איך לזהות אם טקסט נכתב ב-AI? שלושת הסימנים הכי מסגירים

כולם כותבים היום עם בינה מלאכותית. דפי נחיתה, אתרים עסקיים, פוסטים לסושיאל. אפילו עבודות אקדמיות. ולמרות שאני כותב תוכן אנושי, אני חושב שכתיבה עם AI היא לא בהכרח דבר רע. יש היום כלים יעילים שיכולים לקצר משמעותית את הדרך וליצור בסיס סביר, אם כי עדיין אסור לוותר על קריאה ביקורתית, עריכה, הגהה ובדיקת עובדות.

שמעתי שלגוגל יש כלים שמזהים טקסט שנכתב ב-AI ואז פוגעים בדירוג שלו בתוצאות החיפוש. שמעתי שלמרצים באקדמיה יש כלים משלהם שמזהים פלגיאט או העתקות בעבודות אקדמיות. אולי זה נכון, אין לי מושג. דבר אחד אני יודע: לא צריך כלים מתוחכמים כדי לזהות אם טקסט נכתב ב-AI. ואני לא מדבר על אלה שמעתיקים את התוצר שקיבלו מהצ’אט יחד עם הפתיח (“כן. הנה מאמר בנושא…”) או הסיום (“רוצה גרסה חריפה או מצחיקה יותר?”). אלה סתם מביכים ומצחיקים.

יש הרבה סימנים מסגירים אחרים. הנה השלושה הנפוצים ביותר – ואחריהם גם סימן אחד מטעה (כלומר גורם לאנשים לחשוב שזה טקסט AI כשזה בעצם לא).

מבט מבעד לזכוכית מגדלת על תמונה של עצמי מביט בנייר מבעד לזכוכית מגדלת — כן, באמת יש לי זכוכית מגדלת ליד המחשב. לא ברור למה. לא מוזר בכלל.

סימן #1 שמדובר בטקסט שנכתב ב-AI: סימני הפיסוק

אם-דאש

זה הסימן המסגיר המפורסם ביותר: המקף הארוך. הרשת מלאה בהסברים איך להעלים אותו מטקסטים. מנכ”ל OpenAI הסביר איך להורות לצ’אט להפסיק להשתמש בו. וגם אני כבר כתבתי עליו כאן. בקצרה: זה אמנם סימן פיסוק תקין על פי האקדמיה ללשון העברית, אבל תכל’ס מעטים משתמשים בו. היי, הרוב אפילו לא יודעים איך ליצור אותו במקלדת! — ובכל זאת, בגלל שצ’אט ג’יפיטי משתמש בו כל הזמן, אז הוא מופיע שוב ושוב בטקסטים שעולים לאוויר.

המקף העליון

בדיוק כמו אחיו הארוך גם הוא תקני בעברית, ומעטים יודעים איך ליצור אותו במקלדת ולכן בקושי משתמשים בו. הבינה המלאכותית משתמשת במקף הזה בתדירות גבוהה בדיוק כמו של אם-דאש, אבל איכשהו הוא פחות ניכר לעין. אולי כי הוא קצר יותר, או כי אין רווחים משני צידיו. וכך הוא משתרבב בכל־זאת לטקסטים הסופיים שעולים לאוויר.

מישהו שם לב למרכאות?

כן, מרכאות. רובנו ככולנו כותבים אותן בחלק העליון של השורה, כך: “מרכאות”. והנה, פתאום צצים ברשת מרכאות מסוג חדש: כאלה שנמצאות בחלק התחתון של השורה, כך: „מרכאות”. יש שני הבדלים עיקריים בין המרכאות האלה של הצ’אט לבין מרכאות שכולם רגילים אליהן:

צורת המרכאות: אפשר לראות שהמרכאות של הצ’אט טיפה מעוקלות יותר, כמו מעין צמד-פסיקים. אז בסדר, את זה אפשר לפטור כפונט שונה. שגם זה מוזר, כי מה, כתבת את כל הטקסט בפונט אחד ורק את הפונטים בחרת לכתוב בפונט שונה?
וכאמור, המיקום של המרכאות הפותחות בחלק התחתון של השורה במקום בחלק העליון. זה אמנם תקין לדעתי בעברית, אבל מאוד מוזר לעין. רגע, אשאל את הצ’אט מה הוא חושב על זה.

אגב, בקטע שלא כללתי בצילום המסך הזה, הצ’אט מכנה אותן “מרכאות חכמות” (Smart Quotes).

אוקיי.

סימן #2 שמדובר בטקסט שנכתב ב-AI: “לא רק X אלא גם Y”

הו, כמה שהצ’אט אוהב את אופן הניסוח הזה של ניגוד או הרחבה. הנה כמה דוגמאות אמיתיות שאספתי בתוך דקה אחת(!) מארבעה אתרים שונים ברשת:

“מזון החתולים הזה לא רק טעים, אלא גם מכיל רכיבים תזונתיים”.
“המכשיר לא רק פותר את הבעיה – הוא גם מציע יתרונות בולטים נוספים”.
“בעל עסק, זכור שלא רק המוניטין חשוב אלא גם חייהם של עובדים”.
“שירות לקוחות גרוע לא רק מתסכל את הלקוחות – הוא גם פוגע באמינות העסק”.

וזאת לא רק שורה אחת לטקסט (ראית מה עשיתי כאן? הפעם זה הייתי אני, בכוונה). הסגנון הזה של “לא רק X אלא Y” מופיע בכמות משוגעת של פעמים בכל מאמר וכל טקסט. לפעמים כשאני נכנס לאתר כלשהו, בלי לקרוא בכלל אני לוחץ על “חיפוש” > “לא רק” – ומקבל ארבע, חמש או שמונה תוצאות. המסקנה: חשד גבוה ל-AI.

