חסרונות של כתיבת תוכן עם שגיאות

נו, אז כתבנו תוכן עם שגיאות. מה כבר יקרה? הרי הקוראים יבינו מה כתוב, אז מה כבר הבעיה?

האמת שאולי שלא יקרה כלום. אולי הקוראים בכלל לא ישימו לב, או שלא אכפת להם. הרי כשאדם מזמין טכנאי מזגנים, לא ממש משנה איך הוא מתנסח. שיטעה בעברית כמה שבא לו, העיקר שיתקן את המזגן, נכון?

אבל יש מקרים שבהם לכתיבת תוכן עם שגיאות יכולה להיות השפעה עמוקה יותר. שלילית, כמובן. קודם כל לאנשים שמתעסקים בכתיבה, כמוני. אוי ואבוי אם תימצא אצלי איזו שגיאת הקלדה (או סוג אחר של שגיאה). אבל לא רק בתחום של כתיבת תוכן: גם עורך דין, נהגת אוטובוס, בעלים של בית קפה או מעצבת גרפית, כולן וכולם צריכים לשאוף לתוכן עם אפס שגיאות. אפס.

“יאללה, יבינו!”

ישבתי פעם בפגישה כמה אנשים, ואחד מהם סימס הודעה חשובה לקבוצת וואטסאפ גדולה. הוא רצה לבקש הגדלה של תקציב מסוים, אז בהודעה הוא הסביר מדוע. ישבתי לידו, ראיתי איך הוא מקליד, ורגע לפני שהוא שלח קלטתי שגיאת הקלדה. “עצור!” אמרתי לו, “תקן את זה. אנשים חשובים יקראו את ההודעה הזאת”. והוא הסתכל עלי – ופשוט שלח את ההודעה כמו שהיא. עם השגיאה. “יאללה”, הוא אמר. “יבינו!”.

את קולות הזעקה שלי שמעו למרחוק. איך הוא שלח ככה הודעה עם שגיאה? מילא אם לא היה שם לב, אבל הייתי שם! התרעתי! איך שלח ככה, איך.

אוקיי, במקרה הזה הוא צדק. הקוראים באמת הבינו. הם אפילו אישרו את הגדלת התקציב המבוקשת. אבל בואו נחשוב על זה בקנה מידה גדול יותר. שיווקי יותר. כזה שקשור ישירות אלינו כבעלי ובעלות עסקים: נניח שאנחנו כותבים פוסט בו אנחנו משווקים מוצר או שירות, ואולי אפילו שמים עליו כמה שקלים ומקדמים אותו בגוגל או בפייסבוק. מה יקרה אם תהיה בטקסט הזה שגיאה? האם גישת ה”יאללה, יבינו” נכונה במקרה כזה?

הנה כמה חסרונות של כתיבת תוכן עם שגיאות

הקפדה על כתיבה נכונה הולכת ונעלמת מן העולם. ואני אומר את זה בצער: עברית היא שפה נהדרת, וכשאני כותב תוכן לעסקים שעובדים איתי, אני מקפיד על כל קוצו של יו”ד; אבל יש כאלה שלא מקפידים. כמו הבחור מהסיפור הקודם, הם אומרים “יאללה, יבינו!” ושולחים, מעלים או מפרסמים ככה, עם השגיאות. ובעיני זה בעייתי, בלשון המעטה.

פגיעה בתדמית המקצועית

שגיאות בתוכן עלולות ליצור רושם שלילי למותג או לעסק. הקוראים עלולים לתפוס את בעלי או בעלות הטקסט הזה כאנשי מקצוע לא מקצועיים, רשלניים, חסרי תשומת לב לפרטים. מכאן קצרה הדרך לפגיעה באמינות ובמוניטין. איך נרצה שיתפסו אותנו כעסק רציני ואיכותי – אם התוכן שלנו לא כזה?

קצר בתקשורת

טקסט עם שגיאות עלול להתפרש בצורה שגויה או לבלבל את הקוראים.

הנה דוגמה מתוך התכתבות וואטסאפ של אשתי עם מורה פרטית של אחד הילדים:

הסוגיה על הפרק הייתה ניסיון לקבוע מועד לשיעור. המורה הפרטית (מימין, בלבן) כתבה הודעה מסוימת.
אשתי (משמאל, בירקרק) הבינה מן ההודעה שהמורה הפרטית שואלת אם היא תוכל לעדכן אותה ביום חמישי לגבי השעה. לכן היא ענתה “בסדר, אין בעיה”.
אבל ביום חמישי התברר שהמורה לא התכוונה לשאול אלא לקבוע את השיעור, ולכן כשאשתי ענתה “אין בעיה”, היא חשבה שזו הסכמה למועד.

