בעולם הדיגיטלי של היום, הרבה טקסטים נפתחים ב"בעולם הדיגיטלי של היום" (או בנוסחים דומים שאזכיר בהמשך). אלה דווקא ביטויים די סבבה, אבל כשהם מופיעים שוב ושוב, לרוב לצד ניסוחים שחוקים אחרים, אפשר לזהות תבניתיות. ניחוח מלאכותי, אפילו. כזה מעין מלל שהורכב מחלקים מוכנים מראש בפס ייצור של מודל שפה.
לא שאני מתנגד לשימוש ב-AI לכתיבה. להיפך, אני משתמש לא מעט ב-AI בעצמי כשאני כותב תוכן. הבעיה שלי היא עם השימוש העיוור בבינה המלאכותית לכתיבה, והרעיון של קופי-פייסט ללא מחשבה או נגיעה אנושית.
זהו חלק שלישי בסדרה (שבכלל לא התכוונתי שתהפוך לסדרה) על קלישאות AI. לחלקים הקודמים:
- איך לזהות אם טקסט נכתב ב-AI? שלושת הסימנים הכי מסגירים
- כתיבה מקורית עם AI? כך תימנעו מקלישאות בתוכן (או: "המטבח הוא הלב של הבית")
והפעם: עוד שלוש דוגמאות למבנים טקסטואליים שיכולים להיראות סבבה במבט ראשון, במיוחד לאדם שלא עוסק בכתיבה באופן יומיומי כמוני; אבל למעשה מסגירים שמי שכתב את הטקסט הזה הוא צ'אט ג'יפיטי או אחר מהחברים המלאכותיים שלו.
המשפטים שפותחים חצי מהאינטרנט
בעיניי, הפתיחה היא אחד החלקים שהכי קשה לכתוב בטקסט. הרבה תלוי במילים הראשונות שהקוראים יקראו. הפתיחה צריכה להציג את הנושא או להוביל אליו, לעורר סקרנות, ופשוט להיות טובה מספיק כדי שיהיה חשק לקרוא עוד.
ל-AI, לעומת זאת, אין שום בעיה לכתוב שורת פתיחה. אפשר ממש לראות כמה הוא מחבב שימוש במשפטים שנשמעים "מאמריים", "מקצועיים" או "חכמים" – שבפועל הם די גנריים:
"בעולם הדיגיטלי של היום"… / "בעידן שבו הכול משתנה במהירות"… / "כיום, יותר מתמיד"… / "בשנים האחרונות אנו עדים ל-"…
ובתקופת "שאגת הארי", באופן מובן למדי, כל טקסט שני ברשת התחיל ב"בימים מורכבים כאלה"… / "בתקופה כזאת של חוסר ודאות"… / "למרות המצב"…
לפעמים אלה אחלה שורות פתיחה, אבל לפעמים פחות. כשכל פוסט או מאמר מתחיל באותה צורה, ולא משנה אם הוא עוסק בשיווק, בריאות, טכנולוגיה, פיננסים או חינוך – זה כבר לא נשמע כמו בחירה סגנונית אלא כמו ברירת מחדל גנרית. משהו שכבר קראנו קודם איזה עשרים או שלושים פעם.
כל דבר "עושה את ההבדל" ו"משנה את כללי המשחק"
שני ביטויים שאני רואה שוב ושוב בטקסטים מג'ונרטים הם "עושה את ההבדל" ואחיו הכמעט-תאום "משנה את כללי המשחק". שני הביטויים האלה מנסים להישמע גדולים, דרמטיים, משמעותיים. שניהם רומזים שלא מדובר בעוד תכונה זניחה או שיפור קטן, אלא במשהו מהותי, כמעט מהפכני.
אבל… כשכל שירות "עושה את ההבדל", וכל טכנולוגיה "משנה את כללי המשחק", הביטויים האלה מפסיקים להגיד משהו ממשי. הם נשמעים טוב לרגע, אבל שנייה אחת של מחשבה מגלה שבתכלס אין בהם כמעט מידע. הם בעיקר מייצרים אווירה של חשיבות, גם כשהדבר שעליו מדברים הוא לא באמת כזה חשוב.
הנה כמה דוגמאות שאספתי מהרשת, מתוך פוסט שהעליתי לאינסטגרם. באמת כל דבר עושה את ההבדל ומשנה את כללי המשחק?


