כולנו בני אדם, כולנו טועים לפעמים, אבל רובנו גם לומדים מטעויות כדי לא לחזור עליהן פעמים נוספות. בין היתר הלמידה מטעויות עוזרת לנו להתייעל בהווה ולמנוע טעויות בעתיד – אבל תמיד עדיף ללמוד לא מהטעויות שלנו אלא מטעויות של אחרים. להלן חמש טעויות בסיסיות אך נפוצות שכדאי להימנע מהן בעת כתיבת תוכן:
1. לא להסתפק בידע כללי או מחקר שטחי
כותבי תוכן בדרך כלל כותבים על מגוון רחב של נושאים, לאו דווקא כאלה שבהם הם שולטים היטב. כשיוצא לי לכתוב על אפייה, אני יודע על מה אני מדבר כי זה תחביב שאני עוסק בו כבר כמה שנים טובות – אבל כשאני כותב על התחדשות עירונית, גירוש עין הרע או נושא אחר שאינני מכיר היטב, אני חוקר אודותיו לעומק כדי לוודא שהדברים שאכתוב יהיו מדויקים.
לא פשוט לערוך מחקר מקדים, אבל זה בסיסי וחשוב. ככל שתחקרו יותר את הנושא עליו אתם עומדים לכתוב, כך התוכן שלכם יהיה מקצועי ואמין יותר. והכי חשוב: אל תעמידו פנים שאתם מבינים במשהו אם אינכם מבינים בו כלל (היוש, יאיר לפיד).
2. לא להתחיל לכתוב ללא תכנון
כאשר אתם מתיישבים לכתוב מאמר, תכננו את המבנה שלו. תוכלו לתכנן אותו בראש או אפילו לשרבט מבנה בראשי פרקים על דף נייר: בהתחלה תהיה פתיחה שמציגה את הנושא ומכינה את הקרקע להעמקה בו, רגע לפני הסוף תהיה פיסקת סיכום, באמצע יהיו מספר סעיפים וכו’. התכנון המוקדם יאפשר לכם ליצור שלד של הטקסט עוד לפני שהתחלתם לכתוב אותו, וכך לשפר את הסיכוי שהוא יהיה מהודק וקוהרנטי יותר.
תכנון של מבנה המאמר יכול לסייע גם כאשר יש לכם מגבלה על מספר המילים שבטקסט. אם למשל נדרש לכתוב טקסט באורך 300 מילים, התכנון המוקדם מאפשר להעריך כמה מילים אמורות להיות בכל פיסקה, להימנע מחריגה מיותרת במספר המילים או לדעת איפה כדאי להרחיב בעוד כמה מילים. תכנון שכזה חשוב, אגב, לא רק למאמרי קידום אתרים או תוכן אינפורמטיבי, אלא גם לפוסטים בבלוגים, סטטוסים בפייסבוק, תסריטים, מחזות וכו’.
3. לא לכתוב בלי לדעת מי אמור לקרוא
כתיבה טובה היא כתיבה שהקורא מתחבר אליה באופן כלשהו, אולם אי אפשר להתחבר לקורא אם אינכם יודעים עליו שום דבר.
לכל הפחות נסו לברר פרטים כלליים אודות הקורא: האם הוא גבר או אישה? באיזה גיל? האם הוא/היא חיפשו את המידע הזה מיוזמתם או שהוא מוגש להם כשהם לא בהכרח מעוניינים לקרוא אותו? ושאלות נוספות שמשתנות על פי נושאי הכתיבה. למשל, כתיבה של עמוד מידע למתעניינים בהשקעות בדרך כלל לוקחת בחשבון שלקוראים יש כסף שהם יכולים להשקיע.
4. לא לוותר על עריכה
לעולם אל תהיו בטוחים בכך שהטקסט שזה עתה סיימתם לכתוב הוא טקסט מושלם. זכרו: עריכה יכולה להפוך טקסט טוב למצוין.
אם זה עתה סיימתם לכתוב אותו, תנו לו תקופת צינון קצרה. הכינו לעצמכם כוס תה, כתבו טקסט אחר, או לכו לישון וחיזרו אליו בבוקר. עריכה על טקסט חייבת להתבצע אחרי הפסקה קצרה ממנו. כך ניתן לקרוא אותו בעיניים רעננות ולהיות ערים יותר לצורך להחליף מילה פה ומילה שם, או אפילו לשכתב פסקאות שלמות.
5. לא לוותר על הגהה
לאחר שסיימתם לערוך את הטקסט, עליכם לעשות הגהה, כלומר לחפש ולתקן שגיאות כתיב ודקדוק.
הגהה עשויה להיות פעולה מרגיזה למדי. כבר קרה שחזרתי אל טקסטים שכתבתי ממרחק של חודשים רבים, כשאני זוכר שהם פורסמו לאחר הגהה קפדנית, ובכל זאת מצאתי בהם אות מיותרת או נקודה-פסיק במקום שבו עדיף לו הייתה נקודה. לכן אימצתי לעצמי הרגל לבצע על כל טקסט לפחות שתי הגהות: אחת כאשר אני קורא אותו באופן שבו הוא מוצג בפני, דהיינו מלמעלה למטה, כקורא רגיל; והשניה כאשר אני קורא אותו מלמטה למעלה, בסדר שאין לו שום היגיון מבחינת רצף הטקסט אבל כן מאפשר לי להתבונן קצת אחרת על המילים ולאתר בהן את הטעויות הכי קטנות.
לסיכום,
למידה מטעויות פירושה שיפור באיכות הכתיבה וצמצום הסיכויים לטעויות עתידיות נוספות. בעזרת הכנה נאותה לפני הכתיבה (מחקר מקדים ותכנון מבנה המאמר), כתיבה לקורא מוגדר ולא לקורא אלמוני וכמובן הקפדה על עריכה והגהה, התוכן פשוט יהיה טוב יותר.
מכירים טעויות נוספות? שתפו בתגובות!
פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך
טקסטים שאי אפשר לקרוא (נו, קשה מאוד)
אנחנו יכולים לכתוב את התוכן המוצלח בעולם, אבל לפעמים אי אפשר לקרוא אותו מסיבות עיצוביות. הנה שלוש דוגמאות להימנע מהן
איך טקסט שכתבנו הוא כמו יין אדום?
יין אדום, בעיני, הוא דימוי טוב לכתיבת תוכן: בשני המקרים כדאי להמתין כמה דקות (לפני ששותים או לפני ששולחים את הטקסט).
מה שבטוח – אם שותים לא כותבים!
מה ההבדל בין כותב תוכן לקופירייטר?
העבודה דומה אך לא זהה, והבלבול גדול. פעם אחת ולתמיד: מה ההבדל בין כותב תוכן לקופירייטר, ואיך אפשר לדעת מי מהם נדרש עבור העסק שלך?