אני אוהב פירות יבשים. החביב עלי מכולם הוא האננס. ולא האננס האורגני הטבעי שמיובש על ידי הבל פה של פיות חופש; זה שקונים בחנויות טבע שבמעברים שלהן מרחפים טבעונים חלושים. אני מתכוון לאננס עתיר הסוכר, בצבע צהוב זרחני על גבול הרדיואקטיבי. וואו, איך אני מת על האננס הזה. ביס אחד מהצהוב-צהוב הזה משמח אותי לשעות ארוכות (או אולי זה ה’היי’ מהסוכר שבו). במשך שנים רבות זה היה, ועודנו, המועדף עלי מכל הפירות היבשים. אם כי היום, כשאני יודע עד כמה הוא לא בריא – אני שומר על איפוק יחסי.

אבל תוכן יבש? אני פחות מתחבר.

כשאנחנו כותבים תוכן, הרבה פעמים קל להיות יבשים. להיצמד לעובדות, לתאר מאפיינים חיצוניים אובייקטיביים.

אלא שזה יכול לשעמם בקלות. לא כיף לקרוא את זה. אמנם לפעמים אין ברירה (למשל כשכותבים תיאור מוצר שמפרט את תכונותיו); אבל כשכותבים תוכן לאתר, לפייסבוק, לניוזלטר – עדיף להימנע מהיבשושיות. איך עושים את זה?

תוכן יבש? הוסיפו לו לחות באמצעות תיאורים חווייתיים

כשאתם כותבים על מוצר ובאופן טבעי מתמקדים במאפיינים שלו – גודל, צורה, צבע – הוסיפו תיאור שיעורר את החושים של הקורא. תנו לו לשמוע, לראות, להריח ולטעום סיטואציה שבה הוא משתמש במוצר. לחלופין, תארו סיטואציה שהמוצר נעדר ממנה וחסרונו מורגש היטב.

למשל:

שרשרת על שלישיית אבנים כדוגמה לכתיבת תוכן יבש מול תוכן מעניין יותר

השרשרת שבתמונה עשויה מזהב לבן ומשקלה 20 גרם בלבד.

לעומת:

שרשרת הזהב הלבן על צווארך נוצצת תחת התאורה שבחדר, וכל העיניים מופנות אליך. ואת? טוב, השרשרת כל כך קלילה, שבכלל שכחת שהיא שם.

כבר יותר טוב, נכון?

התוכן עדיין יבש? הרטיבו אותו עם רגש

כשמציירים סיטואציה עשירה בפרטים, לפעמים הקורא נשאב פנימה וממש מרגיש שהוא שם. קרה לכם שקראתם ספר ובכיתם? שקראתם כתבה והרגשתם מלאים בהשראה? מילים יכולות לעשות את זה, אבל לא חייבים לחכות שזה יקרה מעצמו: בנוסף לתיאורים חווייתיים אפשר (וכדאי!) להוסיף תיאורי רגש. כביכול “להגיד לקורא איך הוא מרגיש”.

למשל:

ספל תה כדוגמה לכתיבת תוכן יבש מול תוכן מעניין יותר

תה בטעם קינמון. רק להוסיף מים ולשתות.

לעומת:

סוף סוף חזרת הביתה מעוד יום עבודה ארוך. השעה מאוחרת, העייפות משתלטת, וכל מה שבא לך הוא להתכרבל במיטה עם ספל תה חם. בהתחלה נדמה שהמים לעולם לא ירתחו, אבל הנה, חלף רק רגע והתה כבר מוכן. עכשיו רק להתכסות בשמיכה, לשתות וליהנות מטעם של בית. זהו, עכשיו אפשר ללכת לישון.

מה, עדיין יבש? הטביעו אותו בתמונות

טקסטים ארוכים, יפים ככל שיהיו, עשויים להיות קשים לעיכול  כגושים גדולים של מילים. גם אם יכול להיות שנתחיל לקרוא וניסחף פנימה לעולם קסום של תיאורים ורגשות; למי יש כוח להתחיל לקרוא משהו שלפחות למראית עין עושה רושם של ארוך ומשעמם?

אחת הדרכים ‘לשבור’ מעט את הרושם הזה היא באמצעות ‘שבירה’ פיזית של הטקסט באמצעות תמונות. אפשר לשלב צילומי מוצר או אנשים מחייכים לאחר שקיבלו שירות. או, לחלופין, אפשר לקחת את זה צעד נוסף קדימה: הוסיפו תמונות אווירה, צילומים שמתחברים למשהו שציינתם בטקסט אבל לאו דווקא באופן מילולי. למשל, כתבתי פעם מאמר בנושא אחידות סגנונית ועיטרתי אותו בתמונה של כיכרות לחם אחיד. בפעם אחרת המלצתי לדמיין את הקורא תוך כדי הכתיבה, אז הוספתי תמונה של עטיפת IMAGINE של ג’ון לנון.

אננס שקוע במים

רק שלא יהיה רטוב מדי

כשאני מדבר על תוכן יבש, אני מדבר על תוכן שכתוב בצורה טכנית ו… יבשה. בפרט כשכותבים פוסטים ברשתות החברתיות, או מאמר מקצועי לאתר, מוטב שנכתוב בצורה מעניינת יותר. נשלב תיאורים חווייתיים, תיאורי רגשות, או פשוט נוסיף תמונות שתאפשרנה לעיניים של הקורא ‘לנוח’ מעט ולא להירתע ממה שנדמה כמו כמות אדירה של טקסט דחוס ומשעמם.

יחד עם זאת, כמובן שלא כדאי להגזים אלא לעשות את זה במידה. אל תגרמו לתכל’ס ללכת לאיבוד בין התיאורים או התמונות, אלא שלבו אותו בתבונה ובמידה. כך תקבלו תוכן איכותי שיעביר את כל המידע שחשוב לכם, כך שהגולשים ייהנו לקרוא.

יאללה, ט”ו בשבט שמח. הלכתי לאכול אננס.

 

לשתף ב-

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

Phone
WhatsApp
Messenger
Messenger
WhatsApp
Phone
Scroll to Top
דילוג לתוכן