כך אני כותב תוכן לרופאים

יתרונות נוספים של כותב תוכן לרופאים ורופאות

• התנסחות טובה בעברית: יש רופאים שעלו לישראל ממדינות שונות, או כאלה ששפת האם שלהם איננה עברית. יש גם רופאים שמדברים עברית נהדרת בע”פ אבל איכשהו הכל מתבלבל להם בכתב. היי, כולנו בני אדם.
• כתיבה למטופלים ולא לקולגות: הרבה רופאים ורופאות שפגשתי נוטים לכתוב בשפה סופר-מקצועית גם תכנים שפונים לקהל שלא בהכרח מבין הרבה ברפואה. הכוונה לכתיבה שמלאה במונחים מקצועיים, מושגים אנטומיים, שמות לועזיים של איברים, מחלות או טיפולים וכן הלאה. דווקא כותב תוכן שלא מגיע מעולם הרפואה יידע לתרגם את הטקסטים המקצועיים האלה לשפה מדוברת ומובנת יותר לאדם ממוצע. למשל, “שבר רדיוס דיסטלי” ל”שבר בשורש כף היד” וכיו”ב.
• כתיבה שיווקית: גם רופאים צריכים לשווק את עצמם. במיוחד אם בסביבה הגיאוגרפית של המרפאה שלך יש עוד רופאות או רופאים שמתמחים באותו תחום כמוך. מניסיוני, יש רופאים שלא מרגישים בנוח להדגיש את היתרונות שלהם על פני אלה של אחרים. סיבה טובה להיעזר בכותב חיצוני היא שאין לו שום בעיה להלל ולהאדיר אותך.
• כתיבה שמותאמת למנועי חיפוש: יותר ויותר מטופלים מחפשים מידע ברשת הרבה לפני שהם יוצרים קשר עם רופא. רצוי שהמידע שהם ימצאו בגוגל יוביל אותם אל המרפאה שלך. איך עושים את זה? משלבים ביטויי מפתח מהתחום שלך, שמטופלים פוטנציאליים עשויים לחפש בגוגל. אבל עושים את זה באופן טבעי וקולח, ולא מאולץ. כותב מיומן יכול לעשות את זה בקלות יחסית.
• ידע ומיומנות בכתיבת סוגים שונים של תכנים. כתיבת תוכן לאתר רפואי שונה מכתיבת תוכן לדף פייסבוק של רופא, ששונה מכתיבה לאינסטגרם. חשוב שהכותב יכיר את ההבדלים השונים בין הפלטפורמות, כדי למקסם את האפקטיביות של כל מאמר ופוסט. אי אפשר פשוט לעשות העתק-הדבק בכל מקום. ועם זאת, לעיתים אפשר לכתוב מלל בסיסי אחד וליצור גרסאות שונות לכמה פלטפורמות (בהתאמות קלות).

איך כותב תוכן יכול לכתוב על נושא רפואי בלי רקע ברפואה?

למטרת כתיבת תוכן לרופאים, לפחות מהניסיון שלי, דווקא לא נחוץ רקע רפואי משמעותי. אני הרי לא מאבחן, נותן מרשמים או מנתח, אלא רק כותב טקסטים. ואמנם אני צריך להבין מה אני כותב, ולכן אני לומד את הנושא לעומק מסוים; אבל לא כדי להרצות אודותיו בכנס רפואי – אלא מספיק כדי לגרום לקוראים ליצור איתך קשר. 

כלומר, אני משאיר לך את המשימה לענות להם על השאלות המפורטות יותר. 🙂

לדוגמה, כתבתי לפני כמה שבועות מאמר בנושא טיפולי אסתטיקה וגינאלית. בחרתי דוגמה קיצונית בכוונה, כי לא רק שאין לי ידע רפואי בתחום הזה, אני גם ממש לא חלק מקהל היעד. ובכל זאת חקרתי את הנושא, למדתי אותו על בסיס מקורות איכותיים, וכתבתי על הבעיות ועל הטיפולים האפשריים. בסופו של המאמר הופיעה הפנייה לרופאה שהזמינה אותו, כולל כתובת אתר המרפאה ומספרי הטלפון לפרטים ולשאלות. אחרי שהרופאה אישרה את המלל, הטקסט עלה לאתר. ואז היא זאת שקיבל את הפניות והשאלות, וענתה להן בצורה מקצועית.

איך עובד תהליך כתיבת תוכן לרופאים?

