אני בעד שוויון.
אני בעד גברים, בעד נשים, בעד כולם וכולן. כשאני כותב תוכן לעסקים, אני בדרך כלל ממליץ ללקוחותיי לפנות אל קהלי היעד בצורה שוויונית, ניטרלית מגדרית. כך כל מי שקורא או קוראת את התוכן יוכלו להרגיש שהתוכן הזה נכתב עבורם.
יש כל מיני דרכים לעשות את זה. אפשר למשל להשתמש בלוכסן המסורתי, כמו ב”כותב/ת תוכן”. אפשר להשתמש בנקודה א-מגדרית, למשל “סטודנט.ית”. בהרצאה קצרה (פחות מחצי שעה) אני מציג ומדגים שיטות נוספות, ללא סימני ניקוד באמצע המילים. קליק לפרטים נוספים.
היה לי מאוד קשה, למשל, לכתוב את הכותרת הזו למאמר: “מי אמור/ה/ים/ות לקרוא את זה?“. אבל אני מכבד גם את אלה שבוחרות.ים להשתמש בלוכסן או בנקודה הא-מגדרית.
מה עושה פה נקודה א-מגדרית?
אלא שעם המודעות ההולכת וגוברת בציבור לצורך בשוויון מגדרי, וככל שיותר ויותר מאמצים את השימוש בנקודה הא-מגדרית, קורים גם דברים, איך לומר, משונים מבחינה טקסטואלית. ממש התחלתי לראות נקודה א-מגדרית מופיעה באמצע מילים גם מבלי שיהיה בה צורך. אני מוכן להישבע שראיתי פוסט שמישהי כתבה בפייסבוק: “אני מכבדת כל אדמ.ה באשר הוא/היא” (קחו לכם רגע לחפש את האבסורד במשפט הזה. התשובה בסוף).
ואז ראיתי את הסרטון של הילה נהרי בפייסבוק. אני מכיר את הילה כבר כמה שנים מן הימים העליזים בהם הייתי הרבה יותר מתורגמן שפת סימנים מאשר כותב תוכן. הילה עושה הרבה דברים: מתורגמנית שפת סימנים, צלמת, קריינית, ועכשיו גם דולה. כשהיא העלתה את הסרטון הבא לדף הפייסבוק שלה… טוב, תראו:

הסרטון מסביר בשפת הסימנים את תפקידה של הדולה, ולמטה מופיעות כתוביות. למקרה שלא רואים היטב, מה שהפריע לי בכתוביות היה:
יולד.ת
כלומר,
למה? מה עושה שם נקודה א-מגדרית?
הרי ברור שהאישה יולדת. מה, גבר יולד? מישהו ראה פעם גבר יולד? זה לא הגיוני. זאת חייבת להיות טעות. ומצד שני, המילה הזו, “יולד.ת”, חוזרת כמה פעמים נוספות בכתוביות שלאחר מכן. אז אולי זאת לא טעות? אולי הילה יודעת משהו שאני לא יודע?
פניתי אליה ושאלתי אותה. זו תשובתה:
היי טל!
זה אכן מכוון
זה מתייחס ונותן מקום לגברים טרנסים שיולדים.
וואו.
אני מודה שלא חשבתי על זה. כן, יש גברים שיכולים ללדת (והנה עוד סיפור של גבר יולד מ-2022). בעבר החלוקה הייתה מאוד שחור ולבן: גבר הוא מי שגופו זכרי ואישה היא מי שגופה נקבי; לפיכך אישה יכולה ללדת וגבר לא. אבל היום זה כבר מאוד לא שחור ולבן, אלא צבעוני מאוד.
מכלילה ומכילה
למדתי מזה דבר מעניין על הנקודה הא-מגדרית: בדרך כלל נהוג לחשוב עליה כדבר שמכליל במילה אחת גם גברים וגם נשים; והנה היא בעצם מכלילה גם כל מיני גוונים שיש באמצע. היא ממש מתייחסת גם אל אלה שהם לא גבר/זכר או אישה/נקבה. וכך, למרות שבהתחלה השימוש בנקודה הא-מגדרית נראה לי מיותר, אפילו מגוחך – הבנתי שהייתה בה כוונה. שהיא נועדה להכיל. וזה מקסים בעיני.
- ובקשר ל”אני מכבדת כל אדמ.ה באשר הוא/היא” – הכוונה הייתה לאדם, ולא לאדמה. אין צורך בנקודה הא-מגדרית ולא ב”הוא/היא”.
פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

מהי שפה מקדמת ולמה כדאי להשתמש בה
שפה מקדמת היא העדפה לשימוש במילים חיוביות, או לכל הפחות ניטרליות, על פני מילים שליליות. קליק להסבר ודוגמאות

הנעה לפעולה ניטרלית מגדרית
פעם נהוג היה לכתוב “לחץ כאן” או “צור קשר”, אבל היום עדיף לפנות לכל המגדרים. איך לכתוב הנעה לפעולה ניטרלית מגדרית? הקליקו לכמה אפשרויות

מיני-קורס לכתיבת דף נחיתה שיעזור לך לכתוב לגמרי לבד
שישה פרקים קצרים הכוללים את העקרונות הבסיסיים לכתיבת דף נחיתה מעולה, כדי לאפשר לך לכתוב בעצמך