כתיבה עם בינה מלאכותית (AI) יכולה להיראות כמו קסם פשוט וקל. לכאורה, כל מה שצריך לעשות הוא לפתוח צ’אט עם GPT, קלוד, ג’מיני או אחד מהחברים שלהם, לכתוב פרומפט קצר (תיכף אסביר מה זה, למי שלא מכיר) – והופ, הטקסט מופיע על המסך. איזה פלא!
אבל כשעובדים ככה, מה שמתקבל בדרך כלל הוא טקסט גנרי, משעמם, לא מדויק במקרה הטוב ורצוף טעויות במקרה הרע. זה טקסט שחסרים בו אופי, אישיות ואנושיות – ובקלות יכול היה להתאים גם לכל אחד מהמתחרים שלנו.
אני לא טוען שלא כדאי להשתמש ב-AI כדי לכתוב. להפך – גם אני, בתור כותב תוכן לעסקים, נעזר בו לא מעט ככלי יעיל שמקצר את הדרך. הנה למשל כאן כתבתי על כתיבת דף נחיתה ב-AI. מה שחשוב להבין הוא שכדי שה-AI יעבוד בשבילנו כמו שצריך, צריך לדעת ‘לדבר’ איתו נכון.
אספתי כאן כמה עקרונות פשוטים לכתיבת פרומפטים. אני מניח שיש עקרונות נוספים, אולי אחרים. בכל מקרה, אלה העקרונות שאני משתמש בהם כשאני נעזר ב-AI לכתיבה (ובסוף יש תקציר שאפשר לגזור ולשמור). לדעתי, ברגע שמבינים ומיישמים אותם, מקבלים תוצאות הרבה יותר טובות: טקסטים ממוקדים, יצירתיים, מדויקים, עם הקול שלנו וסגנון הדיבור/כתיבה שלנו.
רגע, אמרנו כתיבת פרומפטים, אבל… מה זה פרומפט?
המונח “פרומפט” (Prompt) הוא בעצם ההנחיה שאנחנו נותנים למודל הבינה המלאכותית. זו יכולה להיות שאלה, בקשה, משימה או תיאור מפורט של מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה. במילים אחרות, כל שורת טקסט שאנחנו מקלידים בצ’אט היא פרומפט.
כתיבת פרומפט מוצלח היא כמו הנחיית בימוי לשחקן. אנחנו בעצם מסבירים לצ’אט מי הוא, מה קורה כאן, מה המטרה ומה חשוב שיראו או ישמעו. ככל שההנחיה ברורה ומדויקת יותר, כך המודל “מבין” אותנו טוב יותר, והתוצאה מתקרבת יותר למה שהתכוונו.
טיפ 1: נגדיר למודל מי הוא

למרות שהוא לא שחקן תיאטרון, המודל בהחלט צריך להיכנס לדמות. לכן לפני הכול נגדיר לו בתור מי הוא כותב. זה יעזור לו להבין טוב יותר את ההקשר ואת רמת העומק שהוא נדרש לכתוב בה.
לדוגמה, נניח שאני רוצה לכתוב מאמר אינפורמטיבי לאתר של חנות לציוד ומזון של חיות מחמד. הנה הדבר הראשון שאכתוב לצ’אט:
אתה בעלים של חנות לציוד ומזון של חיות מחמד. אתה יודע כל מה שאפשר לדעת על כלבים, חתולים ועוד בעלי חיים, ומנגיש את זה ללקוחות שלך בצורה פשוטה, ידידותית ומזמינה.
ההסבר הזה עוזר למודל להבין מי הוא, וכך הוא “מבין” טוב יותר איך לכתוב, באיזה טון להשתמש, ואיך לבנות תשובה מדויקת ורלוונטית. ככל שההגדרה של התפקיד תהיה מפורטת ומדויקת יותר – כך נקבל תוצאה ממוקדת, מקצועית ונכונה יותר למטרה שלנו.
