איך לכתוב ברכת חג מקורית במקום עוד ברכה גנרית

כולנו מקבלים ברכות חג, בעיקר בפסח ובראש השנה. באופן טבעי, אנחנו גם רוצים לשלוח: למכרים, ללקוחות או לשותפים שלנו. יש כאלה שעושים פשוט “העברה” בוואטסאפ, וכך בעצם מפיצים ברכה של מישהו אחר (לעיתים ממש עם החתימה שלו, כמו שושי ציפורניים או מחמוד תשמישי קדושה); יש כאלה שמעתיקים/משכתבים את נוסח הברכה ורק חותמים בשמם; ויש כאלה שממש מתיישבים לכתוב ברכת חג מקורית.

האם ברכת החג שכתבנו באמת מקורית?

רגע אחרי שנגמר חג הפסח מצאתי ברכת חג שקיבלנו מאיזה עסק מתחת לספה שבסלון. היא כנראה התגלגלה לשם בחול המועד. הנה צילום הברכה בלי הלוגו ובלי השם והטלפון של העסק. אפשר לזהות מי כתב אותה? מה עיסוקו? איך אנחנו מכירים אותו?

התשובה היא “לא”, כמובן. רק מהטקסט של הברכה עצמה – אי אפשר לזהות מי כתב אותה. וזאת בדיוק הפואנטה שלי הפעם: אנחנו כותבים ושולחים ברכות חג גנריות, שיכולות אמנם להיות מאוד מושקעות וארוכות, אבל לא באמת מקוריות. ויותר מזה – הן לא באמת זכירות.

למה אנחנו בעצם שולחים ברכת חג?

לכאורה (או: הדברים שאנחנו אומרים בקול)

מה זאת אומרת למה שולחים ברכה? כי “זה מה שעושים לקראת החג”.

אנחנו רוצים להראות למישהו שחשבנו עליו. או עליה. למכרים, ללקוחות, לספקים, לכל מיני אנשים שאנחנו משתפים איתם פעולה במסגרות שונות.

אנחנו רוצים לאחל להם, באופן הכי כן ואמיתי שאפשר, חג שמח.

אבל מה, נכתוב רק “חג שמח”? אולי כבר ננצל את ההזדמנות ונוסיף רשימה של איחולים נוספים – אושר, רוגע, בריאות.

וכמובן, אנחנו מתייחסים לאלמנטים של מהות החג: “שתצאו מעבדות לחירות” בפסח, או “שתהיה שנה של…” בראש השנה.

אבל בתכלס? (או: הדברים שאנחנו חושבים אבל לא נעים לומר)

בואו נודה על האמת: לברכת חג יש גם ערך שיווקי.

אנחנו רוצים להזכיר לנמענים שאנחנו קיימים. שיראו את הלוגו שלנו. את הטלפון שלנו. את השם שלנו. שיזכרו שאנחנו כאן.

ככה, אנחנו מקווים, הם יזכרו אותנו גם כשיצטרכו את המוצרים או השירותים שלנו.

אם אין בברכת החג שלנו שום דבר מקורי, קשה לזכור אותה (ואותנו)

האם בסוף החג נזכור מי איחל לנו חג שמח? כולם עשו את זה. מי בצורת “פסח כשר” ומי בצורת “חג אביב שמח”.

האם נזכור מי איחל לנו שפע ושמחה? והאם נזכור מי היה זה שאיחל התחדשות או נחת והנאה? ובמיוחד בפסח – האם נזכור מי היה זה שאיחל לנו לצאת מעבדות לחירות?

ואפילו אם מישהו התחכם וכתב בחרוזים(!) – אוקיי, לא הרבה עושים את זה – עדיין יש מצב שהוא לא היחיד.

ואנחנו הרי רוצים שכן ישימו לב אלינו. שיזכרו אותנו. שנבלוט מבין כל יתר ברכות החג.

אז איך לכתוב ברכת חג מקורית

אוקיי, הגענו לתכלס. הנה כמה הצעות לכתיבת ברכת חג באופן שיגדיל את הסיכוי שהנמענים יזכרו אותה (ואותנו):

1. קודם כל נוותר על ה”העברה” או ה”קופי פייסט”

ברכת חג מקורית היא לא ברכה שלקחנו ממישהו אחר. זה לא כל כך ברור מאליו – כי יש אנשים שמקבלים ברכה מוצלחת שמעלה חיוך על פניהם ופשוט משתמשים בה: או מעבירים בוואטסאפ כמו שהיא, או משכתבים קלות.

בואו לא נעשה את זה. עזבו עכשיו כן זכויות יוצרים או לא זכויות יוצרים. בואו פשוט נכתוב ברכת חג משלנו.