פה ושם יש גם גיוונים. לפעמים זה “אין מדובר ב-X אלא ב-Y”, או “מעבר ל-X יש גם Y”, אבל הקונספט נותר זהה: קודם הטקסט מציין משהו, ואז שולל אותו ו/או מוסיף עליו.

הבאסה העיקרית שלי עם הסעיף הזה היא שלפעמים הניסוח הזה דווקא מתאים מאוד. רק בגלל שאני לא רוצה שהטקסט שלי “יישמע כמו טקסט שנכתב ב-AI” – אני נאלץ לוותר ולנסח אחרת.

סימן #3 שמדובר בטקסט שנכתב ב-AI: ניסוחים שמרגישים “מתורגמים”

כלי בינה מלאכותית נבנו על בסיס מאגרי מידע באנגלית. הם אמנם חכמים מאוד גם בעברית, אבל מאחורי הקלעים הם עדיין עובדים באנגלית. לכן, הרבה פעמים אפשר לזהות בטקסטים ביטויים “מתורגמים”, כלומר כאלה שנשמעים אחלה באנגלית – ויוצאים מאוד עקומים בעברית.

למשל, יצא לי לראות לא מזמן טקסט שבו נכתב משהו בסגנון: “ולכן בהיר כקריסטל ששיטה א’ עדיפה על שיטה ב'”. ברצינות? “בהיר כקריסטל”? זה הרי תרגום מילולי של “Crystal Clear”. אולי ביטוי נפוץ באנגלית, וממש לא בעברית. אני הייתי בוחר למשל ב”ברור כשמש”.

יש עוד ביטויים שהצ’אט אוהב להשתמש בהם. אחד הנפוצים הוא “משנה את כללי המשחק”. אחד אחר שאני רואה הרבה הוא “כאן נכנס לתמונה”. ויש עוד. אלה ביטויים שמופיעים בטקסט בעברית משום שהם נפוצים מאוד באנגלית. וגם אם כבר מישהו התרגל לביטויים האלה ומשתמש בהם בעצמו, הבעיה העיקרית היא התדירות. אי אפשר “לשנות את כללי המשחק” חמש פעמים בטקסט של 300 מילה.

שימו לב: משלב גבוה לא מעיד בהכרח על כתיבה ב-AI!

יש אנשים שנתקלים בטקסט עם עברית תקנית, אולי אפילו גבוהה, עם מילים פחות שגורות או ניסוחים מורכבים – ואז הם מניחים שמדובר בבינה מלאכותית.

זה לא תמיד נכון. עדיין יש כותבים אנושיים שזאת השפה בה הם כותבים. אני יודע, כי אני אחד מהם. אני כזה חנון שמדבר לפעמים במילים גבוהות. יצא כמה פעמים לכתוב טקסט ללקוח ולקבל הערה בסגנון “תוריד, תוריד קצת את המשלב לשפה יומיומית יותר”. כמו שהזכרתי קודם, אני גם מחבב את המבנה של “לא רק X אלא גם Y”, אם כי אני מנסה כרגע להפחית בשימוש בו.

אגב, כשהעליתי סרטון בנושא אם-דאש לאינסטגרם ולטיקטוק, קיבלתי תגובות מאנשים שבאמת משתמשים במקף הארוך. מתרגמים, למשל, או עורכי לשון. כן, לפעמים זה לאו דווקא AI אלא פשוט בחירה מודעת של צורת כתיבה.

סימן אחד לא אומר כלום, אבל הצטברות? זה כבר חשוד

ציינתי כאן את שלושת הסימנים הכי נפוצים לכך שטקסט מסוים נכתב ב-AI. יש עוד (כמו ניסוחים כלליים שלא באמת אומרים שום דבר, חזרתיות מוגזמת על אותם רעיונות, אפילו טעויות עובדתיות) – ואף אחד מהם לא “מרשיע” טקסט בפני עצמו. הזיהוי האמיתי קורה כשהם מופיעים יחד, בעקביות, לאורך טקסט שלם.

מעבר לזה, לפעמים מדובר פשוט בתחושה. אם משהו בטקסט מרגיש זר, קר או מכני, יכול מאוד להיות שהוא פשוט לא ממש אנושי. גם התחושה הזאת, שקשה לשים עליה אצבע אבל קל לזהות אותה כשקוראים הרבה, יכולה להיות סימן לכך שמדובר בטקסט שנכתב בעזרת בינה מלאכותית.

אז מה אני ממליץ לעשות כדי לכתוב עם AI בכל זאת?

כשאני מזהה טקסט שנכתב ב־AI, אני מאבד עניין. עם כל ה-SLOP (רפש דיגיטלי של AI) שכולנו מוקפים בו, קשה לי לבטוח במה שקראתי. אני לא יודע אם החוויה שמתוארת שם באמת קרתה, אם המוצר באמת עושה את מה שטוענים עליו, ואם היתרונות של השירות הם אמיתיים – או שאיזה צ’אט ניסח את זה יפה.

לכן אני אומר לבעלי ובעלות עסקים שהכתיבה היא לא הצד החזק שלהם: סבבה, תשתמשו ב-AI. זה אחלה קיצור דרך, אבל בינה מלאכותית לא מסוגלת להחליף חשיבה, ניסיון ועריכה אנושית. קודם כל כדאי להשקיע בכתיבת פרומפטים טובים יותר, כדי לקבל בסיס איכותי מלכתחילה. אבל אל תעצרו שם. תקראו, תערכו, תעשו הגהה, תבדקו שהטקסט בכלל נכון(!) – ותחזירו לו קול אנושי.

לשתף ב-