טיפ 2: נהיה כמה שיותר ספציפיים
אחרי שהגדרנו למודל את התפקיד שאותו הוא ממלא, נתחיל להסביר לו מה אנחנו רוצים שיכתוב. אם נמשיך את הדוגמה הקודמת ונאמר לו “כתוב מאמר על איך לבחור מזון כלבים”, נקבל אמנם תוצאה שיותר נראית כאילו נכתבה על ידי איש מקצוע, אבל עדיין כללית וגנרית.
לעומת זאת, אם ניתן לו הנחיות מפורטות יותר, נקבל תוצאה הרבה יותר מעניינת. משהו בסגנון:
כתוב מאמר באורך של כ-800 מילים בנושא “איך לבחור מזון יבש לכלבים בוגרים”.
התוכן מיועד לבעלי כלבים שמתקשים להבין את ההבדלים בין סוגי המזון.
פרט מהם המרכיבים החשובים שכדאי לבדוק, מה המשמעות של אחוזי חלבון, ואיך להתאים את סוג המזון לגודל הכלב ולרמת הפעילות שלו.
צורת הכתיבה צריכה להיות מקצועית ונגישה, לא שיווקית. אתה יכול להשתמש בבולטים, לא באמוג’יז.
מה עשינו כאן? נתנו לבינה המלאכותית עוד פרטים על מה שאנחנו צריכים. הנה מה שכדאי לכלול בהנחיות כאלה:
- מי – למי אנחנו כותבים, מי הקורא או הקהל שאליו התוכן פונה.
- מה – מה הנושא המדויק שאנחנו רוצים לכתוב עליו.
- איך – באיזה סגנון כתיבה או טון דיבור נרצה להשתמש.
- כמה – נוסיף מספרים, כמו אורך משוער, כמות סעיפים או טווח מילים.
- למה – נסביר מה ההקשר של הטקסט ומה המטרה שלו.
נכון שלא תמיד נדע מראש להגדיר את כל הפרמטרים האלה. אבל ככל שנתייחס ליותר מהם בתוך הפרומפט עצמו, כך נצמצם אי-הבנות מצד הצ’אט ונקבל תוצאה מדויקת יותר.
טיפ 3: נספק למודל מקורות מידע אמינים
מה יקרה אם ניתן למודל לכתוב בעצמו ללא הכוונה לגבי המקורות שעליהם הוא יכול להתבסס? אפשרות אחת היא שהמודל יתבסס על הידע הכללי שלו. זה אמנם ידע כללי רחב מאוד, אך הוא לא תמיד מעודכן או מדויק. אפשרות אחרת היא שהמודל יחשוב קצת יותר, יעשה חיפוש ברשת וימצא מידע שנראה לו רלוונטי – וגם במקרה כזה המידע הזה לא תמיד איכותי ויכול אפילו להיות שגוי לחלוטין. למעשה גם נכון לרגע כתיבת שורות אלה, מודלים של AI נוהגים לפעמים להמציא שטויות ולחרטט בביטחון על דברים שלא באמת נכונים. כך למשל כאשר אחד מלקוחותיי נתן לי לערוך עבורו טקסט שנכתב ב-AI על חמש חברות ישראליות מצליחות בתחום מסוים, התברר שהצ’אט אמנם צדק בשתי החברות הראשונות, אבל השלישית והרביעית התמזגו לאחת לפני עשור והחמישית לא הייתה קיימת מעולם.
כדי למנוע מצב שבו הצ’אט מתבסס על מידע שגוי כדי לכתוב, אפשר לספק לו מידע שאנחנו יודעים בוודאות שהוא מעודכן ומדויק. יש שלו דרכים עיקריות לעשות את זה:
א. להעתיק תוכן רלוונטי ישירות אל תוך הצ’אט
אפשר להדביק בהמשך לפרומפט קטע ממאמר שראינו ברשת, חלקים ממסמך פנימי שכתבנו בעבר, או כל טקסט אחר שיכול לשמש רקע או נקודת מוצא.
