כשאנחנו מדברים או מתכתבים עם החבר’ה בוואטסאפ, אנחנו משתמשים בשפה יומיומית ורגילה. אבל כשאנחנו כותבים פוסט לדף העסקי, מאמר לאתר או נאום בפני קהל, קורה לרבים מאיתנו משהו מעניין: איכשהו, לפעמים בלי להתכוון או לשים לב, יוצא לנו מהמקלדת משלב גבוה יותר מהרגיל:
- ‘שלום לך’ במקום ‘היי אחי’
- ‘מה שלומך?’ במקום ‘מה קורה?’
- ‘אנא לחצו כאן כדי להיכנס’ במקום ‘כנסו כנסו’
משלב גבוה לא תמיד הכרחי, ולפעמים אפילו מיותר
המילים ‘הינו’, ‘הינה’, ‘היננו’ וכדומה מקובלות בעברית לשימוש בהזדמנויות חגיגיות ורשמיות באופן מיוחד: “ג’ו ביידן הינו נשיא ארה”ב”; “הינכם מוזמנים לטקס חניכת האולם החדש” וכדומה. אלא ששימוש מופרז בהן, או שילובן בסיטואציות פשוטות ורגילות, מוציא מהן את החגיגיות.
הבננה הינה מרכיב בסיסי בשייק? תפקידו של הרמזור הינו לווסת תנועה בצומת? למה לא להשתמש ב”הוא” ו”היא” היומיומיים?
- הבננה היא מרכיב בסיסי בשייק.
- תפקידו של הרמזור הוא לווסת תנועה בצומת.
משלב גבוה כבר הפך להיות שחוק ולא מקורי
הרבה פעמים, בעיקר סביב כתיבת דפי אודות לאתרים של לקוחות, אני רואה המון-המון-המון שימוש ב”אנחנו דוגלים ב…” או “החברה שלנו “חרטה על דגלה ככה וככה”. אבל… זה כבר ביטוי כל כך שחוק. כולם דוגלים במשהו, כולם חורטים משהו על הדגל. זה כבר לא מעניין.
אפשר לכתוב את זה אחרת. אפשר לנסח בצורה שלא תהיה שחוקה ולא תפגע בחשיבות של הדבר שאותו אנחנו כותבים. הניסוח אפילו לא צריך להיות מקורי במיוחד, העיקר שלא בנאלי ומשומש.
כשלא עושים את זה נכון, עלולים להשיג את ההיפך
אם אתם רוצים לקשט את התוכן הכתוב במטבעות לשון ומילים גבוהות שאינכם משתמשים בהן באופן יומיומי, ודאו שאתם עושים את זה נכון. שגיאה לא מכוונת באיות או שיבוש של ביטוי בעברית עלולים ליצור רושם שלילי במקום חיובי.
- לא בטוחים אם לאיית ‘במטותה’ או ‘במטותא’? כתבו ‘בבקשה’.
- לא סגורים על מה זה מוץ ומה זה תבן? האם עבדתם ימים כלילות או לילות כימים? אל תנחשו! בדקו מה השימוש הנכון בביטוי או ותרו עליו.
אם לא באמת צריך משלב גבוה, כתבו בגובה העיניים
המשלב הגבוה בא לנו באופן אוטומטי למדי כשאנחנו כותבים בסיטואציה פורמלית, ציבורית, עסקית או פשוט כשבא לנו לעשות רושם חיובי. וזה בסדר גמור, כמובן: אולי ‘כנסו כנסו’ לא מתאים ללקוחות שלכם. בטח שלא ‘חחח’ באמצע מאמר מקצועי באתר.
אבל עלינו להיות מודעים לכך ששימוש במשלב לא-טבעי לנו עלול להוביל לשיבושים שיובילו דווקא לרושם שלילי.
מה עושים כדי שזה לא יקרה? אני מציע פשוט לכתוב בגובה העיניים: רגיל, יומיומי, פשוט. לפעמים זה כל הרושם שצריך לעשות.
אולי יעניין אותך גם: איך להפוך תוכן ‘יבש’ לתוכן שכיף לקרוא?
לשתף ב-
פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך
טקסטים שאי אפשר לקרוא (נו, קשה מאוד)
טל אייזנמן
אנחנו יכולים לכתוב את התוכן המוצלח בעולם, אבל לפעמים אי אפשר לקרוא אותו מסיבות עיצוביות. הנה שלוש דוגמאות להימנע מהן
איך לכתוב ברכת חג מקורית במקום עוד ברכה גנרית
טל אייזנמן
איך לכתוב ברכת חג שהנמענים יזכרו גם אחרי החג? הנה כמה הצעות
שבעה סוגי שגיאות בטקסט שמומלץ להימנע מהן
טל אייזנמן
לא רק שגיאות כטיב או טעויות בהקלדהץ: הנה 7 סוגי שגיאות שעלולות לפגוע בטקסט, בתדמית המקצועית ובשיעור ההמרה