בקצרה, התהליך דומה לכתיבה על כל נושא אחר וכולל מחקר, איסוף מקורות אמינים, למידת הנושא, כתיבה, עריכה והגהה. אני הרי לא כותב רק לרופאים, אלא גם ובעיקר לבעלי ובעלות עסקים מתחומים מגוונים. אבל תהליך הכתיבה זהה:

ראשית אני מקבל ממך את נושא המאמר, ורצוי שאדע גם פחות או יותר את אורכו המשוער. אני נוהג להציע לרוב הרופאים והרופאות מאמרים “קצרים” (סביבות 400-500 מילים) או “ארוכים” (סביבות 700-800 מילים). לכל אחד מהסוגים יש יתרונות וחסרונות. אפשר כמובן לכתוב קצרים יותר או ארוכים יותר. כשמדובר בפוסטים לפייסבוק, נניח, עדיף שהטקסט דווקא יהיה קצר וממוקד, סביב 200 מילים.

בשלב הבא אני מחפש מקורות ברשת, ומשתמש רק באלה שנראים אמינים ומעודכנים. למשל, אעדיף להסתמך על מאמר מתוך אתר של קופת חולים שעודכן לפני חודש, מאשר על קטע מבלוג שפורסם לפני עשור. אני אוסף לי כמה מקורות טובים, משתדל להבין כמה שיותר את החומרים והמונחים הרפואיים, וניגש לכתיבה.

חשוב להדגיש: אני לא מעתיק שום דבר משום מקום. המקורות משמשים אותי כדי ללמוד את הנושא, ואז אני כותב אותו במילים שלי. זו גם הסיבה לכך שחשוב-חשוב-חשוב שהעין המקצועית של הרופא או הרופאה תעבור על הדברים שלי: בגלל הסיכוי שהבנתי לא נכון או שניסחתי משהו בצורה שגויה.

ומה אם אין מקורות ברשת?

כן, גם זה קורה.

כשנתבקשתי לאחרונה לכתוב על רפואת שיניים אדהזיבית, לא מצאתי מקורות טובים מספיק שעסקו בנושא. נאלצתי להתבסס על מאמרים באנגלית (מה שהוסיף צד מעניין למורכבות של המחקר: הבעייתיות שבתרגום מונחים רפואיים לאנגלית. הרי גם לגוגל טרנסלייט אין רקע ברפואה…). במקרים אחרים אולי אפנה לרופא שהזמין את המאמר ואתאם ראיון קצר כדי לכתוב את הדברים ישירות מפיו. זו גם הזדמנות נהדרת לשאול שאלות. אין מקור טוב מזה!

לאחר שכתבתי – הטקסט עובר לידיים שלך לאישור או הערות. השלב הזה קריטי משום שבסופו של דבר זה השם שלך שמקבל קרדיט (כן, אין צורך לגלות שנעזרת בי. זה לגמרי בסדר לתת לקוראים להניח שכתבת בעצמך). ולכן יש לוודא שכל האמור בטקסט אכן מדויק ומקובל על דעתך.

ועוד דבר: לרופאים שונים יכולים להיות דעות שונות

רופא אחד טוען שההחלמה תיקח 3-4 חודשים, רופאה אחרת מעדיפה לציין חצי שנה. רופא X אומר שזה מצב שמאפיין בני 70 ומעלה, רופא Y יאמר 80 פלוס. ד”ר אחד יהיה תומך נלהב של טיפול מסוים, ורופאה קולגה כלל לא מבצעת אותו. הרופא הזה יעדיף שנציין רק יתרונות של תהליך, והרופא ההוא ירצה לשקף גם חסרונות. יש כאלה שירצו להזכיר גם תופעות לוואי וסיכונים, ואחרים יאמרו שאין בכך צורך.

לכל אדם יש דעה. גם לרופאים ולרופאות. 🙂

התוכן שאני כותב עבורך חייב לשקף את הדעה שלך ואת הניסיון שלך. והאמת שזה החלק האהוב עליי ביותר: לראות איך תכנים בתחומים דומים עדיין יוצאים שונים מאוד זה מזה.

תחומים רפואיים שכתבתי עליהם בעבר (רשימה חלקית)

אני אמנם לא יכול להרצות על רפואה ברמה אקדמית, אבל בהחלט כתבתי מאמרים נהדרים בתחומים מגוונים. הנה רשימה חלקית:

• רפואת שיניים
• אסתטיקה רפואית
• רפואת עור
• רפואת עיניים
• רפואת נשים
• כירורגיה של כף היד
• כירורגיית שד
• טיפולי MRI, EMG, CT וכיו”ב