ב. לצרף קישורים למקורות ברשת
אם נרצה להתבסס על דפים באתר או על כתבות מהרשת, אפשר לצרף קישורים. אבל! כדאי לדעת שלפעמים הצ’אט לא מצליח לפתוח קישורים בעצמו. לפעמים הוא אומר משהו בסגנון “אין לי אפשרות לפתוח את הקישור, אנא הדבק כאן את הקטע הרלוונטי” (כפי שתואר בסעיף 1 לעיל); והבעיה היא שלפעמים הוא מחרטט כאילו הוא כן קרא, למרות שהוא לא קרא. לכן אני לא משתגע על השיטה הזאת ומעדיף להדביק לו בעצמי.
ג. לצרף קבצים
זו השיטה היעילה ביותר לטעמי: אפשר להעלות כך מאמרים קיימים שנכתבו בעבר (גם כאלה שלא כתובים היטב או לא מסודרים יפה. הצ’אט יבין) ולהורות לצ’אט “תתבסס אך ורק על המסמכים המצורפים. אל תחפש מידע חדש באינטרנט, ואל תוסיף פרטים שלא מופיעים בהם”. כך אנחנו מוודאים שהתוצאה מבוססת על עובדות, כתובה בשפה הנכונה, ומשקפת את המקור שעליו רצינו להישען.
חשוב לדעת: מהניסיון שלי הצ’אט עדיין מתקשה לפעמים עם קריאת תוכן מתוך קבצי PDF. אם יש מסמכי וורד, עדיף.
טיפ 4: ניתן למודל דוגמאות לטקסטים דומים
אחת הדרכים היעילות ביותר להגיע לתוצאה שתיראה כמו מה שאנחנו רוצים – היא להראות למודל דוגמאות למה שאנחנו רוצים. אפשר להשתמש לשם כך בטקסטים שכתבנו בעצמנו, או בטקסטים שמצאנו ברשת ומייצגים את הסגנון שאנחנו מחפשים.
כך למשל כשמגיע אליי לקוח שכבר כתב כמה מאמרים באתר שלו, אני יכול לתת לצ’אט לקרוא אותם באחת משלוש הדרכים שתיארתי בטיפ הקודם (א. להעתיק ולהדביק בפרומפט עצמו; ב. לתת לצ’אט קישורים לדפים שבהם מופיעים המאמרים; ג. להעלות לצ’אט מסמכי וורד שבהם מופיע הטקסט שבמאמרים הללו) – ולהגיד לו “תכתוב בסגנון הזה. בערך באותו אורך, באותו טון דיבור, באותו מבנה”.
או, לחלופין, כשהלקוח אומר “אני רוצה שהפוסטים שלי יהיו בסגנון של המתחרה הזה שאני ממש מקנא באופן הכתיבה שלו”, אני יכול לתת לצ’אט באותו אופן את הפוסטים הללו ולומר לו: “זה פוסט שיווקי של מותג אחר שאני אוהב את הסגנון שלו. כתוב פוסט דומה מבחינת מבנה וזרימה, רק בשפה שמתאימה לעסק שלנו”.
ואפשר כמובן לשלב כמה דוגמאות ולבקש מהמודל לבחור את האלמנטים המתאימים מכל אחת. נניח, “קח את המבנה של הדוגמה הראשונה, את הטון של השנייה, ואת סגנון הפתיח של השלישית”.
שימוש בדוגמאות מקצר מאוד את הדרך לתוצאה מדויקת:
- זה עוזר למודל להבין טוב יותר מה התוצאה שאנחנו מצפים לה.
- זה מצמצם אי-הבנות ואת הצורך בהסברים טכניים.
- ומבטיח שהתוצאה תהיה קרובה לסגנון האישי או המותגי שאנחנו מחפשים.
זה לא יהיה מושלם, כן? עדיין צריך לעבור על התוצאה. תיכף נגיע גם לזה.

