למה נדמה כאילו אף אחד לא קורא את הפוסטים שלך?

כשאנחנו כותבים תוכן, אנחנו מצפים שיקראו אותו. הגיוני, נכון? אמנם בסתר ליבנו אנחנו גם מקווים שזה יהפוך ויראלי בטירוף, עם ים של תגובות ושיתופים, אבל נסתפק גם בכמה לייקים. ובכל זאת, לפעמים נדמה כאילו אף אחד לא קורא. איזה באסה: כתבנו, העלינו, חיכינו וחיכינו ו… מונה הצפיות זוחל ל-א-ט, אם הוא זז בכלל. איזו אכזבה. כמה תסכול. אוף, למה?!

קרה גם לך, נכון? קורה לכולם. הנה כמה סיבות אפשריות לכך:

חוסר עקביות

אי אפשר להעלות עשרה פוסטים בשבוע ואז להיעלם לשלושה חודשים; ואז לחזור לעוד הפצצה זמנית ולהיעלם לעוד תקופה דוממת. האלגוריתמים של הרשתות החברתיות מעדיפים פרופילים שמייצרים תכנים חדשים באופן עקבי. כלומר אם נעלה תכנים בצורה אקראית, עם תקופות ארוכות של חוסר פעילות, החשיפה שלנו תיפגע.

אז אם כבר נחה עלינו הרוח, ובלהט הרגע ייצרנו עשרה פוסטים – נתאפק. במקום שנעלה עשרה בשבוע, נעלה אחד בשבוע לאורך עשרה שבועות. בפייסבוק ובאינסטגרם נוכל אפילו לתזמן מראש ולשכוח מזה. כך נבטיח זרם קבוע של תוכן, ונשפר את הסיכוי “למצוא חן בעיני האלגוריתם”.

תוכן לא רלוונטי לקהל

חשוב מאוד להתחשב בהעדפות ובתחומי העניין של קהל היעד שלנו. אם העוקבים יקבלו מאיתנו תוכן שמשעמם או לא מתאים להם, הם יפסיקו לעקוב אחרינו. בפלטפורמות מסוימות הם יוכלו גם להסתיר אותנו מהפיד שלהם ולא להסיר עוקב, כך שאפילו לא נדע שהם כבר לא עוקבים אחרינו.

מה נעשה? נבין את הדמוגרפיה, את תחומי העניין ואת ההעדפות של העוקבים שלנו. נתאים את התכנים לצרכים, לרצונות ולנקודות הכאב שלהם. למשל, האם אנחנו כותבים במשלב שמתאים לשפה שלהם? אולי אנחנו “סלנגיים” מדי עבור קהל מבוגר, למשל?

חוסר מעורבות

הבה נדמיין מצב תיאורטי: אנחנו עוקבים אחרי חשבון מסוים. הוא כותב תכנים נהדרים, עם ערך, וממש כיף לנו בכל פוסט מחדש – אז אנחנו עושים לייק ומגיבים לו. אבל הוא לא עונה. מגיבים שוב. והוא לא עונה. ושוב. ושוב… יכול להיות שבסופו של דבר פשוט יימאס לנו להגיב? גם אם לא נפסיק לעקוב אחריו, אולי נפסיק להראות לו את זה.

הרשתות החברתיות לא נועדו להיות זירה שאנחנו משליכים אליה פוסטים ונעלמים. להיפך, הן נועדו לטפח אינטראקציה ומעורבות בין המשתמשים שלהן. לכן נגיב לפוסטים שמעניינים אותנו, נשתף תכנים של אחרים, נגיב גם לתגובות שהשאירו בדף שלנו, נענה להודעות בפרטי. ככל שנפגין פעילות רבה יותר בהקשר החברתי, כך המשתמשים יצרכו יותר תכנים משלנו.

אי קידום התוכן

אם עץ נופל ביער ואין מי שישמע אותו, האם הוא עושה רעש?

ואם העלית פוסט ולא שיתפת בשום מקום, האם מישהו יידע שהוא בכלל קיים?

פעילות אקטיבית לקידום התוכן שלנו תחשוף אותו ליותר עיניים. למשל, כשאני מעלה סרטון לרילס של אינסטגרם, אני משתף אותו בסטורי. אני גם מוסיף קישור בפייסבוק. לפעמים מעלה גם לסטטוס של וואטסאפ. אפילו לטוויטר. אם הוא מוצלח במיוחד, אולי אשלב קישור אליו בניוזלטר הקרוב. אם אני חבר בכמה קבוצות פייסבוק או וואטסאפ רלוונטיות – אשתף גם בהן.

ובקיצור, ככל שנקדם את התוכן שלנו יותר, כך נגדיל את פוטנציאל החשיפה שלו.

אגב, תמיד יכול להיות ש’אף אחד לא קורא’ בגלל… באג זמני

חברת מטא, שמפעילה את פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ, סובלת מכמות לא הגיונית של באגים. פוסטים נעלמים, חשבונות נמחקים, צפיות מתאפסות… אי אפשר לדעת מה יקרה ומתי גם בלינקדאין, טוויטר או ת’רדס. בהחלט יכול להיות שעשית את הכל כמו שצריך – אבל נפלת על באג זמני: כזה שבגללו אף אחד לא רואה את התוכן שלך, או כזה שבגללו כולם עדיין רואים אבל לך אין חיווי על כך.

מה עושים? קודם כל מניחים שזה לא היה באג. הכי קל להאשים את הבעיות הטכניות, בזמן שהסיבה האמיתית היא אחת מאלה שתוארו קודם. ואם עשית הכל נכון וזה באמת באג – פשוט מחכים שהוא יתוקן והמצב יחזור לקדמותו.

והפוסט שסבל מבעיית חשיפה? זה שאולי באמת אף אחד לא קרא? יכול להיות שאפשר להעלות אותו מחדש, או לשכתב ולמחזר אותו. בטח לא למחוק!

אף אחד לא קורא את הפוסטים שלך אולי יש באג באלגוריתם אילוסטרציה — באג באלגוריתם, אילוסטרציה (באמצעות מידג’רני)

אז מה עושים כאשר אף אחד לא קורא את התוכן שלנו?

לא מאבדים תקווה! כותבים עוד פוסט. ועוד אחד. שומרים על עקביות. מוודאים שהתוכן רלוונטי לקהל. מקדמים אותו באופן פעיל. מתקשרים עם קהל העוקבים ולא רק זורקים פוסט ונעלמים. ואם עשינו את כל זה ועדיין לא הצלחנו – נאשים את הפלטפורמה, אבל ממש לא נוותר לה. וגם אם פוסט מסוים הצליח קצת פחות, אולי זה שאחריו יצליח יותר.

רוצה להתייעץ איתי לגבי התוכן שלך? אשמח לעבור עליו ולומר לך מה לדעתי נכון וכדאי לשמר, וגם מה לדעתי כדאי לשפר. קליק כאן לפרטים נוספים.

לשתף ב-