שכתוב מאמרים הוא כתיבה מחדש של טקסט קיים, באופן כזה שהמשוכתב שונה מן המקורי: משנים את הניסוח, משתמשים במילים אחרות, עורכים מחדש וכדומה. למאמר בנושא שכתוב תוכן למטרות חידוד מסרים ושיפור הטקסט, הקליקו כאן.

מתי משכתבים תוכן כדי ליצור עותק שונה מהמקור?

כשיש לנו טקסט שכבר השתמשנו בו בעבר אבל אנחנו רוצים להשתמש בו שוב. למשל:

  • משהו השתנה בינתיים ואנחנו רוצים להעלות מאמר חדש ומעודכן מבלי לשנות או להסיר את הקודם.
  • כתבנו מאמר שמכוון לביטוי מפתח מסוים, וכעת רוצים לכתוב מאמר שמכוון לווריאציה שונה של אותו ביטוי. לדוגמה, ‘חגורות לגברים’ ו’חגורות עור לגברים’. או ‘עיצוב חדר אמבטיה’ לעומת ‘עיצוב חדר רחצה’. כלומר, כאשר רוב התוכן זהה ואנחנו לא רוצים לעשות סתם העתק-הדבק.
  • כתבנו טקסט שנרצה להשתמש בו בכמה מקומות שונים. למשל כתבת יח”צ שנרצה לשלוח לכמה אתרים. או תוכן לדף ‘אודות’, שנרצה להעלות לכמה אתרים שיש לנו. או תיאור מוצר שמופיע בכמה דפים שונים בחנות המקוונת שלנו.
  • בנינו אתר חדש והעברנו אליו את התכנים הקיימים מהאתר הקודם, ואנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות כדי לעשות להם מתיחת פנים: לקצר, לחדד, לערוך, לשפץ.

מה הבעיה להעלות אותו דבר בכמה מקומות?

אם נעלה תכנים דומים-מאוד, קל וחומר זהים לגמרי, גוגל עוד יחשוב בטעות שמישהו העתיק מאיתנו. או גרוע יותר, שאנחנו העתקנו ממישהו אחר. כאשר גוגל מזהה תכנים זהים, הוא רואה בכך תוכן משוכפל, או העתקת תוכן. ואז, הוא ‘מעניש’ את זה שהוא זיהה כמעתיק: מוריד את הדירוג שלו בגוגל, או מעלים אותו לגמרי מתוצאות החיפוש. כאשר אנחנו מעתיקים מעצמנו, אנחנו מסתכנים בעונש כזה, כי גוגל לא מבין את הנסיבות. הוא מעדיף תוכן מקורי, ומבחינתו טקסט דומה פירושו שמישהו פה העתיק ומגיע לו עונש.

לכן, כשנרצה להעלות תכנים דומים-מאוד לדפים שונים באתר או לאתרים שונים בבעלותנו, נרצה ליצור ביניהם הבדלים. ככל שהדמיון בין טקסט משוכתב לטקסט מקורי יהיה קטן יותר, כך שניהם ייראו מקוריים.

מה לגבי שכתוב מאמרים של אחרים?

יש המבקשים לבצע שכתוב מאמרים של אחרים. בבחינת “ראיתי אצל מתחרה ואני רוצה כזה גם, אבל בלי להפר זכויות יוצרים”. בעיני מדובר כאן בעניין עדין מאוד, כי קל לחצות בטעות את הגבול להעתקה. יחד עם זאת, כשבנוסף לשכתוב מוסיפים גם ערך, נקודת השקפה אישית, משהו חדש – הטקסט המקורי הופך למעין השראה, או מקור.

בקיצור, שכתוב מאמרים של אחרים הוא אפשרי בהחלט. רצוי גם לכבד את יוצרי התכנים המקוריים: לשנות, לבקש רשות, לתת קרדיט וכדומה.