טיפ 5: נוודא שלמודל יש את כל מה שהוא צריך
עם כל הכבוד למודלים של בינה מלאכותית, הם עדיין לא באמת אינטליגנטים. אם שכחנו לומר להם משהו, הם בדרך כלל לא ישאלו אותנו מיוזמתם אם משהו חסר או לא מובן – אלא פשוט ינסו למלא את החורים בעצמם, באותו ביטחון שבו הם מציגים עובדות לא קיימות.
לכן לפני שנאפשר למודל שלנו לגשת לכתיבה, אני ממליץ לשאול:
“יש לך את כל המידע הדרוש כדי לכתוב? שאל אותי שאלות אם משהו חסר או לא ברור לך”.
טיפ 6: ממש לא נקבל את הגרסה הראשונה
גם כשהמודל מבין אותנו היטב ומקבל הנחיות ברורות, כמעט תמיד יש מקום לשיפור. זה חלק טבעי מתהליך העבודה עם AI. לכן נקרא את הטקסט שהמודל נתן לנו, ואז נדייק ונשחיז את הפרומפט.
אם מדובר בטקסט קצר, כמו פוסט או תקציר, אפשר לשפר את הטקסט המלא. למשל:
“כתוב מחדש, והפעם תרחיב כל פסקה פי 2”.
“המשלב גבוה מדי. כתוב שוב והפעם בשפה יום-יומית”.
“הכותרת לא טובה בעיניי. תן שלוש הצעות חלופיות”.
כשמדובר בטקסט ארוך, כמו מאמר לאתר, אני מעדיף לעבוד בחלקים. למשל:
“תוסיף דוגמה לפסקת הפתיחה”.
“כתוב מחדש את החלק על היתרונות, והפעם תרחיב כל אחד פי 2”.
“כתוב את פסקת הסיום מחדש, והפעם תוסיף משפט סיכום עם הנעה לפעולה”.
הרעיון הוא להמשיך ולדייק את התוצר כך שיהיה כמה שיותר “נכון” לטעמנו. זה בעצם מחקה תהליך של עריכה ושכתוב, כדי לכוון את הטקסט למטרה שלו ולתת לו יותר אופי אנושי-ייחודי ופחות רובוטי-גנרי.
טיפ 7: נעבור בעצמנו על הטקסט
אני תמיד אומר שכל מודל של AI, ובמיוחד כזה שכותב טקסטים, הוא לא תחליף לכתיבה אנושית של תוכן בעבודת יד, אלא רק כלי עזר בדומה לעיפרון. לכן עם כל הכבוד לטקסט שיוצר על ידי מודל בינה מלאכותית, טוב ככל שיהיה, חשוב לא לוותר על העריכה האנושית.
- קודם כל נחפש שגיאות כתיב ודקדוק. קשה להאמין, אבל עדיין יכולות להיות כאלה. אני רואה לפעמים בלבול בין זכר לנקבה, למשל, או פונטים זרים (בערבית, בתאילנדית…) באמצע טקסט בעברית.
- אולי נרצה להיפטר מסימנים שמעידים על כך שהטקסט הזה נכתב בעזרת בינה מלאכותית, כמו המקפים של AI או קלישאות שחוקות.
- נוודא כל עובדה שהוזכרה בטקסט (מספרים, תאריכים, שמות, נתונים). אפשר לשאול “מאיפה הבאת את הדוגמה הזאת?” או “תן בבקשה מקור לעניין הזה”. לא נסתפק בכך שהצ’אט נתן שלושה קישורים, אלא נלחץ עליהם כדי לוודא שהעובדה מופיעה שם. אם לא מצאנו סימוכין, עדיף להשמיט את העובדה הזאת.
