שלושה אלמנטים חייבים להופיע בכתיבה השיווקית שלנו

כשאנחנו כותבים וכותבות טקסט שיווקי, חשוב שיופיעו בו שלושת האלמנטים הבאים (לאו דווקא בסדר הזה):

מה?

מה אנחנו רוצים לומר? את מה אנחנו מוכרים? מהו המוצר או השירות שאנחנו מציעים?

מי?

מי הלקוחות שלנו? למי אנחנו פונים? מי יפיק תועלת מהמוצר או השירות שלנו?

(שימו לב: לא "מי אנחנו"! זה לא פרט קריטי. כתבתי על זה גם כאן).

ולמה?

למה שיקנו? ולמה דווקא מאיתנו? ולמה עכשיו? זה המקום לתאר את היתרונות ואת התועלות של המוצר או השירות.

דוגמה:

ליל הסדר כבר כאן ונתקעת בלי מתנה לדודה רבקה? ("מי": אנשים שעדיין לא קנו מתנות לפסח)

סגרנו לך פינה עם גיפט כארד בסך 200 ש"ח על כל מוצרי החנות. ("מה": תיאור המוצר)

מזמינים, מקבלים בתוך שתי דקות, מעבירים לדודה רבקה בוואטסאפ או במייל – והיא תבחר בעצמה מה לקנות! ("למה": מהירות, נוחות וכו').

גם טיפ כתיבה שיווקית וגם דרך לזכור

כמובן שאפשר להוסיף לטקסט השיווקי גם "קישוטים": לצייר סיטואציה באמצעות המילים, למשל, או להציע הנחות/אחריות וכדומה. אבל שלושת האלמנטים הללו חייבים להופיע בטקסט השיווקי. בלעדיהם, יהיה הרבה יותר קשה למכור.

ואיך זוכרים? בקלות: "מה-מי-למה" נשמע כמו "מאמי, למה?" – וזה כל מה שצריך לזכור.

הפוסט אבל מאמי, למה? (טיפ כתיבה שיווקית) הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

כשאנחנו מדברים או מתכתבים עם החבר'ה בוואטסאפ, אנחנו משתמשים בשפה יומיומית ורגילה. אבל כשאנחנו כותבים פוסט לדף העסקי, מאמר לאתר או נאום בפני קהל, קורה לרבים מאיתנו משהו מעניין: איכשהו, לפעמים בלי להתכוון או לשים לב, יוצא לנו מהמקלדת משלב גבוה יותר מהרגיל:

 

• 'שלום לך' במקום 'היי אחי'
• 'מה שלומך?' במקום 'מה קורה?'
• 'אנא לחצו כאן כדי להיכנס' במקום 'כנסו כנסו'

משלב גבוה לא תמיד הכרחי, ולפעמים אפילו מיותר

המילים 'הינו', 'הינה', 'היננו' וכדומה מקובלות בעברית לשימוש בהזדמנויות חגיגיות ורשמיות באופן מיוחד: "ג'ו ביידן הינו נשיא ארה"ב"; "הינכם מוזמנים לטקס חניכת האולם החדש" וכדומה. אלא ששימוש מופרז בהן, או שילובן בסיטואציות פשוטות ורגילות, מוציא מהן את החגיגיות.

 

הבננה הינה מרכיב בסיסי בשייק? תפקידו של הרמזור הינו לווסת תנועה בצומת? למה לא להשתמש ב"הוא" ו"היא" היומיומיים?

• הבננה היא מרכיב בסיסי בשייק.
• תפקידו של הרמזור הוא לווסת תנועה בצומת.

משלב גבוה כבר הפך להיות שחוק ולא מקורי

הרבה פעמים, בעיקר סביב כתיבת דפי אודות לאתרים של לקוחות, אני רואה המון-המון-המון שימוש ב"אנחנו דוגלים ב…" או "החברה שלנו "חרטה על דגלה ככה וככה". אבל… זה כבר ביטוי כל כך שחוק. כולם דוגלים במשהו, כולם חורטים משהו על הדגל. זה כבר לא מעניין. 

אפשר לכתוב את זה אחרת. אפשר לנסח בצורה שלא תהיה שחוקה ולא תפגע בחשיבות של הדבר שאותו אנחנו כותבים. הניסוח אפילו לא צריך להיות מקורי במיוחד, העיקר שלא בנאלי ומשומש.

 

הנה מה שהיה לי לומר על זה באינסטגרם.

 

כשלא עושים את זה נכון, עלולים להשיג את ההיפך

אם אתם רוצים לקשט את התוכן הכתוב במטבעות לשון ומילים גבוהות שאינכם משתמשים בהן באופן יומיומי, ודאו שאתם עושים את זה נכון. שגיאה לא מכוונת באיות או שיבוש של ביטוי בעברית עלולים ליצור רושם שלילי במקום חיובי.

 

• לא בטוחים אם לאיית 'במטותה' או 'במטותא'? כתבו 'בבקשה'.
• לא סגורים על מה זה מוץ ומה זה תבן? האם עבדתם ימים כלילות או לילות כימים? אל תנחשו! בדקו מה השימוש הנכון בביטוי או ותרו עליו.

אם לא באמת צריך משלב גבוה, כתבו בגובה העיניים

המשלב הגבוה בא לנו באופן אוטומטי למדי כשאנחנו כותבים בסיטואציה פורמלית, ציבורית, עסקית או פשוט כשבא לנו לעשות רושם חיובי. וזה בסדר גמור, כמובן: אולי 'כנסו כנסו' לא מתאים ללקוחות שלכם. בטח שלא 'חחח' באמצע מאמר מקצועי באתר.

אבל עלינו להיות מודעים לכך ששימוש במשלב לא-טבעי לנו עלול להוביל לשיבושים שיובילו דווקא לרושם שלילי.

מה עושים כדי שזה לא יקרה? אני מציע פשוט לכתוב בגובה העיניים: רגיל, יומיומי, פשוט. לפעמים זה כל הרושם שצריך לעשות.

 

 

 

אולי יעניין אותך גם: איך להפוך תוכן 'יבש' לתוכן שכיף לקרוא?

הפוסט משלב גבוה: האמנם יש בו צורך? הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.

• מסגרת הזמן ("בתוך שלושה ימים מאישור הצעת המחיר") או תאריך דדליין ("לכל המאוחר בסוף החודש הקלנדרי")
• תנאי התשלום (מראש, לאחר סיום העבודה, מקדמה, שוטף+30 וכדומה)
• סבבי תיקונים – בדרך כלל המחיר כולל 2 סבבי תיקונים ושינויים
• שירותים רלוונטיים נוספים שיכולים להתאים ללקוח
• תוקף הצעת המחיר
• ולבסוף, חשוב לי לומר כבר בשלב הזה תודה רבה על ההזדמנות להציע את השירותים שלי

הפוסט מה כוללת הצעת מחיר לכתיבת תוכן הופיע לראשונה ב-טל אייזנמן - תוכן בעבודת יד.