2. פרסונליזציה

זה בעיני המינימום שבמינימום. כשאני מקבל ברכת חג בוואטסאפ או במייל בתוספת השם שלי, אני מרגיש שמישהו באמת טרח עוד טיפ-טיפונת בשבילי. גם אם אני יודע שהפרסונליזציה הזו היא כנראה אוטומטית (עכשיו כשיש לי ניוזלטר משלי אני יודע כמה קל להוסיף את השם הפרטי של הנמען) – זה עדיין עובד. מה גם שלא כולם יודעים לעשות את זה אוטומטית.

ואגב, כשאני מקבל ברכה שמישהו ממש ישב והקליד עבורי: “היי טל, רציתי לאחל לך חג שמח” – מבחינתי לא צריך יותר שום דבר. לא איחולי נחת ושלווה, לא עבדות לחירות, לא תמונה של פרחים עם מצות.

3. הומור

ברכת חג גנרית? אנשים אולי יקראו אותה ואז ישכחו ממנה מיד. אבל אם ברכת החג מעוררת חיוך, אפילו צחוק, יש סיכוי גבוה יותר שיזכרו אותה. לכן אני מציע לשלב בטקסט קריצות קטנות או בדיחות פנימיות (תלוי למי שולחים אותה).

4. כותבים כמו שמדברים

ברכות חג נוטות להיות לא רק גנריות להפליא, אלא גם רשמיות ללא צורך. “מי ייתן ונצא כולנו מעבדות לחירות”, או “שתהא זו שנה של הגשמה…” – מי מדבר ככה? אוקיי, אנשים כמוני. בסדר, אז מי שמדבר ככה – בבקשה, שישלח ברכה כזו.

אבל אם אנחנו מדברים עם הלקוחות ב”היי אחי!”, למה שנפתח את ברכת החג במילים זרות כמו “ברצוני לאחל לך ולמשפחתך…”?

5. וזה הכי חשוב – הבה נשלב את עולם התוכן שלנו בתוך הברכה

שימוש באלמנטים מעולם התוכן שלנו, מהתחום שבו אנחנו עוסקים, הוא דרך נהדרת לתפוס כמה ציפורים במכה אחת: זה מקורי, גורם לנו להישמע כמו עצמנו, ויכול להיות גם משעשע למדי. שילוב של כל אלה יחד יגדיל את הסיכוי שהנמענים ייהנו מהקריאה, יזכרו את הברכה – וכמובן גם אותנו ואת העסק שלנו.

אם הייתי יועץ משכנתאות, אולי הייתי מברך “שנצא מעבדות של שכירות לחירות של בית”.

אם הייתי מעצב גרפי, אולי הייתי מאחל משהו בסגנון “שתהיה לנו שנה מגוונת וצבעונית”.

ואילו הייתי רופא, יש מצב שהייתי הולך על “חג שמח, ושלא ניפגש לפחות עד החג הבא”.

אבל אני כותב תוכן לעסקים, אז זה מה שבירכתי בפסח השנה.

טיפ בונוס

לא תמיד זה אפשרי, אבל אם אפשר – שווה להוסיף ערך כלשהו לברכת החג. משהו שיגרום לנמענים להרגיש שהם קיבלו קצת יותר בברכה הזאת בהשוואה לברכות החג האחרות. נניח, טיפ מעולם התוכן שלכם. או קישור לתוכן חדש שהעליתם ואולי הם פספסו. אולי הנחה לרכישה הבאה או הטבה אחרת.

הבה נסכם

כתיבת ברכת חג מקורית היא לאו דווקא המצאה מחדש של התוכן והאיחולים. חג זה חג, ונהוג לשלוח ברכה. אנשים מצפים לזה. ואיחולים זה נחמד, גם אם הם חוזרים על עצמם. אני רק מציע שנעשה את זה בדרך קצת פחות “כמו כולם” ויותר “אנחנו”. עם כל הכבוד ל”פסח כשר”, “שנצא מעבדות לחירות” (ובראש השנה, “שתהיה שנה של שמחה, שנה של אושר, שנה של חלאס עם זה כבר”) – הבה נכתוב קצת אחרת. מי יודע, אולי ברכת החג שלנו תהיה כל כך מקורית ומוצלחת, שחלק מהנמענים יעשו “העברה” בוואטסאפ.

הנה דוגמה לברכת חג מעולה שקיבלתי לפסח מדורון, מעצב גרפי שהיה לי העונג לעבוד איתו על פרויקט כיפי לפני כמה שנים. קליק לאינסטגרם שלו.