- ואולי הכי חשוב כדי להפוך את הטקסט הזה ל”שלנו”: נקרא את הניסוחים כדי לוודא שאנחנו באמת מדברים או כותבים ככה. אם נתנו למודל לחקות את סגנון הכתיבה שלנו, זה עדיין לא אומר שהוא הצליח במשימה. לכן נקרא בתשומת לב, ואם יש משפט שלא היינו אומרים, נשנה את הניסוח שלו לכזה שיותר מתאים לקול שלנו.
טיפ בונוס: נתייעץ עם ה-AI לגבי התוצאה
את זה אני מפריד מרשימת הטיפים כי לא תמיד יש בזה תועלת, ועדיין לפעמים זה עוזר: אני פשוט מדביק לצ’אט את התוצאה הערוכה שלי, כשהיא כבר מוכנה לגמרי, ואומר לו:
הנה מה שכתבתי בעזרתך. תן חוות דעת והצעות לשיפור.
צריך להפעיל פה שיקול דעת, כי הצ’אט תמיד מחמיא ותמיד נותן הערות (זה הטבע שלו). ובכל זאת, יש מצב שבשלב הזה הוא ימצא עוד איזו שגיאת הקלדה, כפילות רעיונית או בעיית אחידות סגנונית – משהו שכדאי לשנות לפני שמפרסמים או מעלים.
אז איך לכתוב פרומפטים ל-AI? תקציר לגזור ולשמור:
- הגדרת התפקיד: נבהיר למודל בתור מי הוא כותב. זה יבהיר לו את סגנון הכתיבה ורמת ההעמקה של התשובה.
- פירוט המשימה: נגדיר למודל כל פרט אפשרי – נושא, קהל, טון, אורך, מטרה. ככל שנפרט יותר, כך התוצאה תשתפר.
- נספק מקורות מידע: נדביק לו טקסטים וקישורים או נעלה לו קבצים כדי שיתבסס עליהם.
- דוגמאות: ניתן לו טקסטים דומים לסגנון הרצוי, כדי שילמד מהם ויחקה את הקול שאנחנו רוצים להשיג.
- וידוא הבנה: נבקש מהמודל לוודא שיש לו את כל הפרטים הדרושים ולשאול שאלות אם משהו חסר או לא ברור.
- דיוק ושכתוב: נשתמש בגרסה הראשונה כטיוטה בלבד, ונלטש אותה בהדרגה – משפט, כותרת או פסקה בכל פעם.
- ולבסוף נעבור בעצמנו על הטקסט: נתקן, נבדוק עובדות, נחדד ניסוחים ונוודא שזה באמת נשמע כמו משהו שהיינו אומרים או כותבים.
כתיבת פרומפטים ל-AI היא משימה יותר מורכבת ממה שנדמה
בינה מלאכותית היא קיצור דרך נחמד, ועדיין לא יכולה להחליף בן אדם. חסרים לה ההבנה, ההעדפות והקול האישי שלנו. כן, מודלים של AI יכולים לכתוב לנו איזושהי טיוטה, אבל אם ניתן להם פרומפט נטול-מחשבה, ואז פשוט נעתיק את התוצאה ונלחץ “פרסום”, נקבל טקסט שרחוק מאיתנו שנות אור ובכלל לא מזכיר אותנו.
זאת הסיבה בגללה כתיבת פרומפטים היא כל כך חשובה: ככל שאותה טיוטה של AI תהיה טובה יותר, כך משימת העריכה שבסופה תהיה קלה יותר. מה שבטוח – עריכה אנושית של טקסט שנכתב על ידי מודל בינה מלאכותית לעולם לא תהפוך למיותרת.
*כל האמור לעיל נכון לסוף שנת 2025, נכתב בעקבות עבודה עם צ’אט ג’יפיטי מודל 5.1 אך מתאים למודלים רבים אחרים של AI. אם קראתם את הטקסט הזה הרבה אחרי, כאשר כבר המציאו בינה מלאכותית טובה יותר (אולי כזאת שיכולה לקרוא מחשבות?) – ייתכנו שינויים. 🙂




