקריאה.
לוכסנים ונקודות: פתרון נפוץ, אבל לא תמיד מתאים
הפתרון הנפוץ ביותר לכתיבה ניטרלית מגדרית הוא שימוש בלוכסנים או בנקודות א-מגדריות: "עובד/ת", "סטודנטים.ות", "מלא/י פרטים". נדמה שזה הפתרון הכי פשוט וקל – פשוט להוסיף לוכסן או נקודה למילים ה"בעייתיות".
בפועל, יש כמה בעיות עם שימוש בלוכסנים ונקודות לצורך שוויון מגדרי בכתיבה:
- בעיה דקדוקית: בעברית תקנית לא משלבים סימני פיסוק באמצע מילים.
- יצירת מילים שלא קיימות: למשל אם כותבים "איש/ת מקצוע", למעשה מרמזים שקיים ביטוי "אישת מקצוע" כשלמעשה יש לומר "אשת מקצוע".
- קושי בקריאה: ככל שהטקסט ארוך יותר, וכולל יותר נקודות ולוכסנים, כך הוא הופך מסורבל יותר לקריאה – קודם כל עבור אנשים עם דיסלקציה או שנעזרים בכלים טכנולוגיים להקראה בקול – אבל גם עבור הרבה אחרים. הנה דוגמה מתוך ההרצאה שלי:
אז נכון שבטקסטים קצרים מאוד, כמו כפתור או כותרת, לוכסנים ונקודות יכולים לפעמים להוות פתרון סביר; אבל במסמכים ארגוניים, במיילים ובתוכן ארוך כמו מאמרים או דפי נחיתה, הם לרוב פוגעים בנוחות הקריאה. כלומר, זה פתרון שלא תמיד מתאים, ולעיתים אפילו לא נחוץ, תלוי בקהל היעד ובמטרה של הטקסט – ובעיקר כשיש המון שיטות אחרות ונהדרות שמאפשרות קריאה נעימה וטבעית.
תכל'ס, מהי כתיבה ניטרלית מגדרית
ההגדרה שלי: כתיבה ניטרלית מגדרית היא כתיבה שמאפשרת לכל אדם, גבר או אישה, לקרוא בצורה נוחה ולא צורמת, ולהרגיש כאילו הטקסט נכתב במיוחד בשבילו או בשבילה.
בעיניי, כתיבה שוויונית טובה באמת היא כזאת שנעשית בצורה אלגנטית, מבלי להדגיש שנעשה כאן מאמץ מאולץ להכליל את כולם וכולן – כמו השימוש בלוכסנים ונקודות. הרי אלה סימני פיסוק ויזואליים שנעשה בהם שימוש שלא באופן דקדוקי נכון, ולו רק על מנת שאפשר יהיה להפוך בצורה מלאכותית מילה שבדרך כלל היה לה מין דקדוקי מסוים ("כותב") למעין יצור כלאיים דו-מיני עם סימן פיסוק בתוכו ("כותב/ת").
כלומר, בעיניי הרעיון הוא לא בהכרח לכתוב "גם לזכר וגם לנקבה", אלא לבחור אופן ניסוח ניטרלי מגדרית כאשר אין סיבה להדגיש מגדר מלכתחילה. וכשזה נעשה בצורה טובה, הקורא או הקוראת לא ירגישו את המאמץ שהושקע בכתיבה – אלא פשוט יקראו בנחת.
איך לכתוב ניטרלית מגדרית בלי לוכסנים ונקודות
יש המון שיטות. יש לי הרצאה דיגיטלית קצרה שבה אני מתאר עוד עשר שיטות כתיבה ניטרלית מגדרית בנוסף ללוכסנים ונקודות. יש לי גם הרצאת כתיבה ניטרלית מגדרית לארגונים שאני עושה בצורה פרונטלית תוך שימוש בדוגמאות אמיתיות מתוך אותם ארגונים (הקליקו לפרטים!).
בגדול, הרעיון הוא לא להתבסס על פתרון קסם אחד אלא לשלב כמה שיטות יחד: לשנות את מבנה המשפט, לעבור לניסוח כללי או תיאורי, השמטת המין הדקדוקי כשזה מתאפשר ועוד. כך מתקבלת כתיבה שוויונית אמיתית, שנשענת על חשיבה ושימוש באמצעים לשוניים שהם לאו דווקא לתקוע סימני פיסוק באמצע מילים.
כאן למשל כתבתי על דרכים לכתוב הנעה לפעולה ניטרלית מגדרית שהן לאו דווקא לוכסנים ונקודות.
מה אפשר לכתוב בשפה שווה לכל המגדרים?
כתיבה שווה יכולה להיות שימושית במקרים כמו:
- ניסוח מסמכים ארגוניים, מיילים, נהלים ועדכונים.
- שפה ארגונית שוויונית באתר, במצגות ובחומרי הדרכה.
- וכמובן – כתיבה חיצונית ללקוחות, מועמדים, שותפים, תורמים ועוד.
יתרונות טקסט ניטרלי מגדרית:
- נקרא בקלות על ידי כל אחד וכל אחת.
- יוצר תחושת שייכות.
- משדר מקצועיות ועדכניות.
- מפחית חיכוכים מיותרים סביב ניסוח.
כתיבה ניטרלית מגדרית ב-AI: מה הוא יודע לעשות, ומה לא
עם העלייה בשימוש בכלי בינה מלאכותית, עולה גם השאלה האם AI יודע לכתוב ניטרלי מגדרית. לכאורה הכי קל להגדיר בפרומפט "כתוב בשפה ניטרלית מגדרית" ולתת לצ'אט או לכל כלי אחר לכתוב בעצמו.