מכונות שתיה אוטומטיות: מימין מכונה של קוקה קולה, משמאל מכונה של פפסי קולה
שכתוב מאמרים כהשראה כן, העתקה לא

איך עושים שכתוב מאמרים כמו שצריך?

ראשית, משנים את המילים

לא חייבים לשנות ממש כל מילה בטקסט, אבל כן כדאי לעשות מאמץ לשנות כל מילה שניה או כל מילה שלישית. ממש עושים שימוש יצירתי במילים נרדפות ושינוי ניסוחים: הופכים ‘מטוס’ ל’אווירון’, ‘מכונית’ ל’אוטו’. אם יש לנו ‘שולחן גדול וארוך’, נשנה ל’שולחן ארוך וגדול’. אם יש לנו דמות בשם יחזקאל, אולי נקצר לחזי. אולי נשנה לשמוליק. או אולי דפנה (וכך גם נחליף מלשון זכר ללשון נקבה). אפשר גם לשנות מפעיל לסביל, מלשון יחיד ללשון רבים, מזמן עבר לעתיד וכו’.

לדוגמה, הנה ארבע דרכים שונות לכתוב “אוניברסיטת תל אביב”: 

אוניברסיטת תל אביב / אונ’ ת”א / אונ’ תל אביב / אוניברסיטת ת”א

אפשר להעמיק את ההבדלים בין הטקסט המקורי למשוכתב בעזרת עריכה יצירתית: אם נשמיט פסקאות שלמות ונכתוב חדשות במקומן, נוכל גם להקטין את הדמיון וגם להוסיף פן מקורי לטקסט המשוכתב. או, אם בטקסט המקור אין פיסקה על, נניח, תהליך הפיתוח של המוצר, נוסיף כזו לטקסט המשוכתב.

בשלב הבא משתמשים בתוכנה להשוואת טקסטים

אני משתמש בקופיסקייפ, תוכנה חינמית ופשוטה: נכנסים לקישור הזה, מדביקים טקסט מקור וטקסט משוכתב, ורואים כמה הם דומים. אחרי שמשווים פעם אחת ורואים איפה יש דמיון, ממשיכים ומשנים עוד. ושוב משווים, ושוב משנים – ובכל פעם אחוזי הדמיון יורדים. רק כאשר נגיע למצב שבו כבר לא נשאר מה לשנות כדי להוריד עוד את האחוזים – סיימנו.

כמה אחוזי דמיון “זה טוב”? אין לי מושג. פגשתי לקוחות שהגדירו לי “פחות מ-15%”. אחרים “פחות מ-10%”. מה שבטוח: שואפים למטה. כמה שיותר קרוב ל-0%. לפעמים זה בלתי אפשרי, במיוחד אם כותבים לחברה שיש לה שם ארוך. נניח, ‘קואופרטיב שמריהו לוי ובניו סמבוסקים בע”מ’. אם אין דרך לקצר או לשנות את השם – אי אפשר להגיע ל-0% דמיון.

דוגמה – שכתוב של הפיסקה האחרונה:

לכמה אחוזי דמיון “רצוי” להגיע? אני לא באמת יודע. היו לי לקוחות שביקשו שלא אעבור את ה-15%, ואחרים שדרשו עד 10% ולא יותר. לא תמיד אפשר להגיע ל-0% דמיון. אם למשל הטקסטים מכילים ביטויים שאי אפשר לשנות (כגון שם ארוך של החברה), אז תמיד יישאר משהו דומה בין שני הטקסטים. הרעיון הוא לחתור לאחוזי דמיון מינימליים.

דוגמה שכתוב מאמרים
צילום מסך מתוך Copyscape

ואחרי שעסקנו בשכתוב מאמרים קיימים, הנה חמישה כללי שכתוב תוכן מקורי במטרה לשפר ולחדד את המסרים שלו.

שכתוב ומקור או שני מקורות?
שכתוב ומקור או שני מקורות? 😉
לשתף ב-

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

Phone
WhatsApp
Messenger
Messenger
WhatsApp
Phone
Scroll to Top
דילוג לתוכן