שלושה סופרלטיבים, בבקשה
עוד סימן בולט של כתיבה ב-AI הוא החיבה לשלישיות של תארים. כל דבר הוא "מהיר, יעיל ונוח". כל מוצר הוא "פשוט, חכם וחסכוני". כל שירות הוא "חדשני, מתקדם ומוביל". כל שיטה היא "ממוקדת, יעילה ואפקטיבית".
שזה אחלה, מעולה ומצוין.
שלישיות סופרלטיבים הן כלי רטורי ותיק ומוצלח. יש להן קצב טוב, הן נקלטות בקלות, והן באמת יכולות לעבוד יפה בכתיבה. זאת בדיוק הסיבה ש-AI משתמש בהן: כמודל שפה שלימדו אותו לכתוב על בסיס טקסטים קיימים, הוא קלט את היתרונות של אותן שלישיות ופשוט משתמש בהן שוב ושוב. גם אם שניים מהסופרלטיבים האלה הם אותו דבר – כמו השניים האחרונים ב"ממוקדת, יעילה ואפקטיבית".
מה שהופך ניסוח מעולה לקלישאה שחוקה
חשוב לי לחדד את מה שהזכרתי בפסקה האחרונה: הדוגמאות האלה (ואחרות) לא נולדו עם הבינה המלאכותית. רוב הניסוחים האלה היו כאן עוד לפניה – בכתיבה שיווקית אנושית, בפרסומות, בדפי נחיתה, במאמרים מקצועיים, ובעוד טקסטים שרצו להישמע "נכונים" ו"משכנעים".
מה ש-AI עשה הוא הקצנה משוגעת של התדירות שבה הניסוחים האלה מופיעים בטקסטים.
מודלים של שפה, כמו צ'אט ג'יפיטי, ג'מיני, קלוד ואחרים, מאומנים על כמויות עצומות של טקסטים. בגלל זה כאשר הם מתבקשים לייצר מלל, האלגוריתמים שלהם נמשכים אל הניסוחים הנפוצים ביותר. אין פה שום בחירה סגנונית, רק סטטיסטיקה. וכשאותם ניסוחים חוזרים שוב ושוב באותו טקסט, או באלפי טקסטים שונים, מתחילה להיווצר התחושה המוכרת הזאת של "קראתי את זה כבר". שזה פחות אחלה, פחות מעולה, ופחות מצוין.
הבעיה היא לא הכלי, אלא העצלנות
הרבה אנשים חושבים, לצערי, שכתיבה עם AI מחליפה כתיבה אנושית. אני חושב ש-AI הוא פשוט עוד כלי, כמו עיפרון או כמו וורד. זהו כלי שיכול להיות שימושי במחקר, בסיעור מוחות, ביצירת טיוטות, בהצעת כיוונים, בקיצור תהליכים, ולפעמים גם בניסוחים ראשוניים.
לא בפני עצמה. טקסט מג'ונרט הוא לעולם לא גרסה סופית שראויה לפרסום. הוא חומר גלם שצריך לכל הפחות להסתכל עליו בעין ביקורתית, ובדרך כלל גם לערוך ולשנות לפני שמעלים אותו לסושיאל או לאתר. אם לא עורכים, לא מתקנים, לא בודקים את הפתיחה שחוקה, אם שוב משהו "עושה את ההבדל", אם קיימת שלישיית סופרלטיבים (או, כפי שהזכרתי כאן, אם קיימים בטקסט סימני פיסוק מוזרים או המבנה הבאמת-מתיש של "לא רק X אלא Y") – התוצאה היא כמעט תמיד מלאכותית וחסרת אופי. בעיניי – לא ראויה לקריאה.
פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

איך לזהות עוקבים פיקטיביים באינסטגרם?
עוקבים פיקטיביים באינסטגרם רק "מנפחים" את מספר העוקבים הכולל שלך. עדיף לזהות ולהסיר אותם, וכך עושים את זה

למה אני לא מציע שירותי כתיבת תוכן באנגלית אלא בעברית בלבד
לפעמים שואלים אותי אם אני מציע שירותי כתיבת תוכן באנגלית ומופתעים לשמוע שלא. אבל יש לכך סיבה, והיא במרחק קליק אחד.

איזה תוכן אפשר להעלות לאתר? רעיונות ודוגמאות
אחרי שבנינו אתר, צריך להעלות אליו תוכן כדי ליצור תחושה שהוא חי ודינאמי. הנה כמה רעיונות ודוגמאות