א-ב-ל… האם AI עושה עבודה טובה? נכון לרגע זה – עדיין לא. לכלי AI עדיין יש מגבלות:
- נטייה לפתרונות אוטומטיים כמו כתיבה בלשון רבים או לוכסנים ונקודות.
- חוסר הבנה של הקשרים ארגוניים ותרבותיים.
- ניסוח מגדרי אוטומטי שנשמע כאילו הוא מתורגם מאנגלית, ולא טבעי בעברית.
- והטיות, עדיין, המון הטיות. אחת הידועות שבהן היא ש-AI מניח אוטומטית שרופא הוא גבר ואחות היא אישה, כאילו אין רופאות ואחים בעולם.
כתיבה שוויונית כמיומנות ארגונית
בארגון שבו נכתבים הרבה טקסטים, נדרשים עקרונות משותפים וכלים ברורים על מנת ליצור תרבות כתיבה אחידה כך שכל טקסט שיוצא החוצה יהיה שוויוני – ובאותה צורה. לא שפעם אחת ייצא טקסט שכולו כתוב בלשון רבים, ואחר כתוב עם מיליון לוכסנים או נקודות, ואחריו משהו אחר.
הואיל ומדובר במיומנות נרכשת וחשובה, בארגונים רבים בוחרים ללמוד את הנושא בצורה מרוכזת, למשל באמצעות הרצאה ייעודית שמותאמת לארגון ולקהלים שלו. ככה הארגונים הללו יכולים ליהנות מהטמעת תרבות שוויונית יותר בתוך עצמם, לפנות לכל עובד ועובדת בצורה שווה, וכמובן לייצר טקסטים ניטרליים מגדרית גם כלפי חוץ – באתר, בסושיאל וכו'.
שאלות נפוצות על כתיבה ניטרלית מגדרית בארגונים
האם כתיבה ניטרלית מגדרית מתאימה לכל ארגון?
כן, אם כי לא בהכרח באותה צורה לכולם. כתיבה מגדרית היא סקאלה, והפתרון צריך להתאים לארגון, לקהל היעד ולסוג הטקסט. בהחלט יכול להיות שפתרונות שמתאימים לארגון אחד לא יספיקו (ולחלופין, יהיו יותר מדי) עבור ארגון אחר. אני נותן כמה דוגמאות על כך בהרצאה שלי על כתיבה ניטרלית מגדרית לארגונים.
האם לוכסנים ונקודות הם תמיד טעות?
לא. בטקסטים קצרים הם דווקא יכולים להיות פתרון. אבל בטקסטים ארוכים, לרוב חוויית הקריאה נפגעת בשם הניטרליות המגדרית. ושוב, יש ארגונים שמבחינתם זה בסדר גמור, ואחרים שיעדיפו ליישם פתרונות אחרים. סקאלה, כבר אמרתי? 🙂
מה ההבדל בין כתיבה ניטרלית מגדרית לכתיבה בלשון רבים בלבד?
כתיבה בלשון רבים היא כלי אחד. זה לא תמיד מתאים, למשל כשרוצים לפנות פנייה אישית, להגיב למייל או לוואטסאפ, או לכתוב טקסט שיווקי שפונה בלשון יחיד או יחידה. כדאי להכיר עוד כלים כדי להרחיב את אפשרויות הכתיבה השוויונית.
האם AI יכול להחליף בני אדם בכתיבה שוויונית?
AI יכול לעזור, אך לא תמיד קיימת הבנה של הקשר, קהל וניואנסים. האחריות על השפה נשארת אנושית.
איך ארגון יכול ללמוד לכתוב בצורה שוויונית בצורה מסודרת?
באמצעות הגדרת עקרונות ברורים, תרגול על טקסטים אמיתיים והטמעה של כללים מנחים לכתיבה שמועברים לאנשים חדשים שמגיעים לארגון.
סכם, סכמי, סכמו או פשוט… סיכום
כתיבה ניטרלית מגדרית היא אתגר, והיא לא חייבת להיות מסורבלת. באמצעות התאמה לקהל היעד, הימנעות מפתרונות אוטומטיים וחשיבה כתיבתית מודעת, אפשר לכתוב שפה שוויונית בארגון בצורה טבעית, קריאה ומכבדת. וכמו כל מיומנות ארגונית טובה – כשמבינים אותה לעומק, היא פשוט עובדת.
ואם תרצו שאגיע לארגון שלכם או שלכן להרצאה קצרה ומרתקת (באמת!) על כתיבה ניטרלית מגדרית – שלחו את הקישור הזה למחלקת משאבי אנוש ונתאם.
פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך
איך כתיבת תוכן לבלוג שונה מכתיבה לפייסבוק?
לכל פלטפורמה יש כללים שונים. הנה שלושה הבדלים בין כתיבת תוכן לבלוג לבין כתיבה לפייסבוק
אלף מילים בשעה: אפשרי לכתוב תוכן כל כך מהר?
האם אפשר לכתוב מאמר מושלם, מתאים לקידום אתרים, ללא שגיאות כתיב או ניסוח בעייתי, שאורכו אלף מילים – בשעה אחת בלבד?
השאיפה לטקסט המושלם
אין דבר כזה "טקסט מושלם" – אבל עדיין חשוב לשאוף אליו כמה שיותר ולזהות מתי הוא מספיק קרוב