דברים שכתבתי במלחמה

כמה ימים אחרי תחילת המלחמה, הבנתי שהתבוססות בחדשות לא עושה לי טוב. רציתי לחזור לעשייה, אבל בבת אחת נעצרה כל העבודה שלי בכתיבה. אז חיפשתי משהו לכתוב בהתנדבות.

ומצאתי.

כתבתי כמה דברים שלא בא לי לספר עליהם. המון מילים עצובות ודמעות בין מקשי המקלדת. אבל כן אספר על שני פרויקטים שהייתה לי זכות גדולה להשתתף בהם:

עוטףעורף

עוטףעורף (בלי רווח) הוא אתר שמרכז מידע, שירותים וסיוע שמציעים ארגונים, עמותות, חברות, גופים ממשלתיים ואחרים – כולם מיועדים לתושבי העורף. כי עורף חזק תומך בחזית חזקה, ויחד ננצח.

יש באתר עשרות(!) יוזמות שימושיות לכל מי שנמצא בעורף. נניח, תמיכה רגשית ונפשית להורים. ייעוץ משפטי, מידע וזכויות, תמיכה בנשים בהריון או אחרי לידה. יש גם ייעוץ לאנשים שהעסק שלהם נפגע, מידע וסיוע לאנשים וילדים עם מוגבלויות ומשפחותיהם; וכמובן שפע של פעילויות לילדים ולנוער: מפעילויות לימודיות כמו שיעורים פרטיים בזום ועד לדברים כיפיים כמו משחקים מקוונים וצפייה בסרטים ומופעים בחינם. ואני בטח שוכח המון תחומים.

לא רק אני כתבתי, כמובן. היה איתי צוות שלם של מתנדבות ומתנדבים שעבדו במשמרות, כל אחד ואחת בזמנם הפנוי. חלקם אפילו מחו”ל. ומרגע שהאתר עלה לאוויר, הוא קיבל תגובות מחממות לב. אנשים משתמשים בו. הוא עוזר באמת. הוא גם מתעדכן ומתרחב כל הזמן עם עוד ועוד יוזמות ושירותים. רק שיגיע אל כמה שיותר עיניים כדי שימשיך ויעשה עוד טוב. ברצינות, זה אתר שצריך להגיע לכל מי שבעורף.

הנה שניים שכבר שיתפו:

עוטףעורף באינסטגרם | עוטףעורף בפייסבוק

החיוך של לירי

לירי אלבג, בת 19 מקיבוץ מתן, הייתה בעוטף עזה באותה שבת ארורה שבה הכל התחיל, ונחטפה לעזה כשהיא בריאה ושלמה. אני לא מכיר אותה מעבר לתמונות ולטקסטים אודותיה, שקיבלתי כשהצטרפתי לפרויקט של קרוב משפחה שלה, תמיר. הוא יזם הקמת מערכת טכנולוגית מדהימה שיכולה לאסוף ולעבד מדיה מרחבי הרשת – ובכך אולי לסייע באיתור נעדרים ושבויים.

ובמילים פשוטות יותר: מעלים פרטים של נעדר/ת באתר, מוסיפים סרטונים, תמונות וקטעי קול, והמערכת מחפשת מידע בתוך כל מה שקיים ברשת. למיטב הבנתי, זה אומר שאם למשל יעלה לטלגרם סרטון מעזה ובו יופיע לשבריר שניה פרצוף של חטוף – אולי חטופה, אולי לירי בעצמה – המערכת אמורה לזהות ולהעביר את המידע לכוחות הביטחון.

ובוא’נה, ראיתי הדגמה של הטכנולוגיה. זה עובד, וזה וואו.

החיוך של לירי לוגו — קליק לכניסה לאתר החיוך של לירי

אני כתבתי, ערכתי ושכתבתי את המלל בעברית, שאחר כך תורגם לאנגלית, רוסית וערבית. אולי בהמשך עוד שפות. לצערי המלל בעברית נכון לרגע כתיבת שורות אלה איננו הגרסה האחרונה שהגשתי (מישהו נגע לי בטקסט? מישהו נגע לי בטקסט!); אבל אני מקווה שזה יעזור גם אם כתוב על הכפתור “התחבר” ולא “התחברו” כמו שהתכוונתי.

הלוואי שהקישורים יישברו במהרה

אני כותב את הטקסט הזה ביום התשעה-עשר למלחמה, כשאני לא יודע מתי היא תיגמר. נדמה שכבר מתרגלים לאיזושהי שגרה. אולי אפילו יש ניצנים ראשונים של ביקוש לשירותי כתיבת תוכן. למרות שהעבודה על עוטףעורף נמשכת (עדכון תכנים קיימים, הרחבת מגוון היוזמות, כתיבת פוסטים להעלאת המודעות למיזם ואפילו צילום רילס כמו מה זה עוטףעורף?); אני אשמח מאוד אם אחזור ואכתוב תוכן שממש אקבל עליו תשלום בכסף ולא רק סיפוק. 🙂

ובעוד אני כותב את השורות הללו, צצה מחשבה: יום יבוא והמלחמה תיגמר, וכבר לא יהיה צורך בפרויקטים הללו. הלוואי שהיום בו הקישורים אליהם יובילו להודעות שגיאה סתמיות יגיע כמה שיותר מהר.

ועד אז, שיהיו ימים שקטים ובטוחים.

עדכון 26/1/2025, היום ה-478 למלחמה: לירי אלבג שבה אתמול לישראל אחרי 477 ימים בשבי, והיא במצב טוב עם חיוך אמיתי על הפנים. החיוך של לירי.
נכון להיום, הקישורים לשני האתרים (גם החיוך של לירי וגם עוטףעורף) כבר לא פעילים.

לשתף ב-