בקיצור, אי הבנה מטופשת, שבגללה בסוף לא התקיים שיעור.

לפחות יצא צילום מסך לדוגמה של קצר בתקשורת. 🙂

קשה לקרוא תוכן עם שגיאות

אנחנו בדרך כלל קוראים בשטף, ולא מילה-מילה. העיניים שלנו סורקות את הטקסט מימין לשמאל ומדי פעם קופצות לשורה הבאה. אבל אז אנחנו נתקלים בשגיאת כתיב או טעות הקלדה. אות מיותרת, נניח, מילה שמופיעה פעמיים או משפט שלם שהושמט. זה מבלבל את העין. השטף נקטע. לפעמים אנחנו צריכים לעצור ולחזור לאחור. הקריאה מופרעת והקצב מואט. כמו בור בכביש, אנחנו צריכים לעבור בזהירות – ורק אז להמשיך ולהגביר מהירות. עד השגיאה הבאה.

גם טקסטים שבהם יש בעיות פיסוק הם כאלה שקשה לקרוא.

באופן כללי, קל לנו יותר לקרוא משפטים קצרים.

מילה או שתיים.

אנחנו אוהבים להגיע לסופי משפטים שבהם יש נקודה, סימן שאלה או סימן קריאה.

מצד שני, היד שלנו לפעמים קלה מדי על הפסיקים, ואז עוד פסיקים, עוד, עוד ועוד, ואנחנו ממש רוצים להגיע כבר לנקודה שבסוף המשפט אבל זה פשוט נמשך ונמשך, והנה עוד פסיק אחד, ולמה לכל הרוחות עדיין לא הגענו לנקודה המיוחלת, ולמה המשפט עדיין לא נגמר, ולמה לא הפרידו פה לכמה משפטים קצרים אלא תקעו פה אחד ארוך ממש, ולפחות אצלי מתחיל לפעמים איזה קוצר נשימה פיזי ממש, ויאללה כבר שייגמר כבר המשפט הזה.

או. נגמר. איזו הקלה, נכון?

קשיי הבנה

כשיש תוכן עם שגיאות, לפעמים דווקא לא “יאללה יבינו” אלא להיפך: שגיאות כתיב ופיסוק עלולות להקשות על הקריאה ועל ההבנה של התוכן. אני שם לב לזה הרבה פעמים במשפטים שיכולים להיות ספק שאלה וספק אמירה. למשל כשחבר מסמס לי “אתה מביא קינוח” – האם הוא מתכוון לשאול? לבקש? או אולי להודיע לי שאני אחראי הקינוחים?

זה קורה לפעמים בצורה משוגעת יותר גם עם גם עם תיקונים אוטומטיים. הנה אחת ההתכתבויות החביבות עליי ביני לבין אשתי, כאשר אני (משמאל, בירוק) משועשע מהמילה החדשה שהמציא האוטוקורקט שלה: וייצר.

הו, כמה שאני מתעב אותך, אוטוקורקט!

ובקיצור: אם הקוראים מתקשים להבין מה כתבנו – האפקטיביות של התוכן נפגעת.

השפעה שלילית על שיעורי ההמרה

כשהקוראים מתקשים לקרוא ולהבין מה כתבנו, הם עלולים להסתובב ולצאת מהאתר. לנטוש את העגלה רגע לפני הקופה. לוותר על הרכישה או על ההרשמה. אולי אפילו ללכת למתחרים שאצלם קל יותר להבין מה כתוב.

המשמעות היא כמובן פגיעה בשיעור ההמרה: תוכן עם שגיאות מערער את מאמצי השכנוע ומפחית את האפקטיביות של הפוסט, של הבאנר, של דף הנחיתה וכיו”ב. כשקוראים מאבדים עניין ומפסיקים לקרוא, המסר השיווקי מתפספס לחלוטין, והזדמנויות המכירה פוחתות.

סיכום:

כתיבת תוכן עם שגיאות עלולה לפגוע באפקטיביות שלו, בתדמית המקצועית ובשיעור ההמרה. לכן הגהה טובה היא קריטית: ככל שנערוך ונגיה את התוכן כך שיהיו בו מינימום שגיאות (בשאיפה לאפס), כך הוא יעשה את תפקידו בצורה טובה יותר.

לשתף ב-